איך אני יכולה להתקדם?

[alin99]

רקע קצר:
למדתי בטכניון שנתיים בפקולטה למדעי המחשב והועפתי מהתואר
אני עוד לא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי בהתחשב שאני בת 26.5
אני לא יודעת אם תואר זה דבר הנכון או שאולי לימודי קורס (ואם כן איזה קורס) יכול להביא אותי למשרה שאוכל להתפתח ממנה.
בתיכון למדתי כימיה ביולוגיה וביוטכנולוגיה ויש לי פסיכמטרי 750.
אני לא יודעת אם יש טעם עכשיו ללמוד הנדסה כלשהי בבן גוריון או בתל אביב, ולקוות שהפעם אצליח. בהתחשב שכרגע אין משרות לג'וניורים וממה שקראתי במלא קבוצות אנשים מתקשים במציאת עבודה, גם אם כן אני עדיין אהיה ממש מבוגרת ורק בגיל 31 אסיים את התואר אם בכלל ירצו אותי, ואני גם ממש צולקתי מהטכניון ככה שאמונה בעצמי לא קיימת ממש במסלול ההנדסי. (כל ההנדסות אותו דבר בשנתיים הראשונות) מה גם שפניתי לבן גוריון והם אמרו שבכלל לא בטוח יקבלו אותי אם הופסקו לימודי על סמך אי תקינות.
אז חשבתי על תואר לא הנדסי אבל אין לי רעיון, חשבתי על חשבונאות אבל הבנתי שזה המון פוליטיקה להתקדם וקצת מאוחר מדי למסלול הזה. רציתי ללמוד ברייכמן ואולי זה יקדם אותי איכשהו אבל אני לא יודעת אם אסתדר שם עם כל האנשים המבוססים ושכולם יהיו ממש צעירים ממני.
כל המקצועות הרפואה סיעוד למינהם לא יתאימו לי כי אני לא טובה בלטפל באנשים.
שקלתי ללמוד תעשייה וניהול או הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, אבל אני מהצפון ואצטרך לנסוע שעתיים הלוך חזור כי אני לא רוצה לשכור דירה בתל אביב. וגם שם הבנתי שאין ממש משרות בתחום הזה כרגע אם אין לי ניסיון (משבר גוניורים)
כל הזמן אני חוזרת לאותה נקודה.. שאין עבודה או שמאוחר מדי למסלולים שמעניינים אותי.מפחדת לא להצליח בעוד תואר, נפתחה ההרשמה לאוניברסיטאות ואני לא יודעת מה לעשות, אין לי כח ורצון לשרוף שנים בעבודות זמניות..כבר הייתי אמורה להיות בסוף תואר. חבל לי שאני עם הנתונים שלי לא עושה משהו שיקדם אותי.
אני ממש ממש רוצה לחזור לטכניון אפילו לא למדעי המחשב אלא לכל פקולטה שתקבל אותי (גם מכונות או תעשיה וניהול) גם אם זה להתחיל 4 שנים מחדש, כי אני מרגישה שכן יכלתי להצליח שם וממש אהבתי ללמוד שם הכרתי שם אנשים וגם עבדתי באגודת הסטודנטים , אבל לא נותנים לי.

מה הייתם עושים במצב שלי? מאוד רע לי וקשה לי שאני לבד כאן. לא נותנים לי לחזור לטכניון וממש קשה לי עם זה.

 

[גרביל מרוץ]

כל הזמן אני חוזרת לאותה נקודה..

מאוד רע לי וקשה לי

נראה לי שקיבלת את כל העצות שהפורום הזה יכול לתת, עכשיו זו את שצריכה לתת לעצמך את התשובות, אם את עדיין "תקועה" עם עצמך אז כנראה המקום הנכון הוא לדבר עם מטפל שאת יכולה לתת לו הרבה יותר פרטים ממה שמתאים לשתף פה

 

[Homer]

אפשר לחכות חצי שנה, ואז תחזרי לתעשיה וניהול?
בחצי שנה הזו את יכולה להתארגן לקראת הלימודים.
המקרה שלך לא טיפוסי, אבל לא מאוד חריג.
אני השתחררתי מקבע בגיל 24 פלוס, ואז הייתי צריך לחכות חצי שנה לתחילת הלימודים. סיימתי אותו בגיל 27 וחצי. תואר שני התחלתי בגיל 32 כשכבר הייתי נשוי עם ילד. אני לא אומר שהדרך סוגה בשושנים, אבל את בהחלט יכולה להסתדר גם בגיל מבוגר.
עבודה : בדרך כלל בקבוצות לא תשמעי סיפורי הצלחה, אז זה קצת מטעה, נכון שאין הצפה של משרות, אבל אני יכול לומר לך גם שחלק מהתסכול של המחפשים נובע מציפיות לא ריאליות לגבי שכר, אחריות, עבןדה מהבית ושעות עבודה.

 

[Bear]

ממה שקראתי במלא קבוצות אנשים מתקשים במציאת עבודה

1. להפסיק לקרוא במלא קבוצות. לנצל את הזמן לדברים יותר מועילים, ראי 2.

מאוד רע לי וקשה לי שאני לבד כאן.

2. לטפל בהרגשה הפנימית קודם, בין אם זה טיפול עם פסיכולוג, או דיבור/פעילות עם חברים או חברתית, כל דבר שיגרום לך להרגיש טוב יותר, אולי התנדבות, אולי ספורט, אולי חוויה חדשה שלא עשית עד כה.
3. תוודאי שהתזונה שלך נכונה ואת ישנה מספיק שעות.

רקע קצר:

רקע ארוך למי שרוצה:
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'

לפי ניתוח קצר שלי הזמן בין פרק לפרק גדל אקספוננציאלית, והפרק הבא יהיה בעוד חודשיים בערך.

בהצלחה ❤

 

[alin99]

אפשר לחכות חצי שנה, ואז תחזרי לתעשיה וניהול?
בחצי שנה הזו את יכולה להתארגן לקראת הלימודים.
המקרה שלך לא טיפוסי, אבל לא מאוד חריג.
אני השתחררתי מקבע בגיל 24 פלוס, ואז הייתי צריך לחכות חצי שנה לתחילת הלימודים. סיימתי אותו בגיל 27 וחצי. תואר שני התחלתי בגיל 32 כשכבר הייתי נשוי עם ילד. אני לא אומר שהדרך סוגה בשושנים, אבל את בהחלט יכולה להסתדר גם בגיל מבוגר.
עבודה : בדרך כלל בקבוצות לא תשמעי סיפורי הצלחה, אז זה קצת מטעה, נכון שאין הצפה של משרות, אבל אני יכול לומר לך גם שחלק מהתסכול של המחפשים נובע מציפיות לא ריאליות לגבי שכר, אחריות, עבןדה מהבית ושעות עבודה.

לא נותנים לי לחזור, אמרו לי שהפסקת לימודים זה לשנתים ואם ארצה עוד שנתיים אגיש בקשה ואצטרך לעבור ועדות כדי שיאשרו לי וגם אז יתנו לי סמסטר תנאי לחזרה, אבל כל זה עוד שנתיים. ניסיתי בכלכך המון דרכים, הבאתי גם מכתב מפסיכיאטר על המצב הנפשי שלי וזה לא עזר לי. אין איש בטכניון שלא מכיר את הסיפור שלי, אני ממש נלחמת לחזור.
אתה למדת בגיל 24 זה מתי שאני התחלתי את התואר שזה סביר, אם הייתי במצב הזה לא הייתי חושבת פעמיים.
אני לא עשיתי כלום בחיים, והכשלון בטכניון זה כל החיים שלי. אני לא יודעת אם אמצא את עצמי מסתדרת בגיל 27 בתואר חדש עם אנשים צעירים וגם מבינה שאני אהיה בת 31 שזה זקנה לשוק העבודה (יחסית לאישה). זה גיל שכבר אין לי סיכוי להצליח להדביק פער מול כאלה שמתחילים מגיל 22 ועוד עם ניסיון מהצבא. אז לא יודעת בכלל אם שווה לי להשקיע 4 שנים שבהם יכלתי לחסוך לעבוד גם אם זה לא בעבודה שצריך בה לימודים גבוהים, מפחדת לבזבז עוד זמן וכסף, כבר בזבזתי המון שנים.
אני כן חושבת על קורס או תעודה אבל לא מצליחה להבין במה אני יכולה למצוא משרה שתהיה בסדר ותתן לי אופק התפתחותי,ולפחות שיהיה לי משהו ביד איזשהי תחושת הצלחה כלשהי, כבר לא משנה לי מה אלמד כל עוד אסיים מהר חוץ מהוראה ודברים שקשורים בלטפל באנשים שזה אני לא מסתדרת.

 

[c881]

שאני אהיה בת 31 שזה זקנה לשוק העבודה (יחסית לאישה). זה גיל שכבר אין לי סיכוי להצליח להדביק פער מול כאלה שמתחילים מגיל 22 ועוד עם ניסיון מהצבא.

איזה פער את אמורה להדביק? בשכר או ביכולת?
ביכולת אפשר הכל.
בשכר? אז יהיה לך פחות מהם.

את יכולה בשנתיים הקרובות למצוא עבודה דרך הסבה כלשהי - חצי שנה של לימוד ועוד שנת עבודה ולחזור ללימודים

 

[alin99]

את יכולה בשנתיים הקרובות למצוא עבודה דרך הסבה כלשהי - חצי שנה של לימוד ועוד שנת עבודה ולחזור ללימודים

בפער שיקבלו אותי לעבודות שבדרך כלל מקבלים צעירים (עבודות התחלתיות )מה הכוונה הסבה? לא הבנתי.. אין לי מקצוע לעשות הסבה ממנו

אני גם חושבת על זה שתמיד אהיה מבוגרת בכל תפקיד שאכנס אליו עם צעירים ממני. גם בכלכלה למשל, וגם בהתמחות לראיית חשבון (הגיל הממוצע להתמחות הוא 27)

 

[Srg]

אולי שווה לנסות לארגן את המחשבות עם משהו כמו חשיבה על נייר? (גילוי נאות: לא ניסיתי את השיטה על עצמי)

 

[alin99]

אולי שווה לנסות לארגן את המחשבות עם משהו כמו חשיבה על נייר? (גילוי נאות: לא ניסיתי את השיטה על עצמי)

עשיתי משהו דומה, כתבתי לעצמי טבלה עם כל המסלולים שחשבתי עליהם (למשל תואר בהנדסת חשמל, תעשיה וניהול, חשבונאות, ללכת לעשות קורס בהנהלת חשבונות, ולא ללמוד בכלל אלא לעבוד במקום שעבדתי בו) ואז ניסיתי סוג של לראות לאן כל כיוון יקח אותי עוד 5 שנים ועוד 10 שנים מבחינה כלכלית וסיפוק ומבחינת הגיל שלי. לא ממש עזר. תמיד חזרתי לאותה נקודה שכל האפשרויות גרועות באותה מידה. די דפקתי את עצמי

 

[Srg]

עשיתי משהו דומה

יפה!

האפשרויות גרועות באותה מידה

אז הן גם טובות באותה מידה, לא?
אם זה נכון, אז כל דרך שתבחרי בעצם בסדר.

 

[Srg]

כתבתי לעצמי טבלה

שימי לב שהשיטה יותר כללית מטבלה, זאת דרך לארגן מחשבות. הכתיבה שלך מסמנת לי שעובר עליך הרבה וקצת סדר יכול היה לעזור.

 

[alin99]

יפה!

אז הן גם טובות באותה מידה, לא?
אם זה נכון, אז כל דרך שתבחרי בעצם בסדר.

אני מנסה להבין מה האפשרות הכי פחות גרועה מבין כלל האפשרויות, לא הצלחתי להגיע לתובנות מסוימות, ואני מדברת עם כלל המקצועות (כלומר אנשים שעוסקים בהכל, מרואי חשבון ועד שהגעתי גם למנכל של חברת הייטק)
משהו בי אומר שאם היו מחזירים אותי לטכניון הכל היה נפתר. אני ממש מוכנה להלחם על התואר שם, ומחכה לנס (שכנראה לא יקרה)

 

[Srg]

אני ממש מוכנה להלחם על התואר שם

נשמע שאת יודעת מה את רוצה.
כמו שנאמר אם זה הטכניון או מוסד אחר, זה לא כזה משנה.

 

[c881]

אני גם חושבת על זה שתמיד אהיה מבוגרת בכל תפקיד שאכנס אליו עם צעירים ממני.

טוב, אין לי מה להוסיף.
שכנעת אותי... נגמרו לך החיים.

וברצינות עכשיו... אז תהיי מבוגרת יותר. So What?
אני נמצא במקום שעד לאחרונה תמיד הייתי הכי צעיר בתחום. לאחרונה פוגש כמה שצעירים ממני בעשור.
כי המבוגרים כבר יכלו לצאת לפנסיה לפני 5 שנים.

לא הבנתי.. אין לי מקצוע לעשות הסבה ממנו

תחפשי קורס מקצועי, חברות גולגלות שמחפשות אנשים ללמוד תפקיד מקצוע ולהתחיל לעבוד.
יש כמה חברות שנגיד מכשירות חרדיות להיות מפתחות ואז משמשים בתור חברת השמה.
בטוח שיש גם כאלו לחילונים.

איך הולך המשפט ההוא...
שהיום הכי טוב להתחיל להשקיע בו היה לפני שנה. היום השני בטובו להתחיל להשקיע - היום.

 

[איניגו מונטויה]

אני בת 26.5

אני עדיין אהיה ממש מבוגרת ורק בגיל 31 אסיים את התואר

אני אהיה בת 31 שזה זקנה לשוק העבודה (יחסית לאישה). זה גיל שכבר אין לי סיכוי להצליח

בשרשור קודם קיבלת כבר המון תגובות (כולל שלי) לגבי גילך ה"מופלג".

אגב, עצם זה שאת עדיין מוסיפה את החצי מראה על גיל צעיר מאוד או מבוגר מאוד -
אף אחד לא מדבר על גיל 61 וחצי, אבל לילד בן שש וחצי או לזקן בן 100 וחצי זה כן משמעותי.
את יכולה להבין לבד אם את בטווח הצעיר או המבוגר

לגבי זה שאת אישה -
את מודעת לזה שזה המצב של כ-47% משוק העבודה בישראל (לא איזה משהו ייחודי לך), ושרוב הנשים בגיל העבודה הן אחרי גיל 31?
(כולל רוב אלו שמתחילות עבודה - רוב הנשים והגברים כיום אינם עובדים באותה עבודה מתחילת הקריירה עד הסוף...).

אגב, כאנקדוטה - לא מזמן התקבלה אצלנו לעבודה אישה בגיל קרוב ל50.
אף אחד לא חשב שבגלל שהיא עברה את גיל 31 היא "זקנה לשוק העבודה (יחסית לאישה)".

לגבי "זה גיל שכבר אין לי סיכוי להצליח" -
אצטט את הבית הראשון של "שיר האומץ" (ממליץ בחום לקרוא את כולו ברשת, למשל כאן) -

אם תחשוב כי הובסת, כבר הובסת
אם תחשוב "לא אעז", לא תעז
אם תרצה לנצח, אך תחשוב "לא יכול",
אז ודאי שתוכל להכריז על הפסד.

לגבי זה -

אני גם חושבת על זה שתמיד אהיה מבוגרת בכל תפקיד שאכנס אליו עם צעירים ממני

איזה קטע - זה בדיוק המצב שלי!
כל הצוות שלי בעבודה (כולל המנהל) צעירים ממני.
אז?!

 

[איניגו מונטויה]

מה הייתם עושים במצב שלי?

1. הולך לקחת ייעוץ תעסוקתי (אם היית בצבא - יכול להיות שמגיע לך אפילו בחינם מטעם הקרן להכוונת חיילים משוחררים),
כדי להיסגר סופית על מקצוע סביר.

מקצוע סביר = מקצוע שמתאים באופן סביר לכישורים שלך, שתהיי מסוגלת ליהנות ממנו בצורה סבירה, ושתוכלי להתפרנס ממנו בצורה סבירה.
וכן, לרוב האנשים יכולים להיות הרבה מקצועות כאלו (ולא מעט אנשים גם יחליפו קריירה בהמשך),
אבל צריך להתחיל ממשהו, וכל דרך סבירה עדיפה על פני התלבטות אינסופית.

2. במידה שהמקצוע הזה דורש תואר (מניח שזה המצב לפי מה שכתבת) -
הולך ללמוד במקום סביר (מקום שבו נוח לך ללמוד, ושיאפשר תעסוקה בהמשך).

וכן, הטכניון זה ממש לא המקום היחיד שמאפשר תעסוקה בישראל.

3. מסכים עם העצות למעלה לגבי טיפול במצב הנפשי.

אני במצב נפשי הכי גרוע שהייתי בו אי פעם

אני במצב נפשי קשה מאוד חווה התקפי חרדה ובוכה כל היום

המצב הנפשי שלי ברצפה בגלל זה וגם לי יש מחשבות אובדניות בגללה ואני גם התחלתי לקחת כדורים נוגדי חרדה בגלל כל המצב הנפשי שלי ונהייתה לי נשירה קיצוני בשיער.

לא יודע אם כבר עשית את זה (אולי אני מתפרץ לדלת פתוחה),
אבל חושב שבמקביל לכדורים, טיפול פסיכולוגי יכול גם לעזור.

לפי המעט שאני יודע, השילוב של שינוי תודעה והתנהגות (CBT) מוכח מחקרית כעוזר בלא מעט מקרים (לפעמים לא פחות מתרופות),
ובטח לא יכול להזיק במקביל לתרופות.

הרבה אנשים מכירים מהמדיה (למשל סדרות טלוויזיה) רק את שיטת הטיפול הקלאסית (פסיכואנליזה) שיכולה להיות ארוכה ותובענית,
ואז בגלל העומס או הסכום הדרוש לטיפול ארוך - בוחרים להימנע מזה לגמרי.
אבל יש גם שיטות מהירות יותר כמו CBT, שהרבה פעמים אפשר לראות בהן שיפור עצום במספר קטן של פגישות.

אבל גם אם צריך לעצור לימודים/עבודה לטיפול קצת יותר ארוך טווח - זה ממש לא בושה.
אנחנו לא רובוטים אלא בני אדם עם רגשות,
ותחזוק של הבריאות הנפשית שלנו חשוב הרבה יותר מאשר לרוץ קדימה.

תאמיני לי (בתור מי ש"זקן" ממך בשנים רבות) שאת עדיין צעירה מאוד וחיי העבודה שלך לא יברחו לשום מקום...
ובכל מקרה קריירה זה מרתון ולא ספרינט, ולפעמים צריך לבנות סיבולת לפני שנכנסים למירוץ,
/ צריך יסודות יציבים לפני שמתחילים את הבניין.

את בטח מכירה את משל הארנב והצב,
ולאחרונה שמעתי גם וריאציה יפה בשיר ממותה של Full Trunk -

כל הטווסים רצים
אני ממשיך ללכת
נראה מי יעצור
כשהדרך מסתבכת

 

[Delver]

למדתי בטכניון שנתיים בפקולטה למדעי המחשב והועפתי מהתואר

לא יודע אם רלוונטי, אבל אני מכיר כמה אנשים שלמדו בטכניון, לא הסתדרו, עזבו להמשיך את הלימודים באונ' ת"א והסתדרו שם יפה מאוד.

נכון ללפני עשור, הלימודים בטכניון ובב"ש קשים יותר מאשר בת"א, אבל אין הבדל גדול ברמת הלימודים או ב"יוקרת התואר".

מה שאני מנסה לומר זה שאם את מנסה ללמוד מדמ"ח/הנדסה, לא חייבים לשבור את הראש בטכניון, ת"א זו אופציה טובה מאוד.

 

[alin99]

לא יודע אם רלוונטי, אבל אני מכיר כמה אנשים שלמדו בטכניון, לא הסתדרו, עזבו להמשיך את הלימודים באונ' ת"א והסתדרו שם יפה מאוד.

השאלה מה ללמוד, אני לא יודעת אם כדאי מדעי המחשב כי כפי שנראה אין כלכך עבודה (צריך קשרים כדי להתקבל)

 

[alin99]

תחפשי קורס מקצועי, חברות גולגלות שמחפשות אנשים ללמוד תפקיד מקצוע ולהתחיל לעבוד.

חשבתי על קורס הנהלת חשבונות, הבנתי שזה מקצוע שקל למצוא בו עבודה ולא הרבה זמן משהו כמו 5-10 חודשים (ככה שאסיים את הלימודים בגיל יחסית נורמאלי לסיום תואר), בנוגע לתכנות אין שום קורס שמבטיח השמה או משהו כזה, ובוגרי אוניברסיטאות ממש מתקשים במציאת עבודה.

 

[מכל מלמדי השכלתי]

השאלה מה ללמוד, אני לא יודעת אם כדאי מדעי המחשב כי כפי שנראה אין כלכך עבודה (צריך קשרים כדי להתקבל)

בנוגע לתכנות אין שום קורס שמבטיח השמה או משהו כזה, ובוגרי אוניברסיטאות ממש מתקשים במציאת עבודה.

זה המצב כרגע. עד שתסיימי את התואר ייתכן שהמצב יהיה שונה. למשל זה (באזור שלך):

עם 10,000 עובדים: כך ייראה הקמפוס הענק של אנבידיה בקריית טבעון | כלכליסט

אחרי חמישה חודשי חיפוש, בחרה ענקית שבבי ה-AI להקים את המטה העצום שלה בשטח בן 90 דונם - אותו היא תרכוש מהמדינה באופן חריג, ב-90 מיליון שקל. הקמפוס יידמה למטה בקליפורניה שבצורת חללית, ויהווה עיר הייטק, שתכלול בין היתר מסעדות ופארק. המייסד ג'נסן הואנג: "ישראל הפכה לבית השני של אנבידיה"

www.calcalist.co.il