פנסיית גישור מגיל 45 עד גיל 67 על חשבון המדינה זו סיבה כלכלית מצויינת להישאר בקבע.
תעשה לי טובה... עם עבודה טובה או עסק טוב אתה יכול עד גיל 45 ליצור לעצמך את "פנסיית הגישור" שלך (ע"ע פרישה מוקדמת).
ודרך אגב, אחד המפקדים שלי שהוא קצין די בכיר (אני בכוונה לא מפרט מעבר), אמר בעצמו שההטבה הזו שווה בקושי את מה שאתה עובר עד אז. השכר הנמוך, התורנויות, גועל הנפש השקט שאתה רואה סביבך כל יום ועוד - שווה את זה כמעט בקושי. שלא לדבר על זה שאפשר לבטל את ההטבה הזאת בהינף יד של איזה פוליטיקאי - כמו שנתניהו עשה ב-2003 עם הפנסיה התקציבית לאנשים החדשים שנכנסו למגזר הציבורי.
אם אתה רוצה לסבול בשביל משכורת זעומה ולהיות תלוי בפוליטיקאים בפנסיה שלך
שבכלל יכולה להיות מבוטלת רטרו (!) - נקודה חשובה שלכשעצמה לא התייחסתי אליה באופן מלא - אז אהלן וסהלן...
טוב, נשמע שאתה מערב גם את דעותיך האישיות על המערכת ומשליך אותן על אחרים.
אני יכולה להגיד לך שלי הייתה התלבטות רצינית האם להישאר בצבא (והציעו לי יותר מ-7000..) או לצאת לאזרחות.
וגם לא מזמן שקלתי שוב לחזור (אפילו הלכתי להתראיין).
הסיבה? עניין! הייתי בתחום מרתק. הרבה אנשים שעזבו אמרו לי שאולי בחוץ התנאים יותר טובים אבל אני לא אמצא משהו מעניין באותה מידה והם צדקו.
אני גם מכירה כמה אנשים מאוד מוכשרים ומחוזרים ע"י חברות שבוחרים להישאר בגלל עניין ותחושת תרומה.
וכמובן יש את נושא הפרישה המוקדמת והפנסיה...שזה דיל לא רע בכלל.
משליך את דעותי על המערכת על אחרים? ממש לא. כל האנשים בני גילי בצבא במצבי (עתודאים/קבע ראשוני) חושבים ככה. זו דעה "חוצה מפלגות" וכל האנשים שאני מדבר איתם חושבים ככה. מי שלא חושב ככה הוא בעמדת מיעוט רצינית.
"הסיבה - עניין" - אוקיי, זה כבר משהו מאוד סובייקטיבי. אני לא אדבר כאן על עצמי ואלה שחושבים כמוני שבדיוק היתה לנו השבוע שיחה על זה במשרד ואני מאמין שהביטוי "הציונות מתה" נאמר בו כמה פעמים, אלא אני ישר אתייחס לציטוטים של אנשים שכן מאמינים בתחושת השליחות ועדיין אומרים דברים כמו "נכון, אבל עם שליחות ועניין לא הולכים לסופרמרקט" ו-"מי רוצה להישאר בצבא היום? אין לך תנאים טובים - גרועים ליתר דיוק, שכר זעום, מערכתיות מגעילה..."
עריכה (פספסתי את הציטוט שלך):
יש מקומות בהם השכר בתפקידים טכנולוגיים הוא לא רע בכלל (מה שפטרת ב-״פחחח...״), עבדתי עם אנשים מצוינים שנשארו יותר שנים ממני - בין אם כי השכר זה לא הדבר היחיד שחשוב בתנאים בהשוואה לאזרחות ובין אם כי יש בהחלט הזמנויות לעבוד על דברים מעניינים מאוד. ולגבי קידום איטי - דווקא במהלך השירות יש הזדמנויות לאנשים צעירים מוכשרים להיכנס לנעלים גדולות מאוד אחרי מעט שנים, לתפקידים עם המון אחריות שבאזרחות היה לוקח עשור של נסיון להיכנס אליהם (אני מכיר את זה מהצד של תפקידים טכנולוגיים).
זה לא שהכל וורד ונפלא, אבל אתה משליך את ההשקפה השלילית שלך (על סמך הנסיון וההיכרות שלך) באופן גורף מדי על הכלל...
שכר לא רע בכלל - במקום פי 3 פחות מאשר בחוץ פי 2.5 פחות? פי 2?
הזדמנויות לעבוד על דברים מעניינים - מסכים, אבל עם זה לא הולכים לסופרמרקט. אני מאמין שבסביבת שוק כל אחד צריך למכור את כישוריו למרבה במחיר אז קשה לי להתייחס לטיעונים כאלה ברצינות. אבל שוב, זו דעתי.
"כניסה לתפקידים שבאזרחות היה לוקח עשור להיכנס אליהם" - זה לא תמיד נתפס כדבר טוב. הרבה אנשים היו רוצים דווקא לא להיכנס לתפקידי ניהול - אתה בטח יודע - בתחום הטכנולוגי. גם הניסיון הניהולי של הצבא לא שווה הרבה בחוץ אלא אם אולי השתחררת כרס"ן.
וכן, אני לא מחשיב את עצמי לפזמוזאורוס אבל בהחלט ראיתי ודיברתי בצבא מספיק כדי להתרשם כמו שהתרשמתי. ומרבית האנשים לפחות בסביבה שלי, בדעתי.