איך אני משקיעה עבור ילד בן שנתיים

 ההורות משנה אותך.

כמו עיוורת צבעים שמגלה לפתע גוונים חדשים, היא מנכיחה היבטים בעולם ובעצמך שמעולם לא הבחנת בהם.

היא גורמת לך להרגיש דברים שלא הרגשת, לחמול כפי שלא חמלת, ולפחד כפי שלא פחדת.

עבורי – ואני לא יודעת אם אני ייחודית בעניין — ההורות מחדדת גם את הסוף.

היא מחייבת אותי לקבל בהכנעה שאינני אלא חוליה בשרשרת ארוכה של אורגניזמים ביולוגים שנולדו, שרדו עד גיל בגרות, התרבו, וכעת נדרשים למלא את התפקיד היחיד שהותיר להם הטבע בטרם יעזבו את העולם:  להגן ולדאוג לצאצא עד הגיעו לבגרות.

זה יישמע קצת מקברי, כמעט ניהיליסטי – במיוחד למי שעדיין לא הביא ילדים לעולם — אבל האמת היא שהתובנה הזו מזככת וממלאת אותי במוטיבציה יותר מכל משימה אחרת שנטלתי על עצמי.

אולי זו דרכו של הטבע לגרום לדברים לקרות.

המטרה שלי כהורה – מעבר לדאגה לצרכים הרגשיים והחומריים של הילד — היא להעמיד איש בעולם שידע לעמוד ברשות עצמו ולהתרחק מצרות.

זו מטרה צנועה, על פניו, אבל כשחושבים על כמות האנשים שנכשלים בה כישלון חרוץ – כן, כולל האנשים הבכירים ביותר שעולים בדעתכם – מבינים את גודל האתגר.

כסף הוא תחום ידע ייחודי במובן זה שבניגוד למיומנויות ותחומים אחרים, לרוב האנשים אין את הלוקסוס שלא להתמצא בו. לכן, אם אני רוצה להצליח במשימה ההורית הצנועה שלי, אני צריכה לגדל ילד שידע לחשוב נכון ולהתנהל נכון עם כסף.

עכשיו, אנשים חוסכים לילדים שלהם ממגוון סיבות.

נדמה לי שרוב האנשים ניגשים לעניין מתוך אוריינטציה הישרדותית:  מטרת העל היא לגונן על הילד, ומתוכה הם רוצים להבטיח שלילד יהיה הון בסיסי ראשוני להתחיל את חייו.

יש כאלה שרוצים להרעיף על הילד שלהם עצמאות כלכלית מן המוכן, כדי לדאוג לכך שלא יצטרך לעבוד עוד לעולם.

המהדרין אף רוכשים דירות לילדיהם, כדי להגשים עבורם את חלום הדירה™ הישראלי.

זה לא בהכרח רע – כמה מהאנשים המוכשרים, החריפים והאמביציוזיים ביותר שהכרתי באו ממשפחות עשירות מאד.

העניין הוא שלדעתי נדרש כאן איזון עדין:  אין טעם ללמד ילד להתנהל עם כסף אם לא צוברים עבורו סכום כסף ראשוני; ואין טעם להרעיף על הילד הון תועפות אם לא מלמדים אותו להתנהל עם כסף מלכתחילה.

אחרי הכל, ילדה שפולטת משפט בסגנון “למה אני צריכה בגרות, יש לי דירה ב-Yoo” נהנית אולי מבסיס כלכלי, אבל היא כישלון הורי בכל פרמטר אחר.

כך שעבורי, התכלית של החיסכון היא לא רק פיננסית, אלא פדגוגית.

אני חוסכת ומשקיעה לילד כדי ללמד אותו על כסף – ואני מלמדת את הילד על כסף בכך שאני חוסכת ומשקיעה עבורו.

קונקרטית, אני מבקשת לבנות על ההשקעות הללו כדי לפתח אצלו את הרצון והמוטיבציה לחסוך ולהשקיע בכוחות עצמו, במיוחד כשכבר לא אהיה בסביבה.

לילד שלנו מלאו שנתיים וארבעה חודשים. בשלב זה הוא מתעניין בקצף יותר מאשר בכסף, ועיקר שעות הערות שלו בימים אלה מוקדש ל”מגדנות” שלו (תודה לוין קיפניס!)

זה אומר שייקח לו זמן עד שידע לדקלם את תורת הפורטופליו המודרנית או איך לנתח מניות דיבידנד באותה רמת דיוק כמו “חנן הגנן”.

אבל זה לא מונע ממני מלקדם כמה מהלכים כבר כעת.

רובד ראשון: חיסכון לכל ילד בסיכון מוגבר

“חיסכון לכל ילד” הוא שמה של תכנית ממשלתית שהושקה בשנת 2017. מטרתה להבטיח שכל ילד ישראלי יגיע לגיל 18 כשבאמתחתו קופה קטנה להתחיל את חייו.

במסגרת המנגנון הזה, הביטוח הלאומי מפריש מדי חודש 57 ש”ח (נכון ל-2024)  לקופת חיסכון על שם הילד, שאותה ניתן לנהל בפיקדון בנקאי נושא ריבית או בקופת גמל להשקעה המנוהלת על ידי בית השקעות, בהתאם לרמת סיכון/סיכוי נבחרת.

החיסכון ניתן למשיכה בגיל 18. מענקים מהביטוח לאומי מתווספים לחיסכון בגיל 3, בגיל 12/13 (בני/בנות מצווה), בגיל 18 ובגיל 21 (אם החיסכון לא נמשך לפני כן).

להורים עומדת האפשרות להכפיל את גובה ההפרשה מתוך קצבת הילדים, ועל ידי כך להגדיל את החיסכון הצבור.

כידוע, תכנית “חיסכון לכל ילד” סבלה מכמה כשלים עיצוביים-ארכיטקטונים חמורים ביותר.

למשל, עד לאחרונה ברירת המחדל עבור הורים שלא בחרו במסלול ספציפי (לרוב בשל אוריינות פיננסית נמוכה) הייתה לסגור את הכסף בבנק, ולא בקופת גמל, דבר שפגע בתשואה על החיסכון. בנוסף, הורים רבים נרתעו מהמינוח “סיכון מוגבר” – הרי מי רוצה להעמיד את הילד שלו בסיכון מוגבר – ולכן בחרו בפיקדון בנקאי והחמיצו תשואה גבוהה יותר בשוק המניות. ואם לא די בכך, עד עד לאחרונה כלל לא ניתן היה לנייד את החיסכון מהבנקים לבתי ההשקעות.

הכשלים הללו תוקנו מאז, אולם הנתונים מראים כי ההשפעה שלהם הייתה הרסנית:  לפי דה מרקר, מאז 2017, התשואה הממוצעת במסלול השקעה בסיכון מועט הייתה 22%, במסלול סיכון בינוני — 35%, ובמסלול סיכון מוגבר — 69%. התשואות בבנקים הן חד-ספרתיות.

זו טרגדיה אמיתית מכיוון שיש להניח שהילדים של האנשים הללו זקוקים לכסף הזה יותר מכל ילד אחר.

עבור הילד שלי, מיד כשנולד, בחרתי לנהל את החיסכון הזה בבית השקעות, במסלול סיכון מוגבר (=מנייתי), וכמובן להכפיל את גובה ההפקדה.

הסיבה לבחירה במסלול מנייתי היא שלמניות, בתוחלת, יש את הפוטנציאל להניב תשואה גבוהה משמעותית מאגרות חוב ומזומן לאורך זמן. הן אמנם נכס תנודתי (קרי: מסוכן) יותר, אבל לפעוטות רכים יש שפע של זמן (ומעט מאד חרדות כלכליות) כדי להתמודד עם המהמורות והמפולות שיבואו במהלך התקופה – ובשוק ההון, בניגוד לקזינו, ככל שאתה “משחק” זמן רב יותר, הסיכויים נוטים לטובתך.

בשקלול המענקים, ובהנחת תשואה שנתית ממוצעת הנעה בין 8% ל-12%, אני צופה שעד גיל 18 החיסכון הזה יסתכם לסביבות 50,000 עד 75,000 ש”ח.

רובד שני: קופת גמל להשקעה במסלול מנייתי

זמן מה לאחר הלידה פתחתי עבור הילד קופת גמל להשקעה על שמו.

קופת גמל להשקעה היא אפיק חיסכון שמאפשר לכל אדם, כולל קטינים, להפקיד עד 79,005 ש”ח בשנה (נכון ל-2024) פר תעודת זהות.

החיסכון מושקע על-ידי מנהלי הקופה בהתאם למסלול השקעה שבוחר החוסך,  וזמין למשיכה בכל עת, בכפוף לתשלום מס רווחי הון. חוסכים שיתמידו בחיסכון ולא ימשכו כספים בטרם עת יוכלו לקבל מהקופה קיצבה פטורה ממס רווחי הון בהגיעם לגיל 60.

במעמד פתיחת הקופה בחרתי להשקיע כאן כספים כמו מתנות, מענק לידה מביטוח לאומי, וכספים נוספים שעמדו לרשותנו באותה עת (אם כי לא הפקדתי את תקרת הסכום, אלא סכום צנוע בהרבה).

קופת גמל להשקעה היא אפשרות טובה עבור מי שרוצה להשקיע מבלי לעשות זאת בכוחות עצמו.

למרות זאת, כפי שכתבתי בעבר, אני לא חסידה גדולה של המוצר הזה, במיוחד בהתחשב בדמי הניהול הגבוהים יחסית שלו ששוחקים את הטבת המס לאורך זמן.

הסיבה שבחרתי בכל זאת להשקיע כאן היא שיש סיכוי שלמרות מאמציי, הילד לא יתעניין כלל בשוק ההון ולא ירצה להשקיע בכוחות עצמו.  המוצר הזה “מגדר” אותי מפני הסיכון הזה, במובן שתמיד יהיה לילד אפשרות להפנות כספים להשקעה – גם מבלי להשקיע בעצמו.

בנוסף, היה לי חשוב שלילד יהיה חיסכון שייחשב לקניינו הפרטי כבר בשלב הזה.

אין לי אשליות שהחיסכון כאן ייצטבר עד גיל 60 ויימשך בפטור ממס – מי יודע איזו רגולציה תחול בשנת 2083 —  אבל מבחינתי זה רובד נוסף לעיבוי הבסיס הכלכלי הראשוני של הילד.

אני צופה שהחיסכון כאן יצטבר לסכום הנע בין 50,000 ל-90,000 עד הגיעו של הילד לגיל 18.

רובד שלישי: חשבון אפוטרופוס למסחר עצמאי בבית השקעות עם הטייה למניות צמיחה

חלק מבתי ההשקעות בישראל מאפשרים לפתוח חשבונות אפוטרופוס עבור קטינים לצורך מסחר עצמאי בשוק ההון.

התהליך מחייב הגעה פיזית לבית ההשקעות (או לחלופין, החתמת עורך דין על טפסי פתיחת חשבון ושליחתם בלא התייצבות פיזית).

בסיום התהליך נפתח חשבון על שם הקטין שבו האפוטרופוס (בלבד) יכול לקנות ולמכור ניירות ערך עבורו.

בגיל 18, יש להעביר את החשבון לחזקת הילד.

בחרתי לפתוח חשבון כזה לאחרונה במיטב טרייד (מינימום לפתיחת חשבון: 10,000 ש”ח). התכנון שלי הוא שהילד יחסוך וישקיע כאן, בעזרתי, גם את דמי הכיס שלו, מתנות שיקבל ואפילו שכר שיקבל מעבודות נוער. כל סכום שהילד יפקיד כאן מרצונו יקבל הפקדה תואמת גם מצידי. עד אז, אני מתכוונת להפקיד בין 5,000 ל-10,000 ש”ח בשנה לחשבון הזה.

בבוא העת, חשבון המסחר הזה ישמש אותי כדי “להדגים על רטוב” את המכניקה של קנייה ומכירה של ניירות ערך ואת הפרקטיקה של ניהול תיק ההשקעות.

ככל שיתעניין, אני מתכוונת לחשוף אותו גם להיכרות אינטימית יותר עם שוק המניות.

ספציפית, אני רוצה לטעת בו את ההבנה הקפיטליסטית שהוא לא חייב להיות רק צרכן – אלא יכול להיות גם בעלים, ושבאופן כללי, עדיף להימצא בצד שמקבל את הכסף ולא בצד שמשלם אותו.

כך, אם נקפוץ למשל למקדונלד’ס, נדבר על האפשרות לקנות ממנה חלק קטנטן, ועל האופן שבו עצם הבעלות על החתיכה הקטנטנה מקנה לנו זכות לחלק מהרווחים של החברה – אותם רווחים שמקורם בכסף ששילמנו עבור ההמבורגר. אם הוא יתעניין ב”מבוכים ודרקונים”, נדבר על מניית הסברו. אם יתעניין במותגי אופנה – נייק. בטכנולוגיה – אפל, אנווידיאה ומיקרוסופט. וכן הלאה.

כך שהחשבון הזה ישמש עבורי דרך לגשר בין המציאות הפיזית כצרכן למציאות הפיננסית כקפיטליסט צעיר.

אבל עוד חזון למועד.

בינתיים, בחרתי להשקיע את סכום ההפקדה הראשוני עם הטיה למניות צמיחה – שוב, מתוך רצון שהכסף יעבוד קשה בשים לב לטווח ההשקעה ולסיבולת הסיכון (האינסופית, בשלב זה) של הילד.

את החשיפה הזו יצרתי באמצעות השקעת 100% מהסכום בקרן סל בסימול SCHG, או בשמה המלא Schwab US Large-Cap Growth ETF. מטיבי קרוא יזהו מיד שמדובר באחותה האגרסיבית של הקרן SCHD, החביבה על משקיעי דיבידנד.

SCHG היא קרן פסיבית שעוקבת אחר מדד Dow Jones US Large Cap Growth Total Stock Market ומנהלת כ-20 מיליארד דולר. דמי הניהול שלה עומדים על 0.04% בלבד, ותשואת הדיבידנד שלה, בהיותה קרן מוטה צמיחה, עומדת על 0.45%, ולכן אין משמעות יתרה לספיגת אירוע מס בעת חלוקת הדיבידנד.

למה בחרתי דווקא ב-SCHG ולא, נניח, בקרן העוקבת אחר מדד הנאסד”ק (QQQ) עתיר חברות הטכנולוגיה?

ובכן, מעבר לדמי הניהול הנמוכים יותר, ל-SCHG יש חשיפה גבוהה יותר למניות צמיחה גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה, כמו למשל סקטור הבריאות, התקשורת והצריכה המחזורית. אחזקותיה הגדולות, המהוות כ-55% מסך נכסי הקרן, הן, לפי הסדר: מיקרוסופט, אפל, אנווידיאה, אמאזון, מטא, אלפאבת (גוגל), אלי לילי, ברודקום וטסלה.

ב-10 השנים האחרונות SCHG הניבה תשואה כוללת של 326%, לעומת 232% שהניב מדד S&P 500, והיא עשתה זאת מבלי שהתנודתיות שלה (במונחי סטיית תקן) הייתה גבוהה משמעותית מזו של המדד.

מטבע הדברים, אין לדעת אם הקרן תחזור על ביצועים כאלה בעתיד. מניות צמיחה (המגדילות את הכנסתן ורווחיהן בקצב מהיר יחסית) צפויות להניב ביצועים משופרים בתקופות של צפי להורדת ריבית וצמיחה כלכלית. מנגד, הן צפויות להיענש בתקופות שבהן המשק מאט, למשל בעקבות אינפלציה גבוהה ומאמצים לריסונה (כמו ב-2022).

ההנחה שלי היא שהפד יצליח להוריד את הריבית בארה”ב מבלי שנראה התפרצות אינפלציונית נוספת. אם אני צודקת, SCHG תפרח. אם אני טועה, היא תתרסק – לפחות זמנית. בכל מקרה, לילד שלי יש מספיק זמן כדי לתת לכל תרחיש להתגלגל. בינתיים הוא יכין לי “עוגה” מירקות הפלסטיק שלו.

אני צופה שעד גיל 18, בחשבון הזה יצטברו בין 350 ל-500 אלף ש”ח.

רובד רביעי: ביטקוין

לעגתי לביטקוין שנים ארוכות.

לקח לי זמן להבין שהשילוב של נדירות מובנית, היכולת להיות המשמורן של עצמך, ואפקט רשת שמגן מפני תחרות ממטבעות אחרים מקנים לביטקוין ערך פנימי, ובמשתמע — מקום כנכס לגיטימי בתיק השקעות מבוזר.

התחלתי להשקיע בביטקוין ב-2022. קניתי לראשונה כשמחירו הגיע ל-$30,000, ירד כל הדרך לסביבות $16,000 ועלה בחזרה.

ה-1% שהקצתי לדבר הזה בתיק ההשקעות שלי – מספיק כדי להינות מהאפסייד, לא יותר מדי כדי שהדאונסייד לא יפרק אותי – הפכו מאז לכמעט 3%, וזה למרות ראלי משמעותי בשוק המניות.

אני צופה שהשיעור של ביטקוין בתיק ההשקעות שלי רק יגדל – בטח כשאירוע החצייה של 2024 בפתח וקרנות הביטקוין החדשות גומעות אלפי מטבעות חדשים ביום.

אני כותבת על זה כאן, מכיוון שאין לי שום כוונה לסחור או למכור את הביטקוין שצברתי. מבחינתי זו השקעה לטווח שחורג בהרבה מתוחלת החיים הביולוגית שלי.

אני מאמינה שהפונקציה של ביטקוין תיוודע רק בעוד זמן רב. בבוא העת, הילד שלי יהיה זה שיממש את המטבעות הללו.

רובד חמישי: ביטוח שארים, ביטוח חיים וצוואה

הפוסט הזה לא יהיה שלם בלי אזכור “נכסים” אחרים שיועברו לילד במקרה שלא אהיה כאן, ועדיין מחייבים התייחסות במסגרת גיבוש המעטפת הפיננסית הכוללת.

זה כולל, כמובן ביטוח שארים במסגרת החיסכון הפנסיוני – שמבטיח קיצבה לילד עד גיל 21 במקרה שבו אלך לעולמי לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק. הביטוח הזה קיים כברירת מחדל ברוב המוצרים הפנסיוניים, אבל יש מי שמוותר עליו כדי להגדיל את החיסכון. אם יש לכם ילדים, ודאו שהחזרתם את הביטוח הזה!

ביטוח חיים אף הוא לדעתי מוצר חיוני להורים לילדים. באופן אישי, עשינו ביטוח חיים לשנינו בגובה החלק מתיק ההשקעות שחשוף למס ירושה אמריקני, כדי להבטיח שגם בתרחיש הקיצון שבו רשויות המס בארה”ב יפנו לברוקר הישראלי שלי ויטילו מס, הילד לא יצא בחיסרון כיס. בנוסף, חשוב לדעת ש-25% מהפרמיות המושלמות לביטוח חיים מוכרות כזיכוי מס.

לבסוף, שאר הרכוש שיועבר לידי הילד הוסדר בצוואה.

אפילוג: להשקיע יותר מכסף

הרבה דברים עוד יכולים להשתנות  (למשל, אם יצטרף אליו אח או שניים) אבל ב-happy flow, אני צופה שבגיל 18 יעמוד לרשות הילד שלי יעמוד סכום שנע בין 450 ל-750 אלף ש”ח, לא כולל ירושה עתידית.

זה סכום גדול מספיק כדי להתחיל את החיים עם בסיס איתן, אבל לא גדול מדי באופן שמרעיף עליו עצמאות כלכלית מן המוכן (על המשמעויות השליליות שעשויות להיות לכך בגיל צעיר מדי).

ההצלחה ההורית שלי כאן לא תיבחן רק ביכולת להעמיד לרשות הילד שלי חיסכון כזה, אלא בשאלה אם הטמעתי בו תובנות “סולידיות” כבר מגיל צעיר, על בסיס אותה צמיחה.

כך, למשל, אני מקווה שהמעורבות שלו בניהול החיסכון הצומח תגרום לו להבין שכסף הוא לא רק חומר בערה שנועד להישרף על מוצרים ומותגים, אלא חומר בניין שיכול בפני עצמו להניב כסף נוסף, והכסף שמניב הכסף מניב כסף נוסף, וכן הלאה.

אני מקווה שאצליח להוכיח לו שאפשר, מותר ואפילו כדאי להתעשר לאט, בסבלנות ובשיטתיות, מספיק כדי שגלאי הבולשיט שלו יהבהב בכל פעם שנוכלי טיקטוק ואינסטגרם ישווקו לו ולבני גילו רעל פיננסי זה או אחר בעטיפה נוצצת של התעשרות מהירה (ואם לא אצליח, לפחות יש את אמסטרדמסקי הגדול שמציף את הנושא).

אני מקווה שאצליח להטמיע את ההבנה שמניות הן לא אסימונים מרצדים על מסך, אלא פיסות קטנטנות מעסקים ממשיים — כולל כאלה שהוא נהנה מאוד מהמוצרים שלהם — ושבעלות על החתיכות הללו מקנה לו זכות לחלק מהרווחים שלהן.

אני מקווה לעורר אצלו את המוטיבציה לחסוך בעצמו כדי לקנות עוד “חתיכות קטנות” מחברות שהוא אוהב.

אני מקווה שאצליח להסביר שמפולות ותנודתיות עזה בשוק המניות הן פיצ’ר, לא באג של המערכת, ושבמקום להיבהל מהן חשוב להתרגל אליהן ולראות בהן הזדמנויות. אחרי הכל, כמשקיעים במניות אנחנו מתוגמלים על עצם הנכונות לקחת סיכונים ולרכב על גבו של השור.

אני מקווה להיות גלויה לחלוטין בכל מה שקשור להתנהלות הפיננסית של המשפחה, כך שידע בדיוק כמה יש לנו בכל חשבון — הכל כדי לעודד שיח פיננסי פתוח, לטפח סקרנות ושאלת שאלות, ולתת תוקף לכל התובנות שלמד על בסיס החסכונות שלו עצמו.

אני מקווה להיות עם האצבע על הדופק כדי לוודא שהגישה הפיננסית הפתוחה שלי לא תדכא מוטיבציה, אמביציה וחריצות, מצד אחד, ולא תפתח אצלו אובססיה לגבי כסף, מצד שני. השאיפה, שוב, היא להעמיד איש אחראי, עצמאי עם תחושת מסוגלות פיננסית וערך עצמי, עם מודעות והבנה של מושגים חיסכון, פיזור, ריבית דריבית, הבחנה בין מחיר לערך והשקעה לטווח ארוך.

הילד שלי עדיין קטנטן כך שהרבה מהדברים כאן הם בבחינת תכנון לעתיד, ויש להניח שהמפגש עם המציאות ייצור אי-אלה חיכוכים שקשה לצפות בשלב זה. הורים לילדים גדולים יותר מוזמנים לחלוק בתגובות את התובנות שלהם בעניין, הן בהיבט הפיננסי והן בהיבט החינוכי.

לתמיכה בבלוג אנא שקלו להסתייע בהמלצותיי.

המידע במאמר זה מבוסס בין היתר על דעותיה האישיות של הכותבת כמשקיעה חובבת. מטרתו לספק מידע בסיסי וראשוני בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני, שיווק פנסיוני, ייעוץ משפטי, שיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לייעוץ כאמור מטעם בעל הרישיון המתאים על פי דין. התייחסויות במאמר זה לניירות ערך ו/או נכסים דיגיטליים ו/או לביצועיהם, ככל שישנן, נועדו לצורך המחשה בלבד ואין בהן כדי להוות המלצת השקעה, הצעה לרכישה, ייעוץ לקנייה או מכירה, הבטחת תשואה או רווח ו/או הנעה לפעולה כלשהי בקשר עם אותם נכסים. הכותבת אינה אחראית לתוצאות השימוש ו/או היישום של האמור במידע ואין באמור בו משום התחייבות לנכונותו, דיוקו, עדכניותו, ו/או מידת התאמתו לנסיבותיו וצרכיו המסוימים של כל אדם. הקישורים המופיעים בעמודה "הסולידית ממליצה" הינם קישורי שותפים והכותבת מקבלת עמלה בגין לקוחות הנרשמים דרכם.