אני יודע שכבר חפרו בזה, אבל יש לי תהייה בנושא, אז אנא הישארו עמי לרגע.לגבי הדיון שהיה בעמודים קודמים על היתרון במכירות ניירות לעומת דיבידנדים מבחינת יעילות מס,
מה לגבי העניין של מספר היחידות שאתה נשאר איתם? זה לגמרי זניח?
נניח שאנחנו רוצים תזרים של $3 נטו כל שנה.
אפשרות א': נקנה 100 יחידות של מניה בשווי $1 שמחלקת דיבידנד של 4 סנט, אז סה"כ $4 דיבידנד כל שנה, ונשאר לנו $3 אחרי 25% מס. בסוף השנה הראשונה שווי התיק הוא עדיין $100.
אפשרות ב': אם אותה מניה היתה צוברת את הדיבידנד במקום לחלק, אז בסוף השנה הראשונה התיק היה שווה $104, מתוכם $4 רווח הון, והיינו מוכרים $3.03 מהתיק בשביל לקבל $3 נטו אחרי 25%*(4/104) מס. בסוף השנה הראשונה נשארו לנו $100.97 שהם 97.09 יחידות בשווי $1.04 כל אחת (אני קצת מעגל).
עד כאן מה שכבר דובר, ועל פניו אפשרות ב' עדיפה כי התיק שווה יותר אחרי שמשכנו $3 נטו.
התהייה שלי היא לגבי מה שקורה בשנה השניה והלאה.
נניח לשם הפשטות ששווי המניה משתנה רק כתוצאה מצבירת דיבידנד, ושהתנאים החיצוניים לא משתנים.
באפשרות א', היות שמחיר המניה לא השתנה, נקבל שוב 4 סנט מכל מניה והסיפור חוזר על עצמו.
אבל מה לגבי אפשרות ב' - האם סביר להניח שהדיבידנד הצבור שוב יהיה 4 סנט ליחידה? מה אם הדיבידנד גדל, אבל לאט? האם יש בדיון עד כה הנחה מובלעת שהדיבידנד הוא אחוז קבוע משווי היחידה?
היות שבאפשרות ב' מוכרים כל שנה חלק מהתיק, נשארות פחות יחידות. כמו כן, חלק יותר גדול מהתיק הוא רווח הון, לכן נשלם יותר מס במכירה. אם הדיבידנד לא גדל מספיק מהר, לאורך זמן נצטרך למכור אחוזים הולכים וגדלים של התיק כדי להגיע ל-$3 נטו בשנה.
פה יש סימולציה של אפשרות ב', עם קצב הגדילה של הדיבידנד כפרמטר. למשל בדוגמא שהבאתי, אם הדיבידנד נשאר קבוע, הכסף נגמר אחרי 59 שנים. אם הדיבידנד גדל ב-2% כל שנה, הכסף נגמר אחרי 80 שנה. אם הדיבידנד גדל ב-4% כל שנה, נראה שהכסף יספיק לנצח. אפשר גם לשחק עם הדיבידנד ההתחלתי והתזרים הרצוי.
על פניו, השאלה אם עדיף לחיות מהדיבידנד או למכור חלק מהתיק תלויה בפרמטרים.