אני צרכן חדשות עולמיות כפייתי כך שיש לי המון המלצות. קח מזה מה שבא לך. אני קורא אתרים מכל גווני הקשת הפוליטית, כדי לקבל תמונה מאוזנת. אני קורא הכל ומזקק לעצמי את הדיעות שלי.
1) הגרדיאן. The Guardian. בריטי. נחשב לאחד מהעיתונים החשובים בעולם. מאד שמאלני. מתעבים את ישראל. ביבי הוא השטן עלי אדמות מבחינתם. לא ראיתי כותרת אחת חיובית על ישראל במשך שנים. הטוקבקים בנושאים שקשורים בישראל ויהודים הם הארסיים ביותר שקיימים כלפי ישות פוליטית כלשהי בעולם. לקחו הטיה חזקה שמאלה בשנים האחרונות. דוברים קנאים של תרבות הPC, ציור העולם בנראטיב של אימפריאליסטים מול משעבדים, האדם הלבן מול כל השאר וכו'. בחיסול האחרון של סולימני הם כתבו עליו Obituary.
2) האינדיפנדנט - The independent. בריטי. עיתון איכותי וקצת פחות שמאלני מהגרדיאן. אני ממקם את העיתון הזה באזור השמאלני-לא-קורביניסטי. כלומר פחות מרקסיזם, עדיין הרבה PC. הוכחה לכך שהם היו אנטי קורבין - הם נטו להבליט את כל הפרשה של האנטישמיות במפלגת הלייבור, מה שעזר להשחיר את קורבין. הם גם כן מתעבים את ישראל, אין כתבה אחת אוהדת. יש גם דיעות מן המרכז-שמאל.
3) The Telegraph - עיתון איכותי במרכז-ימין. בריטי. מתנגד לתרבות הPC, בעד הברקזיט, מאוהב בבוריס ג'ונסון, לא נוטה לבקר את ישראל ואפילו מבליט ידיעות שמחמיאות לה. משתדל להיות אופטימי, להדגיש את כל הטוב שיש בתרבות המערב ולהימנע מפסימיות פתולוגית דוגמת זו של הגרדיאן. מי שרוצה להתעודד מהברקזיט שיקרא אותם. מי שרוצה לדמיין את העולם עולה בלהבות בעקבות הברקזיט - שיקרא את הגרדיאן.
4) Asharq Al Awsat - בגירסה האנגלית. עיתון חשוב בעולם הערבי. ממוקם בלונדון. מהווה הבטאון של בית המלוכה הסעודי. פרו טראמפ. אנטי אירן בקטע מטורף. נוטה להתייחס אל ישראל בחשדנות הרגילה, אבל יש גם הרבה יראה והבלטה של העוצמה הצבאית שלה (לא בקטע שלילי בניגוד לגרדיאן שתמיד יבליטו את העוצמה הצבאית של ישראל בהקשרים שליליים).
5) Foreign Policy + Foreign Affairs - שני מגזינים על עניינים גיאופוליטיים מזווית אמריקאית. בעלי גישה של מרכז פוליטי. רוב הכתבות על ישראל אינן חיוביות אך מכירות בכך שישראל היא "vital ally". זו גם הגישה של פוליטיקו.
6) פוליטיקו - Politico - אתר שעוסק אך ורק בפוליטיקה פנימית בארה"ב. אנטי טראמפ. מאוהבים בAlexandria ocasio Cortez ובכלל בתנועה הפרוגרסיבית במפלגה הדמוקרטית. הם קוראים את המפה הפוליטית בארה"ב הרבה לפני אחרים ומלווים את כל הtwists and turns בתגובות מהירות וניתוחי עומק מעולים. אני לא שותף לתפיסת העולם שלהם, אבל מכל העיתונים שהזכרתי כאן הם מנסים להציג הרבה מאד דיעות, למרות הקו השמאלני שלהם.
מסקרים ברמה גבוהה מאד : 1) יחסי הגומלין בין שני בתי הקונגרס, פעילות חקיקתית של שני הבתים. 2) מערכות בחירות - יש להם גישה לבפנוכו של כל הקמפיינים ומציירים פרופילים פסיכולוגיים מעניינים של המועמדים. 3) כלכלה ומיסוי.
7) Economist - גיאופוליטיקה מזווית כלכלית. פחות דגש על פיננסיים, יותר על הנקסוס של מדיניות כלכלית\מדיניות חוץ. נגידים של בנקים מרכזים מככבים. ממוקמים במרכז פוליטי - ליברלי. יש גם צלילים שמרנים. לא חסידים ולא מבטלים את תרבות הPC. לא פרו ולא אנטי ישראל. בגדול, העיתון הוא סמל לEnglish prudence.
8) Financial times - משלב כלכלה מזווית גיאופוליטית עם ניתוחי מיקרו. מאד איכותי ואמין.
9) debka.co.il - הזוי, אפוקליפטי, סנסציוני. אבל, וזה אבל גדול - מי שיקרא אותו על בסיס קבוע יבחין שהרבה מאד מהידיעות שמגיעות לעיתונות מיינסטרים היו קיימות כבר חודש לפני אצלו. מרבה לצטט את "המקורות הצבאיים של דבקה". ווואלה, הרבה פעמים דברים שאומרים שם מתגלים בסוף כאמת (שמכירים בעיתונות מיינסטרים). דיבר על האיום האיראני הרבה לפני שדיברו עליו בynet. מאד חרד לקיום של ישראל ומאד פסימי באשר למיצוב הגיאו-אסטרטגי שלה. מומלץ להימנע מהמקור הזה אם וכאשר תהיה מלחמה, כי מבחינתו כל אירוע שלילי הוא חורבן הבית.
10) Spectator - עיתון בריטי שמרני. אחד הכותבים הבולטים והעורכים החשובים בו הוא Douglas Murray שיחד עם ג'ורדן פיטרסון מנסח את ההתנגדות הכי מנומקת לתרבות הPC. פרו ישראל, פרו מערב. די עמוק ומעניין.
אצלי הפוך. אמרתי לאשתי שתצפה לעיכובים בחבילות, בגלל המצב בסין. והיא שאלה ״איזה מצב?״
