5 דברים שאני כבר לא בטוחה לגביהם

5


הנחת היסוד של הספר הזה היא שקל יותר לזהות טעויות של אחרים מאשר את טעויותינו שלנו.” (דניאל כהנמן, “לחשוב, מהר ולאט”)

“מי שלא מרבה לשנות את דעתו מזלזל במורכבותו של העולם בו אנו חיים.”  (ג’ף בזוס)

בחודש שעבר חגג האתר הזה את השנה השמינית להיווסדו.

מפתה לחשוב על הסולידית – על מאות הפוסטים ועשרות אלפי התגובות שבו — כעל גוף ידע מונוליתי, עקבי, שלם וסגור, כזה שמי שיבלע אותו בשקיקה מראשיתו עד סופו  יגיע בסופו של דבר למין נירוונה שבה “הבעיה הפיננסית” פתורה מבחינתו.

מי יודע, אולי זה אפילו נכון, לפחות במובן מסוים.

אבל  “הסולידית” הוא בסופו של יום בלוג אישי, לא ספר הדרכה ולא קודקס עב כרס.

זוהי יצירה פתוחה, נושמת, חיה ומתעדכנת – לא זיקוק ממצה וסופי של המחשבות שבקודקודי.

העולם משתנה, ואני משתנה יחד איתו, לפעמים בדרכים שלא הייתי יכולה לצפות.

התוצאה היא שחלק מהפוסטים בבלוג הזה השתמרו כ”קפסולות זמן”, שמשקפות דעות ומחשבות שהיו, איך נאמר, יפות לשעתן.

היום – בחלוף השנים – אני מביטה על העולם קצת אחרת.

לא קל לבני אדם לשנות את דעתם, וקשה עוד יותר להודות בכך בפומבי. אנשים יעדיפו להגן בחירוף נפש על דעה לא מבוססת מאשר להכיר בכך שלא דייקו, הגזימו או אפילו טעו – הכל כדי להגן על גאוותם הפגועה.

לפי רוברט צ’אלדיני, יש לכך סיבה טובה: אדם שמצטייר כסמכות או כמוביל דעה בנושא מסוים, ומתבצר בעמדה נוקשה שמחשקת אותו לאותו נושא, יספוג נזקי מוניטין משמעותיים אם יעז לשנות דעתו בפומבי – משום שעוקביו לא יוכלו עוד להישען עליו כדי לבסס את עמדתם.

מעטים מוכנים לספוג את נזקי המוניטין הללו.

הטרגדיה היא שככל שאנשים קולניים ונחרצים לגבי העמדות הפוליטיות, המוסריות, הכלכליות והפיננסיות שלהם, כך הדעות הללו הופכות למרכיב יסודי בזהותם; וכשזה קורה, הם מפסיקים לצמוח ולהתפתח, פשוט כי המחיר של שינוי דעתם בפומבי הוא כבד מדי.

נזילות מחשבתית — היכולת לשנות את דעתך כשהעולם משתנה, תוך אדישות לנזקי המוניטין שעלולים להיגרם בשל כך — היא מעלה שאני מעריכה יותר ויותר.

אני כנראה חריגה בנושא זה: הרי כחברה אנחנו נוטים להעריך דווקא “אנשי עקרונות” – הרבה יותר מ”זגזגנים”, “חלשי אופי”  ו-“אופורטוניסטים” שמשנים את דעתם בתגובה לנתונים חדשים.

אבל כפי שסטיב ג’ובס אמר פעם, חשוב יותר להצליח מאשר להיות צודק, גם כשהדבר מחייב אותך לנטוש דעות ואמונות שאיבדו מתוקפן בגלל מידע חדש שהתקבל.

אחרי הכל, אם יש משהו מסוכן מעמדה שמשתנה ללא הרף הרי שזו עמדה קבועה בעולם שלא מפסיק להשתנות.

הנה 5 דברים שאני כבר לא בטוחה לגביהם.

 

1) אני כבר לא בטוחה שעצמאות כלכלית דרך חיסכון אגרסיבי היא ערובה לאושר בר קיימא 

עצמאות כלכלית מתוארת לא פעם כנווה מדבר בסופו של מסע (ליניארי) מפרך: כל שעליך לעשות הוא לחסוך כהוגן עד שההכנסה מנכסיך תעלה על הוצאות המחייה שלך – ואז, כשתחצי את הנהר, תגיעי לנירוונה.

כעת, כשזמנך בידיך,  תוכלי לנווט את חייך ולקבל החלטות ממקום של עוצמה – להתפטר, לקחת שנת שבתון, להוריד הילוך, לטייל, ללמוד, לעבור למשרה מעניינת יותר ועוד.

את הרי כבר לא תלויה בכספם של אחרים או בשרירות ליבם.

אבל האוטונומיה הזו, כשלעצמה, היא לא ערובה לאושר. לפחות לא מהסוג שנמשך לאורך זמן.

היא לא תיצוק לעצמה תוכן. זה עליך.

היא לא תיצור עבורך אתגרים וגירויים חדשים. זה עליך.

היא לא תקיף אותך בבני אדם שירצו בקרבתך ושתרצי בקרבתם. זה עליך.

המציאות היא שמי שמתחיל את המסע לעצמאות כלכלית מתוך תחושה של כעס, בדידות, תסכול והתמרמרות, יגלה שאף על פי שהגיע ליעד, הוא עדיין כעוס, בודד, מתוסכל וממורמר.

היום אני מאמינה שנכון להמשיג את המשא לעצמאות כלכלית במונחים פוזיטיביים: לא ממה את בורחת, אלא לאן את רוצה להגיע?

כל זה משליך, כמובן, על השיטה.

אני עדיין סבורה שחיסכון הוא המיומנות הפיננסית החשובה ביותר שאדם יכול לסגל לעצמו כדי להתקדם מבחינה פיננסית.

אבל חיסכון אגרסיבי שתכליתו “הגעה ליעד” בכל מחיר,  מבלי שמוקדשת די מחשבה לשאלת היום שאחרי או “לנזקים אגביים” שנגרמים בעטיו, צפוי רק להחריף תחושות של שלילה עצמית, חוסר סיפוק וחרטה.

זו גם הסיבה שהיום אני הרבה יותר סלחנית – גם כלפי עצמי – בכל מה שנוגע להוצאות ולהתרת הרסן, במיוחד כשמדובר בהוצאות על חוויות.

גיליתי שזיכרונות מטיולים, בדיוק כמו ריבית דריבית, נוטים להשתבח ככל שחולף הזמן. היכולת להפיק יותר מהחיים ולהינות מהם, גם במחיר של הגדלת ההוצאות, היא אחת התרומות המשמעותיות של X לחיי.

(*) אני ערה לכך שזה לא שיווק מוצלח במיוחד עבור בלוג ש”עצמאות כלכלית דרך חיסכון אגרסיבי” היא הסלוגן שלו, ובוודאי שזה לא עולה בקנה אחד עם המסר של “קנו ת’קורסים שלי” שמאפיין חלק גדול מעמיתי ועמיתותי בבלוגספרה – בתקווה שהקורא הנבון ידע להעריך קצת אינטגריטי.

2) אני כבר לא בטוחה שקיימת פילוסופיית השקעה “נכונה”  

השקעה פסיבית היא אחת הדרכים הזולות, היעילות, האלגנטיות והפשוטות ביותר לקצור את פירות הקפיטליזם העולמי.

זו גם הסיבה שחלק משמעותי מהוני עדיין מושקע בקרנות כאלה.

אלא שלאורך השנים, האמונה הזו הפכה יותר ויותר דוגמטית.

הנחתי, כאקסיומה, שמכיוון שכל משקיע רציונאלי שואף בסופו של יום להשיג את התשואה הגבוהה ביותר בהתאמה לסיכון, הדרך “הראויה” להשקיע היא באופן פסיבי, כלומר:

– להשקיע מוקדם ולעתים קרובות;

– מבלי לתזמן את השוק;

– תוך קנייה והחזקה לטווח ארוך של קרנות אינדקס “טיפשות”, עם דמי ניהול נמוכים, המחקות מדדי שוק רחבים בפיזור עולמי;

– ותוך דבקות בתוכנית בתקופות סערה.

אסטרטגיות השקעה מתחרות שאיימו לכפור בעיקרי האמונה נפסלו כאן על הסף: השקעות ערך, צמיחה, מומנטום, דיבידנדים, נדל”ן, קריפטו, הלוואות עמית לעמית, ניתוח טכני, מסחר יומי ועוד.

היום אני צנועה יותר בהנחות המוצא שלי.

כן, כל המשקיעים רוצים ביסודו של דבר להרוויח יותר כסף. אבל זה לא אומר שכולנו משתתפים באותו המשחק.

יש אנשים שמעוניינים להשיג את התשואה הגבוהה ביותר, בזמן הקצר ביותר, גם במחיר של חשיפה לנכסים המסוכנים ביותר.

אחרים מעוניינים – וחלקם אף מסוגלים – להשיג תשואה גבוהה מתשואת השוק, ולכן הם מעדיפים ללקט מניות מנצחות ולהימנע מהשקעה ב”סלי מניות” רחבים שכוללים, בהגדרה, גם תפוחים רקובים.

ויש כאלה שכלל לא רוצים להשיג את התשואה הגבוהה ביותר בהתאמה לסיכון – הם יסתפקו בהכנסה שוטפת מתיק ההשקעות שתכסה את כל הוצאותיהם, ולא שמים קצוץ על השאלה אם הם מכים מדד זה או אחר.

כולנו “משקיעים”. כולנו רוצים להרוויח יותר. כולנו פועלים באותו שוק. אבל המשחקים שאנו משתתפים בהם שונים בתכלית.

מנקודת מבטה של משקיעה פסיבית טהרנית, אם מישהו “סוטה מכללי המשחק” – מתזמן את השוק, סוחר לטווח קצר, מלקט מניות ספציפיות, נעזר במינוף – הוא בהכרח “טועה”.

אבל בעצם, הדבר דומה לרץ מרתון שנוזף בשחקן טניס. אלה לא “טעויות” כמו שמדובר במשחקים שונים שמצריכים מיומנות שונות ונשענים על מידע שונה.

לכן, אני נוטה להיות פחות שיפוטית כלפי משקיעים אחרים וסגנונות ההשקעה שלהם. הם רוצים דברים שונים ממה שאני רוצה, ולהיפך.

וזה בסדר.

אין טעם לדחוס את כולם לשבלונה מקובעת, ובוודאי שלא לנהל מלחמת מצווה פסבדו-דתית בשם אסטרטגיית השקעה אחת או אחרת. אחרי הכל, אין אסטרטגיית השקעה מושלמת.

3) אני כבר לא בטוחה שמטבעות קריפטוגרפיים הם בדיחה שכולנו נצחק עליה יום אחד

במבחן התוצאה, הפוסטים שכתבתי כאן על חשיפה לביטקוין לא התיישנו היטב.

אף על פי שהביטקוין לא הגשים את החזון שהתווה לו סטושי נקמוטו בספר הלבן של 2008 – הן כמטבע והן כנכס בעל יכולת לאצור ערך (כלומר, כזה שאינו מושפע מציוצים של מיליארדרים אקראיים) – העובדה היא שהערכתי בחסר את התאווה האנושית להמר.

מחיר הביטקוין, כידוע, זינק לשחקים מאז.

בכנות, אני עדיין לא בטוחה מהו המחיר ה”נכון” של הביטקוין.

ההתגודדות הכיתתית, הפנאטית כמעט, של חסידי הביטקוין רושפי המבט סביב מושא השקעתם מקשה על פיתוח דיון ענייני (או משכנע) בנושא הזה, מכיוון שהם נוטים לתפוס כל טיעון נגד כהתקפה על עיקרי אמונתם (ראו והשוו נקודה מס’ 2 לעיל).

ועדיין, חשוב לא לשפוך את מי הגיגית עם התינוק.

אני מוצאת ערך בנכס שכמותו מוגבלת, שמנותק מהמערכת הבנקאית, שקשה להחרים, שאינו בהכרח קורלטיבי לשוק המניות, שעשוי בתאוריה להוות חלופה למטבע הפיאט המודפס כאילו אין מחר, ואשר מתבסס על מודל האמון של טכנולוגיית הבלוקצ’יין.

העניין הוא שאף אחת מהתכונות הללו אינה ייחודית לביטקוין.

יש כיום מטבעות קריפטוגרפיים חלופיים  שעשויים להאפיל על הדומיננטיות של הביטקוין בעתיד מסיבה פשוטה: הם עושים את מה שהביטקוין הבטיח לעשות, רק בצורה יעילה, מהירה ומתקדמת יותר. לחלקם אף יש כבר שימושים מעשיים, פרקטיים בהרבה משימושיו של הביטקוין, ואחדים מהם פועלים בשיתוף פעולה עם ממשלות ברחבי תבל, מה שמפחית את הסיכון הרגולטורי סביבם.

אם בעבר התייחסתי למטבעות קריפטוגרפיים באופן גורף כאל פנטזיה, הונאת פונזי או קדחת צבעונים מודרנית, היום אני פחות סקפטית. בעיני, השקעה במטבעות כאלה — בדגש לפרויקטים רציניים — מאפשרת להיחשף באופן ישיר לטכנולוגיה עצמה. ומאחר שיתכן שבטווח הארוך לבלוקצ’יין תהיה השפעה אדירה על הכלכלה העולמית, אני לא רואה עוד פסול בחשיפה מדודה למטבעות קריפטוגרפיים בתיק ההשקעות, לצד נכסים אחרים.

4) אני כבר לא בטוחה שליברטריאניזם מספק בהכרח מענה אופטימלי לכל סוגיה

הגישה הליברטריאנית מציעה חלופה רעיונית עבור מי שמואס בשמרנות הסמכותנית-דתית של הימין, או בחמלה העיוורת של השמאל.

ליברטריאניזם  מחליף את האמונות הללו ביסוד אחר שבנוי על חירות הפרט ואי-התערבות בחייו.

תפקיד המדינה מצטמצם, בבסיסו, לתכלית אחד: לאפשר לבני אדם לסחור זה עם זה מבלי להרוג זה את זה. כל התערבות אחרת נתפסת ככפייה פטרנליסטית שמאיימת על חופש הפרט.

הרעיון האלגנטי הזה – להרחיק את המדינה מהארנק, מהצלחת, מחדר המיטות — קסם לי לאורך השנים, ובפרט שהוא מתכתב היטב עם המסרים של הבלוג: סוכנות, הומאניזם, הישענות עצמית, אדונות עצמית, אחריות אישית, אינדיבידואליזם ואוטונומיה.

אחת מהנחות היסוד של הליברטריאניזם היא שגם אם חילקו לך קלפים גרועים, שאלת המפתח היא כיצד אתה בוחר לשחק עם הקלפים הללו. לכן, אך טבעי שחלק מהאנשים יבחרו בחירות טובות, ואחרים יבחרו בחירות גרועות. מכאן גם שחלק מהאנשים יצליחו, אחרים ייכשלו, וזה לא תפקידו של אף אחד – ודאי לא של הממשלה – לנסות להתערב בסדר הטבעי הזה או לתקן אותו.

אני מודה שהתפיסות שלי בהיבט הזה התמתנו.

אם בעבר נהגתי לכתוב בנחרצות נגד ההמשגה של בני אדם כפעוטות שזקוקים לשמרטף-מדינתי שיתערב בחייהם מהעריסה ועד לקבר, או שיש לקדש את החופש לבחור מעל לכל, היום הייתי נוקטת בניסוחים פחות חדים.

סיבה אחת היא שהעולם מורכב. רף הציפיות מאדם בוגר במאה ה-21 מצריך יכולות שפשוט לא קיימות אצל רבים: לפתח קריירה, לרכוש השכלה, לחסוך לגיל זיקנה,  לנהל אורח חיים בריא, לתכנן משפחה, לחנך ילדים לפי דוגמה אישית ועוד.

אם אנשים יופקרו לגורלם ולבחירותיהם ללא עזרה והכוונה מגבוה – רבים מהם פשוט ייכשלו.

גם אם אתעלם לחלוטין מההיבט המוסרי של כישלון כזה של חלקים הולכים וגדלים באוכלוסיה, עדיין אשאר עם ההשלכות המעשיות שלו: אמצא את עצמי מוקפת בעוני, בערות ופשע, שיאיימו ישירות על האינטרסים שלי ושל אהוביי.

עולם הפנסיה הוא דוגמה טובה לכך.

אם בעבר התלוננתי מרות על כך שבישראל נהוגה הפרשה כפויה לפנסיה, היום אני חושבת שבהחלט יש מקום לפטרנליזם מהסוג הזה.

אנשים (מחוץ לבועה החמימה של בלוג הסולידית) מתקשים לחשוב על אריכות ימים כסיכון, ולכן לא יוזמים חיסכון לגיל זיקנה בכוחות עצמם. די להביט על משבר הפנסיה המתהווה מעבר לים כדי להבין את ההשלכות. מיליוני ישראלים שייפלו לעת זיקנה על צווארה של המדינה מאיימים באופן ישיר על האינטרסים שלי כחוסכת וכמשלמת מיסים. לכן, מנקודת מבט תועלתנית, גישה ליברטריאנית לא מתאימה במקרה כזה.

סיבה נוספת לכך שהנטיות הליברטריאניות שלי התמתנו היא שאני רוחשת כיום כבוד רב יותר למזל ולאקראיות.

רובנו מייחסים הצלחה ליכולת וכישלונות למזל רע, גם כשהעובדות מלמדות שההיפך הוא הנכון.

זו טעות לייחס 100% מהתוצאות לבחירות אישיות, בדיוק כשם שזו טעות לייחס 100% מהתוצאות למשתנים מבניים. ובעוד שאני עדיין סולדת מקורבנות אובססיבית ומהאשמת ה”שיטה” בתחלואי הפרט, אני מכירה בקיומן של פריבילגיות ובהיעדרן.

5) אני כבר לא אלהורית

לפני כמה שנים כתבתי כאן פוסט שמסביר מדוע בחרתי לא להביא ילדים לעולם.

אלהורות הייתה מאפיין מכונן בזהות שלי, כזה שנשאתי כמעט בגאווה.

שכנעתי את עצמי שאני מסוגלת, ואפילו צריכה, לחיות את חיי כאינדיבידואל, זאבה בודדה, כזו ששמה את עצמה, את זמנה הפנוי ואת צרכיה לפני הכל.

אני כבר לא שם.

זה לא מתאים לי.

זה לא הופך אותי מאושרת יותר.

הערכתי בחסר את ההשפעה האדירה של קירבה אנושית (או היעדרה) על הנפש ועל שביעות הרצון הכללית שלי מהחיים.

הזוגיות עם X, והטיפול באמי שהפכה לפני שלוש שנים לסיעודית, שינוי באופן מוחלט את הפרספקטיבה שלי בכל מה שנוגע לרצון להקים משפחה משלי.

לכן, אני כבר לא אלהורית.

guest
428 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
יוסף

כתוב בצורה משבחת. בהחלט מרגישים התפתחות משמעותית לאורך השנים. בהצלחה במסלול של שינוי גישת האלהורות ולאן שהוא ייקח אותך.
למרות השינוי המבורך בהחלטה הראשונה של דרך ההסתכלות על חיסון אגרסיבי זה מרגיש סוף של עידן ההטפה שבה את מפרסמת על שיטות לחיסכון בצורה אגרסיבית.
לגבי הקריפטו, אני מסתכל על זה כעל עוד סקטור השקעה כגון נדלן שחשוב שיהיה חשיפה אליו וחלוקותו בין מטבעות, כי לי אין ייתרון על אדם אחר במידע הזה אבל בטווח המספר שנים שידועות לנו נראה שהמטבעות עולים.

תודה רבה על פוסט מצויין, ומקווה שתכתבי בתדירות גבוהה יותר כי זה פשוט מהנה לקריאה

בומר

פוסט תענוג. מעבר לזה כבר אמרו הכל לפניי אז אחסוך. תודה על כל התובנות עד היום ובמיוחד על אלו היום. זו פעם ראשונה שאני מגיב בבלוג והטריגר הוא נקודה מס’ 3: חוששני שהתבטאת כאן באופן שגם עליו את עשויה להצטער בעתיד. כשאת מדברת (בלהט!) על “ההתגודדות הכיתתית, הפנאטית כמעט, של חסידי הביטקוין רושפי המבט סביב מושא השקעתם … הם נוטים לתפוס כל טיעון נגד כהתקפה על עיקרי אמונתם” את עושה בדיוק את מה שאת מבקשת מאחרים להימנע ממנו – שופכת את התינוק יחד עם המים. ממרום גילי המתקדם (קחי את גילך והכפילי אותו בפקטור נאה) אספר שהתנהלותי הפיננסית לאורך השנים… קרא עוד »

daat99

ממש תענוג לראות אותך גדלה.
תודה רבה ששיתפת אותנו בתהליך.

אלעד

אתה בחיים?!?

אורי

פוסט חושפני, כן ומושקע. בדיוק מה שהפך הרבה פוסטים של הסולידית לכל כך טובים. בפועל מעולם לא הסכמתי עם נקודות 1 ו4 (אני קורא את הבלוג כבר שש שנים) נקודה 2 מכילה לדעתי סתירות פנימיות ולכן פשוט לא יכולה להיות נכונה ועדיין אני משקיע יחסית פסיבי ומטיף להשקעה פסיבית. אולי זו אמונה. בנקודה 3 אני עדיין עם הסולידית של פעם. רק לגבי הפתיחה אני לא מסכים. אני לא קורא את הסולידית בתור גוף ידע. זה לא אנציקלופדיה. זה מסע מעניין שחופף חלקית למסע האישי שלי ולכן מדבר אלי. זה מתאר חיים של אדם בצורה אינטימית ולכן מעניין ומעורר מחשבה. ואני… קרא עוד »

שי א

כל הכבוד על הפוסט! מסכים איתך על כל הנקודות ורואה גם הרבה מהתהליך שאני אישית עברתי. גם לגבי הורות וגם לגבי טיפול בהורה סיעודי. לגבי ביטקוין. אני חושב שצריך להפריד את מטבעות הקריפטו כרעיון מביטקוין כמטבע ספציפי. ביטקוין הוא בועה. המטבע הספציפי הזה הוא בעייתי. הוא צרכן אנרגיה מטורף. הוא איטי בצורה בלתי נסבלת וכו. בנוסף פיתוחים חדשים יכולים באבחה אחת לבטל אותו. למשל מחשוב קוואנטי יכול ליצור מצב של כריה זולה וגוף ממשלתי מסוגל להגיע ל50% רשת ולהרעיל אותה. מטבעות קריפטו אחרים פתרו את הבעיות האלו אבל לרובם אין את ה״אופנתיות״ של ביטקוין אז ממש קשה לדעת מי מהם… קרא עוד »

סטושי

Lol
HFSP noob

שי א

תודה שאתה מעלה את רמת הדיון בשיח עובדתי ובוגר.

Israel

אחי, אם יש מחשב קוונטי גם אין בנקים. לפחות עד שיופתחו אמצעי הגנה טובים יותר.
אם לא עלית על הרכבת אז לא עלית, אל תזרוק עליה אבנים. זה לא יעצור אותה, זה אולי נקודתית קצת יבאס את הנסיעה.

שי א

צודק שאני מתבאס שלא כריתי לפני כמעט 10 שנים כשכתבו על זה בסלאשדוט. בהחלט הייתי רוצה את הכסף הזה. אבל כרגע כל הכסף שם הוא ספוקלטיבי. ״מטבע״ שקופץ כמו יויו זה השקעה בועתית בהגדרה. לי לא אכפת, זה כסף שלך ולו זה היה רק זה אז אני שמח בשבילך. אבל זה גם נזק סביבתי מטורף. ועם זה יש לי בעיה רצינית. את׳ריום ואחרים עושים את העבודה של לתקן אץ הבעיות האלה. אני לא בטוח שזה אפשרי בביטקוין. בנקים פרוצים גם היום אבל יש להם גיבוי ממשלתי ופיזי: ע״ע נייר. אז הם יכולים לספוג מכה קשה במקרה של פריצה אבל בביטקוין… קרא עוד »

סטושי

“נזק סביבתי מטורף” – יש לך סימוכין לזה? מאיפה הבאת את זה? לגבי איתריום- א. זו רשת שבורה וריכוזית שפותחת וקטורי התקפה בלי סוף – לא מומלץ לאגור ערך בה ב. המעבר מPoW לPoS באיתריום כבר “בדרך” לפחות 3 שנים. לך תדע מתי זה יקרה ואם זה בכלל יעבוד. ג. PoS זה אלגוריתם נחות כי הוא מעשיר את העשירים, אין דרך הוגנת לחלק מטבעות חדשים, הוא גורם לריכוזיות של המערכת, לא ניתן להנפיק מטבע נטרלי ומבוזר עם כזה אלגוריתם והכי חשוב – אין שום דבר שמגן על נתוני עבר של הרשת. PoW שומר על אימטביליות. PoS זה חרא שאי אפשר… קרא עוד »

סטושי

אתה צודק אבל מה לעשות שאתה פשוט חוזר על דברים ששמעת מבלי להבין יותר מידי. יאללה נו, משעמם לי ואני אוהב לחפור על ביטקוין אז קיבלת – ביטקוין הוא בועה – לא רואה טעם להתייחס לטענה הלא מבוססת הזאת, הוא “בועה” כבר 12 שנה, מזל שלא הקשבתי לחכמים כמוך שטענו אותו דבר כשהתחלתי להשקיע בו. באיזה שלב בדיוק תהיה מוכן להודות שזה לא “בועה”? שזה יגיע ל100K? 500K? מיליון? שאדע פשוט… צרכן אנרגיה מטורף – אממ לא. צריכת אנרגיה של ביטקוין מהווה בערך 2 פרומיל מכל האנרגיה העולמית ה*מבוזבזת*. ביטקוין צורך הרבה פחות אנרגיה מתעשיות אחרות (וחלק ניכר ממנה מגיע… קרא עוד »

שי א

סבבה. אי אפשר לדעת עובדתית עם משהו הוא בועה. כשאתה בתוכה אתה לא רואה אותה. בכיף הייתי נכנס לבועה הזו כשהיא התחילה ולגמרי אמרתי שאני מתבאס שלא נכנסתי אז. השאלה היא אם הביטקוין יעלה או שיחליף אותו מטבעה מודרני יותר כפי שטכנולוגיה נוטה לעשות. למה דווקא ביטקוין ולא את׳ריום שכבר הכריזו על פיתרון הרבה יותר יעיל אנגרטית. לגבי התשובות יש פה הרבה סילופים. אנרגיה – ביטקוין לוקח יותר אנרגיה ממדינה מארגנטינה עם זכור לי נכון. אז כן באחוזים מכל האנרגיה בעולם זה כלום. אבל תשווה העברה אחת בסוויפט או קניה באשראי לפעולה בביטקוין ותראה הפרשים בסדרי גודל רבים בעלויות אנרגיה.… קרא עוד »

רן מ.

שי אתה יורד חזק על האנרגיה של הקריפטו, אבל מה עם האנרגיה של המערכת הפיננסית שהוא מנסה להחליף? הוא לא מנסה להחליף ממשלות, הוא מנסה להחליף את המתווכים. שיחררו השבוע מחקר מעניין שמעריך שרק הבנקים צורכים יותר מפי 2 אנרגיה מרשת הביטקוין, כמו כן תעשיית הזהב, עוד פרטים: https://docsend.com/view/adwmdeeyfvqwecj2 מציינים שם שזה 100 הבנקים המובילים, להבנתי יש 25,000 בנקים שונים בעולם. מה עם חברות הביטוח והפנסיה? ההלוואות? האשראי? תעשיה פיננסית שלמה שבעשורים הקרובים כנראה לפחות מחציתה תוחלף ע”י פרוטוקולים של כלכלה מבוזרת מבוססת קריפטו. מה הזמינות של כל המוסדות הפיננסים הללו? 262 ימים בשעות העסקים. מה הזמינות של מטבעות הקריפטו?… קרא עוד »

סטושי

הערך הייחודי בביטקוין לעומת שיטקוינס זה מס’ הצמתים, כוח החישוב, תשתיות וביזור. אין לו מתחרים בכל הקטגוריות האלה. לגבי אנרגיה נראה שאתה בעיקר ניזון מהתקשורת וציוצים במקום לעשות מחקר בעצמך. אין לי כוח להפריך את מה שרשמת אבל אתה טועה בענק. אילן מאסק הוא ליצן שאוהב להשעשע ולהרגיש חשוב. אם הוא באמת היה חושב שביטקוין בעייתי וצריך להחליף אותו באלטרניטיבה “יעילה וחסכונית” (אין באמת, אבל בסדר) אז למה להשקיע מלכתחילה? הוא לא ידע שביטקוין צורך אנרגיה? ולמה לא למכור את האחזקות שלו? ולמה לצייץ “ידי יהלום” כשהשוק בירידה? הוא משחק בנובים ואתה אוכל את זה. אם יש לך מעל 30… קרא עוד »

סטושי

ועוד נקודה-
לייטנינג זה לא בלוקצ’יין ולהגיד שלייטנינג זה לא ביטקוין זה כמו להגיד שhttp זה לא אינטרנט.

לפעמים עדיף לא לדעת כלום על נושא מסוים מאשר לדעת קצת. על אפקט דנינג קרוגר שמעת?

הנועזת

הצתמררתי.

עברית שפה יפה

כלומר, הצטמררת..

סטושיאל נקמוטינזון

הוא ממש התצמרר!

RustyJ

Maybe she became woolly?

מעריך כנות ופתיחות מעל הכל

תודה על השיתוף האמיץ והפתוח, מוערך מאוד. אני חווה תהליך דומה של מיתון.

הלקח האמיתי לקוראים הוא לא להפוך אנשים אחרים לאלילים, הם לא בהכרח יודעים יותר, הם לא בהכרח צודקים. להקשיב וללמוד כדי לראות מה אפשר ליישם בחיים שלנו, אבל לא לחכות, לא להפוך דעותיו של אחר לאידאולוגיה.

תודה

דינקי

וואו!

אלכס בן-חיים

קידה עמוקה ומחיאות כפיים סוערות!

רוחלה

תגובה נהדרת.

גלל

עכשיו שאת לא אל הורית, אולי תראי שהרבה מהתאוריה נופלת בתוספת של ילדים במשפחה.

דוד

לא בהכרח
(דוד, אב ל- 4)

Ran

או להיפך, הזדמנות נהדרת לחזק את התיאוריה ע”י דוגמא אישית של הורות סולידית (כמובן שלא חסרות דוגמאות בפורום).

פוסט נהדר, תודה רבה. מאוד מרענן לראות אדם שמשנה את דעתו ומציג זאת בצורה מנומקת ובהירה.

איליה

התיאוריה עובדת יופי גם עם הילדים.

שאול

שילוב של אל הורות לאורך שנים שאתה צעיר, נותן יכולת כלכלית למימון 10 ילדם בהכנסה פסיבית לאורך שנים, בפרט שלאחר שנים ל מעטות של אל הורות, אין יכולת ל10 ילדים….

שלומית

הניסיון שלי מראה שזב עובד יופי גם עם 5 ילדים.

עמית א.

הפוך לחלוטין. אחריות בכלל, ואחריות כלכלית בפרט, היא הבסיס לגידול מוצלח של אנשים קטנים.

יורי

לא מדויק אב ל 2

טל כ

אני חושב שהיכולת לשנות כיוון חשיבה ולהסביר את הלפני ואחרי היא תכונה נעלה ומראה על הרמה הגבוהה שלך, ולא להיפך.

רויטל

ואוו
פוסט מדהים , מלא בגרות

איילת

בתור קוראת ותיקה ומעריכה גדולה שלך (אם כי לא מסכימה עם כל דעותיך)-
קודם כל מזל טוב (להריון? ללידה? לתכנונים?) איחוליי.
אשמח מאד לקרוא באיזו גישה כלכלית את נוקטת בגידול וחינוך ילדך.
וגם פוסט על מטבעות קריפטו!!!

ולסיום- החשוב מכל-
כבוד!!! על היכולת לשנות את דעותיך ולפרסם בפומבי.
את אוהבת אמת באמת.

סטאס

יפה.
מכיר אותך מאז פתיחת הבלוג.
כיף לקרוא אותך משתפת. להיות כן עם עצמך ופשוט להגיד את מה שיש.
בהצלחה עם התא המשפחתי זה הולך להוסיף לך הרבה אושר 😊🙏

מק פייפן

יפה מאוד. חכמה היית וחכמה נשארת. משתבחת עם הזמן

שחר

תודה על הפוסט. אצטט מהספר “כלכלה רומנטית” את ההגדרה “כלכלה היא הדרך לחלק את אמצעי הייצור בין האנשים כך שייגרם מרבית האושר לכלל בני האדם”. הכסף הוא האמצעי ולא המטרה.

עומר

היה ממש כיף לקרוא!

פעם ראשונה שאני כותב כאן. אני קורא מ-2013 כשהייתי חיל צעיר, וגם חוויתי התמתנות בדעותיי והשקפותיי. השיתוף של התובנות הללו גורם לי לרגיש שגדלתי יחד עם חברה לדרך, שהתפתחה גם היא, ובתור מישהי שאני מכבד את דעותיה וחושב דומה לה, אני מגלה הזדהות רבה עם נקודת המוצא ועם מחשבות ההווה, על אף גילי הצעיר.

תודה רבה דורין. תמשיכי להתפתח ולשתף!

ישי

טוב. Wow. אלה לא שינויים קטנים אלה תזוזות טקטוניות. ההסכמה לכך שיש לגיטימיות למודלים חלופיים מצריכה דיון אחר מה המשמעות שלהם. כי אם רוב באנשים במאה ה-21 לא יכולים ל״עמוד ברף״ אז אנחנו לא רק מרככים את הליברטריניזם אנחנו ממש הולכים למשטר הפוך לגמרי שיפחית דרמטית את מודל האחריות האישית דהוא בבסיס של המודל ״הסולידי״ של 8 השנים האחרונות. הכוח של הסולידית הוא במידה רבה בהצעה של ״מה כן״ ולא ״מה לא״. מעניין לאן זה ימשיך מכאן.

איליי

וואו! חייב להודות שלא ציפיתי לזה. עם זאת – כל הכבוד! אנחנו מתבגרים, לומדים דברים חדשים על החיים והצרכים שלנו משתנים עם הזמן. אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם ואני מאוד שמח בשבילך שנתת לעצמך הזדמנות להודות בזה ולשנות דברים שכבר לא מתאימים.

סתם אחד

תודה על ההגיגים!
העולם משתנה בקצב יותר מהיר מפעם, וזו עובדה
העולם היום הרבה יותר מורכב, ויש הרבה אפשרויות בחירה אז צריך להתעמק ולבחון
מי שנשאר בקיבעון ולא מאמץ גישות ודעות חדשות מפסיד
בסופו של דבר הכסף זה אמצעי לקנות אושר, אבל זה לא הכל
החיים קצרים, אז חבל לבזבז אותם על אגו, כעס וטינה

ובכל זאת לגבי ה $$$
אנחנו במסיבת סמים עולמית
וכל עוד הדי גי מדפיסים כסף בכמויות המוזיקה תמשיך חזק
אבל הכל זמני (:

אלון שמש

אהבתי לראות את התהליך שעברת כולל את האיזונים (למשל על פנסיה כפויה שמטרתה למנוע מקשישים שלא חסכו להיות תלויים בקצבאות).
אני מעדיף ללמוד ממי שקשוב לרעיונות חדשים ולא ממי שנחרץ מידי וחוסם כל מידע חדש שמתנגש עם הקודם.
בהצלחה ושיהיו עוד כמה שנים כאלה.

מלי

התפכחות בריאה,חווית האהבה לילד לא ניתן להשוות לשום סוג של אהבה אחרת.הלב שלך ישיר יתרחב ויתמלא באושר

עמית א.

יש הורים ששונאים את הילדים שלהם. יש הורים שנוטשים את הילדים שלהם. אי אפשר להבטיח שילדים ימלאו מישהו באושר. מה שבטוח שבשלב ראשון הם ממלאים את הבית בחיתולים מסריחים.

אור

חווית אהבה או לא אהבה, להוציא בכפייה מבטנך תינוק שלא בחר להגיע לעולם הזה ככה סתם ביום בהיר, זו לא החלטה רציונלית עבור התינוק עצמו, את יודעת כמה אנשים היו מונעים את לידתם אם רק היו יכולים?
הורות זה עסק מושחת מטבעו, אם את קובעת החלטות הרות גורל בשביל אחרים, זה פשוט אגואיזם טהור.
בני אדם מגיעים בגלל ההחלטה הזו למצבים שאת כהורה שכל שיקוליו סובבים סביבך, לא מסוגלים לדמיין וגם לא רוצים לחשוב על 1001 הדברים שיכולים להסתבך עבור כל תינוק שנולד ויוולד בגלל החלטתם.

רויטל

כל כך מעריכה אותך והכתיבה שלך. שנים אני קוראת את הבלוג שלך ולא מסכימה עם חלק מדעותיך.
ועדיין קראתי כי תמיד את גורמת לי לשאול שאלות. להפריך הנחות בטוחות.
מאוד הערכתי את החשיבה העצמאית שלך גם אם לא הסכמתי .
הסכמתי איתך ששום דבר לא מובן מאליו ושיש מקום לחיות אחרת. אני גם מסכימה איתך שצמיחה אישית זה שינוי ותזוזה גם אני שם.

תודה לך שאת ממשיכה לשתף ולגרום לנו גם לשאול שאלות . תודה שאת מסכימה להיות פגיעה ולשנות דעה. ברנה בראון כל הזמן מדברת על פגיעות כאל חוזק ואת מאוד חזקה גם בפוסט הזה.

חזי

אהבתי את תובנה מס’ 5.
שיהיה בהצלחה ובכייףגדול

גלעד פ

מזל טוב.

לא X

האם X מודע ומעריך את מזלו הטוב???

רונית כפיר

אני קוראת אותך מזמן לא רב, אבל תמיד הרגשתי שיש משהו לא מספיק בוגר בדיעותייך המידי מגובשות. מעין להט של טינאיג’רים, שיש להם אחלה תיאוריות והסברים אבל כאלו שלא בהכרח יביאו אותם לחיים שלווים או מאושרים. אני בת מעל חמישים, ונשמע היה לי שאת צעירה. תמיד תהיתי איך העקרונות שלך מתיישבים עם רוב בני האדם, שיש להם ילדים. בגרות היא פשרנות בומבן מסוים. היכולת למתן את מעשייך ודעותיך כדי לחיות עם אחרים, בין אם אלו בני זוג או ילדים או שכנים. נשמע שפשוט התבגרת. וזה נהדר. מבחינתי בלוג הוא ה-מקום לתעד את חייך, כולל השינויים שיחולו בהם. בספרים יש משהו… קרא עוד »

אלכס

עם הבגרות מגיעה גם הביקורתיות? אפשר לחוות דעה אבל לקרוא לאדם בוגר לא בוגר ולברך אותו על התבגרותו, זה פחות סבבה.

איתמר

ב-4 תיארת שינוי תפיסה שעברתי גם אני. מוערך בעיניי בעיקר הניסוח הבהיר, הקצר והפשוט – זה גם אמיץ. אני מנחש שהטקסט הזה שלך עוד יקבל הפניות וציטוטים לא מעטים. יפה לך ממש.

דני

פוסט נהדר. היה שווה לקרוא ולו רק בגלל התובנה הזו- ״לפי רוברט צ’אלדיני, יש לכך סיבה טובה: אדם שמצטייר כסמכות או כמוביל דעה בנושא מסוים, ומתבצר בעמדה נוקשה שמחשקת אותו לאותו נושא, יספוג נזקי מוניטין משמעותיים אם יעז לשנות דעתו בפומבי – משום שעוקביו לא יוכלו עוד להישען עליו כדי לבסס את עמדתם. מעטים מוכנים לספוג את נזקי המוניטין הללו. הטרגדיה היא שככל שאנשים קולניים ונחרצים לגבי העמדות הפוליטיות, המוסריות, הכלכליות והפיננסיות שלהם, כך הדעות הללו הופכות למרכיב יסודי בזהותם; וכשזה קורה, הם מפסיקים לצמוח ולהתפתח, פשוט כי המחיר של שינוי דעתם בפומבי הוא כבד מדי.״ נראה שזה זמן טוב… קרא עוד »

עדנה

שמחתי לקרוא. את פשוט התבגרת…וזה נהדר, כך צריך להיות. מותר שיהיו דעות מסוימות כאשר אנחנו צעירים, ואז דעות מתונות יותר כשאנחנו מתבגרים. מאחלת לך הצלחה במסע אל ההורות, שמחה ששינית את דעתך גם בענין הזה….

המהנדל

תודה רבה על השיתוף!

ההתמודדות עם הזדקנות הסבים היא לא קלה ובאמת גורמת לנו להעריך יותר את הזמן שנותר לנו כאן.

גם גמישות מחשבתית היא דבר חשוב. מה שהיה חשוב לנו לפני 5 שנים הוא כבר לא מה שחשוב לנו היום ומה שחשוב היום כנראה ישנה את העדיפות שלו בעוד 5 שנים…

תודה רבה!

הארי סלדון

ברגע זמן ממש, מאות אלפי אצבעות נמתחות לקראת כתיבת פוסט זועם אה-לה “הא! בסוף את רואה שטעית?!?!”.נתעלם מהם באלגנטיות.
מי שעדיין צודק בעולמו הדיכוטומי במקום מבולבל בעולמנו המורכב, ממילא 90% מהאתר הזה עובר לו מעל הראש.
יחי המבולבלים, אני אומר!

תומר

אתה רציני?
הרי המהות של חלק גדול מאוד מהביקורות שהופנו אל הסולידית היא שהגישה שלה היא דיכוטומית עד כדי שטחיות וגם פסקנית ונחרצת עד כדי פשטנות. רוב הטענות נגדה היו שהעולם הרבה יותר מורכב מ”ליברטיאניות כן או לא” ושיש הרבה דרכים להגיע לאושר.
.
אז עכשיו כשהיא במידה רבה הגיעה לאותה מסקנה אתה מדבר על איש קש שהוא בעצם תמונת הראי של מי שהיא הייתה?

אוהדוס

כל הכבוד על היושרה האינטלקטואלית והאומץ לשנות דיעה. מקווה שגם הדעות הפוליטיות שלך יתמתנו בהמשך. בכל אופן את אדם מעורר השראה באופן יוצא דופן עם בסיס ידע רחב ויכולת העברת ידע מרשימה. אני חייב להודות שתמיד שאפתי לשלב את מה שלמדתי ממך בצורה פחות מוקצנת עם החיים עצמם. שמח לראות שגם את מצאת את שביל הזהב. אני בטוח שזה יוביל את הבלוג למקומות טובים אף יותר. תודה על הכל ו… ילדים זה שמחה 🙂

YossiN

את לא מבינה, את פשוט לא מבינה עד כמה נקודה 5 שלך מילאה אותי באושר. זו גם הנקודה האישית ביותר שאפשר לאמר שזה עניינך ולא עניינו של אף אחד מבין קוראי הבלוג שלך ולגבי יתר הנקודות: מאוד אוהב את ה”אני לא בטוחה ש…” זו צורת התנסחות מצויינת ייתכן שחלק מהטיעונים דורשים עידון, ייתכן וחלקם, אחרי חשיבה נוספת, יאוששו או יידחו. זה דיון שאין לו סוף אם ניקח את נקודה 1: “אני כבר לא בטוחה שעצמאות כלכלית דרך חיסכון אגרסיבי היא ערובה לאושר בר קיימא” הייתי מציע את העידון של עצמאות כלכלית היא תנאי המשפר את הסיכויים לאושר בר קיימא. חסכון… קרא עוד »

אור

להביא ילדים לעולם זה טוב אולי להורה, לא לאדם שנולד למקום הזה.
סיבה למסיבה חד צדדית

יניב

ריגשת

קריפטו - ניתוח

בנוגע למטבעות קריפטוגרפים, אני חושב שהניתוח לא קוהרנטי. בלוקציין היא טכנולוגיה מצוינת. ביטקוין ולמעשה כל שאר המטבעות הקריפטוגרפים הם אמצעי להעברת ערך על טכנולוגיה חדשנית. הם במסגרת ניסוי טכנולוגי בלבד שלפיו כבר הצלחת להגיד שיש יותר טובים ופחות טובים במובן השימוש הטכנולוגי. הערך הזה יכול לעבור בהרבה דרכים שונות ועל כן הערך של ביטקוין מוגבל מאוד ויתכן וישאף לאפס (לטעמי ערכו האינהרנטי היחידי שישאר הוא הסכום שתהיי מוכנה לשלם בכדי לצמצם או להסתיר ערך שתרצי להעביר). בסופו של דבר מדינות יאמצו מטבע וירטואלי קריפטוגרפי משלהם (שאינו יהיה מטבע מבוזר וכן יהיה בשליטה ופיקוח למניעת הלבנות הון במערכת הפיננסית הקיימת על… קרא עוד »

סטושי

ביטקוין לא מאפשר רק העברת ערך, הוא מאפשר שמירה על ערך. הוא מחצב אינטרנטי נדיר ומוגבל בכמות. אנשים לא מחזיקים בביטקוין כדי להעביר ערך (בשביל זה דולר ושקל הם מספיק טובים) אלא כדי לשמור עליו. לאף אחד לא איכפת אם הוא קריפטוגרפי/ווירטואלי/דיגיטלי. מה שאיכפת לנו זה שזה נכס בבעלותינו הישירה ומוגבל בכמות ככה שאי אפשר לדלל אותנו.

אם יהיה פד-קוין או קריפטו-דולר הוא בוודאות יהיה אינפלנציוני, בלי מדיניות מוניטרית ברורה ובלי אפשרות להשתמש בו ללא חשש מהחרמה וצנזורה ועל כן הוא לא מהווה שום תחרות לביטקוין.

שלומית

קצת קשה לדבר על שמירת ערך במטבע תנודתי כל כך.
אם בתחילת השבוע קניתי ביטקויין ב-45 אלף דולר, והיום הוא שווה 30- איך בדיוק הוא שמר על הערך של הכסף שלי?

רן מ.

אצטט לך חלק מתגובה אחרת שלי פה לבחור בשם שי: אנרגיה היא הכרחית בשביל לשמר ערך. הלכת וצדת אוכל, חלקת עם שכנך, בתמורה אתה מצפה לקבל ממנו בעתיד משהו שהוא הוציא אנרגיה שווה על מנת להשיגו. היה צריך דרך לעקוב אחרי כל החובות הללו והומצא הכסף – כסף הוא בעצם פנקס חשבונות שנולד מתוך צורך, הוא ששימש ככזה מאז המצאתו לפני אלפי שנים. מאז ומעולם הכסף שהאנושות השתמשה בו, היה צריך להיות נדיר, ודרש אנרגיה מרובה כדי להשיגו, אחרת אין לו כל ערך. זה התחיל בדברים כמו מלח, חרוזים, צדפים, פנינים וככל שהתרחבו גיאוגרפית – זהב. זהב קיבל את מעמדו… קרא עוד »

קובי

נפלא. ובמיוחד ההקדמה.

שמואל

מהכל, אני שמח שהגעת ל-5. את תהיי אמא נהדרת.

גלעד

ואווווווווו

michal

לגבי אלהוריות, השארת את הנושא הזה לסוף, אבל היתה לי תחושה שזה יופיע בפוסט שלך. אין שום דבר רע באלהוריות אבל מצד שני אני שמחה שאת כבר לא…

NIV

מדהים לראות את ההתפתחות והגדילה שלך לאורך השנים. מעורר השראה ותודה רבה על השיתוף:)

קורא וותיק

הפוסט הטוב ביותר שלך עד היום

איתמר

עכשיו שאת אלהורית יהיה לך פחות זמן לכתוב? ידעתי שצריך לעודד אותך יותר

נועם

סולידית יקרה, כל הכבוד לך על חשיפת השינויים בהשקפתך ובחייך. זה ממש לא מובן מאליו…ודורש אומץ רב! לאור שינויים אלה, את בוודאי מזדהה ומבינה יותר את דעותיהם הסותרות של הקוראים לאורך השנים….ובעיקר בנושאים אלה: – הכנסת כיף לחיים כמו חוויות טיולים ובילויים…שרובם עולים כסף פוגעים בחיסכון. – הסתכלות על החיים כדרך ולא מטרה. יש הבדל עצום בין אדם בודד, זוג, או משפחה עם ילדים מבחינה כלכלית ומהמוווון בחינות אחרות כמובן. – כסף זה לא הדבר הכי חשוב בחיים. יש דברים יותר חשובים מסתבר. – אין באמת חוקים נוקשים שניתן להצמד אליהם לאורך זמן רב, בבחינת אמת אחת שאין בילתה, אלא… קרא עוד »

מירב

ואוו. אני קוראת את הפוסט שלך מההתחלה. נפלא לראות איך החיים משתנים ואיך את מתפתחת ולא מפחדת להודות בהתפתחות ובשינויים. את נפלאה, אמיתית כנה ואנושית. אני מאחלת לך בהצלחה בכל דרכך, עדין שינית את חייהם של המון אנשים. אשמח שתעדכני עוד פוסטים בנושא וכן תכתבי יותר על עניין האלהורות ואיך הגעת למקום של שינוי.
בהצלחה רבה אלופה

דותן

רק אבן לא משנה את דעתה. ההצלחה הפנימית נמדדת מתי אתה משנה את דעתך: במשבר או לפני. מי שמשנה לפני, מרוויח.

דנה

נשמח לפוסט על מטבעות קריפטוגרפיים- ומהי הדרך המיטבית להחזיק\ לעקוב אחריהם.
תודה!

אופיר

לא רק “הסולידית”, אלא גם “הכנה” (“בעלת היושרה” פחות מצלצל טוב) ו”הסוחפת”. תודה על נקודת המבט הזו.

רון

ככה זה כשמתבגרים. הופכים להיות פחות נחרצים, פחות רואים את העולם בשחור או לבן, יותר רואים את המורכבויות, ועוד יותר מבינים שהרבה דברים נכונים לי לזמנם ומשתנים עם הזמן. זה קורה (כמעט) לכולם…

אסי

תודה על הפוסט, בהחלט מרגש ומשמח לנכוח בגדילה והתפתחות.
תמיד היית מעוררת השראה, בעיקר בצד המנטלי, נעים לראות שזה קורה גם רגשית.

אייל

מעריך אותך יותר אחרי הפוסט הזה. תענוג לקרוא

Dan

מרגש לקרוא, גמישות מחשביתית היא מצרך יקר.
עכשיו כשאני לקראת סיום “ברבור שחור” של נסים טאלב גם אני מעריך הרבה יותר מזל ואקראיות.

אני חושב שדווקא בגלל שאת לא אלהורית הרבה יותר קל להתחבר לתכנים שלך.
כך או כך, תמישכי לכתוב בבקשה, תמיד כיף לקרוא את מה שמפיקות אצבעותייך על המקלדת!

יעל ספרא

עם השנים, נקודת המבט שלנו משתנה. זה בלתי נמנע – אלא אם אנחנו פנאטים ומקובעים.
כמו שכתבת: ״אם יש משהו מסוכן מעמדה שמשתנה ללא הרף הרי שזו עמדה קבועה בעולם שלא מפסיק להשתנות״.
היה מעניין ומרגש לקרוא. תודה על הכנות והשיתוף.

הסולידית בטוויטר

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום