פשוט הדיון פה הוא על פמיניזים, ואני מסבירה לך שפמינסטיות הן בכלל לא קבוצת לחץ, אף אחד לא באמת סופר אותן
לא לפי
הפוסט של נחמיה שטרסלר לגבי גיל הפרישה של נשים מול גברים:
בר לפני 13 שנה, ב–2004, החליטה הממשלה להעלות את גיל הפרישה לגברים ל–677, ולנשים ל–64. התוכנית המתייחסת לגברים בוצעה, אך זו של הנשים לא. היא נעצרה בגיל 62, משום שכמה חברות כנסת הטילו חיתתן. מדובר בח"כיות שמדברות הרבה על חשיבות השוויון בין גברים לנשים, אך כאשר מדובר באפליה נגד גברים, הן בעד. העמדה שלהן שגויה ולא מוסרית, והיא אף פוגעת בנשים, אבל לשלי יחימוביץ', זהבה גלאון, מרב מיכאלי ואורלי לוי־אבקסיס חשוב רק שהציבור יאמין, בטעות, שהן נלחמות למען הנשים, אף שההיפך הוא הנכון.
הן מדברות גבוהה גבוהה על פערי השכר בין נשים לגברים, אבל אי העלאת גיל הפרישה היא אחת הסיבות לפער הזה. ברגע שהמעביד יודע שאשה יכולה לפרוש בגיל 62, הוא לא יקדם אותה לתפקידי ניהול משתלמים החל כבר מגיל 55, וברגע שהוא נדרש לצמצומים הוא יפטר קודם כל את הנשים בנות ה–62, כי הוא יודע שהן כבר זכאיות לפנסיה ולקצבת זיקנה — בעוד שהגברים לא.
התוצאה היא, שאשה שפורשת בגיל 622 תפרוש עם פנסיה צוברת נמוכה, כי היא עבדה פחות שנים. נשים גם חיות יותר, עד גיל 84 בממוצע, ולכן כאשר אשה יוצאת לפנסיה בגיל 62, ההון שצברה יחולק ל–22 שנות פנסיה, כך שהיא נידונה לחיי עוני, בחסות חברות הכנסת "הטובות". לעומתה גבר, גם עובד חמש שנים יותר וגם חי בממוצע עד גיל 80. לכן הפנסיה שלו גבוהה הרבה יותר, ואז הנשים צועקות: קיפוח.