אני מנסה להיות אופטימי. מלבד זאת בגיל 60 עם ילדים בגיל פותח השרשור שכבר מתחילים להתבסס כאן, לי קשה מאוד לעזוב.
מקוה מאוד שהבחירות הבאות יהוו שינוי, אבל אם לא נלמד לקח מהשנה וחצי האחרונות ושוב יעלו לשלטון גנבים, מושחתים, גזענים, חדלי אישים וכישורים, רודפי שלושת הכפים, משיחיסטים ונבערים, סיכוי טוב שאנסה להחלץ מכאן עם משפחתי.
בדיוק באותו מצב ובאותו דעה כמו שלך.
אחד הדברים שעוזרים לי לשמור על אופטימיות זה ההבנה שנציגי הציבור כיום הם כנראה הגירסה הגרועה ביותר של הציבור שלהם, ואין שום הכרח שייבחרו שוב.
לצורך העניין - הליכודניקים לא
חייבים לבחור נציגים שעיקר עיסוקם בכנסת ובממשלה הוא לקדם את האינטרסים שלהם ושל חבריהם,
נציגי הציונות הדתית (גם הפלג החרד"לי, לא הציבור של בנט) לא
חייבים לבחור באדם חסר כישורים וחסר כל שמץ של הבנה כלכלית (כמו שר אוצר שטוען ש
אין צורך לעשות סדר עדיפויות ואפשר לתת כמה כסף לכל מי שרוצה, כולל למשרדים מיותרים),
נציגי "יהדות התורה" לא
חייבים לבחור ב
אדם שמודה בגלוי שהוא דואג להעסקת בני משפחה, לכאורה עושק חרדים (!) שעובדים ברשת המשפחתית, טוען שהמדע לא מקדם את המדינה, לא אכפת לו ממצב העם במלחמה, וכו' וכו'.
כך שהעובדה שכיום עלו לשלטון "גנבים, מושחתים, גזענים, חדלי אישים וכישורים, רודפי שלושת הכפים, משיחיסטים ונבערים" לא אומרת ש
בהכרח זה יישאר כך.
ייתכן שתומכי אותן מפלגות יעלו לשלטון אנשים חדשים,
שככל הנראה תהיה לי איתם מחלוקת בעניינים רבים, אבל אולי יהיה ניתן לחיות איתם בשלום בלי שהם יהרסו את המדינה מבפנים.
יותר מזה - יכול להיות שגם נציגי הציבור של מתנגדי הממשלה יתעוררו/יוחלפו.
לא כולם
חייבים להיות כמו שגנץ ואחרים היו עד היום (אסקופה נדרסת בפני כולם, לא דואגים לציבור הליברלי, חסרי יכולות פוליטיות ליצור בריתות וחיבורים וכו').
בקיצור, אני שומר כרגע על ראש פתוח,
וכמו שאמרת - אם המצב יישאר גרוע, ונראה שאין סיכוי לשנות - ננסה לעזוב.
כרגע אני בוחר להישאר להילחם על המדינה שלי.
המצב כיום בוודאי לא גרוע יותר ממה שהיה בראשית הציונות, ונראה שעדיין אפשר לתקן...
"עוד לא אבדה תקוותנו"
