לא מרגיש בנוח לדבר על כסף אפילו לא מהמשפחה

[SolidusMaximus]

למרות שאין משכנתא מספר לכולם שיש
שרואים אותנו מוצאים הרבה כסף אז אומרים ששברנו חסכונות או השתמשנו בקרנות השתלמות.

זה ממש מעניין, ומוזר, התרבויות השונות שיש במדינה.
נכון, גם בארה"ב יש את עניין ה"מיליונר בדלת ממול", כסף שלא מתרברב ומסתיר את עצמו, בטח במדינות עם פשיעה גבוהה, שלהיות עשיר שם זה לשים כוונת על המצח.

אבל בישראל זה ממש פער. פלחים סוציולוגיים מסויימים רק מדברים על תשואות, ומה יש ומה אין, ומתגאים בזה.
ובפלחים אחרים, אתה ממש צריך להמציא סיפורי מסכנות, רק כדי להסביר את החיים הנורמליים שלך, כי השתרשה נורמה שמסכנות היא ברירת המחדל, ואף תג גאווה.

ולא, אני לא חושב שזה בכלל עניין של כמה כסף יש לך - זה בדיוק העניין. זה לא שהעשירים בלבד מדברים על כסף, והעניים בלבד מספרים סיפורי חסכונות.
זה ממש עניין תרבותי - יש עשירים ואמידים בכל הקבוצות.
וכך, מי שמשתייך לקבוצה שבה אתה צריך לשדר מסכנות - ממש צריך להמציא מעשיות איך יש לו כסף לקנות משהו טריוויאלי.
מהצד השני - גם הלוזר ביותר, חייב לומר שהוא עומד לתת את המכה, אם הוא משתייך לחברה שמדברת על כסף.

לא אומר שזה ייחודי לישראל, גם במדינות אחרות יש רב תרבותיות, והשקפות מרקסיסטיות-קפיטליסטיות, אבל אני באמת חושב שבישראל זה יכול להגיע לידי אבסורד.
יש קבוצות בארץ שזה ממש בושה להודות שאתה בסדר, שטוב לך, שאתה לא עם הלשון בחוץ. אתה נתפס כרמאי או הזוי. אפילו כמושחת - מאיפה יש לך? ממי גנבת?

היא נראתה מאוד נבוכה ומלמלה "אני מצטערת, לא חשבתי שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם".

יש כל כך הרבה שמסתתר מאחורי המשפט הזה... בעולם שבו טלוויזיה זה כבר מזמן לא המדיה העיקרית, ובטח לא בתצורתה המסורתית.

 

[בת העמק]

ובפלחים אחרים, אתה ממש צריך להמציא סיפורי מסכנות

אבל הרוב עונים: "מתגלגלים"...
בסביבה שלי אף אחד לא מדבר על השקעות ועל תשואות, ולא על מסכנות. וגם אף אחד כמעט לא שואל על חסכונות ונכסים ואפילו לא על גובה ההשתכרות.
דווקא הייתי שמחה לשוחח על זה איתם, אבל אני חושבת שאנשים מפחדים לדעת מה קורה אצל אחרים באמת (יקנאו במי שיש לו יותר, יפחדו שיבקשו מהם עזרה ממי שיש לו מעט). מה שכן, רוב חבריי הקרובים יודעים שאני מתעניינת בעולם הפיננסי ולפעמים מתייעצים איתי. וחבר קרוב אחד הוא כלכלן בכיר באנגליה - רק איתו אני באמת יכולה לשוחח בנינוחות על תשואות.

 

[שלומו]

איתי חברים ומשפחה מתייעצים איך לחסוך ולהשקיע.
כן יש קטע מביך כששואלים אותי באופן אישי איזה משכנתא לקחתי, ואז אני עונה שבעצם רק חשבתי לקחת ובסוף קבלתי הלוואה מהמשפחה (אני לא אומר שהיא הייתה של 7%).

אצלי יש בעיה הפוכה במשפחה שמתייעצים איתי ואז לא עושים כלום בפועל. יש לאנשים מחסום מהשקעות, שנובע מפחד, חוסר ידע, מורכבות טכנית, וסתם להתחיל משהו חדש בשביל עוד כמה עשורים זה דבר שמרגיש שאפשר לדחות.
אפילו קרה שרצו שאפתח חשבון השקעות ואקנה ני"ע בשביל מישהו מהמשפחה. זה כבר מוגזם.

 

[קפיצת הדרך]

"כמה חסכתם/ כמה הון עצמי/ כמה יש לכם"

גם אני אף פעם לא נתקלתי בשאלה הזו …

אני כן מתחברת לחוסר הנוחות לחלוק את המצב הפיננסי שלנו/משכורות, ואני חושבת שאין אף אחד שבאמת יודע מה המצב הפיננסי שלנו.
אנשים קרובים יודעים שאנחנו ״מסודרים״. אנשים מאוד קרובים יודעים שאנחנו ״מאוד מסודרים״.
אבל לא חלקתי, ולא מתכוונת לחלוק מספרים מדויקים.

בכל מקרה, זה לא אומר שצריך לשקר.
אם שואלים, ולרוב זה מתחבר לשאלות התעניינות במשכורות, אני לרוב עונה מספיק/לא מתלוננים/ברוך השם
סוג של אמירה כללית. לא רואה צורך לשקר.


עם אנשים שמתעניינים בהשקעות אני בהחלט מדברת על השקעות (נדל״ן/שוק ההון וכו׳).
לרוב אין בעיה לדבר על השקעות בשוק ההון גם בלי להגיד בכמה אתה מושקע, אלא יותר על האסטרטגיה הכללית.
עם נדל״ן זה טיפה יותר בעייתי. אז עם אנשים שאני מרגישה לא בנוח (יודעת שקשה להם, אולי יכולים לקנא, או סתם לא קרובים כך שאין סיבה לספר) אני לא מספרת שיש לנו גם דירות להשקעה.

אני גם תמיד שמחה לעזור לאנשים בחיסכון/השקעות/פנסיה, במיוחד אם רואים שהם מתעניינים, שואלים, זקוקים לעזרה.
אם יש לי ידע שיכול לעזור להם, למה לא?
למה הם צריכים לדעת כמה יש לי בחסכונות הפנסיה בשביל שאני אעזור להם להבין את ההבדל בין קצבה מוכרת למזכה…

 

[Therealdeal]

אני אוסיף שבדר"כ קל לדבר על נכסים "גלויים", ז"א אם לאדם יש בית מגורים ו\או נדל"ן להשקעה זה ניכר וסביר יותר שזה יהיה בשיח. כנ"ל לגבי עסק, או אנשים שעושים טיולים ארוכים.

העובדה שיש לאדם כסף לא מאוד מעניינת מבחינתי. אין לי מה ללמוד ממי שירש 10 מליון ושם אותו בבנק בלי לגעת בו.

מה שמעניין זה העשייה וקבלת ההחלטות סביב כסף, כי זה מאפשר לנו ללמוד מאחרים. גם לגבי איך משקיעים את הכסף, וגם לגבי איך מוציאים אותו בחוכמה.

 

[קפיצת הדרך]

כששכרנו דירה בנהריה, אחת השכנות זילזלה בנו כי חשבה שאנחנו עניים.

וואו… היא אשכרה זילזלה בכם כי חשבה שאתם עניים???
איזו התנהגות מגעילה.
במה זה התבטא?

לחלוטין משקרים
גליתי על בשרי שלרוב האנשים זה לא מחליק בגרון שחסכת סכומים גדולים בגיל צעיר

גם שהגעתי לפרישה מוקדם הבנתי שאסור לי להגיד את זה לאף אחד
אז מצאתי הרבה תירוצים למה אני לא עובד

זה הביא כמה מצבים קומיים שאחת השכנות באה אלי והמליצה לי להגיע למרכול ביום מסויים שהירקות לפני החלפה ויותר זולים

למרות שאין משכנתא מספר לכולם שיש
שרואים אותנו מוצאים הרבה כסף אז אומרים ששברנו חסכונות או השתמשנו בקרנות השתלמות.

לגבי אחי זה יותר מורכב. כי אם יהיה בינכם פער כלכלי גדול זה יאיב בהמשך על היחסים שלכם.
אני לקחתי את זה בגיל צעיר
וממש ישבתי איתו ועזרתי לו בהשקעות
ברכישת בית עם יחידת דיור להשקעה (עוד שהיה סטודנט) וכו וכו
הוא אומנם לא במצב הכלכלי שלנו
אבל יש לו תיק השקעות והכנסה פסיבית

האחים של אישתי ניסינו כמה פעמים וזה לא צלח והחלטנו לחכות שזה יבוא מהם

לדעתי המצב שלכם מורכב יותר בגלל היציאה לפרישה מוקדמת (בגיל הצעיר שלך, ועם ילדים קטנים).
רוב האנשים לא באמת מצפים ממך לדבר בפרוטרוט על המצב הפיננסי שלך. אז אמירות כלליות מתקבלות, ובקלות ניתן לשנות נושא אם לא מתאים לך לדבר על משהו.
לעומת זאת זה מאוד מקובל לדבר על העבודה. במה עוסקים, איפה עובדים וכו׳. ולכן זו שאלה שכמעט בוודאות תצוף ואנשים ירגישו יותר בנוח ״לחפור״ בנושא הזה, ואולי לנסות ״לעזור״…

מעבר לכך, לדעתי, לרוב האנשים יהיה קשה להבין את המושג של פרישה כל כך מוקדמת, ושחיים ממש רק על הכנסה פסיבית מחסכונות, כי הם לא ממש מכירים את זה (אולי מלבד אצל עשירי עולם).
אז מבחינתם יש כנראה שתי אפשרויות -
או שאתם עשירי עולם, ואז הם יצפו ״לראות את זה״.
או שאם אתה לא עובד אתם בטח מתקשים כלכלית (אחרת זה דיסוננס שלא מסתדר עם איך שהם מבינים את המציאות).

המצב שלכם מדהים מבחינה כלכלית, אבל אתם לא ״עשירי עולם״. במצב כזה נראה לי יותר קשה להסביר לאנשים ״איך אתם חיים״, ויותר קשה להחליק את זה עם אמירות כלליות כמו ״יש מספיק״ (כי בראש שלהם זה יתורגם לאחת משתי הקטגוריות…).

 

[בת העמק]

וואו… היא אשכרה זילזלה בכם כי חשבה שאתם עניים???
איזו התנהגות מגעילה.
במה זה התבטא?

היא היתה מגעילה לאחרים באופן כללי לפי השכנים, אז לקח לי שנתיים להבין, כששמעתי אותה אומרת לאחד הבנים (הבוגרים והנשואים שלה) להתעלם מבקשתי לא לעבור דרך החצר שלה אליה (כי לנו יש כלב קשור שם ולהם יש ילדים קטנים, וגם פרטיות) כי הם סתם עניים מסכנים.
האבסורד הוא שהיא עצמה היתה אלמנה שהתקיימה על קיצבת שארים ועבדה כסייעת. הפתיע אותי חוסר הפגנת סולידריות ע אנשים עניים, כפי שחשבה שאנחנו.

לדעתי המצב שלכם מורכב יותר בגלל היציאה לפרישה מוקדמת (בגיל הצעיר שלך, ועם ילדים קטנים).

צודקת, ובנוסף הם חיים במושב - לאנשים יש אף ארוך במיוחד שם
כשאנחנו הגענו לראשונה למושב הנוכחי, אנשים ראו אותי יושבת מול המחשב במרפסת בשעות שאנשים חרוצים הולכים לעבוד.
אחרי שנה הגיע לאזנינו שהשמועה עליי אומרת שאני סופרת

 

[A42]

באמת חושב שבישראל זה יכול להגיע לידי אבסורד.
יש קבוצות בארץ שזה ממש בושה להודות שאתה בסדר, שטוב לך, שאתה לא עם הלשון בחוץ. אתה נתפס כרמאי או הזוי. אפילו כמושחת - מאיפה יש לך? ממי גנבת?

לא הייתי מקצין את זה לרמה כזאת.

אני מאוד אוהב לדבר על פננסים, פנסיות וטיולים בכל מקום עבודה שהייתי זה היתה שיחת הצהריים הדי קבוע.

מה גם בהייטק / לאו טק אנשים מרווחים יפה ודי נהנים לספר איפה טיילו בחופש האחרון או איפו יטיילו בחופש הבא.
וגם כמובן מי השקיע , מה לעשות עם הכסף הפנוי וכו
(גילאי 40+ בדרכ)

אני דווקא אחרי שפרשתי חזרתי לעבוד לחצי שנה (קבוע מראש והם ידעו את זה)
בגלל שטס לטיול מאןד גדול
הם ידעו שהגעתי לעצמאות כלכלית ולא הסתרתי את זה
לא דיברתי איתם על סכומים מדוייקים
אבל בהחלט על זה שהגעתי לעצמאות כלכלית
שחסכנו 50 אחוז במשך עשור
ועם חלק אפילו שיתפתי אקסל בסיסי של חיסכון 50 אחוז ואיך תוך עשור הם יכולים להפסיק לעבוד.
זה היה קל וכיף כי ידעתי שהכל זמני

אבל בבית / במושב / בחברים הקרובים כמובן שמשתף פחות
אבל בטח שמדברים על השקעות ומפנה לפה לפעמים מי שרלוונטי וכו

המצב שלכם מדהים מבחינה כלכלית

מסכים מאוד עם כל מה שכתבת
בהחלט נכון

אבל לא בטוח שהמצב שלנו כזה מדהים
פשוט אנחנו עם פחות כריות ביטחון מרוב האנשים.
והאם לפעמים גם נהנים לחיות קצת בחסך

חייב לשתף מטיילים עכשיו בויאטנם
עלות יום ממוצעת (בלי מעברים וכו) היא סביב ה250- 200 שקל לכל המשפחה
זה לא נתפס לי
יכולים כמובן לישון במקומות הרבה יותר מפוארים
אבל לפעמים בוחרים לשנמך בעיקר בשביל לתת לילדים בסיס איתן ושידעו להסתפק ולהנות מהכל

צודקת, ובנוסף הם חיים במושב - לאנשים יש אף ארוך במיוחד שם

כל כך נכון
לא תופס את זה כמשהו רע דרך אגב
אני אוהב את הקהלתיות ואכפתיות שיש לכולם
אבל לפעמים צריך עוד של פיל
היו לנן כמה שמועות גם שקיבלנו את הבית במתנה מההורים
שזה בכלל לא הבית שלנו
ועוד כל מיני שטויות
לרוב לא ממש מתקן גם אף אחד
שיחשבו...

 

[קפיצת הדרך]

אבל לא בטוח שהמצב שלנו כזה מדהים

חייב לשתף מטיילים עכשיו בויאטנם

אוקי אני מעדכנת - המצב שלכם מדהים *לא רק* מבחינה כלכלית
איזה כיף. תמשיכו ליהנות מהפרישה המוקדמת עם הילדים.
זה כבר ״הטיול הגדול״ שתכננתם? או שזה ״סתם״ על הדרך?…

 

[A42]

זה כבר ״הטיול הגדול״ שתכננתם? או שזה ״סתם״ על הדרך?…

כן זה הטיול הגדול כבר
מדינה שלישית בסדר...

אבל זה לא הכל ורוד וכיף...
יש הרבה מהמורות וקשיים בדרך
חלק מהחיים וחלק מהחוסן האישי שמקווים שנותנים לילדים....

 

[קפיצת הדרך]

כן זה הטיול הגדול כבר
מדינה שלישית בסדר...

אבל זה לא הכל ורוד וכיף...
יש הרבה מהמורות וקשיים בדרך
חלק מהחיים וחלק מהחוסן האישי שמקווים שנותנים לילדים....

הרבה פעמים, דווקא הקשיים שעוברים בדרך הופכים לחוויות שהכי צרובות לנו בזכרון מהטיולים (ובאופן מוזר זה הרבה פעמים לטובה!).
מקווה שתספר על זה בהרחבה בשרשור שלך.

 

[מתחיל צעיר :)]

היי, רציתי להעלות נושא שדי יושב עליי כבר תקופה.
זה לא שאני מפוצץ כספים או איזה משקיע מיוחד שיודע לעשות 20% בשנה.
סה"כ חוסך ומשקיע במחקי מדד לאורך זמן.

בסביבה הקרובה שלי, לפחות אני מרגיש (או שהם עושים לי בדיוק כמוני) שהאנשים בגילי בקושי סוגרים את החודש/ סוגרים אבל אין הרבה רזרבות, כל הזמן מתלוננים על עליות מחירים, מאפטמים דברים זניחים כמו" לך לויקטורי" שם הענבים ב 20 שקל לקילו לא ב 25 כמו פה כאילו מדובר על חצי טון שאני מעמיס עכשיו.
אבל בעיקר מפריעה לי השאלה, מאנשים קרובים בדרך כלל, חבר טוב מאד בעבודה/ חבר ילדות או בן משפחה
"כמה חסכתם/ כמה הון עצמי/ כמה יש לכם"
וזה לא שיש לנו המון כסף, אנחנו זוג בני 30-31 עם כספים נזילים שאם נוציא הכל הכל יהיה לנו בערך 1.7 מיליון ועוד משכנתה על דירה שאם נחסל ונמכור( אבל זה בעתיד הרחוק, כי היא של מחיר למשתכן) אז אנחנו כביכול שווים עכשיו בערך באיזור ה 2.2 - 2.3 מיליון.
אפילו עם שאלות כמו כמה אתה מרוויח או כמה אישתך מרוויחה אין לי בעיה לענות.

אז אחרי שבן אדם בסופר לפני שניה עשה איתי אופטימיזציה על 5 שקל לקילו ענבים, אני לא מרגיש בנוח לדבר על כסף/השקעות/נדל"ן.
יוצא מצב שאני לצערי, משקר, ממש משקר.
ואני לא אדם שקרן, אני ממש מרגיש לא בנוח, אני ממש זורם עם השיחה וטוען כאילו יש לי הרבה הרבה פחות, לפעמים אפילו עושה רושם של חי ממשכורת למשכורת למרות שבפועל אני יכול לחיות יפה מאד גם בלי משכורת תקופה עד שאתאושש מפיטורין/שינויי עבודה/ירידה בשכר וכו'.

ואני לא משקר רק לאנשים רנדומליים או לאנשים מזדמנים שעם זה אין לי בעיה, כי השאלה מלכתחילה די אישית.
אני משקר לאנשים קרובים, משפחה, חברים טובים ופה הבעיה שלי.

כשעולה שיחה על כסף, אני לא מרגיש בנוח בכלל לתת הכוונה או משהו, כי כביכול מי אני?
אני כל הזמן מנסה להתאים את עצמי לאדם שמולי, אני יודע שאחי מרוויח בקושי רב את כספו ובקושי מצליח לחסוך, אז אני כביכול לא בא מעליו או רוצה לגרום למצב שירגיש קנאה או תמיהה על איך זה הגיוני.

שוב, המספרים שלי לדעתי לא חריגים בנוף ואני בטוח שיש לאנשים הרבה יותר מאיתנו, כי אנחנו לא הייטקיסטים ולא עובדים במשכורות גבוהות, אלא ממוצעות( 22 ו - 15 ברוטו)
אז יכול להיות שהרבה מהאנשים ככה? משקרים/מעגלים פינות גם לאנשים הקרובים אליהם?
עוד מישהו חווה דבר דומה?

נשמע לי משהו שלא קשור בכלל לכסף ורשמת בעצמך "אני כל הזמן מנסה להתאים את עצמי למי שמולי"

אגיד ברמה האישית שזה לא מרגיש לי בנוח לדבר על סך הכספים שיש לי, וגם לא על המשכורת. ואני שלא מרוויח הרבה בכלל (או המונח הנכון הוא מרוויח מעט) וגם כשגרתי בשכירות (כרגע אצל ההורים) תמיד מרוויח יותר משאני מוציא קשה לי ממש להביע אמפתיה על התנהגות לא אחראית של אנשים, אני ראציונאלי מידי בשביל החרא הזה
לא יכול לראות כבר משפטים כמו "אי אפשר לחיות בארץ עם משכורת של 10,000 בחודש" תורידו סטנדרטים
או משפטים קומוניסטים כמו "כל המוכרי שווארמה חזירים איך שווארמה עולה 60 שקל" כאילו שמדובר על מוצר צריכה בסיסי ולא שירות בעבור מוצר מסויים.

לסיכום אגיד שיש בעיני כוח חיובי גדול ללהתאים את עצמך לאנשים אבל במידה הנכונה ומהמקום הנכון וזה ממש לא צריך להיות מתוך הזדהות עם המצב אלא עם הרגש וראיית המבט. ואתה לא צריך לשקר, מה רע בסתם להשמיט מידע

 

[SolidusMaximus]

בסביבה שלי אף אחד לא מדבר על השקעות ועל תשואות, ולא על מסכנות. וגם אף אחד כמעט לא שואל על חסכונות ונכסים ואפילו לא על גובה ההשתכרות.

סביבה קיבוצניקית? או צפונית?

 

[SolidusMaximus]

לא הייתי מקצין את זה לרמה כזאת.

אתה לא חושב שזה מופרע שאתה צריך להמציא ששברת קרן השתלמות כדי להסביר למה יש לך כסף לחיות (הוצאה קצת מעל ההמוצע)?
ואני לא אומר כביקורת, אלא שהייתי בעצמי צריך להשתמש בטקטיקה הזאת לפעמים.

אני מאוד אוהב לדבר על פננסים, פנסיות וטיולים בכל מקום עבודה שהייתי זה היתה שיחת הצהריים הדי קבוע.

מה גם בהייטק / לאו טק אנשים מרווחים יפה ודי נהנים לספר איפה טיילו בחופש האחרון או איפו יטיילו בחופש הבא.
וגם כמובן מי השקיע , מה לעשות עם הכסף הפנוי וכו

בהחלט, זה החתך החברתי X.

אבל בבית / במושב / בחברים הקרובים כמובן שמשתף פחות
אבל בטח שמדברים על השקעות ומפנה לפה לפעמים מי שרלוונטי וכו

וזה חתך חברתי Y.

זה בדיוק הפיצול שאני מדבר עליו.

האנשים אצלך בעבודה (לשעבר), דומים סוציואקונומית, מגזרית, לאנשים במושב, בבית?

היו לנן כמה שמועות גם שקיבלנו את הבית במתנה מההורים

אחרי שנה הגיע לאזנינו שהשמועה עליי אומרת שאני סופרת

אלה אחלה. לא הייתי מתקן. מה אכפת לי, עשו לי את העבודה והמציאו משהו, פחות בלאגן בשבילי.
העניין הוא, מי האנשים שיושבים והוגים את השמועות האלה? שאדם שחי ולא עובד הוא עוף כל כך מוזר, שמשהו שם חייב להיות מסריח, וממש ממציאים משהו?

בושה להודות שאתה בסדר, שטוב לך, שאתה לא עם הלשון בחוץ. אתה נתפס כרמאי או הזוי.

עד כדי שממציאים עליך.

 

[בת העמק]

סביבה קיבוצניקית? או צפונית?

זה החתך החברתי X.

וזה חתך חברתי Y.

אני מבינה שנוח לדמיין חתכים/מגזרים אבל בני אדם מורכבים וזולגים ביניהם.
הסביבה שאני גרה בה כיום היא מושבניקית, וגם כאן יש מגוון גדול - חקלאים ועובדי כפיים יחד עם רופאים, עורכי דין, בעלי עסקים, אמנים והייטקיסטים.
גם החברים הקרובים שלי מקיימים מנעד דומה, כולל אלה שגרים בחו"ל. רובם לא אוהבים לדבר על הכנסות, הוצאות וחסכונות. חלקם אפילו לא מסתכלים על דוחות הפנסיה.
גם מי שאוהב לשוחח על השקעות ונכסים, לא ידבר על השווי הספציפי שלהם בדרך כלל ובאמת אין צורך בכך למהות השיחה.
הבן שלי וחבריו מאד אוהבים לדבר על השקעות, וממה שהוא סיפר לי בהתלהבות לאורך העשור האחרון - אני פחות התרשמתי, והם כמובן עשו לא מעט שטויות כך ששיחות על הנושאים האלה עם חברים לא בהכרח מביאות תועלת.

 

[SolidusMaximus]

אני מבינה שנוח לדמיין חתכים/מגזרים אבל בני אדם מורכבים וזולגים ביניהם.

לא נוח, אני שואל.

הסביבה שאני גרה בה כיום היא מושבניקית, וגם כאן יש מגוון גדול - חקלאים ועובדי כפיים יחד עם רופאים, עורכי דין, בעלי עסקים, אמנים והייטקיסטים.
גם החברים הקרובים שלי מקיימים מנעד דומה, כולל אלה שגרים בחו"ל. רובם לא אוהבים לדבר על הכנסות, הוצאות וחסכונות. חלקם אפילו לא מסתכלים על דוחות הפנסיה.

ואישרת בדיוק את מה שאני אומר - הסביבה היא מושבניקית.
וכצפוי - לא אוהבים לדבר על כסף.
המגוון בתוכם כלל לא רלוונטי.

החיתוך שאני מתכוון אליו הוא יותר מרכז-הייטק-לבן, ופריפריה-צווארון כחול.
שימי לב שקבוצת הייחוס שלך באמצע - היא ישראל הישנה, לא מדברים על כסף, זה לא מכובד, זה לא סוציאליסטי, אבל גם לא מאוד בוכים, כי "אדם לעמל יולד".
זאת קבוצה די נכחדת, בסך הכל רוב המדינה או סוציאליסטית מהצד המתבכיין, "אי אפשר לחיות פה", או מיעוט גדול של הייטק-מרכז-לבן שמאמין בקפיטליזם ואחריות אישית.

הבן שלי וחבריו מאד אוהבים לדבר על השקעות, וממה שהוא סיפר לי בהתלהבות לאורך העשור האחרון - אני פחות התרשמתי, והם כמובן עשו לא מעט שטויות כך ששיחות על הנושאים האלה עם חברים לא בהכרח מביאות תועלת.

כן, זה הבדל דורי, ואומר שהבן שלך מזדהה עם הזהות המולדת שלו, אבל לא ממש עם הערכים פגי התוקף של השמאל הסוציאליסטי שלא עובדים בישראל הקפיטליסטית יותר.
יכול להיות שהילדים שלו כבר ישתייכו לקבוצת הסוציאליזם המתבכיין, בחסות מדינת הרווחה הליכודית, אבל זה כבר 2 דורות קדימה.

 

[בת העמק]

ואישרת בדיוק את מה שאני אומר - הסביבה היא מושבניקית.

אני גרה במושב, לא גדלתי בו ומעטים מחבריי גרים במושב כלשהו.

החיתוך שאני מתכוון אליו הוא יותר מרכז-הייטק-לבן, ופריפריה-צווארון כחול.

הבנתי אותך עוד קודם, ואני טוענת שזה לא חד משמעי.
בכל אופן, יש בין חבריי גם הייטקיסטים, עו"ד, מורים ורופאים אבל אין אף חקלאי פעיל (היו כמה בצעירותם, כמוני).
רוב החברים שלי נמצאים כיום מבחינה כלכלית במעמד 9 ומעלה (מבחינת סוציו תמיד היו).
הסביבה של הבן שלי הייטקיסטית ומקשקשים על הון, כפי שציינתי. הרבה בורות אני שומעת שם, גם מהחברים שלמדו כלכלה וחשבונאות, ובטח מאחרים שנלהבים מהמשכורות הגבוהות שלהם וחושבים שזה מעיד על הבנה בכל דבר ודבר.

 

[A42]

הרבה פעמים, דווקא הקשיים שעוברים בדרך הופכים לחוויות שהכי צרובות לנו בזכרון מהטיולים (ובאופן מוזר זה הרבה פעמים לטובה!).
מקווה שתספר על זה בהרחבה בשרשור שלך.

בהחלט, אבל עדין להיתקע עם 3 ילדים קטנים בחול שכולם חוטפים וירוס או שיש סופה בחוץ זה לא נעים...
ברור שאחרי הכל זה חוויות והזמן בהחלט נותן להם גוון ורוד...

אולי יום אחד אפתח יומן מסע באמת וארחיב...

 

[A42]

אתה לא חושב שזה מופרע שאתה צריך להמציא ששברת קרן השתלמות כדי להסביר למה יש לך כסף לחיות (הוצאה קצת מעל ההמוצע)?

בכלל לא
רוב האנשים מודדים את עצמם ביחס לשכנים ולשווים שלהם.
גם אנחנו "סולידים" שאולי קצת פחות חומרים ולא נרוץ לקנות רכב מירוץ עדין עושים זאת הרבה מאוד בכל יומן מסע שקוראים פה בפורם...

יצר האדם הוא להצליח יותר מ...

רוב השכנים שלי הם גם חברים שלנו והורים לילדים שחברים של הילדים שלנו
(ככה זה מושב קטן)

אם אני עכשיו אטוס לחול למשהו גדול
או אחליט לבנות בריכה בבית
אז מיד יהיו שאלות על זה
גם בין הילדים דרך אגב
זה הרבה יותר מתקבל אצל רוב האנשים ששבר. קרן השתלמות לממן את זה
כי אז אתה כמוהם והם גם יכולים
ואולי הם יותר אחראים ממני בכלל
מאשר לשמוע שזה בכלל מריבית דה ריבית על כמה מיליונים שיושבים בתיק השקעות...

זה בדיוק הפיצול שאני מדבר עליו.

האנשים אצלך בעבודה (לשעבר), דומים סוציואקונומית, מגזרית, לאנשים במושב, בבית?

אני מבין לאן אתה חותר
לא חושב שזה נכון
לא רוצה גם להכליל
אז אדבר רק על החוויותי שלי

אצלי (לצערי) רוב החברים/ שכנים במושב/ עבודות וכו
הם בחתך סוציואקונומי גבוה
אנחנו מושב יקר. וכל מי שהוא לא בן ממשיך וגר אצל ההורים צריך הרבה מאוד כסף בשביל לגור במושב אז זה לצערי מסנן
רוב החברים שלי הם מהלימודים / צבא שזה גם מוכוון בעיקר מהנדסים ושות עם משכורות גבוהות.

הסיבה שאני ממדר חלק יותר וחלק פחות לא קשורה למצב הכלכלי שלהם כלל
אלה למידת קירבה שלהם למעגלי החיים שלי

ככל שמישהו יהיה במגע עם הילדים שלי אני תמיד אמנע מלדבר על זה כלל

ואדם מזדמן ללא קשר למשפחתי אן מקום מגורי בשמחה אשתף (עד גבול וגם ללא מספרים מדוייקים)

 

[SolidusMaximus]

ובטח מאחרים שנלהבים מהמשכורות הגבוהות שלהם וחושבים שזה מעיד על הבנה בכל דבר ודבר.

מוכר עד כאב.