האם זהו תיק ההשקעות המושלם?

ה

בשנת 1990 זכה יהודי יקר בשם פרופ' הארי מרקוביץ בפרס נובל לכלכלה על חלקו בפיתוח התאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות (1952).

טענתו הייתה פשוטה: גיוון תיק ההשקעות באמצעות שילוב של נכסי השקעה שאינם קורלטיבים זה לזה (כמו מניות ואגרות חוב) עשוי להגדיל את התשואה הכוללת של התיק מבלי להגדיל את הסיכון (תנודתיות).

התאוריה העניקה בסיס מדעי לקלישאה הפיננסית "אל תרכזו את כל הביצים בסל אחד."

בפוסטים קודמים הסברתי מדוע ככל שפוטנציאל התשואה מהשקעה מסוימת גדול יותר, כך גדל פוטנציאל הסיכון הנשקף ממנה. למניות, למשל, יש פרופיל סיכון / תשואה גבוה. לאגרות חוב יש פרופיל סיכון / תשואה נמוך.

הארי מרקוביץ מצא כי שילוב אופטימלי בין השניים מאפשר להגן על תיק ההשקעות מפני סיכונים הייחודיים למניות בלבד (קריסה) או לאגרות חוב בלבד (שחיקה על-ידי אינפלציה). כך, הסביר, התיק עשוי להניב תשואה זהה אך בסיכון מופחת.

על בסיס זה, מרקוביץ הסיק כי  עבור כל רמה נתונה של תשואה, קיים תיק השקעות אופטימלי שיכול להניבהּ בסיכון הנמוך ביותר. מנגד טען כי עבור כל רמה נתונה של סיכון, ישנו תיק השקעות אופטימלי שיכול להניב את התשואה הגבוהה ביותר.

נניח, לדוגמה, שתיק ההשקעות המושלם מבחינתכם הוא זה המניב תשואה של 10% מדי שנה. התאוריה גורסת כי ישנו צירוף אופטימלי מסוים של נכסי השקעה (מניות, אגרות חוב ועוד) שבאמצעותו ניתן להשיג תשואה של 10% בסיכון הנמוך ביותר.

את הצירופים הללו – מערך של תיקי השקעות יעילים המסוגלים להניב תשואה מקסימלית בסיכון מינימלי – מרקוביץ' שרטט על גרף. את העקומה שנוצרה כינה "חזית היעילות", או Efficient Frontier.

העקומה מייצגת את חזית היעילות - השילוב האופטימלי בין סיכון לתשואה. כל נקודה מייצגת תיק השקעות. הנקודות הקרובות לחזית היעילות הם תיקי ההשקעות הצפויים להניב את התשואה הגבוהה ביותר בסיכון הקטן ביותר
העקומה מייצגת את חזית היעילות – השילוב האופטימלי בין סיכון לתשואה. כל נקודה מייצגת תיק השקעות. הנקודות הקרובות לחזית היעילות הם תיקי ההשקעות הצפויים להניב את התשואה הגבוהה ביותר בסיכון הקטן ביותר

כל תיק השקעות הניצב בקרבת העקומה נחשב ל"יעיל", מכיוון שהוא מניב את פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר ביחס לרמת הסיכון הנתונה. תיקי השקעות הנמצאים הרבה מתחת לעקומה נחשבים לבלתי יעילים,  מכיוון שהם מניבים תשואה נמוכה מדי ביחס לסיכון, או סיכון גבוה מדי ביחס לתשואה.

מסקנותיו של מרקוביץ הובילו למהפכה בעולם הפיננסי. הכל הכירו לפתע בחשיבותה העילאית של הקצאת הנכסים (asset allocation) בתיק ההשקעות, כלומר, בצורך לחלק את סכום ההשקעה בין נכסים בעלי פרופיל סיכון/תשואה שונה – מניות, אג"ח, נדל"ן, זהב, סחורות, מזומן ועוד – כדי להקטין את הסיכון הכולל בתיק מבלי לפגוע בתשואה.

אבל בכך לא תם העניין. הרעיון שאי שם קיים תיק השקעות יעיל לחלוטין הצית את דמיונם של משקיעים רבים, שהחלו להפוך עולמות בניסיון לאתר את הנוסחה המושלמת המבטיחה תשואה מרבית בסיכון מזערי. נהרות של דיו נשפכו על מחקרים מתמטיים עבי כרס, מודלים כמותיים מורכבים ואין ספור אסטרטגיות להקצאת נכסים. כולם ניסו לזהות מבעוד מועד את "חיתוך הזהב" של עולם ההשקעות.

כשבני תמותה נדרשים ליישם מושגים תאורטיים-מתמטיים מורכבים בחיי היום יום נוצר לא פעם מצב של "שיתוק מעודף ניתוח". משקיעים מוצאים עצמם מתחבטים בשאלות טורדניות: האם "חזית היעילות" מחייבת הקצאה של 22.4% לשוק המניות המקומי או 23.1%? ומה לגבי חשיפה למט"ח? ונדל"ן? ושווקים מתעוררים? וסחורות חקלאיות? ומניות ביוטכנולוגיה?

הלבטים הללו מיותרים בחלקם הגדול. חזית היעילות היא נעלם, ואם לא די בכך, היא משתנה ללא הרף. הרעיון שניתן לזהות מראש איזו הקצאת נכסים תוביל לתיק השקעות יעיל הוא פנטזיה בלתי מציאותית. בני אנוש אינם מסוגלים לחזות את העתיד. גם אם ישתמשו בכלים הסטטיסטיים המורכבים והמשוכללים ביותר, רק בדיעבד יוכלו לדעת אם תיק ההשקעות שלהם ניצב על חזית היעילות.

נראה שאפילו אבי התאוריה הכיר במגבלה הזו. כשנשאל הארי מרקוביץ' כיצד הוא מנהל את תיק ההשקעות הפרטי שלו, השיב כי פיצל את אחזקותיו שווה בשווה (50% / 50%) בין מניות לאגרות חוב.

אתם קוראים נכון. מרקוביץ' הגדול, מאבות המחשבה הפיננסית המודרנית והאיש שהצית את הבהלה לתיק ההשקעות האופטימלי, העדיף להימנע מהנדסה פיננסית מורכבת, משרטוט עקומות או מחשיפה לנכסי השקעה איזוטריים. במקום זה, בחר לנהל את חסכונותיו האישיים בהתאם לאסטרטגיה פשוטה ביותר, שלא לומר פשטנית.

מדוע? מהו סוד הקסם של תיק ה-50-50, וכלום יתכן שזהו תיק ההשקעות המושלם?

50-50: גלגל ההצלה למשקיע המתחיל

ג'ון בוגל, מייסד Vanguard ומחלוצי פילוסופיית ההשקעה הפסיבית, פירט מעט יותר על האסטרטגיה בספרו הראשון, Bogle on Mutual Funds:

"הפקידו, לאורך תקופה של מספר שנים, מחצית מנכסיכם בקרן מחקה מדד מניות, ואת המחצית השניה בקרן המחקה מדד אגרות חוב. התעלמו מהתנודתיות בשווי נכסי הקרנות. החזיקו את הפוזיציות שלכם כל עוד נשמה באפכם, למעט תיקונים שוליים בעת שנסיבות חייכם משתנות. כשישנם מגוון פתרונות לבעיה כלשהי, בחרו את הפשוט מכולם."

ואכן, בכל הקשור לפשטות, קשה למצוא מתחרה לתיק ה-50-50. בוחרים שתי קרנות נאמנות זולות ככל האפשר, האחת מחקה מדד מניות והשניה מחקה מדד אג"ח. מחזיקים את הקרנות לאורך זמן, כאשר פעם בשנה מאזנים את התיק חזרה למשקל שווה של 50:50. זהו זה.

תיק השקעות 50%-50%

משקיעים ישראליים עשויים לבחור בקרן המחקה את ביצועי מדד ת"א 100 עבור הפלח המנייתי ובקרן מחקה מדד אג"ח ממשלתי עבור הפלח האג"חי. מי שמעוניין בפיזור עולמי רחב יותר יכול להחליף את הקרן המנייתית המקומית בקרן זרה המחקה את מדד המניות העולמי, כגון VTאו  ACWI. חלופות יעילות יותר (בהיבטי מס) הן VWRL או SWDA. המהדרין עשויים לבחור בקרן אג"ח גלובאלית גם עבור פלח האג"ח (כגון BWX, IGLO, IGOV), אם כי במחיר של סיכון מט"ח גדול יותר.

מחקר שנערך ב-Vanguard בשנת 2011 בחן את ביצועיו של תיק ה-50-50 לאורך 83 שנים בשוק ההון האמריקני, בין 1926 ל-2009.

הממצאים מרתקים, ומאששים במידה רבה את קביעתו של בנג'מין גרהם, מחבר "המשקיע הנבון", לפיה נוסחת ה-50-50 "תצמיח תועלת למשקיע הדפנסיבי."

מתברר כי לאורך התקופה, התיק הניב תשואה שנתית ריאלית ממוצעת (בניכוי אינפלציה) של 5.26% בתקופות מיתון ו-5.59% בתקופות צמיחה. "מאז 1926," מציינים עורכי המחקר, "תשואתו הריאלית הממוצעת של תיק השקעות מעין זה הייתה זהה מבחינה סטטיסטית, בין אם כלכלת ארה"ב הייתה במיתון ובין אם לאו."

המסקנה, במילים אחרות, היא כי על סמך ביצועי העבר, מודל ה-50-50 נוטה להשיג ביצועים עדיפים בכל מחזור שוק ובכל סביבה כלכלית.

כאשר שוק המניות מזנק אתם מרוויחים מכך, היות שאתם חשופים למניות במידה ניכרת (כל שקל שני בתיק מושקע במניות). מנגד, כאשר שוק המניות צולל, אגרות החוב הממשלתיות מרככות את הנפילה (שכן בעיתות משבר המשקיעים מעדיפים נכסים "בטוחים"). למעשה, גם אם שוק המניות קורס בשיעור של 50%, המשקיע יישאר עם 75% מהונו המקורי.

מודל ה-50-50, במובן זה, מסייע להקטין את תחושת החרטה והפאניקה. דמיינו את החרטה שחש משקיע המחזיק ב-100% אג"ח בעת ששוק המניות שובר שיאים, או את זו שחש משקיע המחזיק ב-100% מניות כאשר השוק מתרסק. כך הסביר הארי מרקוביץ את החלטתו לאמץ את המודל: "שיוותי בנפשי עד כמה אתחרט אם שוק המניות יזנק וכל כספי יהיה בחוץ – או אם שוק המניות יקרוס וכל כספי יהיה בפנים."

המודל איננו אופטימי או פסימי ביחס לשוק, אלא אגנוסטי לחלוטין. האדישות הכמעט זן-בודהיסטית הזו נובעת מההכרה בכך שלא ניתן לחזות את העתיד לבוא. במובן זה, מודל ה-50-50 מזכיר מאוד את מודל ההשקעה של הארי בראון, שנועד אף הוא להניב ביצועים חיוביים בין אם הסביבה המאקרו-כלכלית חיובית או שלילית. (*)

(*) למעשה, אם תוסיפו לתיק ה-50/50 קרן לשעת חירום (מזומנים) בהיקף של 6 חודשי מחייה בנוסף לחופן מטבעות זהב, תקבלו גרסה מסוימת של התיק של הארי בראון – אם תכווצו מספיק את המבט 😉

תיק השקעות של 100% מניות מתאים לבעלי עצבי פלדה שקרח זורם בעורקיהם. תיק השקעות של 100% מזומן ואגרות חוב מתאים למי שרועד מפחד מעצם המחשבה על הפסד הון. במובן זה, תיק ה-50-50 הוא פיתרון אמצע שמרני למדי.

מכיוון שהמים מגיעים רק עד גובה המותניים, ניתן לומר שהתיק עשוי בהחלט להתאים למשקיעים חסרי ניסיון, שעדיין אינם משוכנעים שהשקעה עצמאית בשוק ההון מתאימה להם. הסיוט הגדול ביותר של כל משקיע הוא "להיתקע" עם תיק השקעות אגרסיבי מדי ביחס לפרופיל הסיכון האישי שלו. הסיוט הזה התגשם עבור מיליוני המשקיעים שמכרו את אחזקותיהם בשיאו של משבר 2008, ונעלו הפסדי ענק.

הבעיה היא שאת פרופיל הסיכון אפשר רק להעריך מראש – אי אפשר לדעת אותו בוודאות עד שחווים קריסה אמיתית בשווקים. מודל ה-50-50 התיק מאפשר למשקיע לגלות "על רטוב" את סיבולת הסיכון שלו, כלומר, את האופן שבו הוא מגיב להפסדים בעת שהשוק צונח, ולהגדיל או להקטין את החשיפה למניות בהתאם.

התיק המושלם

תיק ההשקעות המושלם הוא לא זה המניב את התשואה הגבוהה ביותר ברמת הסיכון הנמוכה ביותר, ולו מפני שהגביע הקדוש הזה לעולם לא יימצא.

תיק ההשקעות המושלם הוא זה שתוכלו לדבוק בו בכל זמן, בטוב וברע, מבלי לקבל החלטות פזיזות שיסכנו את כספכם.

בהקשר זה, מודל ה-50/50 – למרות מעלותיו וסגולותיו ועל אף שזכה לברכתו של אבי התאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות – הוא בסך הכל דוגמה להקצאת נכסים אסטרטגית, מפוזרת כהלכה ובעלת השקפה ארוכת-טווח, הנשענת על פילוסופיה של "קנה, החזק ואזן" במינימום התערבות.

אין שום דבר "קסום" באסטרטגיית ה-50-50. לא ניתן לדעת איזו תשואה תיק זה יניב בעתיד, והאם, בדיעבד, הייתה זו תשואה הגבוהה ביותר ביחס לרמת הסיכון הנתונה.  זאת ועוד, ההבדלים בתשואה בין תיק זה לבין תיקים דומים (40-60 או 60-40) צפויים להיות מינוריים לאורך השנים.

הקצאת הנכסים בתיק ההשקעות האישי שלכם צריכה להתבסס על מטרות ההשקעה, אופק ההשקעה ועל מידת היכולת, הנכונות והצורך ליטול סיכונים. ככל שתיק ההשקעות שלכם יתאים יותר לפרופיל הסיכון הפסיכולוגי שלכם, כך צפוי שתרגישו עמו בנוח ותדבקו באסטרטגיה לאורך זמן, גם בעיתות משבר.

מובן, לאור זאת, כי  לאסטרטגיות השקעה שמרניות יחסית כמו המודל של הארי בראון או מודל 50-50 יש יתרון מובהק על פני אסטרטגיות אגרסיביות יותר. כן, תוחלת התשואה מהמודלים השמרנים קטנה יותר, אבל מנגד הרבה יותר קל, פסיכולוגית, לדבוק באסטרטגיות כאלה לאורך זמן מאשר לדהור ללא שקיות הקאה ברכבת הרים משתוללת.

 השקעה בבורסה איננה מדע. היא גם לא אמנות. היא פעילות המושפעת בעיקר מפסיכולוגיה והתנהגות אמוציונלית. לניתוחים המורכבים ולממבו ג'מבו הפיננסי אין כל משמעות אם אין לכם את החוסן הפסיכולוגי לדבוק באסטרטגיה שבחרתם לאורך זמן.

בחרו כל הקצאת נכסים שפויה, ודאו כי היא הולמת את סיבולת הסיכון ואת מטרותיכם ארוכות הטווח, התחייבו אליה לאורך זמן וסביר שתעמדו ביעדים הכלכליים שהצבתם לעצמכם. 

פוסט זה מוקדש בהערצה לחיילי צה"ל הגיבורים.

הירשם
הודע על
guest
54 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
Zvi Herbet

לדעתי 50-50 זה טוב לצעירים עד גיל 40.מגיל 40 יש לשנות להקטין מרכיב מניות ולהגדיל מרכיב אג"ח,
בתנאי שהבורסה במגמת עליה. במידה שהבורסה במגמת ירידה צריך לצאת ממרכיב המניות עד לשינוי המגמה,

קרן

פוסט מצוין! מצטרפת לברכות לחיילינו בחזית ומייחלת לשובם במהרה. החשיבות העיקרית בפוסט זה היא שהשקעה מפולחת לפי 50:50 היא בהחלט הגיונית גם עבור מי שלא מבין בשוק ההון. התרעתי בעבר ואני חוזרת ומתריעה – כי לעיתים קיימות פה בבלוג תגובות של אנשים שלא מבינים בשוק ההון, ועם זאת כותבים שהרכיבו באופן עיוור תיק דומה לשוקולד מריר. בעיני זו סכנה שמשקיע מתחיל עושה את צעדיו הראשונים דווקא בקניית נכסים שנחשבים ספקולטיביים (כגון זהב). אם כבר ללכת באופן עיוור אחרי הבלוג – הרי שהשקעה של 50:50 מניות ואגח בעיני הינה יותר סולידית (זו רק דעתי… כל אחד כראוי בעיניו יעשה). Zvi Herbet… קרא עוד »

איליה

צבי,

נסיון לתזמן את השוק? ומתי תדע שהמגמה משתנה?

שי

כל הכבוד לסולידית שהיא למרבית השמחה, אוהבת ישראל. !!!
מצטרף כמובן להערצה לחיילינו הגיבורים המחרפים נפשם במערכה הנצחית לתקומת עמנו במולדתו ההיסטורית.

ובפאן הכלכלי: פוסט מעולה שחושף את תעשיית המיסתורין שמייצרת חשש והבטחות שמנהל תיקים זה או אחר מוצלח הרבה יותר….. ממך. המשקיע הפשוט. ובכן, הוא לא.

תודה לסולידית.

אלון

לא בטוח שזה מתאים לעכשיו משום שגם המניות וגם האגחים נמצאים בבועה היסטורית

עידן נוריק

אבל מתי תתפוצץ הבועה?
ברור שהאגחים בבועה. רק מתי היא תתפוצץ – פחות ברור.

ממש לא ברור לי שהבורסה בבועה.

palavrot

דווקא במקרה הזה קל יחסית לנבא. הבועה תתפוצץ כשהשהמשקיעים יתחילו להריח עלייה בריבית בארה"ב. (שים לב שמה שמנבאים כאן זה לא את עצם העלאת הריבית, אלא את פסיכולוגיית ההמונים של השוק, כלומר את הציפיות להורדת הריבית בקרב המשקיעים. למרות שאין הסכמה בדיוק מתי בדיוק העלאת הריבית תתרחש, קיים קונצנזוס רחב שזה הולך לקרות בקרוב (בטווח של 6-12 החודשים הקרובים) והציפיות הללו יורידו השוק גם אם בפועל הריבית לא תרד.

ילד בן 19 שלא חוזה עתידות

חחחחחחחחחח, עוד בחור מהמונים שמנסים להיות נביאים.
בהצלחה מ2020 אחרי 75% עלייה בs&p 500 מתאריך הפוסט שלך למרות מגיפה עולמית.

אילן שם טוב

AT THIS MOMENT "CASH IS THE KING"…DEPEND OFCOURSE IN YOUR AGE

amehaye

מזומן היה אצלי המלך למשך 5 השנים האחרונות, לכן הפסדתי בערך 100% תשואה. כאמור תזמון שוק קשה אם לא בלתי אפשרי לבצע.

עמי

כמשקיע מתחיל (בעקבות קריאת הבלוג) בניתי לי תיק של 50/50 שלא בכניסה עם כל הסכום. השארתי גם מזומן ויש בכוונתי לאזן בכל פעם שארגיש שהשוק עשה תנועה משמעותית באיזה כוון. האסטרטגיה העיקרית והקובעת עבורי היא כמו שמומלץ בבלוג זה – אורך נשימה של הרבה שנים ולאפשר לכסף לעשות עוד כסף עם הזמן. המשלים של האסטרטגיה הזו היא באיזון, שלא מקבל מספיק טקסט, לטעמי, בבלוג הזה. כשהבורסה נופלת ואנו חושבים שהיא בשפל או לפחות שההפסד על הנייר הוא לא מבוטל (נניח מעל 10%) אז יש לאזן בקניה של מניות. בדרך כלל זה אומר שביחס לקניה המקורית, קונים בזול וכך סל המניות… קרא עוד »

יוסי

פוסט מעולה, אהבתי את ההקדשה! כמו תמיד, תודה רבה!

יניב

שאלה לסולידית:

האם את מכירה ספר ייעודי או אלמנך או אתר אינטרנט (רצוי) המציג מגוון רחב של אסטרטגיות השקעה פאסיביות, תוך ניתוח ביצועיהן לאורך הטווח הארוך?
אם כן, אשמח לרפרנס

נ.ב: יש את האתר של מרקטווצ', למשל:
http://www.marketwatch.com/lazyportfolio
אולם המגוון שם לא כ"כ רחב

תודה

הראל

יניב, הסתכל באתר
http://www.inbest.co.il/Default.aspx

לדעתי, תמצא שם מה שאתה רוצה, בהתאמה למשקיע הישראלי.

בהצלחה,

הראל

יניב

תודה לך וגם לסולידית.
הנה המלצה, שכרוכה אגב בעבודה 🙁
לבנות באתר מן מנגנון שיאפשר לגולשים בו לבנות תיקים (עצלים) לט"א, כך יהיה מאגר מידע סדור לכל מיני סוגים של תיקים עצלים. ואם יתאפשר – גם לנתח את הביצועים בפועל (לא באופן יומי – כי בכל אופן – זהו תיק עצל, נניח למשל, ניתוח ביצועים פעם בחודש-חודשיים)

הראל

נתון שיכול היה להיות מעניין, אבל לא מצאתי אותו במחקר של ואנגארד, הוא – מה היה בדיעבד אחוז החלוקה האופטימלי בין מניות לאג"ח. יש לך מושג?

נועם

לא רואה איך התשובה יכולה להיות שונה מ – 100% מניות.

הראל

תודה.

פוסט מרתק, וחגיגה לעצלנים הפיננסיים (כמוני).

נועם

כן דורין, תודה.
אכן התבלבלתי ולא נתתי את דעתי על האמור: "שים לב שלא מדובר רק בתשואה הגבוהה ביותר, אלא בתשואה הגבוהה ביותר בהתאמה לסיכון (risk adjusted return)."
אחלה בלוג וכן ירבו.

Die Hard

שים לב שלא מדובר רק בתשואה הגבוהה ביותר, אלא בתשואה הגבוהה ביותר בהתאמה לסיכון (risk adjusted return). תשואה גבוהה איננה נחשבת לאופטימלית אם כדי להשיג אותה יש להתמודד עם תנודתיות חדה עד כדי בחילה.

הביטוי "תיק השקעות אופטימלי" הוא במידה רבה אוקסימורון. ניתן לדעת מהו אותו "תיק השקעות אופטימלי" רק בראייה לאחור. יתכן בהחלט שבעתיד תיק שכולו 100% מזומן הוא התיק האופטימלי. ניהול תיקי השקעות איננו מדע, ואין טעם לדבר עליו במונחים מדעיים. במקום זה – יש להתמודד עם הלא נודע באמצעות ארסנל הכלים העומד לרשותו של המשקיע הפסיבי: פיזור רחב, עלויות מזעריות ופילוסופית קנה והחזק. זהו תיק ההשקעות האופטימלי.

ילד בן 19 שלא חוזה עתידות

יותר מ 100% מניות

bonzobo

איפה נכנס בתיק השקעות כזה (או בחלוקה דומה למשל כמו של הארי בראון) קרנות REIT? הם מצד אחד מניות ולכן תנודתיות, ומצד שני מתחייבות לחלק 90% מהרווחים כדיבידנדים, ולכן מתנהגות כמו אגח במובן הזה. ובנוסף חוזי השכירות בד״כ צמודי מדד, ולכן זה כן אמור לתת הגנה מסויימת מאינפלציה?

אז האם קרנות REIT נחשבות בחלק המנייתי? או האגחי? או משהו שלישי?

bonzobo

תודה על התגובה. דווקא בפוסט בקישור למטה , רשמת שאפשר להתייחס לנדלן או לזהב כסחורות (ולא באפיק המנייתי). בהנחה וזהב לא בא בחשבון, האם אפשר להתייחס לנדלן מניב כגון קרנות ריט בתור אפיק נפרד שממדל השקעה בנדלן פיסי – אך מפוזר, צמוד מדד ששומר פחות או יותר על ערך הכסף, בנוסף להיותו מניב? הרי גם אם מחיר מניית הריט / קרן הריט ירד, בגלל פיצוץ בועת נדלן / מיתן עדיין הנכסים שווים משהו, ומכניסים שכירות (אם כי היא עלולה לרדת בזמן מיתון). והחוק מחייב לחלק את ההכנסות משכירות כדיבידנדים. גם במצב של היפר אינפלציה, מחיר הנדלן והשכירות צמודים פחות או… קרא עוד »

נבנוב

לגבי הטענה שלא ניתן לחזות את העתיד אני חושב שעל זה מתבסס כל האלגוטריידינג כמו כן גם ג'ורג' סורוס חזה את העתיד ע"י השקעה מושכלת בלירה סטרלינג, אם כן חזיית העתיד היא נחלתם של מתי מעט

פוסט מעולה, תודה 🙂

דניאל

50:50 זה התיק שלי, כך שאני מסכים עם הכותרת :-).
השאלה בעיני היא איך לחלק גאוגרפית: כמה בארץ. מצד אחד, קל וזול יותר לקנות מגדל לאגח ממשלתי כללי ומשהו לתא 100/25. אולי גם ייתן יותר תשואה: בכל זאת מדינה מתפתחת. אבל, אני גם גר כאן, והבית שלי כאן, והמשכורת שלי כאן, והפנסיה שלי כאן, ובכל זאת, מדינה מתפתחת. אישית אני מושקע כרגע יותר בניירות זרים (swda, igil), מסיבות היסטוריות, אבל תוהה מה הפורום הנבון והמארחת הנאה חושבים על השקעה של חלק ניכר מהירושה של הילדים שלי בניירות ישראליים, שמבחינה עולמית הם די ספקולטיביים.

דניאל

projectio

האמת יצא לי לקרוא היום, טיעון מעולה כנגד השקעה מפוזרת כלל עולמית, על בסיס של שווי שוק והיא:
שמי שהיה קונה אינדקס כלל עולמי בשנות ה80 אם היו עושים אחד כזה אז, הוא היה שם חצי מהחלק המנייתי בתיק שלו בשוק היפני. שנסחר אז סביב מכפיל של 100, השוק האמריקאי אגב
נסחר בשנות ה80 מתחת לCAPE של 10 מה שמסביר את התשואות היפות של שוק המניות האמריקאי.

והנה התחזית של הoecd לשינויים בנתח הgdp העולמי:
(http://www.youtube.com/watch?v=fnIl212tBPk)

אני גם נגד תזמון השוק אבל עד גבול מסוים.

גיא

בהמשך לסרטון שפרוג'קטו הביא אפשר לראות
כאן סיבה טובה למה אולי כדאי בכל זאת להקצות לשוק הישראלי נתח הגדול לפחות במקצת מ0.2% …
זאת גם סיבה לאופטימיות נוספת בלי קשר.

*למי שיראה את הסרטון עד הסוף – ישנה טעות בנתון האוכלוסיה היהודית בישראל בזמן מלחמת יום כיפור – הנתון הנכון הוא 2.8 מיליון.

גיא
shuli

היי!
כרגיל פוסט מעולה…בהשקעות לפן הפסיכולוגי יש חשיבות גדולה מאוד!!! כל השקעה טובה ככל שתהיה אם מלווה בניהול חששני שמוכר וקונה בהתאם לתנודות השוק יכולה להפגע עקב ה"חבלה" הזו בתיק גם בלי להתכוון.
לדעתי אי אפשר להתייחס – בגדול – להשקעה בלי הפן הפסיכולוגי ותודה שאת מדגישה את זה כל הזמן….
שכל החיילים ישובו בשלום הביתה אמן!

אבי

ברכות לסולידית!
ברור, מוסבר היטב ובזמן.
נתתי לבני החייל לקרוא את הפוסטים הקודמים כהשכלת יסוד כלכלית. כרגע יש לו בעיות יותר דחופות…
שכולם יחזרו בשלום ונוכל שוב להתעסק עם כלכלה שפויה!
אבי

נועם

עוד נק' שאני חושב שאולי היא משמעותית לגבי תיק 50/50 היא הצורך הפחות בהול באיזון תדיר ביחס לדוגמא, לתיק של 80/20, מדוע? מכיוון שאם נניח שפעולת האיזון עולה הרבה כסף ואנחנו מעדיפים להמנע ממנה בכדי לחסוך בעמלות ולדחות את המס, אזי, בתיק של 50/50 חריגה של 10% מהאלוקציה הנבחרת 'נסבלת' בהרבה מבתיק של 80/20 (לדעתי), מכיוון שבתיק מאוזן מדובר בסטיה של 1/5 בלבד ובתיק של 80/20 בסטיה של 1/2 ולכן לא מן הנמנע שבתיק בו הפלחים מאוזנים כ"כ יפה בתחילת ההשקעה ניתן יהיה לאזן רק כשנגיע ליחס של 70/30 לטובת אפיק כלשהו ובכך לחסוך הרבה בעלויות האיזון שלעיתים קרובות מתבררות… קרא עוד »

cleareye

איזון התיק במועד קבוע, ללא תזמון מכוון, אינו גוזל משאבים רבים ויכול להשיא תשואה רבה למשקע הפסיבי. מדובר באיזון סטיות מעל 10% מהנורמה. האיזון קוטף את עודף התשואה בחלק שעלה באופן חד ומקבע את חלקו היחסי בתיק ההשקעה. אם תגיע ירידה לפלח זה של התיק היא תהיה על נכס קטן יותר. באותה עת, האיזון מגדיל את חלק התיק שנמצא בצד הנמוך של מחזור ההשקעות ולכן גם שם יתקבל ערך, עם שינוי המחזור הכלכלי לטובה. כאשר מדובר בתיק בשלב הגדלת ההשקעה האיזון נעשה ע"י קניה נוספת של הנכס שחלקו בתיק ירד ואין עלות מעבר לעלות קניה רגילה. כאשר מדובר בתיק של… קרא עוד »

אפי

מצטרף להקדשה לחיילנו האהובים!
ובהיבט הכלכלי – אני עדיין לא יודע מה לעשות עם הכסף ותקוע עם הריבית המגוחכת שהבנק נותן…הפחד להפסיד גדול אצלי מהתאווה להרוויח!

natali rivkin

פוסט מעולה, שאלה פחות קשורה לפוסט- מעניין אותי היחס שלך לצבא חובה בהתאם לפילוסופיה הליברטנית שלך שאם אני לא טועה דוגלת בהימנעות מצבא עם וצבא שממובן מכספי המסים ולא פרטי, וגם החיילים שבאופן אישי מסכנים את החיים שלהם בצורה לא רציונלית לא בשביל התעלת האישית.

עמוס ששון

פוסט מצוין .יש לי שאלה איזה אג"ח בארצות הברית מדובר בתיק החצי חצי שנתן עם המניות תשואה של למעלה מ5 אחוז ( ל10 שנים ומעלה או האג"ח הארוך ביותר יותר מ20 שנה או אם זה אג"ח מורכב מה המח"מ הממוצע של איגרות החוב)

עמוס ששון

תודה רבה.זה די דומה למדד האג"ח הכללי בישראל חוץ מזה שבישראל חצי צמוד מדד מה שעלול קצת להוריד מהרווחים

יצחק

היי דורין, תודה רבה על הפוסט הזה ועל הבלוג. מחכים ומעניין! אשמח אם תוכלי להסביר (עוד פעם אחרונה) את הנושא של בועת האג"ח. שתי שאלות לי: אם אני רוכש אג"ח ומוכן להמתין עד תאריך הפרעון ולא למכור אותם באמצע, מה החשש מעליית ריבית? זו אולי לא העסקה הטובה ביותר שניתן להשיג, אבל היא בהחלט יציבה. לא הבנתי איך המח"מ משפיע על ערך האגרת (הרי ביום הפרעון אקבל את מלוא הסכום ללא קשר לעליות ריבית, לא?) דבר נוסף, אם אני רוכש את האג"ח דרך קרן מחקה, האם זה לא חושף אותי באופן אינהרנטי לסיכון גבוה משמעותית בגלל שמנהל הקרן עשוי להחליט… קרא עוד »

Yoav Sapir Berlin Jewish Tours

במחצית המיועדת לאג"ח, האם הכוונה היא לפיזור בין סוגים שונים של אג"ח (גם ממשלתי וגם עסקי) או שהכוונה היא לאג"ח ממשלתי בלבד (כאיזון לפלח העסקי במחצית המיועדת למניות)?

אחד שלא יודע

שאלה לסולידית: עוקב אחרי הבלוג שלך מזה מספר חודשים ונהנה עד הגג. אני רוצה לחסוך עבור ילדי. כיום אני מפריש לקופת גמל שמכר לי הבנק בהוראת קבע. רוב הסיכויים שזה בזבוז כסף הן בגלל דמי הניהול והן כיוון שכבר ראינו שהקרנות אינן ״מכות״ את המדד. האם קיימת קרן 50:50 או ביחס אחר (אני מעדיף סיכון רב יותר) עם דמי ניהול מזעריים שתוכל לדאוג לתיק דומה ל״תיק עבור ילד בכיתה ב״ ? הסיבה שאני מעדיף שקרן תעשה זאת עבורי, היא על מנת להפריד את כספי הילדים מהחשבון שלי ועל מנת ״לא לשכוח״ לאזן מידי שנה. אשמח לעצתך לגבי חסכונות לילדים (כרגע… קרא עוד »

dont want to say

החזרת אותי לתואר במנהל עסקים…..:)

אור

מדוע התיק המתואר מובנה מקרן מחקה אג"ח ולא מקנייה ישירה של אג"ח?

יוני

קיים עוד אפיק השקעה מניב דיבידנדים – MLPs. מדובר על מניות של שותפויות בתחום הגז והנפט. מה דעתך עליו?

אורן

להחזיק את הגיל באג"ח. ככל שאתה צעיר יותר אתה יכול להרשות לעצמך חשיפה גדולה יותר למניות, מכיוון שגם אם השוק יתרסק דקה אחרי שנכנסת אליו, הוא כנראה יעלה ויתרסק עוד פעמים רבות במהלך חייך כך שזה לא ממש משנה. לעומת זאת אם אתה זקן והתיק שלך מתרסק בדיוק כשאתה אמור לצאת לפנסיה ולהתחיל למשוך ממנו כסף, אז אכלת אותה. נוסחא פופולרית אחת להתמודד עם כך היא להחזיק את שיעור האג"ח בתיק לפי הגיל, כלומר: בן אדם בן 20 יחזיק 20% מהונו באג"ח ו 80% מניות. בן אדם בן 35 יחזיק 35% מהונו באג"ח ו 65% במניות. בן אדם בן 70… קרא עוד »

אחד שלא יודע

אשמח אם תוכלי להקדיש פוסט לביקורת על גישתו של מרקוביץ.
בפרט יצא לי לראות הפניה למאמר הזה מ 2009: http://www.pnas.org/content/106/30/12267.full
טרם קראתי אותו לעומק אבל מעניין אותי להבין אם אפשר לגזור ממנו משהו אופרטיבי ופשוט יחסית.

פאטיה

תודה על הפוסט , הוא מסמן לי שאני בדרך הנכונה, מזה זמן אימצתי את הגישה של 50+50, מה שבהדרגה אני עושה שינויים בתיק ומוסיפה בהתאם לכך.

פאטיה

האג"חים הממשלתיים נראים לי די יציבים, הקונצרנים מאכזבים, בעיני הם
דומים כמו השקעה במניות.

פאטיה

חיבוק ענק לחיילי צהל, אין דברים כמוהם, ושיחזרו במהרה בשלום, אמן, ושתשקוט
כבר הארץ הזאת.
הא

אהוד

את יכולה בבקשה לתת דוגמא לקרן מחקה אג"ח ממשלתי שנותנת כיסוי מתאים לתיק הזה?

תודה רבה.

אורן

זה כבר מתומחר בשוק.

גיא

ראיתי את זה , אורן.
האמת שגם התגובה שלך תומחרה בשוק התגובות ואתה עוד תשלם על זה 🙂

ינון

הי דורין
פוסט נהדר, המידע שיש באתר שלך פשוט מעולה ולא מופיע בשום מקום אחר.
לפני כמה שנים קראתי כתבה מעניינת בכלכליסט על "מצופים פיננסים" – אפשרויות השקעה סולידיות עם תשואה חביבה – הכל נשמע נחמד מאוד וחלק מענין – האם תוכלי לחוות דעה?
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553350,00.html
כמו כן – האם מכירה דרך להשקעה בקואופרטיביים של בנקים באירופה – ומה הסיכונים?
תודה מראש

שי

סולידית יקרה,

האם תוכלי בפוסטים עתידיים להאיר את עיני הקוראים בסוגיית קרנות REIT ?

ובסוגיית קרנות אג"ח , לרבות צמודות (אג"ח חו"ל) קרנות עם פיזור אג"ח גדול (מעבר לברור מאילו שיש כאן סיכון מט"ח)

דומני שזרקור הסולידית יוכל להאיר את החושך כאן 🙂

trackback

[…] העולמי איננו תיק ההשקעות המושלם – שהרי אין תיקי השקעות מושלמים – אך הוא בהחלט פתרון ראוי, אפקטיבי, פשוט, זול ומבוזר […]

trackback

[…] המניות עולה, שוק הנדל"ן עשוי לעלות, ולהיפך. בהתאם לתיאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות, שילוב נכסים שאינם קורלטיביים זה לזה מקטין את הסיכון […]

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן