הסולידית מתזמנת?

[roneng]

מבחינה סטטיסטית - זה שגוי לעשות את זה, והפוטנציאל לפספס רווחים הוא גדול מהפוטנציאל להרוויח, אבל, אנחנו בני אדם, ובתור משקיע סופר סולידי אני יכול להרשות לעצמי לדחות את מועד הרכישה במס' ימים כדי לנסות לתפוס מחיר טוב.

הדיון הוא לא על האם זה נכון או לא, הדיון היה על האם זה תזמון. והתשובה היא - כן זה תזמון.
האם התזמון יתרן לך תשואה עודפת או שהוא יעזור לך פסיכולוגית לא קשור לשאלה אם זה תזמון.

 

[guesto]

א. אתה ממשיך להוסיף תנאים כדי להסביר למה לדעתך זה לא תזמון שוק (נניח שא ונניח שב ונניח שג).
ב. להיות מתזמן שוק זה לא הדבר הכי גרוע בעולם
ג. בכל מקרה מה שנכון "למתחילים שעוד לא יודעים מה הם לא יודעים" לאו דווקא נכון באופן כללי. אם פתאום תקבל סכום כסף גדול ותחליט למצע אותו, מדובר בתזמון שוק (גם אם אתה לא קובע כללים סופר מורכבים כמו "אני אקנה רק אם X ו-Y ו-Z".
עצם זה שאתה בוחר שחלק (וכנראה חלק גדול) מהכסף שלך אתה תחזיק בצד לעוד X/Y/Z זמן, זה תזמון.

א. לא הוספתי תנאים מתי זה לא תזמון, נתתי דוגמא מתי זה שימושי.
ב. נכון.
ג. אז כנראה ההגדרה שלנו לתזמון שוק שונה. אני חושב שאם האסטרטגיה שלך "עיוורת" למה קורה בשוק, היא לא יכולה להיות תזמון שוק.

כלומר אתה טוען שיש הסבר פסיכולוגי לזה שמשקיעים חדשים מתזמנים.
ואני מסכים איתך, באמת יש לזה הסבר פסיכולוגי. אבל זה עדיין תזמון.

זה מה שאני טוען:
1. כל הנחה על התנהגות השוק מעבר לכך שהוא זז בתנודות אקראיות עם תוחלת חיובית היא תזמון.
2. ההנחה הזו מספיקה כדי לקבל שמיצוע מוריד תנודתיות בטווח הקצר.
3. יש מקרים בהם הורדת תנודתיות בטווח הקצר היא שימושית. (אבל זה פחות רלוונטי לשאלה האם מיצוע זה תזמון)

 

[roneng]

1. כל הנחה על התנהגות השוק מעבר לכך שהוא זז בתנודות אקראיות עם תוחלת חיובית היא תזמון.

לא מסכים. עצם ההנחה היא לא תזמון.
תזמון זה פעולה זמנית שנובעת מהנחות על השוק. כלומר לבחור זמן לפעולה על בסיס הנחות כלשהן על השוק.

2. ההנחה הזו מספיקה כדי לקבל שמיצוע מוריד תנודתיות בטווח הקצר.

זה נכון, אבל זה לא הופך את הפעולה ל"לא תזמון".

3. יש מקרים בהם הורדת תנודתיות בטווח הקצר היא שימושית. (אבל זה פחות רלוונטי לשאלה האם מיצוע זה תזמון)

לא אמרתי שתזמון לא יכול להיות שימושי.

 

[guesto]

לא מסכים. עצם ההנחה היא לא תזמון.
תזמון זה פעולה זמנית שנובעת מהנחות על השוק. כלומר לבחור זמן לפעולה על בסיס הנחות כלשהן על השוק.

יכול להיות שיש לך הגדרה אחרת, מבחינתי, ולדעתי לפי ההגדרה המקובלת, תזמון הוא אסטרטגיה של קניה/מכירה המתבססת על חיזוי של התנהגות השוק.
אני חושב שההנחה "השוק זז בתנודות אקראיות עם תוחלת חיובית" לא נחשבת חיזוי, וכל הנחה מעבר לכך היא כן.

 

[Wonko]

אני חושב שמיצוע הוא לא תזמון שוק בתנאי שההחלטה למצע היא ללא קשר לערך השוק.
כלומר, אם היית ממצע אחרי שהשוק ירד או עלה עד 50% באותו אופן אז זה לא תזמון

 

[nicepo1]

אני חושב שמיצוע הוא לא תזמון שוק בתנאי שההחלטה למצע היא ללא קשר לערך השוק.
כלומר, אם היית ממצע אחרי שהשוק ירד או עלה עד 50% באותו אופן אז זה לא תזמון

גם לטעמי עדיף לעשות הפרדה לפחות רעיונית בין תזמון דינמי מבוסס הרגשה\ניתוח טכני\פקטורים לתזמון שמבוסס על מרווחי זמן קבועים\אחוז הנכס מסך התיק.
לפי ההגדרה המחמירה כאן נראה שגם איזון בין מניות לאג"ח לפי אחוזים יחשב לתזמון שוק.

 

[roneng]

לפי ההגדרה המחמירה כאן נראה שגם איזון בין מניות לאג"ח לפי אחוזים יחשב לתזמון שוק.

למה? שמירה על חלוקה (אחוזית בין חלקי התיק) שקבעת לעצמך זה לא פרמטר מבוסס זמן.
להיפך - כניסה במיצוע היא בדיוק יציאה מאותה חלוקה כי יש לך פרק זמן שבו יש לך יותר מזומן בתיק ממה שהחלטת עליו בחלוקה.

 

[קפיצת הדרך]

למה? שמירה על חלוקה (אחוזית בין חלקי התיק) שקבעת לעצמך זה לא פרמטר מבוסס זמן.
להיפך - כניסה במיצוע היא בדיוק יציאה מאותה חלוקה כי יש לך פרק זמן שבו יש לך יותר מזומן בתיק ממה שהחלטת עליו בחלוקה.

הוא התכוון שההחלטה מאיזה שינוי (מבחינת אחוזים) תבצע איזון יכולה להיחשב (לפי ההגדרות שהצגתם) תזמון.
אם למשל התיק שלך יצא מאיזון ב- 0.0001% תבצע איזון? ב- 0.1%? ב-1%? ב- 10%...

 

[KickR]

הוא התכוון שההחלטה מאיזה שינוי (מבחינת אחוזים) תבצע איזון יכולה להיחשב (לפי ההגדרות שהצגתם) תזמון.
אם למשל התיק שלך יצא מאיזון ב- 0.0001% תבצע איזון? ב- 0.1%? ב-1%? ב- 10%...

ובדיוק על זה רונן כתב שזו החלטה שלא מבוססת על זמן (אלא על אחוזים).

 

[קפיצת הדרך]

ובדיוק על זה רונן כתב שזו החלטה שלא מבוססת על זמן (אלא על אחוזים).

ולמה זה משנה מבחינת תזמון?

 

[roneng]

ולמה זה משנה מבחינת תזמון?

תזמון בא משורש "זמן". אם אין מרכיב זמן אז מן הסתם אין תזמון.

 

[guesto]

ובדיוק על זה רונן כתב שזו החלטה שלא מבוססת על זמן (אלא על אחוזים).

תזמון בא משורש "זמן". אם אין מרכיב זמן אז מן הסתם אין תזמון.

ואם אני מחליט שכאשר מניה יורדת ב-20% אני עובר להשקיע בה הרבה יותר מתוך אמונה שהיא תתן ביצועים עודפים זה לא תזמון שוק כי זה מנוסח באחוזים?

לפי ויקיפדיה:
"Market timing is the strategy of making buying or selling decisions of financial assets (often stocks) by attempting to predict future market price movements."

 

[קפיצת הדרך]

תזמון בא משורש "זמן". אם אין מרכיב זמן אז מן הסתם אין תזמון.

בשני המקרים מדובר על ה- *זמן* שבו אתה קובע שתרכוש את המניות.
בשני המקרים יש תנאי לקביעת הזמן הזה.
במיצוע הקניה - מדובר על קביעת תאריכים (נניח פעם בחודש בתאריך מסויים)
באיזון לפי אחוז - מדובר על שינוי מסויים באחוז.

 

[roneng]

ואם אני מחליט שכאשר מניה יורדת ב-20% אני עובר להשקיע בה הרבה יותר מתוך אמונה שהיא תתן ביצועים עודפים זה לא תזמון שוק כי זה מנוסח באחוזים?

כשאתה קובע שאתה משנה את ההקצאה שלך כתוצאה מארוע שקורה בזמן מסויים זה תזמן.
אתה קובע שתשנה את ההקצאה בנקודת זמן מסויימת. זה שהאינדיקטור לנקודת הזמן היא אחוזים זה סיפור אחר.

בשני המקרים מדובר על ה- *זמן* שבו אתה קובע שתרכוש את המניות.
בשני המקרים יש תנאי לקביעת הזמן הזה.
במיצוע הקניה - מדובר על קביעת תאריכים (נניח פעם בחודש בתאריך מסויים)
באיזון לפי אחוז - מדובר על שינוי מסויים באחוז.

אני לא מדבר במונחים של קניית מניות או מכירת מניות אלא על שינוי הקצאה בתיק.
אם קבעתי שהתיק שלי יהיה 80% בנייר "מדד עולמי", 10% באג"ח ו 10% במזומן אז זאת ההקצאה שלי.
אם אני מחליט לחרוג מההקצאה לזמן מסויים זה תזמון.

להגדיר גבולות גזרה לאחוזים (חריגה של 0.1/1/10% וכו') זה לא תזמון אלא הגדרת גבולות גזרה לחלוקה לאחוזים.
לעומת זאת "מיצוע" אומר שאני בהגדרה במשך תקופת זמן מסויימת חורג באופן ניכר מהתיק כי אחוז המזומן גדול.

את יכולה כמובן להגיד שאת מאזנת רק בזמנים קבועים לא משנה כמה אחוזים התיק זז, ואז זה נכון גם למקרה של עליה/ירידה במניות וגם למקרה של קבלת סכום מזומן מסויים.
אבל אם המניות יורדות ב30% את הרי לא תגידי "טוב, אני אקנה במיצוע במשך חצי שנה" כי זה תזמון. או שתאזני כי החלטת לאזן כשזה חרג מההקצאה או שתאזני בנקודת האיזון השנתית/רבוענית וטאבר או שלא.

 

[Libertad]

דלי אחר מיועד להזדמנויות חריגות - ע"ע דצמבר 2018, מרץ 2020. מטרתו לאפשר לי לקנות יותר כשיש סייל"

@הסולידית , האמנם? מה הסיכוי להתייחסות לנושא בבלוג?

כן. ככה מנסים לתזמן את השוק.

 

[Paranoid]

בזמן האחרון יוצא לי לחפור הרבה בהיסטוריה.
אחד מהמקורות המרתקים שהגיעו לידי:
We recently got our hands on an original copy of a 1919 book titled “A Century of Prices” by Theodore Burton and George Selden."

#1: While we have not included the book’s chart of US commodity prices from 1845 – 1918 to save space, these line up fairly precisely with corporate bond yields. The Civil War was quite inflationary (5.5 percent CAGR, 1860 – 1865), with US price levels peaking in 1865 and remaining elevated through 1870. For the next 27 years to 1897, inflation declined by a CAGR of -1.8 percent annually. Inflation did eventually pick up in the 1890s and early 1990s, and corporate bond yields rose with them.


#2: What is interesting is the authors do not ascribe the decline in yields to lower inflation (what modern eyes like ours see), but rather to something akin to rising credit quality among US corporations:

“The great fall in bond yields from the period of the ‘70s to 1900 was partly due to the better standing and stronger protection of our corporate bonds as a whole in the later years; but it was also largely due to the great increase in production of goods as a result of improvements in machinery and transportation. When labor produces more goods it is naturally easier to accumulate capital.”

#3: As for the stock price chart, we were surprised to see that US equities were somewhat of a volatile hot mess for the entire 1860 – 1919 period. They were more than cut in half from 1864 to 1878, then more than doubled through 1883, but then gave up most of those gains and treaded water until 1900.


הטענה העיקרית שם (במאמר) זה שבעידן הישן שבו כסף לא נכנס לסיקרולציה בלחיצת כפתור, מחירי האינדקסים/מניות היו עובדים בסייקלים קבועים ולא בהכרח מתנפחים לנצח נצחים.
מסתבר שהיסטורית הייתה קורלציה הפוכה בין מחירי המניות וגודל הדיבידנד כך שהם היו מתאזנים זה כנגד זה
אך המשפיע העיקרי לגובה הדיבידנד דווקא היה הערכת המשקיעים ליכולות החברה לעמוד בהם.
ומתוך הספר:
"
“At low prices, stocks are mostly in the hands of courageous, outright investors, who cannot easily be frightened into selling. As prices rise, more and more stocks pass into the hands of buyers for profit only. The higher quotations go, the more the public comes into the market…

Buyers at higher prices are necessarily of a weaker class – weaker in judgement and therefore weaker in resources – than buyers at lower prices…

Eventually these weak speculative holders have bought all they want, or some of them become discouraged, or some unfavorable event dampens their ardor. They then begin to sell out on each other – since prices are too high to attract genuine investors for income.

For such a situation there is no cure except a decline to a level which will attract the stronger class of buyer…""

אכן, כתבתי בעבר נגד השקעה במניות דיבידנד. זה היה לפני 7 שנים. העולם הפיננסי השתנה מאז, וכך גם חלק מהנחות היסוד שלי והצרכים המסוימים שלי. מכל מקום, מה שאני עושה בכספי הפרטי לא גורע מתוקפם של אי אילו רעיונות שנדונו בבלוג ובפורום בעבר.

אם דתות משתנות, אזי מקל וחומר, גם תכניות השקעה עשויות להשתנות.

ואני כבר מבין מתגובות קודמות שלך כאן שהתיק שלך תפח למימדים כך שהתזרים מעניין כרגע עבורך.
אבל מצד שני אני רואה פה איזה שהיא רמיזה לכך שהעולם(האמיתי/הפיננסי) השתנה.
ומצד שלישי אנחנו רואים את כל הבנקים המרכזיים לוחצים על Print button בכל הכח והאינדקסים האמריקאים נראים "טוב מתמיד", אז למה דווקא עכשיו לחזור לפאנדמנטלי?
דווקא עכשיו שכל האינדקסים נשלטים ב - 100% ע"י הזרמה של נזילות לתוך השווקים, הביטחון שלנו אמור להיות גבוה מתמיד לא כך?
אז אם כך מה השתנה?

 

[ניצן המצוין]

אחרי ראלי/עליות תמיד יש תיקון למטה, אני תמיד משתדל למצוא חריץ ולהכנס שם

זה משפט שתמיד נכון, כי אינך מגדיר מתי נגמרו העליות בשוק, אם יום אחרי העליות השוק ממשיך לעלות אז המרוץ לשיא עוד לא נגמר, ואם יש ירידה אז זה ה"תיקון".
המשפט גם תקף לתקופה של ירידות שבסופן תהיה עלייה

 

[twister]

זה משפט שתמיד נכון, כי אינך מגדיר מתי נגמרו העליות בשוק, אם יום אחרי העליות השוק ממשיך לעלות אז המרוץ לשיא עוד לא נגמר, ואם יש ירידה אז זה ה"תיקון".
המשפט גם תקף לתקופה של ירידות שבסופן תהיה עלייה

זו התשובה הרציונאלית.

זה ידוע שאחרי עליות תמיד יבוא תיקון, השאלה היא מתי הוא יגיע, מבחינה סטטיסטית אתה צודק.

אתה יכול להגיד שאין לי כדור בדולח וכו', אבל בקנייה פעם ברבעון אני יכול להרשות לעצמי לשחק יום פה או לשם.

 

[KickR]

אתה יכול להגיד שאין לי כדור בדולח וכו', אבל בקנייה פעם ברבעון אני יכול להרשות לעצמי לשחק יום פה או לשם.

אם לא מפריע לך לאבד בתוחלת קצת כסף על קצת מהכסף שלך, אז אתה כמובן מוזמן לדחות קניות ביום יומיים ולקוות שזה יבוא יותר לטובתך מאשר לרעתך

 

[NoyC]

אם בתזרים עסקינן, למה לא להוסיף כתיבת אופציות לתיק?
ניתן לכתוב covered calls ו cash secured puts עם סיכון יחסי ככלי להגדלת ההכנסות.