מאד מעניין מה שאתה מספר על התרבות הצרפתית.
פעם שמעתי ישראלי שגר בצרפת שסיפר שגם הרבה פחות מקובל בצרפת לתמוך בילדים בוגרים. הוא סיפר שיש אפילו מקרים קיצוניים בהם ילד בוגר נקלע למצוקה כספית אבל לא מבקש כסף מהוריו (שיכולים לעזור) כי זה ממש לא מקובל. אתה יכול לספר מעט על ההיבט הזה כפי שאתה מכיר אותן?
באופן כללי , כסף זה טאבו בצרפת הקתולית ולא מקובל לדבר על כסף גם בתוך המשפחה. וילדים אמורים להסתדר לבד , יעזרו להם בזמן הלימודים אבל הם צריכים לעמוד על הרגליים לבדם במיוחד במעמד הבינוני -גבוה , החרדה המעמדית משחקת תפקיד משמעותי בצרפת. איך שמצטיירים בעיני האחר מאוד חשוב פה , זאת חברה שנשארה מאוד מעמדית למרות כל הסיסמאות הריקות מתוכן על שוויון חופש ואחווה.
גם אין פה סגידה לעשירים , גיבורי התרבות הם דמויות מהעולם האינטלקטואלי והתרבותי , ספרות תאטרון ועוד ... אין שום הערצה וכבוד לשום טייקון. יש כמה אמיצים בדור החדש של הפוליטיקאים שמנסה לשנות את המנטליות ולעודד יזמות.
הגישה היא שאם הם עשירים זה בגלל עושק של הפועלים וצריך להשית עליהם מיסים דרכוניים ומיסי ירושה מפלצתיים, יש מס על נכסים גם אם אין הכנסות !
החינוך הצרפתי , מה שישראלים יקראו לו צביעות , הרבה יותר מתוחכם מהאמריקאי. יש הרבה משחקי מילים בשפה הצרפתית שמאפשרים להגיד "לא" או לסרב בלי להעליב. הרבה יותר מתוחכם מהצביעות האמריקאית הידועה לשימצה. אפשר לעשות הרבה דברים לא נאותים או לא מוסריים רק לא לדבר על זה, קוראים לזה פה "גן סודי " הכוונה שלכל אחד יש זכות ל"גן סודי" משלו בו מוסתרים השקרים וסודות , גם בין בני זוג , בין בני משפחה , בין חברים וכו ...
ויש תופעות יותר חמורות , ילדים שלא עוזרים להורים מבוגרים והכל נופל על המדינה . בצרפת יש תרבות אינדיבידואליסטית בכל המישורים . ילדים נוטשים את הוריהם הקשישים ולאחר המוות מתייצבים לבקש את הירושה שמגיעה להם מכוח חוקי הירושה מימי נפוליאון.
ברור שלא כולם ככה , אבל זאת בהחלט תופעה תרבותית. אצל היהודים הצרפתים המוסלמים והאסייתיים בצרפת המשפחה נשארה ערך עליון ואין מצב שישליכו מישהו לעת זקנה.
ב 2003 היה שרב גדול באירופה , באוגוסט 2003 היו כמה ימים רצופים של חום אימים של יותר מ 40 מעלות, אין מזגנים בצרפת באופן כללי כי בדרך כלל אין צורך .באותו חודש אוגוסט בצרפת מתו בערך 20,000 זקנים מהתייבשות פשוט כי אף אחד מהמשפחה לא דאג לשאול אם הם שותים מים ואף שכן לא דפק בדלת כדי לראות אם השכן הקשיש בסדר בגלל השרב הגדול. בספרד ואיטליה לא נרשמו כמות חריגה של מקרי מוות של קשישים בעקבות השרב הגדול הזה. מפני שבאיטליה וספרד התרבות יותר דומה לישראל הים תיכונית ויש חשיבות למשפחה , לחברות וכו.
עד היום זאת טראומה/בושה לאומית בצרפת.
ואת מי האשימו ? את הממשלה כמובן , הרי המנטליות הסוציאליסטית אומרת שהמדינה דואגת להכל, ככה הרגילו את הצרפתים.כאילו לבני המשפחה ושכנים אין אחריות מוסרית לדאוג לקשיש , סתם לשאול לשלומו או לבדוק שהוא שותה הרבה מים .
והכי מזעזע זה שבני המשפחה של חלק מהקשישים סירבו לשלם ואו לארגן הלוויות וקבורה נאותה, ובאותו הזמן עמדו בתור לקבל את חלקם בירושה. ברור שלא כל הצרפתים כאלה אבל זה קיים וזאת תופעה שאני לא יכול אפילו לדמיין שתקרה בישראל .
מצד שני יש גם הרבה עמותות לכל נושא שבעולם עם הרבה מתנדבים כמו בתי תמחוי , עמותות למען חיות ועוד .
גילוי נאות , כתבתי בהכללה על צדדים שליליים בתרבות הצרפתית , אבל יש המון צדדים חיוביים בצרפת שאני מאוד אוהב כמו האסתטיקה , אופנה ועיצוב, האוכל , התרבות , הספרות , עושר גסטרונומי עצום, תרבות הויכוח והשיח , הנימוסין , הארכיטקטורה ועוד ועוד ...
בנוסף הם יוצאים לרחובות להגן על זכויותיהם ועושים מהפכות , בניגוד למשל לישראלים הפסיביים שמקטרים בשיחות סלון וברשתות החברתיות ולא יוצאים להפגנות ענק על יוקר המחייה , נגד העושק על ידי המקורבים , נגד הכפייה הדתית וכו ..
צרפת זאת מדינה ענקית, יש בה גם הרבה מיני תרבויות לפי איזורים ולפי ערים גדולות , ערים קטנות , כפרים וכו. יש המון צרפתים מקסימים וחמים. למשל בדרום צרפת אנשים מתנהגים לגמרי אחרת מהפריזאים.
חשוב להזכיר שבזמן השואה זאת המדינה שהחביאה והצילה הכי הרבה יהודים מכל מדינה אחרת למרות שיתוף הפעולה של ממשלת וישי עם הנאצים , וזאת בזכות כמרים מקומיים בכפרים ואיכרים שלא הקשיבו להוראות הוותיקן וסיכנו את חייהם על מנת להציל יהודים מתוך חובה מוסרית דתית.
