ג'ף בזוס נשאל פעם מה גרם לו לעזוב משרה מפנקת בקרן גידור יוקרתית ולהקים חנות ספרים מקוונת בעידן שבו איש לא ידע מהו האינטרנט.
תשובתו הייתה פשוטה: הוא חשש להתחרט.

בקיץ 1720 אייזק ניוטון עמד בפני דילמה. המתמטיקאי והפיזיקאי האנגלי, עמוק בעשור השמיני לחייו, היה אז איש אמיד לכל הדעות. הונו נאמד בכ-32,000 לירות שטרלינג — כ-6 מיליון דולר במונחים של היום — אותם הוא השקיע באופן זהיר באגרות חוב ממשלתיות ובמניות שונות, שהניבו לו תזרים הכנסה קבוע. אחת המניות בתיק ההשקעות של ניוטון הייתה זו של חברת הים הדרומי, אותה רכש לראשונה ב-1712. החברה הוקמה שנה קודם...

הטרפת סביב חברת גיימסטופ היא אחד האירועים המוזרים והמרתקים ביותר שחוויתי בכל שנותיי בשוק ההון. תוך פחות משבוע הפך שוק המניות האמריקני לזירת קרב של ממש בין הכסף החכם לכסף הטיפש; בין קרנות הגידור לבין המשקיע הקטן; בין רדיט לוולסטריט; ובין סוחרי אפליקציית רובין הוד … לאפליקציה עצמה. ברשותכם, אנצל את הפוסט הזה כדי לארגן את מחשבותיי, לא לפני שאנסה לספר את הסיפור, כפי שאני מבינה אותו, בשפת בני...

"איך תכל'ס קונים את זה", שואל יואב בתגובה לאחד הפוסטים האחרונים.
68 קוראים מסמנים לייק להצעתי הלקונית לכתוב מדריך בנושא. כעשרים נוספים טורחים להגיב ולציין שיש ביקוש ער לעניין.
זה גרם לי לתהות — היש טעם לצלול למעמקים, כשרבים כל כך לא יודעים לשחות?

השנה המוזרה בחיינו הגיעה לסיומה.
רבים מאיתנו חוו, לראשונה ומיד ראשונה, עד כמה אלימים יכולים להיות השווקים הפיננסיים.

בפוסטים האחרונים עמדתי על ההבדלים בין השקעה פסיבית בקרנות סל לבין השקעה סלקטיבית במניות המחלקות דיבידנד. לאחר מכן כתבתי מדוע החלטתי להקצות חלק מהפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלי למניות דיבידנד, וניסיתי להסביר לפי אילו קריטריונים אני בוחרת מניות כאלה. בתגובות נשאלתי בין היתר מדוע להסתבך עם ליקוט סלקטיבי של מניות, כשאפשר ליישם פתרון פשוט בהרבה: לרכוש יחידות בקרן סל (ETF) העוקבת אחר מדדי מניות דיבידנד...