אתה צריך לעשות הבדלה בין זכויות אדם (הקרבת אדם בטקס דתי לדוגמה) לבין החלטות ציבוריות רגילות (חייבי גיוס).זה לא יהיה שיוויוני.
זה יהיה מחיר שהחברה מוכנה לשלם בערך אחד בשביל ערך אחר.
גם בעולם הליברלי, ברור שלפעמים צריך לשלם בערך אחד על חשבון ערך אחר. אפילו בספרי אזרחות של כיתה י"ב זה כתוב.
למשל חופש הדת לא יתיר טקס דתי של הקרבת אדם.
וחופש העיסוק לא יתיר הקמת מעבדת חבלה.
וחופש התנועה לא מתיר לעבור באור אדום.
והזכות לחיים לא אומרת שאין מדינות דמוקרטיות עם עונש מוות.
וכו'.
זה לא שוויוני אם הרוב המגויס לא מסכים לפטור שהמדינה נתנה.
זה לגמרי שוויוני אם הרוב המגויס מסכים לכך מלכתחילה.
מסכים.איזה ערכים חשובים, ומה האיזון ביניהם, זה בדיוק מה שהעם קובע בדמוקרטיה.
ולכן לא יכול להיות שערך שלא מעוגן בשום מקום בחוק, ילקח בחשבון בפסיקות משפטיות.
רק צריך לעשות הבדל בין שוויון במובן הבסיסי (שעדיף שיעוגן בחוק, אבל טוב לי שיעוגן בפסיקה - זה חלק מתפקידיה של מערכת המשפט) לבין כפייה של שוויון פרוגרסיבי (כפייה על צה״ל לגייס נשים ללוחמה).