טענות דומות לטענה שלך הועלה במהלך ההיסטוריה מספר פעמים, לדוגמא כשהומצא מנוע הקיטור אז השוו בינו לבין גוף האדם ואמרו שהגוף זה סהכ מכונה שמכניסים אנרגיה ומוציאים אנרגיה. אנשים כל הזמן מנסים להסביר את הגוף באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לאותה תקופה.
אכן ישנם מובנים שבהם האדם (וכל אורגניזם אחר) הוא באמת כמו מנוע קיטור או כמו מכונות אחרות.
ככל שהטכנולוגיה שלנו מתקדמת, הגיוני שהיא תוכל לחקות יותר ויותר אלמנטים מהטבע ואז נוכל להשוות גם את הטבע למה שבנינו לעמוד על טיבו של הדמיון ביניהם
מעבר לכך, להשוות בין מוח לרשת ניורונים מלאכותית זה כמו להשוות בין ציפור למטוס. שניהם טסים, לשניהם יש כנפיים. אבל אתה באמת יכול להשוות בין יכולות הטיסה של ציפורי טרף, נאמר בז או נץ, לבין יכולת טיסה של המטוס הכי מתקדם שתחשוב עליו?
נו, כרגיל - טיעונים חלשים נגד אנלוגיה בד"כ מבוססים על הרעיון שהיות ואין "זהות" בין שני דברים, אז כביכול לא נכון "להשוות" ביניהם.
מה לעשות, שכל הפואנטה בהשוואה או אנלוגיה היא מציאת תכונות דומות - תוך התעלמות או הנחה בצד של הבדלים --- אחרת כל שני דברים שאינם זהים היו בלתי-ניתנים להשוואה.
אפשר להשוות את שואת הארמנים לשואת היהודים ולעמוד על הדמיון והשוני ביניהם.
אפשר להשוות על שיטת המשטר בישראל ולהשוות בינה ובין שיטת המשטר בארה"ב ולעמוד על הדמיון והשוני ביניהם.
אפשר לעמוד על הדמיון בין תפוז וכיסא,
הדמיון בין מח ובין מחשב,
בין מטוס ובין ציפור,
ובין חלקיקים שמתנגשים ב-CERN בשוויץ ובין הריאקציה שהם עוברים בשמש.
ולגופו של עניין - אכן יש דמיון רב
בין מנגנון התעופה שעליו מבוסס מטוס, ובין זה שעליו מסתמכות ציפורים - והוא זה של יצירת LIFT ע"י הפרשי לחץ אוויר (אם אני זוכר נכון).
איזה הבדל
מהותי אתה מזהה בין שתי המכונות הללו - הטבעית והמלאכותית? האם בגלל שאחד גם מנפנף בכנפיו יוצר הבדל מהותי? הרי גם מודל כזה נוסה בעבר (ע"י האחים רייט אם איני טועה) ולבסוף התבסס מודל אחר שלא דורש משק כנפיים.
יתרה מזאת, ישנם המון יתרנות לאדם מעבר למכונה (רשת ניורונים או וואטאבר) אחד היתרונות המובהקים היא היכולות הבנה של רמות תודעה (או היכולת לצאת מהמערכת). זא אם אתן לאדם לעשות פעולה סזיפית שחוזרת על עצמה, הרבה פעמים הוא ידע להבין את התמונה הגדולה ולקצר תהליכים. עד כה מכונות לא עושות זאת, הן פשוט ימשיכו את הפעולה הסזיפית. בהקשר של עיבוד תמונות או טקסט, המכונה לא מבינה שפונים אליה המוני אנשים עם אותו קלט ולכן היא תחליט לשמור את זה בצד כדי להפיק את זה מהר יותר, היא לא תבין שאם אני מבקש תמונה של אברהם לינקולן עם ילדה זה דומה לאברהם לינקולן עם ילד והיא יכולה להשתמש באותה תמונה שכבר צוירה ורק להחליף את הילדה. מכונה לא יכולה לשנות את הארכיטקטורה של הרשת ניורונים של עצמה. אם המכונה מוגדרת לפלט של טקסט אז היא תפלוט טקסט לא אודיו/וידאו/תמונות
כל הפסקה הזו לא ברורה בתכליתה: אין פה מישהו שטוען שהצלחנו לייצר בינה מלאכותית שזהה (או אפילו מתקרבת) למוח אנושי בשלמותו.
מדובר פה על התקרבות (ואני ואחרים טוענים: פריצת דרך) בהתקרבות ביכולות הטכנולוגיה לחקות את היכולות האנושיות.
האם הגענו לאיזשהו "יעד" סופי? לא. האם הגענו לדמיון מלא או זהות? לא.
דובר על השאלה ה
עקרונית האם יש הבדל
מהותי במנגנון הבסיסי שעומד בבסיס המח האנושי (לא על מבנהו הסופי והשלם המוכר לנו, אלא אותו מבנה בסיסי שקיים אצל כל יצור בעל מערכת עצבים ומח) - ובין זה של מערכת נוירונים מלאכותית -
הבדלים וודאי שיש, וגם ברור מאליו שטרם הצלחנו לחקות באופן מושלם מה שנקרא "מערכת עצבים שלמה" אפילו של יצור פשוט כמו תולעת (למרות שנעשו נסיונות לא רעים להתקרב לזה - ספציפית במקרה של תולעים בעלות כ-300 נויריונים - שגם צלחו)
אבל השאלה היא
האם יש משהו עקרוני שמונע מאיתנו להגיע לרמה הנ"ל.
והתשובה שלי היא שלמיטב ידיעתנו - אין דבר עקרוני כזה.
המח הוא "מכונה".
הגוף הוא "מכונה".
ואנחנו יודעים לבנות מכונות: רובוטים, רכבים נוסעים, לבבות מלאכותיים, אולי בעתיד גם כבד מלאכותי, כליות מלאכותיות, ואולי אפילו מוח מלאכותי.
האתגר הוא רק המורכבות של המכונה אותה אנחנו מנסים לחקות (והאינטרקציה שלה עם סביבתה).
