לא יודע מאיפה הם מיובאות - אני מדבר על גבינת "אדם" ו"עלמה", הם עולות 5.5-6.5 ש"ח ל150 גרם (ב400 גרם זה אפילו יותר זול) בעוד תנובה (עמק) וכל הגבינות שלה נמכרות מ26 ומעלה ל200 גרם.
מציע לך לעיין ברשימת הרכיבים של הגבינות האלה ולהסביר לי מדוע הן חייבות להכיל כל כך הרבה חומרי E, חומרים משמרים וצבעי מאכל...
אותי זה מצער שעד שפותחים את השוק לייבוא, לא דואגים לאיכות.
זה לא כל-כך פשוט כמו שזה נראה. זה דורש מהחקלאי להיות, בנוסף לעבודה וההשגחה הסיזיפית על הגידולים, להיות משווק, מפרסם, איש שירות אדיב וחייכן, קופאי, מתפעל אתר אינטרנט ועוד...
אני חולק עלייך פה חלקית.
1. היתרון בחקלאות ישירה (כפי שאני תופס זאת) הוא שזה מחליף את הצורך בשיווק, הפלטפורמה השיווקית והמודעות הצרכנית כבר קיימת. אומנם היא לא עובדת בצורה מושלמת אך זה בהחלט יכול לשפר את המצב של החקלאי אשר מתבסס אך ורק על המשווקים (התבססות על מקור הכנסה אחד הוא לא דבר אידיאלי).
2. לכל חקלאי מבוגר יש ילד\נכד וכדומה, הדור הצעיר יכול לעסוק בצד האדמינסטרטיבי של העסק (שיווק, תפעול, מכירות, קידום אתר אינטרנט, ועוד...) במידה והוא אינו מעוניין לעבוד בשדה. יכול להיות שלאחר כמה שנים שנים הדור הצעיר יבחר להעסיק עובדים אשר יעבדו במטע והוא ימשיך לעבוד מהמשרד.
הבהרה: אני לא טוען שזה בלתי אפשרי, זה קשה אבל זה אפשרי לשרוד ואפילו לחיות בכבוד.
החקלאים פשוט צריכים להסתגל לעולם אחר וזה קשה להם, כי רובם מחפשים רק יציבות (למיטב הבנתי).
זה כי עוד לא התנסית בכך
כשהייתי בעלת עסק קטנטן, זה בדיוק מה שגמר אותי. מהבוקר עד הלילה (ולפעמים גם לפנות בוקר) הייתי טרודה באלף ואחד עניינים של העסק. הוא היה קטן מדי בשביל לשכור עוד אנשים. הרווח הכספי לא היה שווה את ההתשה הפיזית והנפשית.
רוב הצעירים היום הולכים ללמוד באקדמיה ולא אגרונומיה או ניהול עסקים. רובם לא חוזרים הביתה וגם אם כן, לא מעניין אותם מחקלאות.
לא סתם קרה שבעשרים שנה האחרונות התחילו לפתח תיירות, תעשיה זעירה והשכרת מחסנים בנחלות. מדינת ישראל מובילה קו של הסרת אחריות כלפי החקלאות בישראל. בדיוק כמו מדינות העולם השלישי ובניגוד לאירופה וארה"ב. מי שלא מבין את החשיבות של חקלאות במדינה (ופה בפורום יש רבים כאלה), של יכולת להסתדר לבד ולדאוג לעצמך אז כמובן שמבחינתו אפשר לסגור את הבסטה.
אני חושבת שכמו הפוסטים של דורין לגבי פיתוח היכולת לעשות בעצמך במקום לקנות מאחרים- כך צריך להיות גם במדינה. בשביל זה הסבים וההורים שלי הקימו אותה ולא כדי להפוך ליהודים גלותיים תוך 2 דורות ושכל מה שמעניין אותנו זה הרבה כסף ועכשיו. יש חשיבות לחוזק מנטלי ועומק השורשים.
*נאום הציונית המפא"יניקית...
אני חקלאי, מגדל הדרים. למכור בצורה חברתית וכו' זו התעסקות עצומה, הדוכן לא יכול למכור את הכמות המיוצרת, ואני לא יכול כל יום לקטוף בבוקר מוקדם ואז לעמוד בדוכן, אל תשכחו שאי אפשר להשאיר את הפרי או הירק לתקופה בלתי מוגבלת על העצים/צמחים. לרוב כשמגיע לבשלות צריך להוריד אותו בזמן קצר.
רק תוספת קטנה לדיון:
גבינה צהובה גאודה אמרלנד עם טעם ואחוזי שומן דומים מאוד לגלבוע עולה קבוע בטיב טעם לחברי מועדון 3 שח ל 100 גרם.
הרבה פעמים אני תוהה לעצמי על החקלאי הגרמני,
ונהג המשאית, וכמויות הדלק וצי התובלה, וכל הפקידים של משרדי היצוא הגרמני וכל אלה של משרדי היבוא הישראלי.
למה כל זה יכול לעלות רק 3 שח אבל גבינה כאן בארץ, גג 200 קמ מהרפת לסופר לא יכולה לעלות פחות מ 4 שח, וגם זה רק בהתערבות של הממשלה.
לפי הכתבה המדינה תמשיך לתמוך בחקלאים אבל תעשה זאת בדרך ישירה שבה התמיכה באמת תגיע לחקלאים ולא למתווכים.
האדמות החקלאיות ימשיכו להיות מעובדות, אבל בחלוף השנים יתכן שגידולים מסויימים שפחות מתאימים לארץ יוחלפו בגידולים שיש יתרון לגדלם דווקא כאן.
כשם שאוטרקיה לא עובדת טוב ברמת המשק החקלאי הזעיר, ואת דווקא מבינה את זה, כך אוטרקיה לא עובדת טוב גם ברמת המדינה, ובמיוחד מדינה קטנה כמו שלנו. יש יתרון בהתמחות ובחלוקת עבודה. סחר בינלאומי תורם לרווחה של כולם.
הטרקטור מיובא והדלק מיובא וגם רוב המזון לחיות המשק מיובא וגם רוב הקמח שממנו אופים לחם, והאורז... בכל מקרה אנחנו תלויים ביבוא.
עבודה יצרנית היא עבודה שמועילה לאחרים, וההוכחה לכך היא שאחרים מוכנים לשלם תמורתה כסף מרצונם החופשי, ולא בגלל שמכריחים אותם או חוסמים בפניהם את החלופות.
נכון.
ובכל זאת, אני כן משווה את האדם למדינה. ואני חושבת שכדאי לאדם לבשל לעצמו, לנקות את ביתו, לטפל בילדיו, לתקן את מה שאינו דורש מומחיות גדולה, לחזק את עצמו. עדיין הוא יקנה מכונת כביסה וטלפון ומזון ובגדים אבל בזמני מצוקה הוא יצליח לפתור בעיות לבדו. ככה גם המדינה.
אני בכלל לא מתנגדת ליבוא, רק שזה לא יבוא על חשבון העובדים כאן. בין אם זה חקלאי או מתכנת או פועל יצור. כדי שזה לא יקרה, צריך הגנות. את זה עושים גם באירופה וגם בארה"ב (לפחות בחקלאות).
אז לגבי החקלאי הגרמני - אותו חקלאי בעל רפת שאני מכירה, סיפר לי לא מזמן על טיול שלו בגרמניה, בו הוא בין השאר הלך לראות רפתות (בכל זאת, זה המקצוע שלו). הוא ראה רפת עם מעט מאד פרות שנותנות עשירית מהחלב שנותנות הפרות שלו בארץ, ובכל זאת החקלאים נראו כחיים מאד טוב, עם מכונית יקרה בחוץ והכל. הוא שאל את אותו חקלאי איך הם מתפרנסים עם כל כך מעט תוצרת. התשובה: הם מקבלים המון המון כסף מממשלת גרמניה בצורת סובסידיות לעידוד החקלאות. אז בכל השוואה למדינה אחרת, צריך להשוות את הכל, לא רק פרט אחד כמו כמה עולה הגבינה לצרכן.
@Judith החקלאי הגרמני מסתדר אצלו.
הבדיחה היא שכנראה קורה אותו דבר מול חול, כשמצלמים מוצרים של תלמה נמכרים בזול יותר בגרמניה/ארה"ב - סובסידיות מהמדינה.
נ.ב.
בזמנו היו לסבים של בת זוגתי לול. מסתבר שהם היו מוכרים את הביצים לתנובה ב-X גרושים לביצה ואז הולכים לקנות את אותן ביצים ב- X-2 גרושים לביצה.
לצערם, כשאתה מוכר את הביצה חותמים עליה, אחרת היה אפשר להמשיך את הגלגל.
האם אין לך משפחה או חברים אשר יכולים לסייע לך במכירת הפרי ? או לחילופין לבקש עזרה מארגונים אשר מסייעים לחקלאים בקטיף לדוגמא: השומר החדש או ארגון יום התנדבות\כיף למשפחות אשר יבואו לעזור בקטיף ?
המתכנת חשוף כבר עכשיו לתחרות מחו"ל. חברות ההיי-טק מתחרות עם חברות מחו"ל, ולחלקן יש גם מרכזי פיתוח בחו"ל. ענף ההיי-טק חייב להיות תחרותי כדי להצליח.
אף תאילנדי לא יאבד את מקום עבודתו אם החקלאי יפסיק לגדל אננס ויעבור לגדל משהו אחר. גם לא החקלאי עצמו.
חשיפה ליבוא מוזילה מחירים ומשאירה יותר כסף בידי הצרכנים, שרובם לא סולידים ולכן משתמשים בו לקניית דברים נוספים. זה מסייע ליצירת משרות נוספות, בענפים רווחיים יותר, שהמשכורות בהם נוטות להיות טובות יותר.
ככלל, עדיף להגן על אנשים ולא על משרות שאין להן הצדקה.
זאב, למשפחה וחברים יש עבודות וגם קצת חיים לקום בשש לקטיף פחות... וגם אם אפשר להתקשר עם ארגונים שעוזרים (לא כ"כ מומלץ כשצריך מיומנות בקטיף) הם לא ישלחו כל בוקר כמה אנשים כדי שיהיה לי בדוכן תוצרת. אבל היי אם אתה בעניין אשמח לשת"פ
יש לי כבר חבר חקלאי שמסנג'ר אותי (ואת כל החבר"ה מהצבא) כל פעם שמגיעה עונת הקטיף של האבוקדו, כבר הגעתי למצב שאני מתרחק אוטומטית מדוכן האבוקדו בשוק
אבל תודה על ההצעה