אנסה להגיב לפוסט של
@הסולידית ועל אף שאני מסכים עם חלק מהדברים, אני חושב שעדיין יש בו אי הבנה/צדק ל"פמיניזם האקטיבסטי" .(אני מתעלם מסמנטיקה כי אני חושב שאין בה חשיבות כל עוד כולם יודעים על מה מדובר וזה המצב). תגובתי מגיע מהצד הגברי כך שאין לי ניסיון או ידע על המאבק הפמיניסטי רק את היכולת לנסות לנתח ולהבין אותו, כך שיש לקחת את תגובתי בערבון מוגבל ובוודאי כלא מייצגות את המאבק הפמיניסטי ובכלל.
אתחיל ואומר שאני שמח בשבילך שאת מרגישה שהמאבק הפמיניסטי הסתיים(לא ציני), ושנשים וגברים הם שווים ואכן בחלק מהחברה שבעיקר שייכת למדינת תל אביב (אני מתייחס למדינת תל אביב כרעיון ולא כמקום) הדבר אכן נכון, אבל בחלקים רבים ונרחבים בחברה (כולל חילונית) זה לא המצב. ילדה שתגדל בחברה הדתית או הערבית או סתם משפחה מסורתית פטריארכלית סביר להניח שלא תשמע על פמיניזם. גם בחברה החילונית ואף ב"מדינת תל אביב" הליברלית ילדה/אשה סביר להניח שתסבול הפליה/זלזול מול הגברים, נכון שבסביבה הזאת יכולה אשה עם אסרטיביות קלה לבטל אותם, אבל השוביניזם קיים גם בהם והשוויון לא מובן מאליו. אם נולדים לתוך חברה שוויונית אפילו רוב הפוסט שלך יכל להיות נכון(למען האמת רוב הפוסט לא היה קיים כי המציאות שעליה מתרחש המאבק לא הייתה קיימת) הבעיה שאנחנו לא אירופה אלה המזרח התיכון, ואני יודע שב"תל אביב" קצת קשה להרגיש את זה בגלל הבריזות של צפון אירופה המנשבות בעיר, אבל זה לא המצב. במילים אחרות, אין בעיה שמי שנולדת לתוך חברה שיווינית עם רעיונות שוויוניים תבחר להיות אשת איש והוא אדונה, כמו שיהודי יכול להחליט להשתתף בסאדו מאזו, עבור יהודי שנולד בתקופת האינקוויזיציה להשתתף בסאדו מאזו זה כבר משהו אחר(נא לא להתייחס לאנלוגיה אני יודע שהיא לא מתאימה, נאמר בצחוק)
עכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם כל אותם נשים שנשארו מאחור(בחברה הדתית, המסורתית או סתם חילונית לא ליברלית) נותנים להם להיוולד לתוך מציאות מפלה ומי שרוצה שתארגן מאבק פמיניסטי פרטי משלה ותעבור את ה"קוים" או מנסים לשנות את המציאות שאליהן נשים יוולדו, כך שהמציאות תהיה שוויונית מלכתחילה. כך שמה שהפמיניזם הזה מנסה לעשות הוא לא לדכא גברים לא לחזק/להחליש נשים אלה לשנות את הסביבה שלא תעשה את זה לא במודע ולא בשוגג.
(החלטה דומה עברה המדינה עם יהודי התפוצות, האם המדינה היהודית צריכה רק להיות קיימת ושכל יהודי יארגן לעצמו את מאבקי העליה שלו או שתפקידה היא לעזור לכל היהודים, כולל "מימון מאבקי עליה")
ועכשיו לכמה דברים בגופו של פוסט:
"אין שמץ של שחרור או העצמה ברעיון הביזארי שלפיו כדי להגיע לשיוויון מגדרי נשים צריכות תחילה להפנים את קורבנותן."
אני לא יודע מה זה בדיוק ל"הפנים את קורבנותן" (שוב אני לא מייצג וגם אין לי מושג אם זו מטרה בכלל), אני כן יודע שצריך ללמוד על קורבנותן כמו שיהודים צריכים ללמוד על השואה (וגם הגרמנים ורצוי כולם). למיטב הבנתי אין ממש לימודי מגדר בבית ספר אפילו לא החילוניים לא לדבר על דתיים. לימודי מגדר צריכים להיות מוצר צריכה בסיסי.
"זו הסיבה שהפמיניזם הסמכותני פיתח אובססיה סביב צנזורה והשתקה. בין היתר, הפמיניסטיות הסמכותניות מבקשות לצנזר פורנוגרפיה, פרסומות "מעליבות", תכניות טלוויזיה, מעודדות במשחקי ספורט"
אני לא צופה גדול של פרסומות אבל מהמעט שאני רואה, כל פרסומת שניה שבה מופיע אשה(בין אם בדפוס ובין אם בטלוויזיה/אינטרטנט) היא מופיע כאובייקט מיני/זונה ובלי קשר בכלל למה שהיא מנסה לפרסם. עכשיו תארי לך מדינה דמיונית שבה כל פרסומת שניה בטלוויזיה היה מופיע יהודי כקוף או כשטן ,לא כהבלחה חד פעמית של איזה פרסומאי, קבוע, לא היית רוצה שהמדינה תתערב בשטיפת המוח שהמפרסמים מעבירים לציבור(וסביר להניח שגם בחינוך שהוביל לתוכן) כנ"ל הפמנסטיות הנ"ל.
אבל שוב, בחברה באמת שוויונית זה פשוט לא היה קורה, כי הפרסומאי מראש לא היה מרגיש שכך הוא צריך לפרסם. אני חייב להודות שאני רואה הרבה טלוויזיה בריטית כולל פרסומות, אין לי מושג אם יש צנזורה או לא (אני מנחש שלא) אבל נדיר ביותר שנשים יוצגו כאובייקט מיני וגם אם כן זה רק בקונטקסט של הלבשה תחתונה או משהו שהוא בהקשר.
"הן משוכנעות שכל הביטויים הללו פוגעות בדימוי העצמי המוחלש של "נשים וילדות" (שתמיד נכרכות יחדיו לקטגוריה אחת, כאילו אין ולו שמץ של הבדל בין תגובה של אישה בוגרת לבין תגובה של ילדה)."
נשים שכילדות לא למדו (בבית ספר,בבית או מהסביבה) מהו פמניזם ישארו ילדות בתפיסת ה"דימוי העצמי המגדרי" שלהן. כמו שאדם שלא למד מסביבתו חשבון בסיסי כבוגר יהיה בעל תפיסה חשבונית ילדותית ("מפגרת"). כך שלהכליל בחברה שהיא ברובה דתית/מסורתית (58% מהיהודים מגדירים את עצמם כך, ועל כך יש להוסיף את הערבים וחילונים לא ליברלים) שלא מעבירה מסרים פמיניסטים ובתי הספר לא מלמדים על כך נשמע לי לא כזה בעייתי.
"כך הפכו הפמיניסטיות הסמכותניות למעין מעמד כמורה חילוני רב-עוצמה, שרתיעתו הטהרנית ממין ומיניות מזכירה יותר זרמים אסלאמיסטיים ויהודים-אורתודכסיים קיצוניים מאשר תנועת שחרור פרוגרסיבית."
לא מצאתי עדויות לטהרנות מינית (מלבד פרסומות שעליהם כבר הגבתי).
"כך, המבקרים מושתקים כ-"מסגבירים". המבקרות מושתקות כ-"משת"פיות של השוביניזם".)"
לא שמעתי שמשהו הושתק, אלה הועבר עליו ביקורת כמו שעל כל אחד אחר, וזה שיש טוקבקסטים פח לא מייצג שום דבר (את בטח מכירה את זה מהפעמים ש"הופעת" בתקשורת הכללית)
"בתפיסה הסמכותנית, גברים ונשים הם לא רק קבוצות ביולוגיות שונות, אלא גם מעמדות פוליטיים וחברתיים שונים. האינטרסים הפוליטיים של המעמדות הללו מתנגשים בהכרח, ולכן בין המינים לעולם תשרור מלחמת מעמדות."
את תוקפת את "התפיסה תרבותית צרכניסטית" שהיא כולה בת עשרות בודדות של שנים, וכשאומרים לך שאם ת"נצחי" התפיסה ת"תמוטט", את טוענת שתמיד יהיו "צרכניסטים" במידה כזו או אחרת. את, לא מצליחה להבין שנשים שנאבקות מאבק פמניסטי שמערער על יסודות תרבותיים בני אלפי שנה ועל תפיסות אבולציוניות בנות עשרות אלפי שנה טוענות שתמיד יהיה סוג כלשהו של "שובניזם" ולכן תמיד יהיה מאבק, לא יכולה להבין את זה?
"אלא אובססיה לגבי התרבות, השפה וההתנהגות של הפרטים בחברה."
זה לא מאבק פמניסטי אלה מאבק פילוסופי. אם את מאמינה בתפיסה הפילוסופית שהשפה והסביבה מייצרים את התפיסה המציאותית (ואני מודה שיש חילוקים פילוסופים בנושא)תפיסתך
הפילוסופית הגיונית לחלוטין, אם לא די ברור שמאבקן מוצדק. אני יכול להסכים שכדאי לשים אותו בסוף הרשימה של המאבק אבל אני חייב לציין שלמיטב הבנתי גם בפמניזם האיך שקראת לו זה נשמע כאילו הוא בסוף הרשימה.
ועכשיו לכמה דברים שאני מסכים עליהם או טעויות של המאבק הפמיניסטי:
כמו שכתבת חורה לי הקורבנות הפמיניסטית (על אף שאני מבין את הצורך בחינוך לשוויון/מגדרי )כמו שחורה לי הקורבנות ה"שואתית" היהודית שראש הממשלה שלנו כל כך טוב בה ("didn't the jewish people suffered enough" ), לדעתי זה מוזיל בסופו של יום את המאבק עצמו ומביא לתפיסתו בצורה שהסולידית הציגה.
חזקת הגיל הרך(ובכלל זכויות יתר על ילדים לאמא) - האמת שהמאבק הפמיניסטי הזה לא מובן לי בכלל. הוא בעצם מקבע את התפיסה הפטריארכלית שילדים תמיד באחריותה של האשה. אני מבין את בעיית הסחטנות על ידי גברים, אבל זה משהו שקל להתגבר עליו כמו קנסות, הוכחת הורות משוטפת לפני הגירושין או "תקופת מעבר" להוכחת רצינות. מעבר לעובדה שלא נראה לי כזה נורא שילד יבלה 50% מהזמן עם אבא שלו גם עם מניעיו של האב לא כאלה טהורים (אני בטוח שגם מניעי האם במאבקי גירושין לא תמיד טהורים)
גיל הפרישה - יש הגיון בדרישה כל עוד שוק העבודה לא מספיק שוויוני אבל הנזק התודעתי(אני בעל תפיסה פילוספית ששפה וסביבה מייצרים תפיסת מציאות) שנוצר בקיום חוק כזה גדול מהתועלת.
היו לי עוד דברים, אבל נגמר הזמן ובאופן כללי שאר הפוסט היו מחזור של דברים ודעות/תפיסת מציאות שאיתן לא ניתן באמת להתווכח. אבל באופן כללי נשמע שאת חיה בתוך "מדינת תל אביב" וזה סבבה גם אני חי שם, אבל מנהלות המאבק מנסות לחיות ב"ישראל".
