האם אתה סבור שכל דעה היא לגיטימית ותמיד יש למצוא את עמק השווה? האם אתה יכול לחשוב על מחלוקות (בנושאים ערכיים) שבהם שיח, דיון או פשרה זה לא דרך שבאה בחשבון?
תגדיר 'לגיטימי'.
אנשים סבורים שאם הם אומרים שהדעה של השני היא לגיטימית אזי זה מערער במידת מה את ערכיהם הם ואת צדקתם, וזו טעות. זה מה שגורם להרבה אנשים לא להידבר עם הצד השני, לא לנסות להבין אותו, מתוך מחשבה שבעצם זה הם כביכול מוותרים על הדעה והאמת שלהם.
קח אותי לדוגמא, אני סבור באופן מוחלט וודאי שקידום ונרמול יחסים חד מיניים, ו/או הגדרתם כנישואין הוא דבר בלתי מוסרי במובן עמוק מאוד, הוא מוביל להרס והשחתה מוסרית וערכית של האנושות, לביטול כל יחס שאינו טכני ותועלתני לאדם ומעשיו, וכתוצאה מכך לתפיסה שמותר האדם על הבהמה אין, על כל ההשלכות המוסריות שיכולות לנבוע מתפיסה זו.
ואף על פי כן, ברור לי שיש לצערי הגדול חלקים בעם שסבורים אחרת, והדעה שלהם נובעת לא סתם מתאוות וכו' או מהנדסת תודעה וכו' אלא מתפיסת עולם רחבה ושלימה וסט ערכים אחר לחלוטין מזה שאני דוגל בו. זה לא אומר שהם צודקים, אני מקווה שאצליח ביום מן הימים לשכנע אותם שהם טועים, אבל כל עוד זה לא קורה, ומכיון שלכולנו חשובה הזהות המשותפת של העם היהודי, (שאנו חלוקים בינינו כיצד לפרשו, כמובן) וחשובה לנו המשך קיומנו יחדיו כאן בארץ, אזי אני מוכרח לשמוע אותם, לנסות להבין מהיכן ולמה הם חושבים ככה, ולהגיע למנגנון החלטה שמוסכם על שנינו.
זו לא פשרה שלי עם עצמי וערכיי שאולי הם לא מספיק נכונים וכו', אלא פשרה עם אנשים אחרים במרחב המשותף שאנו חולקים בינינו, והכרה במציאות הפשוטה שדעותינו שונות זה מזה.
האם אתה יכול לחשוב על מחלוקות (בנושאים ערכיים) שבהם שיח, דיון או פשרה זה לא דרך שבאה בחשבון?
לא מכיר נושא שבו אתה לא אמור לפחות לשמוע את האחר, נושא שבו אתה לא יכול לדון אתו, מי יודע, אולי אפי' תצליח לשכנע אותו....
פשרה קורית דה פקטו במציאות המשותפת שלנו כל הזמן, הבחירה בידינו אם זה יהיה באמצעות אלימות, מלחמת אזרחים, וכל דאלים גבר, או באמצעות דיון וויכוח שמוכרע על ידי מנגנון המוסכם על שנינו. (הכרעת הרוב למשל, אבל כאמור אפשר גם מנגנון אחר לו רק כל העם יסכים עליו)