תאוריה פמיניסטית סולידית

[בת העמק]

אז @הסולידית המציאה מושג.
אז מה? יישר כח.

ציטוט מאתר מט"ח:

אישיות סמכותנית

גם אישיותו של הפרט יכולה להסביר התנהגויות שונות. ואכן, יש חוקרים הסבורים שדעות קדומות הן כתוצר של אישיות הפרט. לא כל אדם נוטה להבעת דעות קדומות בתדירות גבוהה אלא רק אנשים, אשר אובחנו כבעלי סגנון אישיות המכונה: אישיות סמכותנית.

להסבר זה הגיעו אדורנו ועמיתיו לאחר שחקרו את המקורות לעוינות כלפי היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. בדיקתם העלתה שהסיבה לעוינות ולהבעת הדעות הקדומות כלפי היהודים מקורה באתנוצנטריות תרבותית, דהיינו: הנטיה לראות באור חיובי את מי ששייך לתרבותך, ולראות באור שלילי את מי שתרבותו שונה משלך.

לצורך זה פיתחו אדורנו וחבריו אמצעי למדידת האישיות הסמכותנית. אמצעי זה נקרא סולם פשיזם, והוא בנוי משאלות המתייחסות למרכיבי האישיות הסמכותנית. אדם המקבל ציון גבוה באוסף תכונות זה, מאופיין בתסמונת של אישיות סמכותנית.
מכיוון שגם על מחקרים אלה נמתחה ביקורת, נזכור: אין לרכוש דעה קדומה כלפי אנשים בעלי תכונות אלה, שכן לא כולם נוטים להביע דעה קדומה!
מה הם מאפייני האישיות הסמכותנית?

בעל דעות קדומות

• צייתן
• נכנע לסמכות בצורה עיוורת
• מגנה כל אדם הסוטה מהנורמות השמרניות
• מגלה חוסר סבלנות כלפי חולשה
• חשדן
• דוגל בהענשה
• מעריץ את הוריו בצורה עיוורת ונוטה לעוות את המציאות, כאשר ייתקל במידע המציג את הוריו באור שלילי.
• בעל דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית
• נוטה להתחבר עם אנשים במעמד גבוה ואינו יוצר מערכת קשרים אינטימית.

ציטוט מויקפדיה:
משטר סמכותני
מִשְׁטָר אוֹטוֹרִיטָרִי (גם משטר סמכותני או אוֹטוֹרִיטָרִיזְם או סמכותנות) הוא סוג משטר המתאפיין בפיקוח חברתי הדוק וציפייה מצד האוכלוסייה לציות למשטר, תוך שימוש לעתים קרובות באמצעים מדכאים. במשטרים אוטוריטריים קיימת בדרך כלל היררכיה שלטונית וחברתית ברורה. האוטוריטריזם נחשב במדע המדינה לסוג משטר נפרד מן הדמוקרטיה הליברלית אך גם מן הטוטליטריזם. צורתו הדמוקרטית של המשטר האוטוריטרי מכונה לעתים דמוקטטורה.

 

[בת העמק]

ואני שואלת איך הסולידית החליטה לחבר בין המושג הזה לפמיניזם. אני דווקא חושבת שאנשים שרוצים לשמר את מבני הכוח הקיימים מתאימים יותר להגדרה הזאת.

 

[nick]

ציטוט מאתר מט"ח:

אישיות סמכותנית

גם אישיותו של הפרט יכולה להסביר התנהגויות שונות. ואכן, יש חוקרים הסבורים שדעות קדומות הן כתוצר של אישיות הפרט. לא כל אדם נוטה להבעת דעות קדומות בתדירות גבוהה אלא רק אנשים, אשר אובחנו כבעלי סגנון אישיות המכונה: אישיות סמכותנית.

להסבר זה הגיעו אדורנו ועמיתיו לאחר שחקרו את המקורות לעוינות כלפי היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. בדיקתם העלתה שהסיבה לעוינות ולהבעת הדעות הקדומות כלפי היהודים מקורה באתנוצנטריות תרבותית, דהיינו: הנטיה לראות באור חיובי את מי ששייך לתרבותך, ולראות באור שלילי את מי שתרבותו שונה משלך.

לצורך זה פיתחו אדורנו וחבריו אמצעי למדידת האישיות הסמכותנית. אמצעי זה נקרא סולם פשיזם, והוא בנוי משאלות המתייחסות למרכיבי האישיות הסמכותנית. אדם המקבל ציון גבוה באוסף תכונות זה, מאופיין בתסמונת של אישיות סמכותנית.
מכיוון שגם על מחקרים אלה נמתחה ביקורת, נזכור: אין לרכוש דעה קדומה כלפי אנשים בעלי תכונות אלה, שכן לא כולם נוטים להביע דעה קדומה!
מה הם מאפייני האישיות הסמכותנית?

בעל דעות קדומות

• צייתן
• נכנע לסמכות בצורה עיוורת
• מגנה כל אדם הסוטה מהנורמות השמרניות
• מגלה חוסר סבלנות כלפי חולשה
• חשדן
• דוגל בהענשה
• מעריץ את הוריו בצורה עיוורת ונוטה לעוות את המציאות, כאשר ייתקל במידע המציג את הוריו באור שלילי.
• בעל דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית
• נוטה להתחבר עם אנשים במעמד גבוה ואינו יוצר מערכת קשרים אינטימית.

ציטוט מויקפדיה:
משטר סמכותני
מִשְׁטָר אוֹטוֹרִיטָרִי (גם משטר סמכותני או אוֹטוֹרִיטָרִיזְם או סמכותנות) הוא סוג משטר המתאפיין בפיקוח חברתי הדוק וציפייה מצד האוכלוסייה לציות למשטר, תוך שימוש לעתים קרובות באמצעים מדכאים. במשטרים אוטוריטריים קיימת בדרך כלל היררכיה שלטונית וחברתית ברורה. האוטוריטריזם נחשב במדע המדינה לסוג משטר נפרד מן הדמוקרטיה הליברלית אך גם מן הטוטליטריזם. צורתו הדמוקרטית של המשטר האוטוריטרי מכונה לעתים דמוקטטורה.

תודה @בת העמק.
אני חושב ש @נולי דיברה ספציפית על פמיניזם סמכותני.
בכל מקרה, השאלה אם היה מושג כזה מלפני 50 שנה או שהוא הומצא אתמול שולית לטעמי.

 

[ogi]

סמכותנות, וקווי אישיות סמכותניים, קיימים לא רק בימין אלא גם בשמאל -- כך לפחות לפי מחקר שניסה לאפיין את מבנה האישיות של לוחמי צדק חברתי ומצא שלא קיים פרופיל אחד אלא שניים: PC-authoritarian ו-PC-egalitarian.

סיכום קצר של ההבחנה והיחסים בין שני הסוגים:

Jordan Peterson, the anti-political correctness Toronto professor, distinguishes between PC egalitarian and PC authoritarian. He claims the PC authoritarian is conscientious and likes rules; and has low verbal and cognitive ability. The PC egalitarian, on the other hand, is high in motherly compassion and verbal ability. The PC authoritarian favors censorship and punishment for breaking the rules. The PC egalitarian has high verbal ability and responds positively to the PC authoritarian’s claims of being assaulted by unwelcome speech. She then comes up with post hoc justifications for why the PC-a’s demands are legitimate.

 

[האופטימית]

I beg to differ
כן משנה מאיזה סיבות. כאן פוסט ארוך שחבל לאמל"ק אותו למי שהנושא מעניינו -
ממה נובעים פערי השכר בין גברים לנשים? רשומת אורח מאת הדס פוקס
אחת המסקנות -->
"מצד אחד, כאמור, הפירוק מוכיח שרוב פער השכר נובע מגורמים מוסברים וידועים, בדומה לממצאים של מחקרים אחרים שנעשו בעולם. האמידה שכללה את מלוא הנתונים שהובאו בחשבון במחקר – ניסיון, היקף משרה, משלח יד, לאום וציוני בגרות ופסיכומטרי – הותירה פער שכר בלתי-מוסבר של 6% בלבד, ובהחלט ייתכן שלו היו עומדים לרשותי נתונים נוספים (למשל מקצוע ברמת פירוט גבוהה יותר או דרגה ניהולית) הפער היה קטן אף יותר."

זה לא משנה למה יש את פערי השכר כי הטענה שלי היא שהעובדה שיש פערים צריכה לשמש זרז לנשים לקחת אחריות ומודעות למצבן הכלכלי כי הוא גרוע יותר מלכתחילה. אם תהיה מודעות לכך שאנחנו מרוויחות פחות, אנחנו יכולות להתחיל להתמקח ולדרוש יותר, משהו שפחות בא לנו באופן טבעי. אחד הנושאים שנשים יכולות לקחת על עצמן כתיקון הוא העלאת השכר שלהן עצמן ולשפר כל אחת באופן אישי את הנושא הזה.
בנושא השכר תמיד מפתיע אותי מחדש לגלות שגברים מבקשים כל שנה מחדש העלאה בשכר בעוד נשים (בעבר הייתי ביניהן) מבקשות רק כשהן חושבות שעבר מספיק זמן ובאמת מגיע להן. אבל, אם נשים יהיו מודעות לכך שהן מרוויחות פחות אנחנו נלמד ונסתגל ונדרוש יותר, הנושא החשוב הוא פשוט המודעות. בעבודה הראשונה שלי בתחום ההייטק החלפתי אישה אחרת והיה עוד בחור בצוות שהגיע חודשיים לפניי. כולנו הגענו ללא ידע וניסיון לתפקיד אבל הבחורה שהחלפתי סיפרה לי בסוד שהוא מרוויח יותר משתינו. למה? כי הוא התעקש והתמקח והשיג זאת בסוף ואני (וגם היא) לא עלה בדעתי כלל להתווכח על שכר בעבודה ראשונה שאני מגיעה ללא ידע או ניסיון. זה לא יעזור, עולם העבודה והתרבות הארגונית בכללותה הוקמה על ידי גברים בתקופות שנשים לא עבדו כלל, ולכן החוקים שיש במקום לא תמיד אינטואיטיביים לנשים. אין בי כעס כלפי גברים שמרוויחים יותר, ברור לי שאני שווה לא פחות מהם, את האנרגיה שלי אני מפנה לטובת עשייה עבודה טובה יותר ובקשה קבועה של העלאה באופן אסרטיבי ושינוי ההתנהגות שלי כך שתשיג את התוצאה שאני רוצה. העניין הוא שאני חייבת להיות מודעת שיש כאן פער, אני צריכה להיות מודעת לכך שאחת הסיבות שגברים מרוויחים יותר זה כי הם מתעקשים ומתמקחים יותר ומאמינים שמגיע להם יותר, ועובדה שאחרי שהבנתי את זה ולמדתי לעשות זאת אני מרוויחה שווה לחבריי לצוות.
אני מוצאת את עצמי מסבירה לחברות שלי (וגם על זה כתבתי) איך וכיצד לבקש העלאה או לדבר על השכר בריאיון עבודה, ובעקבות זאת הן גם משפרות את השכר שלהן. זאת בדיוק הנקודה שלי, עלינו בתור הנשים לקחת את האחריות הזאת, אבל העלאת המודעות חיונית בשביל לעורר אותנו לפעולה. כי אם אני יודעת שאני מרוויחה פחות ממישהו באותו התפקיד, ויש לי יכולת להרוויח יותר, אני אתאמץ כדי להגיע לשכר הזה.

 

[הסולידית]

הפמיניסטית הסמכותנית היא איש קש.

קריאה זהירה של דברי תגלה שהפוסט שזור דוגמאות המבססות את קיומו של פמיניזם סמכותני לא רק כגוף אידיאולוגי עצמאי אלא ככזה שיש לו גם שמות ופנים.

 

[123W]

קריאה זהירה של דברי תגלה שהפוסט שזור דוגמאות המבססות את קיומו של פמיניזם סמכותני לא רק כגוף אידיאולוגי עצמאי אלא ככזה שיש לו גם שמות ופנים.

אני רוצה להעיר, שהמצאת מושגים, ללא ביאור מאוד נהיר וברור שלהם, פוגעת בדברייך, ובמסר, ובכלל עדיף להימנע מזה... אלא אם זאת מטרת הטקסט.

כל מיני פקולטות למדעי הכלום, והמרקסיזם, חוטאות בזה ללא הרף, והופכות את הטקסטים שהן מייצרות לבלתי מובנים בעליל - תודה לאל, אחרת הנזק המוחי שהיה נגרם לקוראים...

 

[Sailor]

Benjamin Willard - המושג קיים כנראה מסוף שנות שמונים. הוא כנראה נטבע ע"י לוחמות ותיקות מהסולידית שנמצאות בזירה 30 שנה.

christina-hoff-sommers-camille-paglia

The two legends of the culture wars, who have been battling campus feminism and political correctness together since the late 1980s,

But as we’ve seen with the rise of safe spaces on campus, the Title IX crisis on campus, and the panic over r*pe culture, authoritarian feminism and political correctness have since rebounded.

http://www.breitbart.com/tech/2016/...amille-paglia-thirty-years-battling-feminism/

 

[123W]

christina hoff sommers

שליט"א

 

[אנא-אל]

אני פשוט החלטתי לשים לב שהמון דברים הם סובייקטיבים.
להיות מודעת לתחושות באינטרקציה עם גברים, להיות מודעת למחשבות שוביניסטיות שלפעמים עולות, לשים לב מתי אני מתנסחת בצורה מתנצלת, מתי ולמה אני נמנעת מלהביע דעה, ופשוט להבין שהרבה מזה זה בראש שלי ושאין סיבה.
זה לא סותר את זה שאני יודעת שאני גם חווה דברים בצורה תדירה, שגברים כמעט ולא חווים, ולכן הזלזול לפעמים מקומם.
בעיקר התחום של הטרדות מיניות.

 

[שודד הפינג פונג]

MY שנקל:
סה"כ סבבה. מצב הנשים טוב כשל גברים. (להיות זכר זה גם לא קל).
הסוגיה העיקרית שעדיין בוערת על הפרק היא ברמת המיניות, והיא המקור הפנימי הבסיס למחאה הבוערת כולה בימנו אנו. איך לגרום לגברים הניאנדרטלים שלא לחפוץ ולתקוף את היפה והחלש.
ופה אני חייב להודות שאנחנו עוד לא שם (ולא יודע אם נהיה אי פעם).
לפעמים אני רואה איך גברים ברחוב מסתכלים על אשה שהולכת ברחוב, וואלה, מגעיל. לא כיף להיות אשה.

וגם אני זכר וגם לי יש חשקים ומחשבות וכל זה, אבל אני לא מרשה לעצמי לבהות בציצי או טוסיק של אשה זרה, ובטח שלא מרשה לעצמי להעיר הערות בקול רם. ממה שאני רואה מסביב זה לא כל כך טריוויאלי. וזה רק קצה הקרחון.

 

[breezblock]

דוגמאות המבססות את קיומו של פמיניזם סמכותני

אני לא בטוחה שביקורת טלוויזיה על בייבי בום, ומרד צרכנים כנגד אגאדיר עונה לקטגוריה של "סמכותנות".
כאילו, אלה הם האמצעים שכל קפיטליסט התומך בחופש הביטוי יצביע עליהם כעל הכלי המועדף לטובת שינוי חברתי.

אני גם יכולה להעיד על עצמי, שבתור פמיניסטית שמתנגדת למשל לחזקת הגיל הרך, הקהילה הפמיניסטית בהחלט מכילה את דעותי, למרות שהן אינן המיינסטרים.
פמיניסטיות תומכות בנשים להיות מה שהן. עם מניקור או בלי, שעירות או לא, עם השכלה גבוהה או בלי, אלהוריות או אמהות לעשר.
הנשים שמתחת עליהן ביקורת, שאינן מסתתרות תחת פרופיל פיקטיבי, מקדשות את החירות האישית.. אני באמת לא מבינה למה את טוענת שהן לא.
מה? כי מתחו ביקורת על עירית לינור? בסדר. הנה את מותחת ביקורת על צפי סער. הכל לגיטימי.. דיון.. הכל טוב..

אז סהכ באמת שאני לא כל כך מבינה מה את רושמת ומה הנקודה שלך..
האם בכלל לא ראוי שנשים יגעלו מפרסומות שמציגות אותן בצורה נלעגת?
ואם אלו לא נשים.. אם אלה אתיופים שלא מוכנים שילעגו להם? זו גם סמכותנות? ואם זו סמכותנות זה באמת שלילי?
האם בכלל לא ראוי שנשים יפעלו באופן לא אלים כדי להעלים מהמרחק הציבורי תכנים שלדעתן יש להן השלכות הרסניות (פרסומות לזנות?).
ואם זה היה מתרחש בגבעת שמואל ע"י הורים מהמגזר הדתי לאומי?
למה לקרוא לסטודנטית שמתלוננת על הטרדה מינית זונה זה בסדר וחופש הביטוי אבל לקרוא לשדרנית (ג"נ חולה על עירית לינור) משת"פית של שובניסטים זו סמכותנות איומה?

אני חושבת שכל הדוגמאות שנתת לסמכותנות, הן דוגמאות נפלאות של פעולות לא אלימות, במסגרת חופש הביטוי.

וחוץ מזה, כל מה ש @האופטימית רשמה. אהבתי מאוד!

 

[בת העמק]

הסוגיה העיקרית שעדיין בוערת על הפרק היא ברמת המיניות, והיא המקור הפנימי הבסיס למחאה הבוערת כולה בימנו אנו.

אני נוטה לא להסכים איתך.
זאת אמנם בעיה כאובה, מבזה ומשפילה אבל הבעיה הבוערת יותר היא לגיטימיות נשית בכל מגזרי החיים, כמו גם ללגיטימיות גברית.
אנחנו ממש עוד לא שם. כשגבר או אישה יוכלו לבחור בחירה אישית ב-100% בלי להפוך מושא ללעג או התרחקות של החברה סביבו, נדע שאפשר להניח למאבק על פני החברה ולהתרכז בהגשמת שאיפותינו.

 

[האופטימית]

אשמח שיתקנו אותי אם אני טועה, זה עיקר טענתה של @הסולידית.
לא שהכל מושלם ואין על מה להתלונן.
נגד שיש על מה. זה שנשים בוחרות באופציה ה"בכיינית" במקום באופציית הסוכנות, רק גורם להרעת מצבן של הנשים. מסיבות שהיא כתבה שם.
ולא רק, אלא להרעת המצב החברתי של כלל החברה, גם של הגברים.

אני חושב שאין פה משהו מיוחד לפמיניזם, ואפשר היה לומר את אותה התאוריה על אוכלוסיות מוחלשות אחרות(להכין את העגבניות) - מיעוטיזם סמכותני, להטביז"ם סמכותני וכו"

אוסיף - שברגע שהזכויות החוקיות הבסיסיות כבר ניתנו, רוב ההבדלים(נשים מרוויחות פחות, @מרק עוגיות - מרצה בקורס אונליין מקבלת ציון נמוך מראש) נובעים מהחברה, ומהחינוך שאנחנו נותנים בבית.
אז באה הפמינסטית הסמכותנית ומבקשת מהמדינה לחנך אותי, בכח כמובן(למה יש למדינה דרך אחרת?)
עיסוק של המדינה בחינוך הוא רע ומסוכן. וכמובן נגוע בפטרנליזם אין קץ

אני מסכימה ש"פמינזם סמכותני" זו כמו כל בעיה אחרת שקיימת. נניח נושא יוקר המחיה בישראל, לפי הרבה מאוד מדדים שתבחן ישראל היא מדינה עם יוקר מחיה גבוה במיוחד ביחס להכנסה, זאת עובדה. בדיוק כמו שלפי הרבה מאוד מדדים שתסתכל עליו ישנה עדיין אפלייה נגד נשים (מקצועית, מינית, משפחתית, פיננסית).
הייתה תקופה במיוחד בזמן המחאה החברתית שהעלו כל מיני מוצרים מחו"ל ואת ההפרש העצום במחיר שלהם מול ישראל, כולל מוצרים ישראלים. האם העובדה שאנשים מתלוננים ומתבכיינים על כך שסכין גילוח או מוצץ יקרים משמעותית בארץ מאשר בחו"ל הופכת את העובדה הזאת ללא נכונה או לכזאת שלא שווה לדבר עליה? האם זה עדיין לא משהו שכדאי לדעת? כי עכשיו למשל שאנשים יודעים את זה, ובעיקר בעקבות העלאת המודעות שהייתה במחאה החברתית, אנשים פשוט מזמינים הרבה יותר את המוצרים האלה מחו"ל! או קונים אותם פחות, או מחכים למבצעים ופשוט מודעים לכך שיש אפשרות לשלם הרבה פחות על אותו הדבר. עדיין רוב הישראלים מתלוננים על יוקר המחיה, אבל במקביל מוצאים יותר ויותר דרכים להתמודד איתו.
לספר על חוסר צדק, על עוולות, על חוסר שיוויון זה לא התבכיינות. נכון, תמיד יהיו את האנשים שיעדיפו לשבת בצד ולקטר, לבכות ולהתלונן אבל אם הם מלמדים אותי שיש בעיה כלשהי (מחירים יקרים, חוסר שיוויון) אז אני יכולה לחפש את הפתרונות שלי (להזמין מהאינטרנט, למרוד ולהתמקח).
אני כן חושבת שצריך לפעול גם פתרון מדיני וממשלתי בנושא שיוויון עבור נשים בדיוק כמו שצריך לפעול בנושא המדיני והממשלתי בנושא יוקר המחיה. זה לא מוריד מאיתנו את האחריות האישית לחיים שלנו אבל אם רוצים לשנות את החברה עצמה נדרשת התערבות ממשלתית וחינוך. כמו למשל שלדעתי חובה וזה פשע גדול מאין כמוהו שאין חינוך פיננסי בבתי ספר וחינוך בנושא הזה יכול לעשות המון לטובת האחריות האישית ויוקר המחיה. האם באמת אי אפשר לנסות באמצעות חינוך לפתור חלק מהבעיות של חוסר השיוויון המגדרי? למשל הגברה ועידוד בנות למקצועות ריאליים כדי להגדיל את יכולות ההשתכרות שלהן בעתיד. שיעורי הגנה עצמית לבנות כדי להגדיל את הביטחון האישי ושיעורי אינטיליגנציה רגשית ומדיטציה לבנים כדי לפרק את הסטיגמה המטופשת שלגברים אין רגשות וללמד בנים (שאולי פעמים רבות האבות שלהם לא יודעים ללמד אותם) איך להתמודד עם רגשות שליליים בלי לתקוף או לכעוס. האם באמת חינוך מחדש במקרה הזה לא יוכל לעשות שינוי עצום בחברה שלנו?
גם במישורים אחרים המדינה יכולה לפעול לטובת צמצום פערים בין גברים לנשים. כמו למשל להתחיל לתת לאבות גם זכויות נוספות כמו שאמהות מקבלות. לתת לגברים אפשרות לקחת חופשת לידה בתום תקופת חופשת הלידה של האם במקום להאריך לנשים עוד יותר את חופשת הלידה ולגרום להן לירידה בשכר. או למשל לאפשר לאבות על פי חוק לצאת מוקדם יותר לאסוף את הילדים מהגן וכל מיני הטבות בסגנון הזה. ברגע שממשיכים לתת את כל ההטבות שקשורות לילדים רק לאמהות, מנציחים את הפער שבו נשים הן המטפלות היחידות בעוד שנתינת חופש ולגיטימציה לגברים להיות מעורבים יותר בחיי המשפחה שלהם יכולה לעשות טוב מאוד לגברים (ואני מאמינה שיש לא מעט גברים שישמחו ללגיטימציה להיות יותר עם ילדיהם) ולנשים ביחד.
הנקודה שלי היא שיש פתרונות ויש דרכים ואפשר לפעול גם במישור האישי וגם במישור החברתי. העובדה שיש אנשים שכל מה שהם עושים זה להתלונן ולהתבכיין לא סותרת את זה. להיפך, לאנשים האלו יש אכן תפקיד חשוב בהעלאת המודעות לנושא ובלעורר אחרים בלחשוב על פתרונות.

 

[הנועזת]

רבים מהגאונים המצליחים ביותר דיסלקטים ובעליי בעיות למידה,

אגב, מי שחושב.ת שנשים צריכות לקחת אחריות בלעדית למצבן אולי ת.יתעניין לקרוא על המחקר הבא:
https://news.ncsu.edu/2014/12/macnell-gender-2014/
שמראה שאותו קורס אונליין בדיוק מקבל משובים נמוכים יותר אם הסטודנטים חושבים שהוא מועבר על ידי אישה, בלי קשר למי שהעביר אותו בפועל. עכשיו תסבירו לי: נניח אישה שהיא מרצה בקורס אונליין ומקבלת שכר או נשכרת/מפוטרת על פי המשובים שהיא מקבלת, איך בדיוק היא אמורה לקחת אחריות אישית לגורלה במצב כזה, שבו עצם העובדה שהיא אישה פוגעת בהערכות שהיא מקבלת, גם כשהיא עושה בדיוק אותה עבודה כמו גבר? לעבוד יותר קשה? זה אפשרי, זה מה שאנחנו עושות. אבל אין סיבה לקבל את זה כנתון ועוד להעמיד פנים שהעולם שיוויוני ושהפמיניזם סיים את תפקידו. הוא לא.

יש גם מחקר מאוד ידוע של דר מאירה וייס, על אמהות המשאירות ילדים בבית החולים בגלל פגם אסתטי הנתפס על ידן, מחקר שהוכיח שאהבה תלויה בדבר, אפילו אצל אמהות.
אין שיוויון נקודה. לא ביכולת הלמידה (דיסלקטיות), לא ביופי, לא באופי,לא בקשרים, לא בעושר. ההתעסקות בזה של כל המופלים לרעה פועלת אך ורק לרעתם.

 

[נולי]

רבים מהגאונים המצליחים ביותר דיסלקטים ובעליי בעיות למידה

רגע.. אז את אומרת שלא צריך לתת הקלות במבחנים לדיסלקטים?

קריאה זהירה של דברי תגלה שהפוסט שזור דוגמאות המבססות את קיומו של פמיניזם סמכותני לא רק כגוף אידיאולוגי עצמאי אלא ככזה שיש לו גם שמות ופנים.

שמתי חגורת בטיחות ונכנסתי לכל הדוגמאות שלך, לא ראיתי סמכותנות, לפחות לא לפי ההגדרה שאת בעצך רשמת:
לא עוד תנועה החותרת לשיוויון זכויות בין נשים וגברים, אלא הרעיון לפיו נשים זקוקות ל"גלגלי עזר"
ממשלתיים, בספרה הפרטית והציבורית, על מנת שתוכלנה לפלס את דרכן במרחב הציבורי.

והמשכת:
בעיני, תמציתו של הפמיניזם האמיתי היא אמונה בלתי-מתפשרת בחירותם, בחוסנם הנפשי ובעצמאותם הכלכלית והפסיכולוגית של בני אדם — נשים וגברים כאחד. לא כחלק מקולקטיב מגדרי, אלא כפרטים בודדים. הישגיה ההיסטוריים של התנועה הפמיניסטית הושגו דרך מחויבות לערכים אלו של חירות ואוטונומיה. המחויבות הזו היא שאיפשרה לנשים צעירות להשיג את החופש להתנהג כפי שראו לנכון, לומר מה שרצו ולשכב עם מי שרצו.

הפסקה האחרונה, מליון אחוז, מהמם, הורס את הבריאות מרוב שזה נכון ומדוייק.
(עם כמה הסתייגויות, אבל זה לא לפוסט הזה).

הפסקה הראשונה - איש קש.
לא נתת ולו דוגמא אחת לכך שפמיניזם סמכותני, הוא אידיאולוגיה שלטונית. או שהוא מתאר מציאות דיסטופית, של אנושות רקובה, הרסנית, מסוכנת לעצמה, הטעונה ריסון מגבוה, מישטור, דיכוי יצרים, צנזורה והפללה.
אפילו הלינק שנתת למירב מיכאלי, הוא סתם הבעת דעה, לא הצעת חוק.

בסופו של דבר, ה"סמכותנות" לפי הגדרתך של הפמיניזם, באה לידי ביטוי דווקא בתחומים מאוד מסויימים האלה שנכשלת לזהות.
1. חזקת הגיל הרך וחופשת לידה - זה דיון גם בקרב הפמינסטיות עצמן.
2. המעמד החוקי של הזנות והפורנוגרפיה - וזה נושא שלא עוסקות בו רק הפמינסטיות, למעשה, חברי המפלגות הדתיות הרבה יותר פעילים מאיתנו הפמינסטיות בנושא הזה באמצעים של חקיקה (אנחנו מסתפקות במחאות). ע"ע חוק הפורנו.
3. גיל הפרישה - מדוע נשים פורשות לפני? למעשה מדובר ב"פריבילגיה" היסטורית מתקופה שנשים בכלל לא מי יודע מה עבדו כי מקומן היה בבית. הפרישה המוקדמת איפשרה לגברים להחזיר את הנשים הבייתה ולהתמקד בעבודות הבית. היום דווקא לאט לאט מעלים את גיל הפרישה לנשים. יש כמה פעילות שעושות רוח, אבל יש הבנה שאין ברירה.
4. אורך/פטור השירות בצה"ל - במקור נשים שירתו פחות כי הן "לא התאימו" לתפקידי לחימה להם הכשרה ארוכה במיוחד. היום לוחמות חותמות תקופת שירות נוספת. באופן כללי האריכו את השירות כבר פעם אחת (אני שירתתי פחות, היום כבר 24), ויש רצון לקצת את שירות חיילי החובה, שלא מסתייע מכל מיני סיבות.
הסיבה שיש פטור משירות לכל בנות המגזר הדתי - זו לא סמכותנות פמיניסטית. זו דתיות, הרי ידוע שנשים נכנסות לצבא, והן כבר לא דתיות.

 

[nick]

האם זה עדיין לא משהו שכדאי לדעת?

+1 כדאי לדעת הכל

עקבות העלאת המודעות שהייתה במחאה החברתית

לא הייתי מזכה בזה את המחאה החברתית אפילו במיליגרם, אבל זו ספקולציה בכל מקרה, לא משנה.

אני כן חושבת שצריך לפעול גם פתרון מדיני וממשלתי בנושא שיוויון עבור נשים בדיוק כמו שצריך לפעול בנושא המדיני והממשלתי בנושא יוקר המחיה.

ואת רוצה שיהיה בנושא הזה הצלחה כמו בנושא יוקר המחיה?

כמו למשל שלדעתי חובה וזה פשע גדול מאין כמוהו שאין חינוך פיננסי בבתי ספר וחינוך

מניח שאם היה היו עושים את זה רע, אבל לא היה נורא אכפת לי, כי בכל זאת זה נושא פונציונלי, אבל בנושא הזה:

האם באמת אי אפשר לנסות באמצעות חינוך לפתור חלק מהבעיות של חוסר השיוויון המגדרי?

זה הרה אסון, כי שוב המדינה תכנס לי למערכת הערכים, ומי יודע אם השטיפת מח שילדי יעברו תהיה לרוחי או לא?
למשל, אם שר החינוך היה מחליט לבזבז את כספי וזמנם של ילדי על

ושיעורי אינטיליגנציה רגשית ומדיטציה לבנים

כדי שלא יתקפו בחורה ברחוב, הייתי רותח מזעם, ובוודאי שהשר היה מפסיד את קולי לנצח...

האם באמת חינוך מחדש במקרה הזה לא יוכל לעשות שינוי עצום בחברה שלנו?

מסוכן מסוכן מסוכן!!! חינוך זה מהבית, לא מהמדינה!
היום זה הערכים יפי הנפש שלך, מה זה יהיה מחר? מי ישטוף את מוחם של ילדייך מחר?

 

[בת העמק]

מסוכן מסוכן מסוכן!!! חינוך זה מהבית, לא מהמדינה!
היום זה הערכים יפי הנפש שלך, מה זה יהיה מחר? מי ישטוף את מוחם של ילדייך מחר?

האמת שבזה אני מסכימה איתך לגמרי. אני לא סומכת על חינוך ממוסד. מצד שני, גם על הערכים בבית אי אפשר לסמוך ואפילו אם כן- לרוב לא משוחחים על דברים כאלה. לכן אני כן חושבת שהעלאת מודעות ושיח על זה במרחב הציבורי הוולנטרי (הפגנות, בלוגים וכו') הם הכלי המתאים לשינוי.

 

[נולי]

חינוך זה מהבית, לא מהמדינה!

נכון. המדינה לא צריכה לשלוח את הבנים לשחק כדורגל ואת הבנות מחניים.

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4936687,00.html

האם הבנות שהשתמשו בכלי לגיטימי של מחאה רשמית כנגד קונבנציות סקסיסטיות, מבטאות פה "פמיניסם סמכותני" נלוז ומגונה?
הבנות האלו חונכו ע"י ההורים שלהן, שנחפשו לתכנים פמיניסטיים בזכות פעילות "פמיניסטיות סמכותניות", ולא הסכימו לקבל מציאות שבה נקבע בשבילן באיזה משחק כדור לשחק ע"פ איבר המין שלהן.

האם לעמוד ולהתעקש על שלך זו "בכיינות"?

 

[אנא-אל]

בחינוך ילדים בבית ספר יש דגש גדול מאד על עקרון השוויון. חלוקת רכוש בית הספר באופן שווה, (אין דבר כזה "אבל אני תפסתי, צריך להתחלק") ודגש על לא לדבר לא יפה אחד לשני (פוליטיקלי קורקט?).
האם זה רע לחנך כך ילדים? שואלת ברצינות.