• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

דטרמניזם VS רצון חופשי - כמעט 8 שנים אחרים כתיבת הפוסט "הפריבילגיה הסולידית"

ווטרן-טירון

משתמש רגיל
הצטרף ב
16/11/21
הודעות
845
דירוג
449
ערב טוב,

אז אחרי עוד דיון מטריל וחסר כיוון באחת מקבוצות הוואצפ' של חברי הפורום, שלחו לי שוב את המאמר הזה שקראתי ביום שעלה לאוויר.
מניח שאחרי 8 שנים כמעט, אני יכול לשתף את מחשבותיי בנושא באופן רגוע ואובייקטיבי יותר.

בשורה התחתונה, הסולידית טועה לדעתי.

אבל אלו הנקודות העיקריות שקפצו במוחי, ואשמח לדעתכם ולתוספות מצדכם:

1. הסולידית מציגה את פני הדברים בצורה לא מדויקת. היא מציגה את החברה כאילו מדובר במשחק שימשיך להתקיים גם בלעדינו, ואת השחקנים ככאלו שנולדים עם יותר או פחות מזל, או "מאפיין X" כלשון הפוסט. עד כאן אולי זה נכון, אני לא יודע, אבל מה שבוודאות לא נכון זה להציג את פני הדברים כאילו המשימה היחידה שלנו היא להתאים את עצמנו לתנאי המשחק ושחלקנו זכו לאיזשהו ייתרון ראשוני או יחסי בהקשר הזה.

הגירסא שלי טוענת את הדבר הבא - קיום המשחק תלוי בחלק מהאנשים. על-מנת שהמשחק ימשיך להתקיים, אנשים *מסויימים* מוכרחים להצליח, ואחרים לא מוכרחים. אם באורח פלא, אלו שקיום המשחק תלוי בהם "ידפקו" באופן דטרמיניסטי, במוקדם או במאוחר גם ברי המזל יסבלו מאוד והמשחק כולו עשוי לקרוס. אז כדאי מאוד שאנשים פריבילגים כמו הסולידית יתחילו להיות לחוצים ולעשות משהו בנידון. והם אכן לחוצים בימים טרופים אלו, אבל כרגיל בעיקר מתלוננים ולא עושים כלום בשביל לשנות סדרי עולם במטרה לעזור לאלו שהמשחק תלוי בהם (התנהגות המזכירה אנשים הדוגלים בדטרמניזם, לא?).

במילים אחרות, מנקודה מסוימת שבה עוד מאמץ וסוכנות אישית לא באמת עוזרים, כדאי שתנאי המשחק יתאימו את עצמם אלינו.

כדוגמה ספציפית לטענה שלי, היסטורית בחברה שבה גברים נהפכו למתירנים יותר ופחות דומיננטיים, זה היה אחד הסימנים לקריסתה. אלכסנדר מלך מוקדון זאת דוגמה טובה יחסית. בהקשר להערה של הסולידית לגבי גברים סינגלים/(אינסלים בימינו?) ומתוסכלים שלא הולך להם עם נשים, שמוצאים נחמה במשחקי משחב בסגנון Witcher 3. אגב, Sexless Men/סינגליזם/גברי סיגמה/The rise of loneliness הם נושאים פיקנטיים ומדוברים מאוד בשנים האחרונות.

כמו כן, הציוצים של הסולידית מהשנים האחרונות, בעיקר לגבי החרדים אבל לא רק, מבטאים היטב את הרעיון - גם הפריבילגים/האחראים ביותר מתחילים להתעצבן, לחשוש, ו-*להאשים אחרים* כאשר הבעיות של אחרים, מהן התעלמו בתחילת הדרך, דופקות על מפתן דלתם. אירוני משהו.

שני אלו עשויים להתגלות בדיעבד כחיזוק לדרישה שהצגתי קודם, שמנקודה מסוימת ראוי שתנאי המשחק יתאימו את עצמם ולא רק השחקנים יידרשו לעשות זאת, או שהמשחק בצורתו הנוכחית פשוט יקרוס או ישתנה ללא היכר.

2. בפוסט טענה הסולידית שגם אם "חופש הבחירה" הוא אשליה, צריך להגן עליה מכל משמר כי הגבול בינה לבין פאטליזם הינו דק. יש בזה מן האמת, אבל לדעתי צריך לעשות זאת בצורה שהסולידית כנראה לא תהיה בעדה. כשמחנכים ילד קטן, כנראה שייטב לו אם נעודד אותו לטפח את אשליית הרצון החופשי הזאת וכתוצאה ממנה לעודד מוטיבציה ורצון להתקדם בחברה. אבל ברמה הקולקטיבית, מוכרחים יום-יום, שעה-שעה, להזכיר למבוגרים שהכל הלכה למעשה דטרמיניסטי, על-מנת פשוט לכופף ככל שאנו יכולים את הדטרמיניזם הזה לתועלת החברה הספציפית שלנו והאינטרסים שלה. וגם לעתים על-מנת לייצר שפיות נפשית במקרים בהם הגיאוגרפיה, המדיניות המוניטרית, הגיאופוליטיקה וכן הלאה עובדים לרעתנו. אנחנו לא אשמים בכך רוב הזמן (וראוי לזכור שזה משפיע גם על האלמנטים האינטימיים ביותר בחיינו, ולא רק על היבטים חברתיים ועל הצרות הקבועות שלנו כחברה).

יבוא יום והילד הזה יגדל וייחשף גם לצדדים היותר אפלים של המקום בו הוא חי, ויבין שאחד הערכים הגבוהים בחיים זה להעניק ולא לדאוג רק לתחת של עצמנו. במקביל, גם להתייחס קצת יותר בכבוד ופחות בהתנשאות למי שלחץ בטעות על רמת משחק "Nightmare" לפני שהתחיל עם משחק המחשב בו אנו חיים.

זה המקום להזכיר שמדינה משולה לאורגניזם נושם ושאם ננתק את עצמנו מהאתגרים של האחר תחת אמתלה בסגנון "הוא חסר אחראיות/הוא הביא את זה על עצמם" וכו', הבעיות של האחר ייפגשו במוקדם או במאוחר גם אותנו, או את ילדינו.

3. הסולידית כתבה בפוסט גם על המאמץ שנדרש בהקשר לכל זה, בין אם אנו פריבילגים או חסרי מזל, אבל לא ברור לי מדוע אישה עם IQ מעל הממוצע לא מסוגלת להביט על האמת הפשוטה שמאמץ זה משאב מוגבל ואם אדם נולד בסביבה לא מיטיבה + אייקיו לא משהו + משתנים בריאותיים או אחרים שהקשו עליו, באופן טבעי המשאב הזה יתבזבז על כל האתגרים הללו הרבה לפני שהוא ישאל את עצמו שאלות לגבי מצבו הפיננסי או עצמאותו הכלכלית/הנפשית/הרעיונית. כמובן שיש המון סיפורי סינדרלה שמבטאים בדיוק את ההיפך, אבל יש סיבה למה מדובר בסיפורים שמספרים אותם - כי ברוב המקרים זה לא עובד כמו בסיפורים.

היו בפוסט עוד כמה נקודות שביטאו בעיני מבט שטחי מאוד על המציאות, אבל אסתפק בשלושת העיקרים הללו. מחשבות? תוספות משלכם?
 
נערך לאחרונה ב:
"כמו תמיד" -
מיותר (לא תורם כלום לדיון),
וגם די חצוף כשאתה כותב בפורום שלה.
או לחילופין, אמור להחמיא לה מאוד שבפורום לכאורה יש חופש ביטוי עד כדי כך. לפחות ככה זה הרגיש לפני שנים רבות.

תודה על ההערה, ערכתי.
 
כהרגלך, הרבה מלל מתבייכן על מר גורלך בלי לקחת אחריות על שום דבר והפעם, עם תירוץ פיליוסופי. בכל אופן, אני אפתיע אותך שחז"ל קבעו כי כל מאורעות האדם כולל אם יהיה עשיר או עני, ואיזה מקצוע יהיה לו ועוד, נקבעים מראש ובלתי ניתנים לשינוי ע"י האדם (רק תפילה). מה שאדם כן יכול לבחור זה, אם הוא יהיה צדיק או רשע.
"כמו תמיד" -
מיותר (לא תורם כלום לדיון),
וגם די חצוף כשאתה כותב בפורום שלה.
אם היא כל כך טועה,איזה תועלת אתה בכלל מפיק מקריאת הפורום? לא כל שכן, כתיבת תגובות ארוכות ומפורטות כל כך?
 
אם היא כל כך טועה, איזה תועלת אתה בכלל מפיק מקריאת הפורום? לא כל שכן, כתיבת תגובות ארוכות ומפורטות כל כך?
שאלה מעולה. האמת שאני נוהג בעיקר ללמוד מטעויות של אחרים, מכיוון שהדברים בהם הם צודקים אני או כבר מכיר או לא יכול ליישם בחיי בלאו הכי. מטעויות של אחרים אני מסוגל להימנע, ולעתים הן מהוות זריקת מוטיבציה להחזיק מעמד עד שהמחיר של הטעויות הללו מתגלה לכולם ואז הילך הרוח שלך מקבל מקום או לגיטימציה ומכאן שיש לך יותר חופש לפעול בסגנון שלך.
 
מה שבוודאות לא נכון זה להציג את פני הדברים כאילו המשימה היחידה שלנו היא להתאים את עצמנו לתנאי המשחק
איפה ראית את זה נאמר בפוסט?!
מי אמר שאין עוד משימות בחיים?

הגירסא שלי טוענת את הדבר הבא - קיום המשחק תלוי בחלק מהאנשים. על-מנת שהמשחק ימשיך להתקיים, אנשים *מסויימים* מוכרחים להצליח, ואחרים לא מוכרחים. אם באורח פלא, אלו שקיום המשחק תלוי בהם "ידפקו" באופן דטרמיניסטי, במוקדם או במאוחר גם ברי המזל יסבלו מאוד והמשחק כולו עשוי לקרוס. אז כדאי מאוד שאנשים פריבילגים כמו הסולידית יתחילו להיות לחוצים ולעשות משהו בנידון.
בדרך כלל כשקוראים לאחריות אישית, זוהי פנייה ברמת הפרט (שכל אחד ינסה כמיטב יכולתו לקחת אחריות על חייו).
אין בכלל סתירה עם זה שברמת המדינה (למשל בהצעות פקידי האוצר) - בוודאי שיש צורך לכך ש"המשחק" כהגדרתך יהיה טוב לכמה שיותר אנשים...

אגב, שמתי לב שהרבה פעמים נציגי הציבור שמדברים על אלו ש"נדפקו",
הם אלו שמסכלים בפועל נסיונות להיטיב את מצבם של החלשים.
לכן כשהטענה הזו עולה, אני שואל -
מה אתה מציע באופן קונקרטי?

כל אחד יכול לדבר על זה שצריך לקדם את החלשים,
אבל לא כולם בוחרים בדרך פעולה שאכן תביא אותנו לשם...

אבל לא ברור לי מדוע אישה עם IQ מעל הממוצע לא מסוגלת להביט על האמת הפשוטה שמאמץ זה משאב מוגבל ואם אדם נולד בסביבה לא מיטיבה + אייקיו לא משהו + משתנים בריאותיים או אחרים שהקשו עליו, באופן טבעי המשאב הזה יתבזבז על כל האתגרים הללו הרבה לפני שהוא ישאל את עצמו שאלות לגבי מצבו הפיננסי או עצמאותו הכלכלית/הנפשית/הרעיונית
גם כאן היה אפשר לוותר על המשפט הראשון (העקיצה לסולידית),
ולהתחיל מהטענה העניינית.

בכל אופן, לא מכיר אף אחד שחולק על מה שכתבת כאן -
ברור שלאנשים שנמצאים במוד הישרדותי יש פחות משאבים להשקיע בהתקדמות ובשיפור המצב שלהם.

הקריאה לסוכנות אישית (agency) איננה מתעלמת מהעובדה הברורה והידועה שכל אחד מתחיל מנקודה שונה,
אלא קוראת לכל אחד לשאול את עצמו -
מה אני יכול לעשות כדי לשפר את מצבי?

שים לב שהשיפור הינו ביחס למצב הנוכחי שלי, לא כהשוואה עם אנשים אחרים...
 
לא ידעתי שיש כזה. יש עוד פרטים?
סתם סקרן, לא מעוניין להצטרף.
יש, מארגנים שם מפגשים וכו'..לפי איזורים.
הייתי, יצאתי, נמאס לי מקבוצות וואטסאפ.
לגבי הדיון...אני מוריד את הכובע, עוד מאותה התמסכנות ואי לקחית אחריות אישית.
זה הדיון ה500 שלו וקו ההתבכיינות לא משתנה.
 
ערב טוב,

אז אחרי עוד דיון מטריל וחסר כיוון באחת מקבוצות הוואצפ' של חברי הפורום, שלחו לי שוב את המאמר הזה שקראתי ביום שעלה לאוויר.
מניח שאחרי 8 שנים כמעט, אני יכול לשתף את מחשבותיי בנושא באופן רגוע ואובייקטיבי יותר.

היו בפוסט עוד כמה נקודות שביטאו בעיני מבט שטחי מאוד על המציאות, אבל אסתפק בשלושת העיקרים הללו. מחשבות? תוספות משלכם?
אם כבר העלת את המאמר הישן הזה, אז קראתי אותו לראשונה...

אני חושב שכל מי שמאמין בדטרמיניזם - מוכן לפרגן לו את המהלכים הלא טובים שקרו לו בחיים,
אבל עדיין מנכס לעצמו את המהלכים המוצלחים שהוא ביצע/ יזם/ אירגן/ יצר.
למשל -

- למה עדיין אין לי דירה?
- מה לעשות, נולדתי בעירק, אין לי תואר אקדמאי, יש לי נטייה גנטית לעצלות.

אבל כששואלים מי מצא פתרון יצירתי, מי בחר צבע יפה לארון, מי הצליח להקים פורום כזה רחב ועשיר,
פתאום ישנה חווית אני מאוד חזקה, כאן אין מקום לסיבתיות, דטרמיניזם, וכל הפילוסופיות המתירניות הללו.

סיכום -
דטרמיניזם זה הפח המצפוני, שאנו מוכנים לפרגן לו את הצדדים השלילים שלנו.
אבל בשום פנים ואופן, לא את החלק החיובי שאנחנו אוהבים בעצמינו.
 
אני חושב שכל מי שמאמין בדטרמיניזם - מוכן לפרגן לו את המהלכים הלא טובים שקרו לו בחיים,
אבל עדיין מנכס לעצמו את המהלכים המוצלחים שהוא ביצע/ יזם/ אירגן/ יצר.
צודק לחלוטין. קוראים לזה הטייה לטובת העצמי

מה שעוד יותר מעניין, זה שכשמדברים על מישהו אחר אז זה בדיוק הפוך. קוראים לזה טעות הייחוס הבסיסית
 
שאלה מעולה. האמת שאני נוהג בעיקר ללמוד מטעויות של אחרים, מכיוון שהדברים בהם הם צודקים אני או כבר מכיר או לא יכול ליישם בחיי בלאו הכי. מטעויות של אחרים אני מסוגל להימנע, ולעתים הן מהוות זריקת מוטיבציה להחזיק מעמד עד שהמחיר של הטעויות הללו מתגלה לכולם ואז הילך הרוח שלך מקבל מקום או לגיטימציה ומכאן שיש לך יותר חופש לפעול בסגנון שלך.
אז אני מבין שאתה מסתכל על הסולידית ועושה הפוך ממה שהיא עושה כי מה שהיא עושה זו טעות?
 
על-מנת שהמשחק ימשיך להתקיים, אנשים *מסויימים* מוכרחים להצליח, ואחרים לא מוכרחים. אם באורח פלא, אלו שקיום המשחק תלוי בהם "ידפקו" באופן דטרמיניסטי, במוקדם או במאוחר גם ברי המזל יסבלו מאוד והמשחק כולו עשוי לקרוס.
אתה חייב להיות קצת יותר קונקרטי. זה יותר מידי דיבורים באוויר.
אני לא הולך להכניס פרשנות משלי למי הם האנשים שחייבים להצליח, ואז גם למתוח ביקורת על הפרשנות של עצמי.
תכתוב משהו שאפשר להגיב עליו.


אתייחס לנקודות שכן הצלחתי להבין את דבריך בהן:
2. בפוסט טענה הסולידית שגם אם "חופש הבחירה" הוא אשליה, צריך להגן עליה מכל משמר כי הגבול בינה לבין פאטליזם הינו דק.
הטענה של הסולידית היא אכן בעיתית בעיני.
אתה כבר ציינת בעצמך מדוע:
הציוצים של הסולידית מהשנים האחרונות, בעיקר לגבי החרדים אבל לא רק, מבטאים היטב את הרעיון - גם האחראים ביותר מתחילים להתעצבן, לחשוש, ו-*להאשים אחרים* כאשר הבעיות של אחרים, מהן התעלמו בתחילת הדרך, דופקות על מפתן דלתם.
כלומר שהיא לא התייחסה בכלל לצד השני של המטבע, לכך שהאמונה הנאיבית שהכל נמצא בשליטתו של האינדיבידואל היא הרסנית לא פחות מפטאליזם.
כמו בכל דבר בחיים, צריך למצוא את דרך-האמצע. איך הולכת האמרה הפורסמת: "תן לי השלווה לקבל את הדברים איני יכול לשנות, את האומץ לשנות את מה שביכולתי לשנות, ואת התבונה להבדיל בניהם".

יבוא יום והילד הזה יגדל וייחשף גם לצדדים היותר אפלים של המקום בו הוא חי, ויבין שאחד הערכים הגבוהים בחיים זה להעניק ולא לדאוג רק לתחת של עצמנו. במקביל, גם להתייחס קצת יותר בכבוד ופחות בהתנשאות למי שלחץ בטעות על רמת משחק "Nightmare" לפני שהתחיל עם משחק המחשב בו אנו חיים.
כולנו מתחילים את המשחק ברמת Nightmare, ואז רק בעזרת חומרים פסיכודליים, אמיתיים או מטאפוריים - פטריות הזיה או קריירה בהייטק - אנחנו מורידים את רמת הקושי ע"י התנתקות חלקית או מוחלטת מהמציאות. המציאות היא שם בחוץ, ואין לנו שליטה עליה. על הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להתמודד איתה אנחנו שולטים ועוד איך.

הלוואי וידעתי לומר האם יש תועלת כלשהי בלשחק את המשחק ברמת קושי גבוהה, או שעדיף לסמם את עצמך לדעת ולחיות חיי עונג ונהנתנות עד שהמוות יגדע אותם. אבל תהא אשר תהא דעתך, אני מאמין שזו לגמרי בחירה שלך האם לחיות כך או כך. אני לא מאמין שיש משהו ביולוגי מולד שעוצר בעדך מללכת לעבוד בהייטק ולהרוויח שכר בעשירון התשיעי לפחות. כל מי שרוצה יכול לעשות את זה. יש רק את החלומות שלך, את הדחף שלך לרדוף אחריהם, ואת המוכנות שלך לסבול למענם ולהקריב את הרווחה הכלכלית שלך למענם.

אולי אתה רוצה להיות סופר מד"ב מפורסם, אתה מוכן לחיות מהיד אל הפה כדי להתמקד בכתיבת הרומן. אולי אתה מבין שזה הבל הבלים, וממילא אף אחד לא יזכור אותך אחרי מותך, ואתה תוהה לעצמך האם לא עדיף פשוט להנות מרמת חיים גבוהה כאן ועכשיו. בכל מקרה אתה מעלה את רמת הקושי של המשחק, מתוך בחירה חופשית שלך, למען מטרות שהן לכאורה נעלות וחשובות יותר עבורך מחיי עושר ורווחה.

ואני לא מוכן לקבל את הטענה שישנם רק יחידי סגולה המסוגלים לעשות את זה, ואחרים ש"נדפקו" ללא יכולת לעשות את הבחירה.

זאת המשנה שלי בכל אופן.

3. הסולידית כתבה בפוסט גם על המאמץ שנדרש בהקשר לכל זה, בין אם אנו פריבילגים או חסרי מזל, אבל לא ברור לי מדוע אישה עם IQ מעל הממוצע לא מסוגלת להביט על האמת הפשוטה שמאמץ זה משאב מוגבל ואם אדם נולד בסביבה לא מיטיבה + אייקיו לא משהו + משתנים בריאותיים או אחרים שהקשו עליו, באופן טבעי המשאב הזה יתבזבז על כל האתגרים הללו הרבה לפני שהוא ישאל את עצמו שאלות לגבי מצבו הפיננסי או עצמאותו הכלכלית/הנפשית/הרעיונית.
אני צריך לשים פה את הציטוט ההוא מאליס בארץ הפלאות, או שכבר חפרו עליו מספיק?

אתה מדבר כאן על התאמת משאבים למטרות, מבלי להידרש לשאלה מהן המטרות, או מי בכלל קובע אותן? בהעדר מטרה כל שימוש במשאב יהיה בזבוז שלו. אם לא תגדיר מטרות, הרי שכל הדיון הזה יהיה עקר.

אתה מדבר על "סביבה מיטיבה", ואני לא בטוח שאתה מבין מה זה אומר. כי סביבה שמעודדת בזבזנות היא לאו-דווקא נמצאת בקרב המעמד הנמוך. השקעת משאבים בשיפור בריאות, לא משנה מהי נקודת הפתיחה שלך מהבחינה הזאת, היא תמיד המטרה הראויה והטובה ביותר עבורם. לכן הייתי אומר שמי שסובל ממחלה קשה מנצל את משאביו בצורה יעילה הרבה יותר מכל אותם אנשים בריאים וחסונים שמחפשים נואשות (ולרוב לא מוצאים) משהו בעל-ערך לעשות עם המשאבים שיש ברשותם.
 
נערך לאחרונה ב:
אני לא מאמין שיש משהו ביולוגי מולד שעוצר בעדך מללכת לעבוד בהייטק ולהרוויח שכר בעשירון התשיעי לפחות. כל מי שרוצה יכול לעשות את זה. יש רק את החלומות שלך, את הדחף שלך לרדוף אחריהם, ואת המוכנות שלך לסבול למענם ולהקריב את הרווחה הכלכלית שלך למענם
אמונה נאיבית.

ברור שיש אנשים עם קושי ביולוגי לעבוד או ללמוד, יש גם קשיים של החיים שאותם אתה גם לא בוחר, המחשבה שכל אחד יכול אם הוא רוצה מספיק היא מוטעת, גם היכולת לרצות מספיק לא תלויה בבחירה האישית שלך אלא היא תוצר של גנטיקה וסיבות חיים שלא אתה בחרת.
 
אני לא מאמין שיש משהו ביולוגי מולד שעוצר בעדך מללכת לעבוד בהייטק ולהרוויח שכר בעשירון התשיעי לפחות. כל מי שרוצה יכול לעשות את זה
ברמה הכי בסיסית, ל~10% מהאוכלוסיה (אחד מעשרה אנשים כן?) יש איי קיו נמןך מ 83 וסוג העבודה שהם יכולים לעשות מוגבל מאוד.
אתה מוזמן לקרוא עוד על הנושא, יש גם הרצאות של ג'ורדן פיטרסון, מה שאתה מציג זו אכן אמונה מאוד נאיבית כפי ש @Roi ציין.
 
ברמה הכי בסיסית, ל~10% מהאוכלוסיה (אחד מעשרה אנשים כן?) יש איי קיו נמןך מ 83 וסוג העבודה שהם יכולים לעשות מוגבל מאוד.
אתה מוזמן לקרוא עוד על הנושא, יש גם הרצאות של ג'ורדן פיטרסון, מה שאתה מציג זו אכן אמונה מאוד נאיבית כפי ש @Roi ציין.
אני לא חושב שמקצועות ההייטק שמורים לאנשים בעלי אייקיו גבוה. אני לא חושב שמנת המשכל של עובדי הייטק מתפלגת באופן שונה ביחס להתפלגות שלה בציבור הכללי.
ביקשתי מצ'אט-ג'יפיטי לבדוק האם נעשה מחקר בנושא, הוא טוען שלא. אם אתה מכיר משהו אז שלח לי.
ועד אז הטענה שלך שבעלי אייקיו נמוך לא יכולים להגיע להייטק היא חסרת בסיס.

ברור שיש אנשים עם קושי ביולוגי לעבוד או ללמוד,
בנינו, היום יש הרבה מודעות, ולכן גם הרבה אפליה מתקנת לכל הדברים האלו. בעיקר בגלל תרבות ה woke וכל זה.
אם אתה סובל ממגבלה פיזית די סביר שיורידו את תנאי הקבלה לכבודך. במיוחד בעבודה משרדית שלא מצריכה כישורים פיזיים מיוחדים.
 
נערך לאחרונה ב:
ביקשתי מצ'אט-ג'יפיטי לבדוק האם נעשה מחקר בנושא, הוא טוען שלא. אם אתה מכיר משהו אז שלח לי.
ועד אז הטענה שלך שבעלי אייקיו נמוך לא יכולים להגיע להייטק היא חסרת בסיס.
לא מתכוון לטרוח, העובדה שלבני אדם שונים יש יכולות בסיסיות שונות ותקרות זכוכית שונות היא טריוויאלית בעיני.
לא מקבל את זה? זכותך, לראייתי אתה פשוט הצד השני של הספקטרום מאנשי ה woke מבחינת התפישות שלך.
 
ביקשתי מצ'אט-ג'יפיטי לבדוק האם נעשה מחקר בנושא, הוא טוען שלא. אם אתה מכיר משהו אז שלח לי.
ועד אז הטענה שלך שבעלי אייקיו נמוך לא יכולים להגיע להייטק היא חסרת בסיס.
לא מתכוון לטרוח, העובדה שלבני אדם שונים יש יכולות בסיסיות שונות ותקרות זכוכית שונות היא טריוויאלית בעיני
טרחתי, יש שפע של מאמרים או סתם גרפים פשוטים שמקשרים בין יכולות של אינדיבידואל או iq לבין שכר שנתי.
 
לא מקבל את זה? זכותך, לראייתי אתה פשוט הצד השני של הספקטרום מאנשי ה woke מבחינת התפישות שלך.
מי שמכיר את המושג "התפלגות נורמלית" מבין שלא כולם שווים.
בכל תחום תמצא קיצון לשני הצדדים (עילוי מול דפר) והרוב איפשהו באמצע.
ברגע שמבינים את זה החיים יותר פשוטים, רק צריך להפנים שזה המצב ורובנו לא עילוי אבל גם לא בקצה הגרוע של הסקאלה...
 

נושאים דומים

Back
למעלה