הסולידית עצמאות כלכלית דרך פשטות מרצון, חיסכון אגרסיבי והשקעה סולידית

לפני קצת יותר משלוש שנים פרסמתי כאן רשימה של מוצרי ההשקעה הפסיביים (עוקבי-המדד) הזולים ביותר בישראל. הבטחתי לעדכן את הפוסט ההוא, שצבר מאז לא פחות מ-235 תגובות, ואפילו הזמנתי את הקוראים התמימים להוסיף אותו לרשימת המועדפים בציפייה דרוכה לעדכון שלא הגיע. אחלה, סולידית. רמת אמינות של מתווך בעסקת צוללות.

הו, שלום! מה שלומכם? במקרה שהספקתם לשכוח, אני הסולידית – ההיא שכותבת את הבלוג ההוא על עדשים וקרנות מחקות.   

יש לפחות שתי גישות שאפשר לאמץ ביחס לחסכונות הפנסיוניים ארוכי הטווח שלנו (ובכלל זה, כספים בקרנות פנסיה, בקופות גמל לתגמולים ובביטוחי מנהלים).

מדד ה-S&P 500 (הלא הוא מדד הדגל של שוק המניות האמריקני) רשם תשואה של 8.65% מתחילת השנה. דרך ארוכה עוד לפנינו, אבל אם 2017 תסתיים כך, תהיה זו השנה התשיעית ברציפות שבה שוק המניות האמריקני סוגר תשואה חיובית – שיא שכמותו לא נרשם בארה”ב מאז השוק השורי הסוער של 1999-1991.

פטרנליזם (מלאטינית: Pater, אב) הוא כל מגבלה על חירותו של הפרט, המוטלת בניגוד לרצונו או ללא הסכמתו, במטרה להגן עליו ולקדם את טובתו.

התנהלות פיננסית קטסטרופלית מלוּוה בדרך כלל בנורות אזהרה מהבהבות. אחת מהן היא שההוצאה הכספית על ריבית – המחיר הכרוך בשימוש בכסף של אחרים — נוטה לעלות על כל הוצאה כספית אחרת.  

כמשקיעים עצמאיים אנו נדרשים לקבל שורה של החלטות: מתי, כמה, איך, היכן, במה ולמשך כמה זמן אנו מתכוונים להשקיע. ההחלטות הללו כולן חשובות, במובן זה שכל אחת מהן משפיעה על התשואה הצפויה מתיק ההשקעות, על התנודתיות שלו, ועל מצבנו הפיננסי בעתיד.  

אוקי, אני מודעת לכך שעם כותרת סקסית כמו “חשיפה לפקטורים” הפוסט הזה הולך להיות ויראלי בערך כמו מעטפת אנתרקס. או שלא…  🙂