האם המדינה תוכל לעמוד בפירעונות אג"ח / אינפלציה מואצת

[גרהם]

עכשיו המשק מתפקד כרגיל לחלוטין ורק בצפון המשק מושבת ברמה של 70 אחוז פחות

חסרים המון עובדים: מילואים (כולל בני זוג), פלשתינים ועובדים זרים.
בנוסף, בצד הביקוש, יש ענפים שנפגעו מאד, בעיקר אבל לא רק, כאלו שקשורים לתיירות. ויש כאלו שעובדים מסביב לשעון. בעיקר תעשיות ביטחוניות.

 

[החכמה מאין תמצא]

חסרים המון עובדים: מילואים (כולל בני זוג), פלשתינים ועובדים זרים.
בנוסף, בצד הביקוש, יש ענפים שנפגעו מאד, בעיקר אבל לא רק, כאלו שקשורים לתיירות. ויש כאלו שעובדים מסביב לשעון. בעיקר תעשיות ביטחוניות.

אין ספק.
אני חושב ששנינו נסכים ,שאין דרך מוחלטת להוכיח מה יותר גרוע ,האם שיא הקורונה או המלחמה עכשיו

אבל חושב שבתור השוואה כללית לדוגמה של תקופה טרגית כלכלית לא רחוקה-אני חושב שנכון להשוות לעניין הזה את הקורונה.

 

[גרהם]

אין ספק.
אני חושב ששנינו נסכים ,שאין דרך מוחלטת להוכיח מה יותר גרוע ,האם שיא הקורונה או המלחמה עכשיו

אבל חושב שבתור השוואה כללית לדוגמה של תקופה טרגית כלכלית לא רחוקה-אני חושב שנכון להשוות לעניין הזה את הקורונה.

שני אסונות. לא יודע אם יש טעם להשוות.
היום בגלובס ריאיון עם אלדר תמיר, מבכירי שוק ההון, שטוען שישראל תקרוס כלכלית אם המלחמה תמשך עוד שנה. זו הבעיה המרכזית. נגד הקורונה פותח חיסון לשמחת כולם ולכן היא פחות רלוונטית.

 

[קפה שחור]

How did you go bankrupt?"
Two ways. Gradually, then suddenly.

Ernest Hemingway

 

[אוהב_ללמוד_ולהחכים]

אני חושב שמדובר בדיעות, ואין אמת מוחלטת.
לצורך העניין, ממליץ לקרוא את דעתו של שלמה מעוז https://www.maariv.co.il/journalists/article-1137019
בתור חובב כלכלה בעצמי, שלמד כלכלה באוניברסיטה ישראלית, אני חייב להגיד שאני לא רוצה בעתיות גדולה.

כמה שנים בודדות אחורה ישראל הייתה במצב הכלכלי הכי טוב שהיה אי פעם.
כדי להגיע למצב בעייתי לפרעון חוב/היפראינפלציה צריכים לזרום עוד הרבה מאוד מים בירדן.

נכון, ישראל מפספסת את 'התאוששות ההייטק העולמי' (או לפחות ממשיכה לקרוס, בזמן שהעולם הפסיק), הוצאות מלחמה גדולות (פיצויים,פגיעה בכח עבודה,. הוצאות בטחון וכו') , חרם כלכלי מסוים וכו'.
אבל, וזה אבל ענק, מפה ועד לחדלות פרעון או קרבה לזה יש מרחק עצום.

כמו שאמרו, לישראל יתרות מטח עצומות, עם שנים רבות של עודף בחשבון השוטף מאחוריה.
הכלכלה יכולה להדרדר, ואולי להיכנס לאינפלציה ומיתון וכו' וכו'. אבל אין שום השפעה כמו שהערוצים הגדולים מנסים לשכנע אותך.

לא מאמין? תבדוק נתונים.

מה שאתה כותב הוא מאד לא פופולארי. בטח לא בפורום הנוכחי
אבל האמת. שהרבה מאד כלכלנים אומרים את זה בשקט בשקט פה ושם.
לכן אני לא מבין את האפוקליפטים שרואים פה את קץ המדיה לדעתם מראייה רציונלית לו יהי... אבל עדיין אפשר קצת להתגונן. לא נורא להמעיט חיפה לשקל להחזיק קצת יותר בחול. הכל בטעם טוב וניהול סיכונים מחושב ריאלית ולא פוליטית

 

[SolidusMaximus]

תמיד אפשר להדפיס שקלים, במחיר אינפלציה. זה לא טוב, זה אפילו גרוע, אבל זה לא ש(כל)התחייבויות המדינה נקובות באיזשהו משאב טבע נדיר שאין לה שליטה עליו.

מעבר לזה, כל תחזיות הזעם - תלויות בנקודת המבט של נביא הזעם. למי שהרווחה הכלכלית היא החשובה ביותר (וזה הגיוני לכלכלן) - יראה שחורות.
מי שמסתכל בנקודת מבט נייטרלית, פשוט מתאר את המצב - ישראל תעבור כמה שנים קשות, אבל מדינות לא מתמוטטות כל כך מהר.
גם סוכנויות הדירוג לא טוענות שום דבר כזה - הן סך הכל אומרות שפרמיית הסיכון פה עלתה. והיא עלתה. היא עדיין לא בשלב של זימבאבווה (שאפילו היא מלווה).

אף אחד מהם לא מדבר על הבום הכלכלי שבא לפעמים אחרי מלחמות.
אף אחד מהם לא מדבר על השגשוג הכלכלי שיכול לבוא למדינה שנפטרת מאויביה\מחלישה אותם לכמה שנים טובות.
למעשה, הבום הכלכלי הקודם של ישראל, זה שהסתיים ב2021, התחיל אחרי חומת מגן\לבנון השנייה. מלבד פיקים בודדים של עמוד ענן\צוק איתן.

שקט טוב לשגשוג. אוטובוסים מתפוצצים במרכז הבירה הכלכלית של מדינה? פחות. טילים מתפוצצים עליה? פחות. צבא אויב פולש למדינה? פחות.
זה נכון שהדפסה ואינפלציה קטלניים לכלכלה, אבל גם כל הנ"ל. זאת בחירה בין רע לרע, לא בין רע (המשך המלחמה) לטוב (סיומה ומי יודע מה הלאה) כמו שמצוייר.

 

[אפר]

ניתן להוסיף שתחזיות לטווח קצר שמתבססות על "ממשלה גרועה" או כל ביטוי אחר כדאי שיקחו בחשבון שאותה ממשלה גרועה (עם משחקי כיסאות כאלו ואחרים) הביאה את ישראל למצב כלכלי ממש מעולה (אם ניקח את נקודת הזמן של לפני "המהפכה המשפטית"/ההפגנות נגדה)

לא נראה שמלחמה כזו או אחרת תשנה את החוזק הכלכלי לטווח רחוק, כן יכול להיות שאם המדינה תמשיך להתקיים במצב של מאבק של כמה עשרות אחוזים מצד אחד וכמה עשרות אחוזים מהצד השני הכלכלה תיפגע (וזה בכלל לא משנה מי הצודק, זה הרסני).

 

[AIML]

אף אחד מהם לא מדבר על הבום הכלכלי שבא לפעמים אחרי מלחמות.

ההבדל הוא ההפיכה המשטרית.
מדינה שבה הממשלה מצפצפת על מערכת המשפט היא מדינה שבה הסיכון להשקעות גדל.

 

[אפר]

\

ההבדל הוא ההפיכה המשטרית.
מדינה שבה הממשלה מצפצפת על מערכת המשפט היא מדינה שבה הסיכון להשקעות גדל.

ברור...

 

[SolidusMaximus]

ההבדל הוא ההפיכה המשטרית.
מדינה שבה הממשלה מצפצפת על מערכת המשפט היא מדינה שבה הסיכון להשקעות גדל.

אני לא כל כך מתרשם מתחזיות האבדון. בייחוד שהן מוזכרות חדשות לבקרים, ולבום הכלכלי - אין זכר.

אותם אנשים שמדברים על הרפורמה המשפטית כקו פרשת המים מנותק מהקשר, וכמהפכה משטרית,
הם אותם אנשים שלא שמו לב שהימין מדבר על בג"ץ כבר 30 שנה מאז המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי,
הם אותם אנשים שלא שמו לב להזנחת עולי הפריפריה בזמנו וביטלו אותם כ"לא נחמדים" או "פרופלורים".

בקיצור, אלה אנשים שמתעלמים מהטרנד ואז מופתעים פתאום מההשלכות. מה זה אומר על יכולות הנבואה שלהם?

המהפכה היא רק "בליפ" בגרף, כמו ש"המהפך" היה, והטרנד די ברור. אי אפשר להעלים את הטרנד בצעקות "בושה" ו"דמוקרטיה".
הטרנד הוא למדינה ימנית יותר, עם דמוקרטיה מתונה יותר, ומצד שני - לאומית יותר ומתרפסת פחות.

אפשר לטעון שמדינה כזאת מושכת פחות השקעות, אלא שגם למדיניות תקיפה יש אפקט בום כלכלי חיובי (לא משקיעים בלוזרים). וגם ככה העולם כולו נע לשם, לדה-גלובליזציה.


לדעתי הרפורמה נוהלה רע, וביבי יוחלף (כתלות במעשיו) - אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ושליש מהעם קולות צפים.
אבל גם אם יוחלף, הטרנד לא יעלם. לכפות רפורמה על חצי עם זה פתרון רע, אבל לכפות מצב-קיים על החצי האחר, גם לא יפתור את הבעיה וגם לא יעלים את הטרנד.

 

[Arik Aharon]

מה שאתה כותב הוא מאד לא פופולארי. בטח לא בפורום הנוכחי
אבל האמת. שהרבה מאד כלכלנים אומרים את זה בשקט בשקט פה ושם.
לכן אני לא מבין את האפוקליפטים שרואים פה את קץ המדיה לדעתם מראייה רציונלית לו יהי... אבל עדיין אפשר קצת להתגונן. לא נורא להמעיט חיפה לשקל להחזיק קצת יותר בחול. הכל בטעם טוב וניהול סיכונים מחושב ריאלית ולא פוליטית

ברור שאפשר תמיד לנהל את זה טוב יותר, אבל להתעלם מאילוצים פוליטיים זה לחלום בהקיץ לטעמי.
במיוחד חלומות שקשורות לשינויים חברתיים עמוקים כמו גיוס חרדים וכו'.

מה שמפחיד אותי יותר מכל, אלה כלכלנים שלא אומרים את זה (גם אם בשקט).
צפיתי לאחרונה בראיון האחרון של הנגיד בכאן 11. אמנם סופר קטונתי מלבקר אותו, אבל הדבר האחרון שהוא שידר לי זה את העוצמה שיש למשק הישראלי (ויש.).
אני רואה את זה כנבואה שמגשימה את עצמה. ממש כמו שה7.10 נעשה כי האויב חשב שיש לנו חולשה שלא נקום ממנה (אשכרה חשב שאנשים לא יתגייסו למילואים!)
ככה גם המשקיעים. הם צופים בראיונות האלה, קוראים את הדוחות של מודיס וכו'. לא נכון להתעלם, כי בסופו של יום יש פה כותרות של אנשים בעלי טייטל משמעותי. ולצערי כולנו יודעים שהשקעות זה כדור שלג.

 

[דף מלא]

אני לא כל כך מתרשם מתחזיות האבדון. בייחוד שהן מוזכרות חדשות לבקרים, ולבום הכלכלי - אין זכר.

הדירוג מבטא את הסיכון שהמדינה לא תעמוד בהתחייבויות שלה, אז מהזוית הזאת לא מעניין אם בעתיד יהיה בום כלכלי או סתם יהיה טוב

 

[SolidusMaximus]

הדירוג מבטא את הסיכון שהמדינה לא תעמוד בהתחייבויות שלה, אז מהזוית הזאת לא מעניין אם בעתיד יהיה בום כלכלי או סתם יהיה טוב

האשכול מדבר על עמידה בהתחייבויות, לא על הדירוג בלבד.
להסתכל על הרפורמה\מהפכה כחזות הכל ולא כנקודה על הגרף, זו טעות פטאלית. בוודאי על המלחמה.
אם יש אנשים בארץ שעושים את זה, מה נלין על סוכנויות הדירוג מחו"ל שחושבות ככה?

הקפיצה מ"מודיס הורידו את הדירוג כי יותר מסוכן" (בצדק, מסוכן יותר), ל"האם המדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות" רחוקה מאוד.

 

[SolidusMaximus]

ברור שאפשר תמיד לנהל את זה טוב יותר, אבל להתעלם מאילוצים פוליטיים זה לחלום בהקיץ לטעמי.
במיוחד חלומות שקשורות לשינויים חברתיים עמוקים כמו גיוס חרדים וכו'.

מה שמפחיד אותי יותר מכל, אלה כלכלנים שלא אומרים את זה (גם אם בשקט).
צפיתי לאחרונה בראיון האחרון של הנגיד בכאן 11. אמנם סופר קטונתי מלבקר אותו, אבל הדבר האחרון שהוא שידר לי זה את העוצמה שיש למשק הישראלי (ויש.).
אני רואה את זה כנבואה שמגשימה את עצמה. ממש כמו שה7.10 נעשה כי האויב חשב שיש לנו חולשה שלא נקום ממנה (אשכרה חשב שאנשים לא יתגייסו למילואים!)
ככה גם המשקיעים. הם צופים בראיונות האלה, קוראים את הדוחות של מודיס וכו'. לא נכון להתעלם, כי בסופו של יום יש פה כותרות של אנשים בעלי טייטל משמעותי. ולצערי כולנו יודעים שהשקעות זה כדור שלג.

טייטלים גדולים כמעט תמיד דינם להכשל.
זה מזכיר לי אשכולות כאן מתחילת המלחמה - "אי אפשר לנצח את חמאס, חמאס זה רעיון", בזמן שהסברתי אני ואחרים שהנצחון לא מגיע בבת אחת, אלא הדרגתי.
פתאום אומרים, "רגע, מתי פעם אחרונה היה טיל?"

אותו דבר לגבי מדינת ישראל בעשור הקרוב - היא יכולה להיות במצב רע, מצב סביר, או מצב מעולה. הכל תלוי בבחירות של ההנהגה והעם.
זה לא שהשלום יפרוץ מחר, אבל אם נכתוש את חמאס לאבק, ונדלל את חזבאללה לארגון קיקיוני, אחרי כמה שנים יהיה אפשר לראות שיש פה יותר שקט=יותר שגשוג.

לגבי שינויים חברתיים, אכן אי אפשר להתעלם מחלקם. אבל גם כאן לא נכון לחפש טייטלים גדולים.
מספיק לייבש את מקורות התקציב ולעודד גיוס בלקיחת תקציבים, ואתה לא תראה "גיוס חרדים" המפוצץ - אתה כן תראה יותר חרדים משתלבים בעבודה\שירות\מסגרות בצבא.
כמובן שזה תלוי באיזה קואליציה תקום פה אחרי המלחמה, אני אופטימי שיש לשון מאזניים משמעותית של ישראלים שהמלחמה שינתה בהם משהו.

 

[גרהם]

אותם אנשים שמדברים על הרפורמה המשפטית כקו פרשת המים מנותק מהקשר, וכמהפכה משטרית,
הם אותם אנשים שלא שמו לב שהימין מדבר על בג"ץ כבר 30 שנה מאז המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי,

הימין הוא זה שהעביר את חוקי היסוד בשנות ה-90, נציגיו תמכו בכל השופטים המכהנים מזה שנים רבות, מנהיג "הגוש" תמך לאורך כל השנים בבית המשפט העליון ופסיקותיו, גם שנים רבות אחרי שפרש אהרן ברק שכיום מוצג, בשכתוב ההיסטוריה, כאויב הימין. אפילו במערכת הבחירות האחרונה "שכחו" לציין את פרטי התוכנית שאמורה לשנות את שיטת המשטר.
מה שקרה עכשיו זה שילוב נדיר של אינטרסים אישיים, החל מכתב האישום נגד המנהיג, טרלול ההשתמטות שבג"צ מסכל והרצון לקדם את דרעי הגנב (שבינתיים נסוג כי הבין שעדיף לו תפקידים לא פורמליים). על האינטרסים האלו התלבשו אנשים כמו לוין ורוטמן שכוחם בציבור הישראלי אפסי.

הטרנד הוא למדינה ימנית יותר, עם דמוקרטיה מתונה יותר, ומצד שני - לאומית יותר ומתרפסת פחות.

בעיני אין שום קשר בין רוב חברי הקואליציה לימין.
אבל אתה צודק באבחנה שיש שינוי, ואכן בית המשפט העליון היום שמרני מאי פעם וסביר מאד שהמגמה הזו תמשיך, בהתאם למה שכתבת.

 

[AIML]

מספיק לייבש את מקורות התקציב ולעודד גיוס בלקיחת תקציבים

ומה הסיכוי שזה יקרה?

להסתכל על הרפורמה\מהפכה כחזות הכל ולא כנקודה על הגרף, זו טעות פטאלית.

לא נקודה ולא בטיח - יש קורלציה בין ממשלות ללא בלמים ואיזונים, שחיתות ודעיכה כלכלית.

אפשר לעצום עייניים ולזלזל במודיז ובשאר הכלכלנים, - כי בניגוד לכם ולסמורטריץ, לנגיד אין מושג על מה הוא מדבר .
אפשר לנפנף ביוצאי הדופן - טורקיה קיבלה השקעה גדולה מאבו דאבי, ולקאטר יש תמ״ג גבוה והיא אינה דמוקרטיה - והיי, יש לנו גז
אפשר להקשיב אך ורק לתעמולת השילטון, להאשים את כל ״רואי השחורות״ ואת כל מי שאינו בקואליציה ולזלזל - כי למי רע פה

כל זה לא משנה את העובדה שהשקעה בישראל הופכת מסוכנת יותר ויותר.

 

[SolidusMaximus]

הימין הוא זה שהעביר את חוקי היסוד בשנות ה-90

אני מדבר על האקטיביזם השיפוטי של אהרן ברק שהחל בשנות ה-90. בג"ץ תופס תפקיד "שופט נרחב" לפי פרשנות מפליגה של החוק כדי לתקן עוולות - ולא שופט לפי מקרה צר.

נציגיו תמכו בכל השופטים המכהנים מזה שנים רבות

בחלק מהשנים, כן. אבל כבר לפני לפחות 5 שנים איילת שקד תחת בנט פעלה למינוי שופטים שמרנים כדי לקבל ייצוג הולם יותר. וברור שמה שהחל לפני 5 שנים, מדובר עוד לפני.
הרפורמה לא הגיעה בוואקום. נכון, היא הייתה שולית ב"מצע" הליכוד במערכת הבחירות הזאת (=לא דוברה הרבה), הופתעתי מעוצמתה, אבל לא מקיומה - זה דובר שנים ואף עשורים.

מנהיג "הגוש" תמך לאורך כל השנים בבית המשפט העליון ופסיקותיו, גם שנים רבות אחרי שפרש אהרן ברק שכיום מוצג, בשכתוב ההיסטוריה, כאויב הימין.

תגדיר "תמך"? ברור שמנהיג חייב לציית לפסיקות ביהמ"ש העליון, אנחנו מדינת חוק. אבל קשה להאמין שהוא אהב פסיקות ו"ייעוץ משפטי" מחייב שמסנדל אותו בכל צעד.

מה שקרה עכשיו זה שילוב נדיר של אינטרסים אישיים, החל מכתב האישום נגד המנהיג, טרלול ההשתמטות שבג"צ מסכל והרצון לקדם את דרעי הגנב (שבינתיים נסוג כי הבין שעדיף לו תפקידים לא פורמליים). על האינטרסים האלו התלבשו אנשים כמו לוין ורוטמן שכוחם בציבור הישראלי אפסי.

כך זה גם בעיניי, אבל אני מכיר בזה שא. אין לי הוכחה לזה, לכוונה זדונית, זו השערה. ב. חלק גדול מהעם לא רואה את זה ככה, אלא תיקון נדרש.
יותר מהכל - ג. הגם שאני רואה את הכוונות הזדוניות מאחורי זה, ושאני חושב שלא עושים בכזו אלימות רפורמה - זה לא משנה את העניין העקרוני -
בג"ץ כן נוקט בגישה אקטיביסטית משנות ה-90 (דברים כמו עילת הסבירות), ויש אחוז נכבד מהעם שמרגיש שפשוט מתנכלים לבחירתו הדמוקרטית. וזה האחוז העולה.

בעיניי חשוב מאוד ללמד אזרחות, כי זה היה פותר הרבה מהבורות וחוסר ההבנה ההדדית, אבל לא לימדו, מה נעשה? חצי מרגיש נבגד ככה, חצי מרגיש נבגד אחרת.
רפורמה אחרת ובהידברות, תאפשר לחצי שמרגיש נבגד עכשיו - להרגיש טוב עם עצמו. אבל אי אפשר פשוט לטאטא את השינוי שהתרחש בשיפוט ואת רגשות החצי האחר.

אבל אתה צודק באבחנה שיש שינוי, ואכן בית המשפט העליון היום שמרני מאי פעם וסביר מאד שהמגמה הזו תמשיך, בהתאם למה שכתבת.

על פי הפסיקות האחרונות, נראה שכן. נראה שיש הבנה ציבורית שאי אפשר למתוח את החבל יותר מדי, גם מצד הממשלה (אמנם, מאוחר מדי) וגם מצד בית המשפט.

 

[SolidusMaximus]

ומה הסיכוי שזה יקרה?

אם תבחר קואליציה ללא הליכוד והחרדים, הסיכוי גדול. כמו שאמרתי, אני אופטימי בהקשר הזה, בגלל שיש הרבה קולות צפים שלא מסוגלים\רוצים להצביע לקואליציה.
שוב, הכל תלוי במעשים - אם בעוד שנה לא יהיה חמאס, חזבאללה, איראן תפורק מנשקה והסכמי אברהם עם סעודיה יחתמו - ביבי יקבל גם 60 מנדטים. אבל זה אם גדול מאוד.

לא נקודה ולא בטיח - יש קורלציה בין ממשלות ללא בלמים ואיזונים, שחיתות ודעיכה כלכלית.

בוודאי שיש, אלא שמה שאתה רואה כלקיחת כוח ונטרול האיזונים והבלמים (כמו שאמרתי, גם אני רואה, אבל לא יכול להוכיח שזאת הכוונה) -
אחרים רואים במצב הקיים לפני רפורמה, בו לבג"ץ יש כוח שהם רואים בו כל יכול ועוקף ממשלה נבחרת.
אפשר להתווכח אם הם מוסתים (הם כן) ואם הם צודקים (בחלק מהדברים), אבל הנתונים קיימים - בג"ץ שפט בצורה אקטיביסטית. ובדיוק בגלל זה נלחמים למענו. הפרשנות, משתנה.

ולכן, בעוד הרפורמה נראית למחנה האחד כאיזו מהפכה מטורללת שבאה משום מקום - לא, היא מדוברת כבר שנים והיא חלק מהטרנד.
טרנד כלל עולמי שבו השמאל מתח לכיוונו כמה עשורים, ועכשיו הימין מותח לכיוונו כמה עשורים. אין פה שום דבר שאינו "חלק מהגרף" כמו שאומרים בצה"לית.

אתה באמת חושב שהתחושות הרעות שהרגשת בזמן המהפכה המשטרית, מתעלות על התחושות הרעות שהרגיש המחנה השני בזמן אוסלו, ההתנתקות ולנוכח פסיקות בג"ץ?
גם אז דרסו אותם. גם זה לא היה בסדר, וגם מה שהקואליציה עשתה שנה שעברה לא היה בסדר. אבל אי אפשר להסתכל רק על צד אחד ולהתפלא.

כל זה לא משנה את העובדה שהשקעה בישראל הופכת מסוכנת יותר ויותר.

מאלמנט המשבר-החוקתי והמצב הבטחוני-מלחמתי, חד משמעית, מודיז עשו את העבודה שלהם. אני רק מצביע על כך שיש גם יתרונות, לא רק חסרונות, בטווח הזמן הבינוני -
גם שני צבאות טרור על הגבול מסוכנים מאוד להשקעות במדינה, ונטרולם\החלשתם יעשו פלאים למסוכנות המדינה.
בפרט, שכל העולם נע בכיוון הכאוס הדה-גלובלי הזה, אנחנו רק הסנונית הראשונה והרגישים ביותר.
אז אם הרפורמה\המלחמה יהפכו השקעה בישראל למסוכנת יותר, אבל השגשוג לאחר נצחון על איומים יהפוך אותה למסוכנת פחות, כשכל העולם מסוכן יותר - המרווח נשאר דומה.

 

[גרהם]

בחלק מהשנים, כן. אבל כבר לפני לפחות 5 שנים איילת שקד תחת בנט פעלה למינוי שופטים שמרנים כדי לקבל ייצוג הולם יותר. וברור שמה שהחל לפני 5 שנים, מדובר עוד לפני.
הרפורמה לא הגיעה בוואקום.

בהחלט וזה לגיטימי לגמרי. הם אמרו מראש מה התוכנית ופעלו ליישם אותה. הם ממש לא ניסו לשנות את כל שיטת המשפט בישראל בתוכנית שהציבור לא הכיר בכלל ואף אחד לא דן בה (חוץ מיריב לוין שגם הוא הודה שקבלתה היתה הופכת את ישראל ללא דמוקרטית).

תגדיר "תמך"? ברור שמנהיג חייב לציית לפסיקות ביהמ"ש העליון, אנחנו מדינת חוק. אבל קשה להאמין שהוא אהב פסיקות ו"ייעוץ משפטי" מחייב שמסנדל אותו בכל צעד.

הגדרת "תמך":

נתניהו: "עצמאות בית המשפט זה דבר מובנה והכרחי. אנחנו יכולים להבדיל בין משטרים למשטרים לפי מידת העצמאות ואי התלות של בית המשפט. אני גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט"​

אל תלך שבי אחרי הסיסמאות. הכל משיקולים אישיים.

ולגבי הייעוץ המשפטי, מדובר באנשי סודו של נתניהו. הוא מינה אותם. (למשל, מנדלבליט היה מזכיר הממשלה לפני שהיה יועמש).

בג"ץ כן נוקט בגישה אקטיביסטית משנות ה-90 (דברים כמו עילת הסבירות), ויש אחוז נכבד מהעם שמרגיש שפשוט מתנכלים לבחירתו הדמוקרטית. וזה האחוז העולה.

אין ספק שהקמפיין להשחרת בית המשפט העליון נושא פירות, בעיקר בציונות הדתית. ועדיין האמון בבית המשפט גבוה בהרבה מאשר במוסדות אחרים.

בעיניי חשוב מאוד ללמד אזרחות, כי זה היה פותר הרבה מהבורות וחוסר ההבנה ההדדית, אבל לא לימדו, מה נעשה? חצי מרגיש נבגד ככה, חצי מרגיש נבגד אחרת.
רפורמה אחרת ובהידברות, תאפשר לחצי שמרגיש נבגד עכשיו - להרגיש טוב עם עצמו. אבל אי אפשר פשוט לטאטא את השינוי שהתרחש בשיפוט ואת רגשות החצי האחר.

על פי הפסיקות האחרונות, נראה שכן. נראה שיש הבנה ציבורית שאי אפשר למתוח את החבל יותר מדי, גם מצד הממשלה (אמנם, מאוחר מדי) וגם מצד בית המשפט.

אכן, בית המשפט השתנה והפך לשמרני יותר, הביקורת השפיעה על בחירת פרקליט המדינה ובאופנים נוספים.

 

[AIML]

בוודאי שיש, אלא שמה שאתה רואה כלקיחת כוח ונטרול האיזונים והבלמים (כמו שאמרתי, גם אני רואה, אבל לא יכול להוכיח שזאת הכוונה) -

כמו שכתבתי לא מדובר על מה שאני או אתה רואים או לא רואים, אלה על על מה שהחוקרים והמומחים בתכום אומרים, מבוסס על בדיקות ומחקרים.

כשכתבתי בבוקר לא ידעתי ששניים מכותבי המאמר הראשון שציטטתי הוכרזו היום כזוכי פרס נובל לכלכלה.
הם מדברים על ״מוסדות נצלנים״ בהם יש ציבורים עם זכויות יתר פוליטיות, לעומת ״מוסדות מכלילים״ שמונעים אפליה של ציבורים, שמאפשרים לכלל האוכלוסייה להשתתף בחופשיות בפעילות הכלכלית, שנהנים משלטון החוק, שיש בהם הגנה על רכוש -- ולכן הם תמיד נתונים למתקפה על ידי אילו שרוצים זכויות יתר, ובפרט על ידי הפופוליסטים-
ועוד לפני ההפיכה המשטרית והבחירות האחרונות אסמוגלו ציין את ביבי כאחד הפופוליסטים הבולטים.

בג"ץ שפט בצורה אקטיביסטית. ובדיוק בגלל זה נלחמים למענו.

מדובר על בלמים ואיזונים - וזה לא קשור לאיך בג״ץ שופט.

כשהממשלה ממנה מקורבים ואומרי הן לכל התפקידים, נלחמת במעט שומרי הסף שעדיין מגבילים את כוחה ממנה שופטים ומזלזלת בפסיקות בג״ץ אם הם לא מתישרות עם טובת מקורביה, כשאין יותר בלמים ואיזונים, אז הממשלה לא כפופה לחוק ואין הגנה על רכוש. במונחים של אסמוגלו ושות׳ אין כאן יותר ״מוסד מכליל״, מה שיש זה ״מוסד נצלני״.