הסולידית

עצמאות כלכלית דרך חיסכון אגרסיבי והשקעה פסיבית

פוסטים אחרונים

שוקולד מריר – ביצועי התיק ב-2018

ש

שבעה פוסטים.
זהו ההספק המביש שלי בשנת 2018.
כן, אפשר לטעון שעצמאות כלכלית היא בעיה פתורה. שהכל כבר נכתב ונאמר. שמי שיקרא את 300~הפוסטים שכתבתי כאן מאז 2013 יקבל את מלוא הכלים כדי להשיג את השליטה הכלכלית בחייו, להימלט מעבודה משמימה ואפילו לפרוש מוקדם מעולם העבודה, אם בכך הוא מעוניין.

הבעיות הישנות של העניים החדשים

ה

מתברר שישנו מעמד חברתי-כלכלי נסתר בישראל: העניים החדשים.
העניים החדשים הם מי ש”רוצים לחיות, לא רק לשרוד”. אלה אנשים נורמטיביים שמנקודת מבטם עשו הכל נכון: רכשו השכלה אקדמית ומקצוע, עובדים במשרה מלאה, אך עדיין, באורח פלא, נותרים עניים.

ומה אם אי אפשר לחסוך יותר?

ו

את החשיפה הראשונה לקונספט של חופש כלכלי — לא כגימיק שיווקי שעוטף מיזם השקעה מפוקפק, אלא כיעד כמותי, מדיד ובר-השגה – אני יכולה לתאר כרגע של הארה.
התובנה הבסיסית הייתה שיש קשר ישיר בין דפוסי הצריכה שלי לבין מספר השנים שבמהלכן אהיה תלויה בתלוש משכורת ממקום עבודה מעיק כמקור העיקרי למימון המחייה שלי.

כשהתשואה לא רלוונטית

כ

אילו היו רק שתי דרכים להגיע לעצמאות כלכלית בתוך שנים ספורות — חיסכון אגרסיבי או השקעה אגרסיבית בציפיה לתשואה גבוהה יותר על החיסכון — נדמה לי שרוב האנשים היו בוחרים באפשרות השנייה.

על פרישה מוקדמת, פרישה חלקית ופרישה ממוזערת

ע

מודל העבודה המסורתי מעודד את כולנו, בדרגות משתנות של כפייה, לרכוש מקצוע, לאתר מקום עבודה יציב, לעבוד קשה במשך ארבעה או חמישה עשורים ולחסוך מעט (כ-10% עד 20%) מההכנסה השוטפת.

שוקולד מריר – ביצועי התיק ב-2017 (ומחשבות ל-2018)

ש

שבועיים תמימים לתוך 2018… נראה שכדאי שאכתוב כאן כמה מילים, לשם שינוי.
סקירה תקופתית של ביצועי “שוקולד מריר” – תיק ההשקעות הפאסיבי (והמתודולוגי בעליל) של הבלוג – תהיה סיפתח הולם.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום