• התוכן שלפניכם איננו ייעוץ פיננסי. הוא אולי נחזה ככזה, ואף נשמע ככזה, אבל למרבה הפלא, הוא איננו כזה, וממילא לא יכול להיחשב תחליף לייעוץ מטעם בעל הרישיון המתאים, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. מכאן שאין לראות בתכני הפורום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך או בנכסים אחרים, וכל הסתמכות עליהם תהיה באחריות הקורא בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה היא על מחברה בלבד ואין באמור בה כדי לשקף את דעותיה של בעלת האתר.
  • חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

לכאורה יש לי די והותר.... אז למה אני מרגיש כל כך רע ?

  • פותח הנושא פותח הנושא qwerty
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

qwerty

משתמש סולידי
הצטרף ב
14/4/15
הודעות
34
דירוג
71
אמל"ק: כסף לא חסר אבל ריקנות יש בעודף: משבר גיל 40 - האם רק ציפרלקס יעזור לי ?
אני בסוף של הסוף של שנות ה 40 וחש מאוד חזק את משבר הגיל.
את ההבנה שאני כבר לא אדם צעיר ולא בריא ואטרקטיבי כמו פעם ומפה זה רק ילך ויתדרד בקצב לא ידוע.
יש לי 2 ילדים בחטיבת ביניים ויחסית לגיל המורכב שבו הם נמצאים - הם סך הכל ממש בסדר.
נמצא בזוגיות טובה עם אישה מקסימה. לא יכולתי למצוא מישהי טובה יותר.
שילוב של עבודה בהייטק, השקעות , עזרה מההורים ואורך חיים מאוד צנוע וחסכני - הביא אותנו למצב שבו יש לנו דירה משלנו בלי משכנתא ועוד 2 דירות שאנו משכירים - אחת בארץ ואחת בחו"ל
בנוסף יש לנו חסכונות של בערך 4 מיליון ש"ח
לכאורה הייתי יכול להרשות לעצמי לרדת בשכר כמה שנדרש או גם לפרוש .
אני רוצה יותר מהחיים : מרגיש שהחיים צריכים לקרות עכשיו כי אני עדיין מספיק בריא לעשות דברים שאני מאמין שעוד 10 שנים כבר לא.
אני ממש יודע שהזמן לחיות הוא עכשיו., ואני מוכן לשים על זה כסף.
ההורים שלנו כבר ממש בסוף הדרך ומדכא לראות איך החיים נראים בשלב הזה.
כרגע אני עוד מרגיש ונראה בריא אבל זה רק יחסית לגיל ,וברור לי שזה יילך וידרדר מכאן והלאה
אבל לאחרונה אני פשוט מרגיש שאני לא מתלהב מכלום. פעם אהבתי ללמוד והייתי עושה מלא קורסים אונליין במגוון תחומים אבל זה עבר לי.
סרטים וסדרות בנטפליקס מרגיש לי ממש כבזבוז זמן. הרוב הוא טיפשי ומופרך...ואין תחושה טובה אחרי שמסיימים לראות
הליכה למסעדה כל המשפחה לא גורם לי הנאה אני רק מרגיש קצת פרייאר ששילמתי כל כך הרבה תמורת אוכל
כשהיינו צעירים טיילנו הרבה בעולם השלישי אבל אפילו זה כבר לא במיוחד מושך אותי
מדי פעם אני לוקח יום חופש מהעבודה אבל אני סתם ממסמס אותו על כלום ושום דבר ויש תחושת ריקנות.
וזה נראה לי סימולציה טובה למה שארגיש אם אפסיק לעבוד....
אני מאוד סובל בחום
ניסיתי לחשוב על מקום בח"ול שזול לחיות בו לאיזה תקופה אבל שמזג האוויר נעים ושלא רצחו שם יהודים בשואה ולא כל כך מצאתי
אחד הילדים בכלל לא ממש רוצה לנסוע לחול ואישתי לא מוכנה לנסוע בלעדיהם אז אין ממש פתרון טוב בכיוון הזה.
לא יודע אם זה המלחמה או הגיל או המראה של ההורים המזדקנים סביבנו או הגנטיקה הגרועה שלי ...משהו אצלי שלא מצליח למצוא אופטימיות לגבי העתיד ואני לא יודע איך להשתמש בכסף כדי לחוות אושר.
אני מחפש רעיונות שלא כוללים קניית רכב חדש או טיפול פסיכולוגי כי אני מרגיש ששניהם זה לא הכיווון שיעזור לי.
אני אתיאסט ואין שום סיכוי שאני אמצא את האור בחיקה של הדת. זה פשוט לא יקרה.
חשבתי כמה פעמים על לקחת ציפרלקס אבל אני חושש מתופעות לוואי או משינוי בלתי צפוי שזה יעשה לי (הייתי מאוד רוצה לקבל כמה שיותר דעות גם על האם באמת התרופה הזו עזרה לכם או קלקלה?)
חשבתי על הסבה מקצועית אבל -אני לא כל כך יודע לאיזה תחום - כל דבר אחר שאעשה יהייה מן הסתם כרוך בירידה משמעותית בשכר. ונראה לי שאמשיך להתלונן רק בשכר נמוך יותר....
מקום העבודה הנוכחי שלי הוא בכלל לא כזה גרוע אז חבל לי לוותר על משהו טוב בשביל משהו לא נודע.
הייתי רוצה לחזור להרגיש WOW בחייים אבל אני תוהה אם זה בכלל אפשרי בגיל הזה. אולי זה רק נחלתם של צעירים שמתחילם זוגיות חדשה ?
אני פתוח לשמוע ממכם כל טיפ קטן ופשוט או רעיון גדול מהפכני ויקר.
גם חוות דעת לגבי השימוש בתרופה וגם רעיונות יצירתיים איך למצוא שימחה בחיים ?איך אתם מתמודדים עם הנושא הזה ? האם עשיתם איזו סדנא שממש שניתה לכם את החיים לטובה? מה החלום שלכם ? איך הייתם מתרגמים כסף לשמחה *מתמשכת* ? איזה עבודה או פעילות הייתם בוחרים אם כסף לא היה השיקול כלל ? תודה מראש על כל התשובות
 
נערך לאחרונה ב:
רעיונות:
תפתח תחביבים קיימים
תפתח תחביבים חדשים
תבלה יותר עם חברים/משפחה
קח על עצמך איזה פרוייקט גדול שיכול לשפר את איכות חייך (בניית בית?)
 
אני 10-15 שנים מתחתיך, אז אולי כל מה שאני אומר זה מבורות וכשאגיע לשלב שלך ארגיש אותו דבר בדיוק. אבל!
אני מכיר אנשים בני 70+ ובטח ש 60+ שעפים על החיים שלהם. נהנים מחיי חברה, טיולים, סדנאות, ועוד. ממש חיים את החלום. אז זה שאתה מרגיש את הסוף בגיל 40, זה סובייקטיבי שלך. זה ממש לא נכון אובייקטיבית.
המלצה שלי - לא יודע למה אתה אומר בפה מלא שאתה לא מוכן טיפול פסיכולוגי ובאותה נשימה רוצה ציפרלקס. לך לרופא, לך לפסיכולוג, זה נשמע שאתה פשוט שחוק.

בלי קשר, תנסה לחשוב מה כן גורם לך שמחה ואושר. ספרים? משחקים כלשהם? מוזיקה? מוזיאון?
 
אני חושב שלמרות שפסלת את זה, הדרך הנכונה היא טיפול פסיכולוגי בדיוק על הנושא הזה.
בגדול אתה צריך למצוא את אותם דברים שגורמים לך אושר (רגעי) ולהגדיל את המינון.
האושר הוא רגעי ו"שמחה מתמשכת" היא חלום נהדר. האושר הוא בעיני אוסף של רגעים מדהימים.
יש לי הצעה לא מקצועית בשבילך בסגנון סיעור מוחות עצמי:
1. קח דף/ים ובמשך 15 דקות פשוט תרשום בצורה לא מסודרת את כל הסיטואציות שבהן הרגשת מאושר. תכתוב במהירות ותעלה כמה שיותר חוויות. בשלב זה על תתרכז באיכות האושר אלא תשפוך כל מה שיש לך בראש.
2. בשלב המסודר, תקבץ חוויות לפי דמיון בסוג הפעילות. תן לכל קבוצה שם. אתה יכול גם לתת ניקוד למידת האושר של כל חוויה ואולי גם ניקוד למידת האושר של כל קבוצה.
3. שלב התובנה: בכל קבוצה תחפש אם יש חוויות שיכולות להיות שייכות לאותן קבוצות שעוד לא עשית ואולי יכולות להביא לך גם אושר.
4. רשימה: תכין רשימה של X חוויות חדשות שיכולות להביא לך אושר.
5. תתחיל למחוק חוויות מהרשימה כי פשוט עשית אותן.
 
1. אתה צודק, זה הזמן לעשות דברים שיגרמו לך אושר.

2. לא בטוח שציפרלקס זה הפתרון לחוסר משמעות בחיים.

3. צא לטבע. (אופניי הרים חשמליות למשל זה לא רעיון רע)
 
נערך לאחרונה ב:
תנסה לשחזר מה יצר לך הנאה וסיפוק בעבר:
בילוי עם חברים / יצירת דבר חדש / למידה / טיולים / פעילות ספורטיבית / התנדבות וכו׳, ותראה איך אתה משלב אותם יותר בחייך.

אחד הילדים בכלל לא ממש רוצה לנסוע לחול ואישתי לא מוכנה לנסוע בלעדיהם אז אין ממש פתרון טוב בכיוון הזה.
לא חייבים לעזוב, גם טיול של כמה חודשים יכול לתת לך בוסט אנרגיה.
 
אני בנעלייך גם, צריך להבין שכבר לא יהיה wow, מקסימום בסדר גמור, וללמוד לחיות עם זה, שבסדר גמור זה מספיק טוב, אבל זה קשה מאוד. אני עדיין לא מצליח.
 
חשבתי כמה פעמים על לקחת ציפרלקס אבל אני חושש מתופעות לוואי או משינוי בלתי צפוי שזה יעשה לי (הייתי מאוד רוצה לקבל כמה שיותר דעות גם על האם באמת התרופה הזו עזרה לכם או קלקלה?)
כרגע מה שאתה חווה , הוא גם סוג של תופעת לוואי.
לי אישית התרופות עוזרות לא לשקוע עמוק יותר.
פתרון ב100% לבעיה לא קבלתי מהן.
זה שילוב של השניים.
בכל מקרה, מציע לך להתייעץ עם פסיכולוג ורופא מתאים.
 
נערך לאחרונה ב:
אני מכיר אנשים בני 70+ ובטח ש 60+ שעפים על החיים שלהם. נהנים מחיי חברה, טיולים, סדנאות, ועוד.
אני גם מכירה אנשים כאלה, אבל הם לא אני ואולי גם לא הפות"ש.
לאנשים מורכבים יש חיים מורכבים @qwerty , וכסף/בילויים או ציפרלקס/פסיכולוג לא פותרים את המורכבות.
אם היית לידי ומספר לי את התחושות שלך - הייתי מחבקת אותך ואומרת שמצאתי אח אבוד :)
כשהייתי בגילך עזבנו את ביתנו בישוב הקטן שבו גידלנו את ילדינו והתחלנו את שלב המעברים בחיינו. התחלות חדשות נותנות בוסט אבל רק לזמן קצר.
בסופו של דבר, ככל שאנחנו מתבגרים יש פחות התלהבות מגימיקים וזיקוקים בחיים ויותר הבנה לאן פנינו מועדות (ע"ע התבוננות בהורים המזדקנים). בשלב הראשון זה יכול להוביל לדכדוך, אבל בהמשך אפשר לגלות את סוד הדברים הקטנים שנותנים טעם לחיים. שוטטות ביער (ליפנים יש לזה אפילו ביטוי "אמבטיית יער"), שיחות מעניינות עם בת הזוג (לא פרקטיות!), בהייה בים עם בקבוק בירה בזמן שקיעה, יותר זמן נעים עם המתבגרים (אנחנו היינו לוקחים אוכל לחוף ים נידח בימי שישי בערב מדי פעם).
אפשר לאמץ משפחה בקשיים - מוציא את המבט והלב החוצה, וגם עוזר להוקיר את הטוב שהתברכנו בו.
 
ספורט.
זה זריקת הדופמין והסרטונין הכי טבעיים שיש.
רצוי משהו עם חברים.
על הדרך גם ישפר את הכושר, הבריאות, תחושת המסוגלות, המראה הגופני, ועוד.

רכיבת אופניים (עדיף שטח ולא כביש)
קבוצת ריצה
כדורגל/כדורסל

אגב, אם בוחרים ברכיבת אופניים זה משלב גם טיולים בטבע בארץ וגם טיולים עם הקבוצה בחו״ל.
ובמקביל זה יוצר גם קבוצה חברתית.
מומלץ בחום.
 
אמל"ק: כסף לא חסר אבל ריקנות יש בעודף: משבר גיל 40 - האם רק ציפרלקס יעזור לי ?
אני בסוף של הסוף של שנות ה 40 וחש מאוד חזק את משבר הגיל.
את ההבנה שאני כבר לא אדם צעיר ולא בריא ואטרקטיבי כמו פעם ומפה זה רק ילך ויתדרד בקצב לא ידוע.
יש לי 2 ילדים בחטיבת ביניים ויחסית לגיל המורכב שבו הם נמצאים - הם סך הכל ממש בסדר.
נמצא בזוגיות טובה עם אישה מקסימה. לא יכולתי למצוא מישהי טובה יותר.
שילוב של עבודה בהייטק, השקעות , עזרה מההורים ואורך חיים מאוד צנוע וחסכני - הביא אותנו למצב שבו יש לנו דירה משלנו בלי משכנתא ועוד 2 דירות שאנו משכירים - אחת בארץ ואחת בחו"ל
בנוסף יש לנו חסכונות של בערך 4 מיליון ש"ח
לכאורה הייתי יכול להרשות לעצמי לרדת בשכר כמה שנדרש או גם לפרוש .
אני רוצה יותר מהחיים : מרגיש שהחיים צריכים לקרות עכשיו כי אני עדיין מספיק בריא לעשות דברים שאני מאמין שעוד 10 שנים כבר לא.
אני ממש יודע שהזמן לחיות הוא עכשיו., ואני מוכן לשים על זה כסף.
ההורים שלנו כבר ממש בסוף הדרך ומדכא לראות איך החיים נראים בשלב הזה.
כרגע אני עוד מרגיש ונראה בריא אבל זה רק יחסית לגיל ,וברור לי שזה יילך וידרדר מכאן והלאה
אבל לאחרונה אני פשוט מרגיש שאני לא מתלהב מכלום. פעם אהבתי ללמוד והייתי עושה מלא קורסים אונליין במגוון תחומים אבל זה עבר לי.
סרטים וסדרות בנטפליקס מרגיש לי ממש כבזבוז זמן. הרוב הוא טיפשי ומופרך...ואין תחושה טובה אחרי שמסיימים לראות
הליכה למסעדה כל המשפחה לא גורם לי הנאה אני רק מרגיש קצת פרייאר ששילמתי כל כך הרבה תמורת אוכל
כשהיינו צעירים טיילנו הרבה בעולם השלישי אבל אפילו זה כבר לא במיוחד מושך אותי
מדי פעם אני לוקח יום חופש מהעבודה אבל אני סתם ממסמס אותו על כלום ושום דבר ויש תחושת ריקנות.
וזה נראה לי סימולציה טובה למה שארגיש אם אפסיק לעבוד....
אני מאוד סובל בחום
ניסיתי לחשוב על מקום בח"ול שזול לחיות בו לאיזה תקופה אבל שמזג האוויר נעים ושלא רצחו שם יהודים בשואה ולא כל כך מצאתי
אחד הילדים בכלל לא ממש רוצה לנסוע לחול ואישתי לא מוכנה לנסוע בלעדיהם אז אין ממש פתרון טוב בכיוון הזה.
לא יודע אם זה המלחמה או הגיל או המראה של ההורים המזדקנים סביבנו או הגנטיקה הגרועה שלי ...משהו אצלי שלא מצליח למצוא אופטימיות לגבי העתיד ואני לא יודע איך להשתמש בכסף כדי לחוות אושר.
אני מחפש רעיונות שלא כוללים קניית רכב חדש או טיפול פסיכולוגי כי אני מרגיש ששניהם זה לא הכיווון שיעזור לי.
אני אתיאסט ואין שום סיכוי שאני אמצא את האור בחיקה של הדת. זה פשוט לא יקרה.
חשבתי כמה פעמים על לקחת ציפרלקס אבל אני חושש מתופעות לוואי או משינוי בלתי צפוי שזה יעשה לי (הייתי מאוד רוצה לקבל כמה שיותר דעות גם על האם באמת התרופה הזו עזרה לכם או קלקלה?)
חשבתי על הסבה מקצועית אבל -אני לא כל כך יודע לאיזה תחום - כל דבר אחר שאעשה יהייה מן הסתם כרוך בירידה משמעותית בשכר. ונראה לי שאמשיך להתלונן רק בשכר נמוך יותר....
מקום העבודה הנוכחי שלי הוא בכלל לא כזה גרוע אז חבל לי לוותר על משהו טוב בשביל משהו לא נודע.
הייתי רוצה לחזור להרגיש WOW בחייים אבל אני תוהה אם זה בכלל אפשרי בגיל הזה. אולי זה רק נחלתם של צעירים שמתחילם זוגיות חדשה ?
אני פתוח לשמוע ממכם כל טיפ קטן ופשוט או רעיון גדול מהפכני ויקר.
גם חוות דעת לגבי השימוש בתרופה וגם רעיונות יצירתיים איך למצוא שימחה בחיים ?איך אתם מתמודדים עם הנושא הזה ? האם עשיתם איזו סדנא שממש שניתה לכם את החיים לטובה? מה החלום שלכם ? איך הייתם מתרגמים כסף לשמחה *מתמשכת* ? איזה עבודה או פעילות הייתם בוחרים אם כסף לא היה השיקול כלל ? תודה מראש על כל התשובות
אני מניח שיש לך דברים מסויימים שגורמים לך אושר … מה הם ?
בעיני, כסף לא יכול לגרום ״לשמחה מתמשכת״… לכל אחד מאיתנו יש איזשהו סכום שמהרגע שיהיה אותו יהיו לנו כנראה פחות דאגות ויותר חופש … אבל הכסף לא יגיד לנו מה לעשות עם החופש הזה … זה כבר המסלול האישי של כל אחד. ברגע שיצאת מהנתיב של עבודה מבחירה או בשל חוסר צורך, יש אתגר חדש בחיים והוא הרבה פחות ״ברור״.

מבחינתי , אין לי עדיין תשובות מוחלטות, אבל אני נהנה מלהמשיך ולהתעסק בתחום בו הייתי יזם רק בקצב אחר(וגם נהנה מצבירת ״הנקודות״ במשחק), טיולים למדינות שונות, לומד על תחומים בעולם העיסקי שמעניינים אותי, עוזר, חונך ומשקיע ביזמים בתחומים אותם אני מכיר(לעזור לאנשים טובים זה תמיד משהו מספק וממלא) ומנסה to be useful.
יש לנו(בהזנחת אירן/הפתעות אחרות) עוד עשרות שנים כאן וצריך לפתח שרירים חדשים שלא נובעים רק מצורך …וזה מסע גילוי.
 
נערך לאחרונה ב:
מרגיש לי שלא מספיק מיצית את עניין התחביבים. יש תחביבים שדורשים שנים של השקעה כדי לפתח אותם, וככל שאתה מתקדם איתם אתה מגלה צדדים חדשים. קורסים אונליין לא בדיוק נותנים לדעתי את אותו סיפוק שאפשר לקבל ממשהו שדורש השקעה כזו, בייחוד אם הוא כולל יצירה של דברים, בניגוד לצריכה, שנראה שכבר מיצית.

באופן כללי, ממליץ לך לבדוק דברים שונים ומשונים כמו הנ"ל עד שתמצא משהו שאתה אוהב: גינון, נגינה, ציור, בישול, ספורט (תמיד כדאי, גם אם לא נהנים מזה), טראקים של כמה ימים בטבע, וכו'.
 
בסופו של דבר, ככל שאנחנו מתבגרים יש פחות התלהבות מגימיקים וזיקוקים בחיים ויותר הבנה לאן פנינו מועדות (ע"ע התבוננות בהורים המזדקנים). בשלב הראשון זה יכול להוביל לדכדוך, אבל בהמשך אפשר לגלות את סוד הדברים הקטנים שנותנים טעם לחיים. שוטטות ביער (ליפנים יש לזה אפילו ביטוי "אמבטיית יער"), שיחות מעניינות עם בת הזוג (לא פרקטיות!), בהייה בים עם בקבוק בירה בזמן שקיעה, יותר זמן נעים עם המתבגרים (אנחנו היינו לוקחים אוכל לחוף ים נידח בימי שישי בערב מדי פעם).
אפשר לאמץ משפחה בקשיים - מוציא את המבט והלב החוצה, וגם עוזר להוקיר את הטוב שהתברכנו בו.
בתחילת הודעתך זה נשמע שאת לא מסכימה איתי ולא חובת שיש חיים מלאים בגילאים האלו. אך בציטוט מעלה, זה נשמע שיש לך חיים נפלאים ומלאים. מלאים בטיולים, חיי חברה וזמן פנאי.
לא כולם נהנים מאותן פעילויות, שמח שמצאת דברים שמתאימים לך!
 
יכול להגיד שסבא שלי בשנות ה80 המאוחרות ומכייף הרבה.
מה הוא עושה שעוזר לו?
תחביבים: צילום, עריכת סרטים, ציור (אבל בהחלט תפתח את אלה אלה שמעניינים אותך)
התנדבות / תעסוקה (כרגע יש לך עבודה, אולי תמצא יותר משמעות אם תוסיף גם התנדבות): מתנדב כמדריך צילום
טיולים בארץ ובחו״ל: משלב את זה יפה עם התחביבים שלו
אירועים חברתיים עם חברים ומשפחה: לאו דווקא בכיוון של מסעדות (וגם אם כן, לא חייבים להתמקד בעלות, אפשר להתמקד בתועלת)

בכל מקרה, לא רואה סיבה להתנגד לטיפול פסיכולוגי, אפילו מספר מצומצם של פגישות יכול לעזור לך להבין יותר טוב את המצב שלך ומה השלבים שיעזרו לך לשפר את מצבך (בהנחה שכל העצות בשרשור לא לטעמך / לא עזרו לך).
 
יש מחקר מפורסם למדי על עקומת הU של האושר (מקור)

כדאי לקרוא את כולו. אבל אמל"ק -

מסוף גיל ההתבגרות עד שנות השלושים רמות האושר גבוהות למדי, בשנות השלושים הן מתחילות לרדת באיטיות, עם הצניחה החופשית בשנות הארבעים, עם שפל מובהק באיזור גיל 47 ומתחיל לעלות בחזרה באיטיות עד שבאזור גיל 70 חוזרים לרמה של שנות העשרים.

כנראה שזה לא מעודד אותך לדעת שרוב האנשים ככה, אבל בעתיד אמור להיות טוב יותר.
 
זה נשמע שיש לך חיים נפלאים ומלאים. מלאים בטיולים, חיי חברה וזמן פנאי.
לא מלאים בכלל, בטח לא לפי פרשנות חברי הפורום, ולא נפלאים/מדהימים/מקסימים. שבעת רצון במידה רבה וזה ממש סבבה בשבילי (פעם זה לא היה סבבה).
אני מתעייפת רק מלקרוא את כל ההצעות כאן.
 
גם חוות דעת לגבי השימוש בתרופה וגם רעיונות יצירתיים איך למצוא שימחה בחיים
א. יש מספר קטגוריות לתרופות מהסוג הנ״ל. לאו דווקא ציפרלקס היא התרופה הנכונה עבורך. חשוב למצוא את התרופה המתאימה ביותר עבורך. ולכן ישנה חשיבות לייעוץ של בעל מקצוע (פסיכיאטר) שאתה מרגיש נוח איתו. לעיתים מתנסים במספר תרופות ו/או מינונים לפני שמרגישים שאכן זו התרופה ״הנכונה״.
חשוב לציין שפסיכיאטר לא בא לענות על הצורך בפסיכותרפיה אלא ללוות את הטיפול התרופתי.
ב. אף תרופה מהנ״ל לא תעשה אותך שמח או מאושר אלא רק תעזור להתמודד עם הסימפטומים, שזה אכן חשוב אבל עיקר העבודה היא פנימית ושלך. הקלה בסימפטומים בהחלט יכולים להיות קרקע לפיתוח הרגלי חשיבה והתנהגות אחרים.

ומדבריך נשמע שיש לך עוגנים למצוא בהם משמעות בחייך אך חסרה תחושת ההנאה מהם.
אעיד רק על עצמי כשאומר שעצם החיפוש פוגם בהנאה, בהרבה תחומים בחיים. אני מאמין שהמפתח הוא ללמוד לשחרר. בכל פעם ובכל נושא זה להתחיל ללמוד לשחרר מהתחלה.
 
ספורט.
זה זריקת הדופמין והסרטונין הכי טבעיים שיש.
רצוי משהו עם חברים.
על הדרך גם ישפר את הכושר, הבריאות, תחושת המסוגלות, המראה הגופני, ועוד.

רכיבת אופניים (עדיף שטח ולא כביש)
קבוצת ריצה
כדורגל/כדורסל

אגב, אם בוחרים ברכיבת אופניים זה משלב גם טיולים בטבע בארץ וגם טיולים עם הקבוצה בחו״ל.
ובמקביל זה יוצר גם קבוצה חברתית.
מומלץ בחום.
כעקרון אני מאוד מסכים עם ספורט - אני עושה אימוני ספורט בכל יום בבית אבל לא המון. מסכים שזה מאוד חשוב אבל לי זה לא מביא שימחה
אז צריך הרבה מוטיביציה כדי להתמיד בזה ועוד לא מצאתי
כשאני חושב על ריצה או אופניים בחוץ בקיץ הישראלי אני מאבד את הרצון.....
 
אמל"ק: כסף לא חסר אבל ריקנות יש בעודף: משבר גיל 40 - האם רק ציפרלקס יעזור לי ?
אני בסוף של הסוף של שנות ה 40 וחש מאוד חזק את משבר הגיל.
את ההבנה שאני כבר לא אדם צעיר ולא בריא ואטרקטיבי כמו פעם ומפה זה רק ילך ויתדרד בקצב לא ידוע.
יש לי 2 ילדים בחטיבת ביניים ויחסית לגיל המורכב שבו הם נמצאים - הם סך הכל ממש בסדר.
נמצא בזוגיות טובה עם אישה מקסימה. לא יכולתי למצוא מישהי טובה יותר.
שילוב של עבודה בהייטק, השקעות , עזרה מההורים ואורך חיים מאוד צנוע וחסכני - הביא אותנו למצב שבו יש לנו דירה משלנו בלי משכנתא ועוד 2 דירות שאנו משכירים - אחת בארץ ואחת בחו"ל
בנוסף יש לנו חסכונות של בערך 4 מיליון ש"ח
לכאורה הייתי יכול להרשות לעצמי לרדת בשכר כמה שנדרש או גם לפרוש .
אני רוצה יותר מהחיים : מרגיש שהחיים צריכים לקרות עכשיו כי אני עדיין מספיק בריא לעשות דברים שאני מאמין שעוד 10 שנים כבר לא.
אני ממש יודע שהזמן לחיות הוא עכשיו., ואני מוכן לשים על זה כסף.
ההורים שלנו כבר ממש בסוף הדרך ומדכא לראות איך החיים נראים בשלב הזה.
כרגע אני עוד מרגיש ונראה בריא אבל זה רק יחסית לגיל ,וברור לי שזה יילך וידרדר מכאן והלאה
אבל לאחרונה אני פשוט מרגיש שאני לא מתלהב מכלום. פעם אהבתי ללמוד והייתי עושה מלא קורסים אונליין במגוון תחומים אבל זה עבר לי.
סרטים וסדרות בנטפליקס מרגיש לי ממש כבזבוז זמן. הרוב הוא טיפשי ומופרך...ואין תחושה טובה אחרי שמסיימים לראות
הליכה למסעדה כל המשפחה לא גורם לי הנאה אני רק מרגיש קצת פרייאר ששילמתי כל כך הרבה תמורת אוכל
כשהיינו צעירים טיילנו הרבה בעולם השלישי אבל אפילו זה כבר לא במיוחד מושך אותי
מדי פעם אני לוקח יום חופש מהעבודה אבל אני סתם ממסמס אותו על כלום ושום דבר ויש תחושת ריקנות.
וזה נראה לי סימולציה טובה למה שארגיש אם אפסיק לעבוד....
אני מאוד סובל בחום
ניסיתי לחשוב על מקום בח"ול שזול לחיות בו לאיזה תקופה אבל שמזג האוויר נעים ושלא רצחו שם יהודים בשואה ולא כל כך מצאתי
אחד הילדים בכלל לא ממש רוצה לנסוע לחול ואישתי לא מוכנה לנסוע בלעדיהם אז אין ממש פתרון טוב בכיוון הזה.
לא יודע אם זה המלחמה או הגיל או המראה של ההורים המזדקנים סביבנו או הגנטיקה הגרועה שלי ...משהו אצלי שלא מצליח למצוא אופטימיות לגבי העתיד ואני לא יודע איך להשתמש בכסף כדי לחוות אושר.
אני מחפש רעיונות שלא כוללים קניית רכב חדש או טיפול פסיכולוגי כי אני מרגיש ששניהם זה לא הכיווון שיעזור לי.
אני אתיאסט ואין שום סיכוי שאני אמצא את האור בחיקה של הדת. זה פשוט לא יקרה.
חשבתי כמה פעמים על לקחת ציפרלקס אבל אני חושש מתופעות לוואי או משינוי בלתי צפוי שזה יעשה לי (הייתי מאוד רוצה לקבל כמה שיותר דעות גם על האם באמת התרופה הזו עזרה לכם או קלקלה?)
חשבתי על הסבה מקצועית אבל -אני לא כל כך יודע לאיזה תחום - כל דבר אחר שאעשה יהייה מן הסתם כרוך בירידה משמעותית בשכר. ונראה לי שאמשיך להתלונן רק בשכר נמוך יותר....
מקום העבודה הנוכחי שלי הוא בכלל לא כזה גרוע אז חבל לי לוותר על משהו טוב בשביל משהו לא נודע.
הייתי רוצה לחזור להרגיש WOW בחייים אבל אני תוהה אם זה בכלל אפשרי בגיל הזה. אולי זה רק נחלתם של צעירים שמתחילם זוגיות חדשה ?
אני פתוח לשמוע ממכם כל טיפ קטן ופשוט או רעיון גדול מהפכני ויקר.
גם חוות דעת לגבי השימוש בתרופה וגם רעיונות יצירתיים איך למצוא שימחה בחיים ?איך אתם מתמודדים עם הנושא הזה ? האם עשיתם איזו סדנא שממש שניתה לכם את החיים לטובה? מה החלום שלכם ? איך הייתם מתרגמים כסף לשמחה *מתמשכת* ? איזה עבודה או פעילות הייתם בוחרים אם כסף לא היה השיקול כלל ? תודה מראש על כל התשובות
יכול להזדהות איתך בחלקים רבים מהפוסט
גם אני מתקרב לסוף העשור בואך 50 , לפני שנה פרשתי פרישה מוקדמת עם פנסיה תקציבית מעבודה בה עבדתי רוב חיי הבוגרים - כמעט 25 שנה
הפרישה התגבשה בחיי רק בשנתיים האחרונות בגלל נסיבות שהשתנו , מעדיף לא להרחיב .
התחלתי לעבוד לפני חצי שנה כעצמאי בתחום שמשיק למה שעסקתי בו . עובד די בעצלתיים ולמרות זאת מוסיף לפנסיה ולמשכורת של בת הזוג שכר הולם שמאפשר לנו לחיות ברווחה ונוחות .
מאמין גדול במוטו - הכל בראש שלנו - קל לומר , קשה מאוד ליישם . מעדיך שלא לקחת תרופות אבל כמובן שכל מקרה לגופו .
רגעי הדאון שאתה מתאר מלווים גם אותי בשנים האחרונות למרות טיולים בחו"ל , בילויים , רכישות והמון רגעים שמחים עדיין לפעמים קיימת תחושת ה- מה הלאה ?
אישית , אוהב לבשל , לאפות , קצת לכתוב . הליכות בחוץ עם מוזיקה , זה מרגיע מאוד ונותן בוסט להמשך .
גם הוריי מזדקנים וחלק מילדיי כבר הגיעו לבגרות וכמו שאמרו להוריי פעם הילדים גדלים - הצרות גדלות , כמובן הכל בחיוך .
ממליץ מאוד על הטיפים החכמים של @בת העמק ושל נוספים בפורום הזה .
ולקחת הכל בקלות .
 
כעקרון אני מאוד מסכים עם ספורט - אני עושה אימוני ספורט בכל יום בבית אבל לא המון. מסכים שזה מאוד חשוב אבל לי זה לא מביא שימחה
אז צריך הרבה מוטיביציה כדי להתמיד בזה ועוד לא מצאתי
כשאני חושב על ריצה או אופניים בחוץ בקיץ הישראלי אני מאבד את הרצון.....
תרים משקולות בחדר כושר מעבר לכך שזה ספורט מאתגר יש הרבה יתרונות.
אתה נמצא בתוך חדר ממוזג.
המעקב אחרי ההתקדמות ביכולות שלך בכל תרגיל וההשתפרות יוצרת סיפוק ויכולה לעזור לך להתמיד.
כמו כן יש את היתרון שהגוף שלך יראה טוב, זה בוודאי יעזור גם לכמה עניינים עם האישה ^^
וגם אנשים יתייחסו אלייך אחרת אם תראה טוב.
וחוץ מי זה יש גם את היתרון החברתי, תוכל להכיר ולהתחבר עם אנשים אולי אפילו תשיג כמה חברים חדשים.
 

נושאים דומים

Back
למעלה