בית » השקעות » מבוא קצר לאפיקי השקעה

מבוא קצר לאפיקי השקעה

אחד הדברים המהנים ביותר בניהול תיק השקעות עצמאי הוא היכולת לבחור את הרכב הנכסים בתיק מבין מגוון אפיקי השקעה.

הדבר מאפשר למשקיע העצמאי להתנהג כמו אלכימאי מימי הביניים, שמנסה למצוא את הנוסחה המושלמת –  זו שתשרוד את הסערות הכלכליות שבדרך ושתצעיד אותו במסלול הבטוח לקראת עצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת.

קוראים ותיקים בבלוג כבר הספיקו לקרוא בנפרד על כל אחד מאפיקי ההשקעה במסגרת הדיונים בנושא מודל ההשקעה של הארי בראון. יחד עם זאת, מצאתי לנכון לכתוב פוסט מרוכז הסוקר את כלל האפיקים בתמציתיות תוך התייחסות ליתרונות ולחסרונות של כל אחד.

אני בטוחה שלמשקיעים מנוסים הפוסט הזה לא יחדש הרבה. המטרה של הפוסט היא להוות מעין נקודת ייחוס שאליה תוכלו לחזור בכל פעם שמישהו או משהו מבלבל אתכם.

כסף מזומן

שטרות מרשרשים, דינרוס, זוזים, טבין ותקילין, קאש מאני.

כל ילד יודע לזהות כסף מזומן ומסוגל להעריך כמה הוא שווה. העובדה שהמזומן כה מוכר, פשוט ונפוץ היא אחת היתרונות המובהקים של אפיק ההשקעה הזה. ויחד עם זאת, משקיע שמחזיק את כל כספו בשטרות בצנצנת או בנכסים כספיים כגון כגון פק”מ בבנק, תוכניות חיסכון, מק”מ, קרן כספית ועוד – נוטל על עצמו סיכון שהוא בדרך כלל אינו מודע לו.

הטוב:

-נכסים כספיים חסינים מפני הפסדי הון.

– כסף מזומן נזיל כמו מים. אם תפוטרו מהעבודה ותצטרכו לאכול, אפשר בקלות להשתמש ביתרות המזומנים שלכם (ראו קרן למקרה חירום) כדי לדאוג לכל צורכיכם.

הרע:

– לאורך זמן, נכסים כספיים ישיגו תשואה נמוכה מהאינפלציה. 1000 ש”ח יהיו שווים רק 744.10 ש”ח בעוד עשר שנים, בהנחה שהאינפלציה השנתית תהיה בערך 3%. בעוד 20 שנה אותם 1000 ש”ח יהיו שווים רק 553.70 ש”ח.

– היסטורית, נכסים כספיים השיגו את התשואה הנמוכה ביותר בהשוואה ליתר אפיקי ההשקעה הדומיננטיים.

יחס סיכון/תשואה:

סיכון=נמוך

תשואה=נמוכה

אופק זמן:

כסף מזומן שימושי בכל מסגרת זמן, אבל אם אתם מחזיקים בכמויות מזומן גדולות מאוד לטווח ארוך הרי שייקח לכם הרבה מאוד זמן להגיע לעצמאות כלכלית, בפרט בסביבת הריבית האפסית של ימינו. כדי לממש מטרות כלכליות דרוש אומץ רב יותר.

אגרות חוב

אגרת חוב (אג”ח) היא כתב התחייבות שמנפיקה ישות כלשהי – תאגיד או ממשלה – בתמורה להלוואה. לפי ההתחייבות, המנפיקה תשלם למשקיע ריבית מובטחת למשך תקופת ההלוואה, ובנוסף – אחרי מספר מוגדר של שנים – תחזיר את מלוא סכום ההשקעה המקורי (הקרן). זאת, כמובן, בתנאי שהמנפיק לא יעשה “יצחק תשובה” ו”יסתפר”.

יש הרבה מאוד סוגים של אגרות חוב. ככלל, למשקיעים פסיביים כדאי להיחשף אך ורק לאגרות חוב בדירוג השקעה גבוה ביותר. באופן אישי, אני סולדת מהשקעה באגרות חוב קונצרניות (שהנפיקו חברות הנסחרות בבורסה) ומעדיפה להשקיע באגרות חוב ממשלתיות הנקובות במטבע המקומי.

הטוב:

– אגרות חוב ממשלתיות הרבה פחות תנודתיות ממניות.

– היסטורית, אגרות חוב ממשלתיות הניבו תשואה טובה יותר מנכסים כספיים שתוארו לעיל.

– בדרך כלל לאגרות חוב ממשלתיות יש מתאם (קורלציה) שלילי עם שוק המניות. חשיפה לאג”ח ממשלתי אפוא בדרך כלל משווקת כדרך טובה להתגונן מפני קריסה של שוק המניות.

הרע

– היסטורית, אגרות חוב השיגו תשואה נמוכה ממניות.

– אגרות חוב רגישות מאוד לאינפלציה ולתנועה בשער הריבית. כשהריבית עולה, מחיריהן של אגרות חוב יורדים, ואילו כשהריבית יורדת, מחירי אגרות החוב עולים.

– מכיוון ששער הריבית בישראל בשנים האחרונות נמוך מאוד, יש חשש כי העלאת ריבית בשנים הקרובות תביא לירידה חדה בשוק האג”ח הממשלתי. קראו כאן.

– שוק האג”ח מורכב למדי. הרבה מאד אנשים מתקשים להבין כיצד הוא פועל.

יחס סיכון/תשואה:

סיכון = נמוך ממניות, גבוה מכסף מזומן

תשואה = נמוכה ממניות, גבוהה מכסף מזומן

אופק זמן:

אפשר לרכוש אגרות חוב המתאימות לכל תקופת זמן ולדעת בדיוק מה תהיה התשואה בהנחה שתחזיקו את האגרות עד למועד הפידיון.

סיווג משנה של אגרות חוב:

אגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה – אג”ח ממשלתית שבה שיעור הריבית נותר קבוע לכל אורך חיי ההלוואה.

אגרות חוב ממשלתיות בריבית משתנה – אג”ח ממשלתית שבה שיעור הריבית מתאפס ונקבע מחדש מדי מספר חודשים.

אגרות חוב קונצרניות – אג”ח שהונפק על ידי תאגיד/חברה ציבורית.

אגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן – אג”ח ממשלתית שבה הקרן ותשלומי הריבית הנומינליים צמודים למדד המחירים לצרכן.

אגרות חוב שאינן בדירוג השקעה (מכונה גם “אג”ח זבל”) –  אג”ח עם ריבית גבוהה מאוד שהונפק על ידי חברות עם דירוג אשראי נמוך מאוד.

מניות

מבין אפיקי ההשקעה העיקריים, מניות הן מבחינה היסטורית האפיק המסוכן ביותר עם פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר.

מכיוון שהשקעה במניות כה מסוכנת, המשקיעים דורשים “פיצוי” בדמות פוטנציאל תשואה גבוה. שימו לב למילת המפתח – פוטנציאל. אין שום ערובה לכך שהשקעה במניות תניב רווח הון או הכנסה.

חשוב להבין – כאשר רוכשים מניות, איננו מלווים כסף לחברה (בניגוד לאגרת חוב). אנחנו קונים למעשה בעלות על חלק מהחברה, וכך קונים את הזכות לקבל חלק מרווחיה בעתיד.

הטוב

– היסטורית, מניות השיגו תשואות גבוהות משמעותית בטווח הארוך מכל אפיק השקעה אחר.

– השקעה במניות מסוגלת לספק הגנה על הכסף מפני אינפלציה (בהינתן תשואה ריאלית חיובית).

– ככל שמחזיקים מניות לטווח זמן ארוך יותר, כך גדל הסיכוי להשיג את המטרות הכלכליות שהגדרתם.

הרע

– השקעה במניות חושפת את המשקיע לסיכון של הפסדי הון כבדים בכל רגע נתון. סיכון זה מתממש לעתים קרובות. אפשר בקלות להפסיד 30% מההון המושקע במניות בכל שנה נתונה.

– ההפסדים עשויים להיות ממושכים ביותר. שוק ההון היפני הוא  דוגמה קלאסית לשוק שקרס ולא החלים כבר 20 שנה – וזוהי, נזכיר, הכלכלה השניה בגודלה בעולם.

– התנודתיות הרבה בשערי המניות גורמת לפרקים להתנהגות בלתי רציונאלית של משקיעים, החל ממכירה היסטרית וכלה בניפוח של שוק בועתי. השקעה במניות כרוכה בהרבה מאוד רגש, כשהרגשות הדומיננטיים הם פחד וחמדנות.

סיכון/תשואה:

סיכון: גבוה יותר מאג”חים, נדל”ן או כסף מזומן

תשואה: גבוהה יותר מאג”חים, נדל”ן או כסף מזומן.

אופק זמן:  5 שנים זהו בעיני המינימום להשקעה במניות.

סיווג משנה של מניות:

שווי שוק – ענקיות, גדולות, בינוניות, קטנות

סגנון – מניות צמיחה לעומת מניות ערך

גאוגרפיה – מניות בחו”ל או מניות בישראל

ענף – טכנולוגיה, מוצרי צריכה וכו’

נדל”ן

נדל”ן הוא אפיק השקעה חביב במיוחד על הישראלים, אבל כוונתי כאן היא בעיקר לנדל”ן מסחרי המניב תשואה בדמות דמי שכירות והאמרת ערך הנכס. אין הכוונה כאן לבית המגורים שלכם.

חשיפה לנדל”ן  מסוג זה מתבצעת בדרך כלל דרך קרנות השקעה בנדל”ן המכונות קרנות ריט (REIT).

אף שבאופן אישי אינני משקיעה בנדל”ן, נדמה לי שחכם יותר להשקיע במספר רב של קרנות ריט מאשר לקנות דירה יחידה להשקעה באשקלון או באר שבע. ריכוז רוב ההון שלכם בנכס יחיד  מנגוד להיגיון של פיזור תיק ההשקעות, וזה עוד לפני שהזכרתי את צמד המילים המבעית “בועת נדל”ן”.

הטוב: 

– היסטורית, הסיכון והתשואה של נדל”ן היו בין מניות לבין אגרות חוב.

– קניית קרן ריט עולמית עשויה להיות דרך טובה לפזר את ההון מחוץ לגבולות המדינה.

– התשואה מנדל”ן בדרך כלל מדביקה את קצב האינפלציה.

הרע:
– בועות נדל”ן עלולות להתפוצץ, וכשזה קורה למשקיעים ולקרנות נגרם נזק חמור.

– נדל”ן איננו נזיל, מה שיכול להביא לקשיים במכירת קרנות הריט בתקופות של סערות בשווקים. במילים אחרות, הקרנות עצמן לא מצליחות למכור את הבניינים שלהן מהר אם הציבור תובע את כספו בחזרה בהמוניו.

– משקיעים ישראלים נוטים לראות השקעות בנדל”ן מבעד למשקפיים ורודים בגלל הגאות במחירי הדיור בשוק המקומי בשבע השנים האחרונות. יחד עם זאת, התשואה מנדל”ן באופן מסורתי נמוכה מהתשואה ממניות.

יחס סיכון/תשואה:

סיכון = גבוה מאג”ח ומזומן, נמוך ממניות.

תשואה = גבוהה מאג”ח ומזומן, נמוכה ממניות.

אופק זמן:

בדומה למניות.

זהב וסחורות

השקעה בסחורות היא במידה רבה הימור על מחירם העתידי של מוצרים כגון נפט, בקר וקפה. אתם מהמרים על כך שמחירה העתידי של הסחורה יהיה גבוה ביחס למחירה הנוכחי.

יחד עם זאת, מלבד זהב, קשה מאוד להשקיע בסחורות באופן ישיר. רובנו לא יכולים לאחסן מיליוני חביות נפט או שקי תירס. משקיעים רגילים יכולים להיחשף לסחורות מסוג זה דרך בקרנות סחורות (ETC, Exchange Traded Commodities) אשר עוקבות אחר שינויים במחירי חוזים עתידיים על סחורות שונות.

הטוב

– קורלציה נמוכה עם שוק המניות מסייעת להקטין את הסיכון בתיק

– לזהב בדרך כלל יש קורלציה שלילית עם שוק המניות (כשהשוק עולה, הזהב יורד – ולהיפך)

– סחורות, וזהב בפרט, מהוות גידור טוב נגד אינפלציה או קריסה של מטבעות הפיאט בתרחיש של סוף העולם.

הרע

– סחורות אינן אפיק השקעה מניב ואינן משלמות דיבידנדים.

– אין עדות חד משמעית לכך שחוזים עתידיים על סחורות הם ערובה לתשואה לטווח הרחוק.

– המנגנונים הפנימיים של קרנות מסוג ETC העוקבות אחר חוזים עתידיים – מורכבים במיוחד.

יחס סיכון/תשואה:

סיכון = בדומה לשוק המניות.

תשואה = בלתי עקבית.

אופק הזמן = סחורות הן כלי לפיזור הסיכונים הכרוכים בחשיפה לניירות ערך.

אופק זמן:

בדומה למניות.

סיווג משנה של סחורות:

– אנרגיה, לדוגמה: נפט, גז טבעי, דלק

– חקלאות, לדוגמה: חיטה, תירס, סויה, כותנה, סוכר, קפה, קקאו

– מתכות תעשיות, לדוגמה: אלומיניום, נחושת, בדיל, עופרת, אבץ

– בעלי חיים, לדוגמה: בקר חי, חזירים, עופות

– מתכות יקרות, לדוגמה: זהב, כסף, פלטינה, פלדיום, רודיום

השקעות אלטרנטיביות

קיימים כמובן אפיקי השקעה נוספים מלבד אלה שתוארו עד כה. אין לי ספק ששמעתם אגדות על אנשים שעשו הון תועפות אחרי שהשקיעו באחד או יותר מהבאים:

– קרנות גידור

– קרן השקעות פרטיות (“Private Equity”)

– מטבע זר (פורקס)

– פריטי אספנים (חפצי אמנות, מכוניות לאספנים, בולים, עתיקות, יינות יקרים וכו’).

משקיע פסיבי שבוחר להשקיע באחד או יותר מהנכסים הללולוקח על עצמו סיכון בלתי מידתי.

רוב אפיקי ההשקעה האלטרנטיביים מסוכנים מהסיבות הבאות, כולן או מקצתן:
– יש ספק רב לגבי תרומתן לפיזור תיק ההשקעות.

–  הם סובלים מעלות כניסה גבוהה או נזילות מזעזעת

–  נדרשת רמה גבוהה של מומחיות כדי שכרישים אחרים בשוק לא יטרפו אתכם.

–  קשה לנהל מעקב הולם אחר ביצועי הנכסים הללו לאורך זמן.

השורה התחתונה היא שכל משקיע יכול להרכיב תיק השקעות מפוזר כהלכה מאפיקי ההשקעה הבסיסיים: מזומן, אג”ח, מניות וסחורות (זהב)/נדל”ן.

נתקלתי באינפוגרפיקה מאוד מרשימה הסוקרת את ביצועי אפיקי ההשקעה השונים בין השנים 2013-2003.  כפי שניתן לראות, בכל שנה נכס אחר כובש את הפסגה. אם זו לא הוכחה חזקה לכך שיש לפזר את תיק ההשקעות על פני מגוון רחב של אפיקים – אני לא יודעת מה כן.

מקרא הטבלה: לבן – אג”ח ממשלתי (ארה”ב) לטווח ארוך, כחול כהה – אג”ח ממשלתי ארה”ב לטווח בינוני, אפור – אג”ח בינלאומי,  ירוק בהיר – אג”ח זבל, אדום – סחורות, ירוק – כסף מזומן, שחור – נדל”ן, סגול בהיר – מניות בינלאומיות (מלבד ארה”ב), , כתום כהה – מניות ערך גדולות, כתום בהיר – מניות ערך קטנות, תכלת – מניות צמיחה קטנות, טורקיז – מניות צמיחה גדולות, סגול כהה – ניירות ערך המירים (כגון אופציות).



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

16 תגובות

  1. תודה על הפוסט.
    אגב, לחישוב אינפלציה השתמשתי ב 1000*(0.97^20)=543.8, האם אני טועה?

  2. ההשקעה הטובה בהיסטוריה:בלי כאבי ראש,בלי פחד,בלי חוסר שינה:אינפלציה!!!!!..ובקיצור=הצמדה למדד!…תצמידו את כספכם למדד ל-20-40 שנה,ולכו לישון.אתם מיליונרים!!!..אני לא צוחק בכלל…עזבו אתכם:ממניות,זהב,אג”ח,ועוד צרות…לא תצאו מזה טוב.
    נ.ב-עשיתי תכנית חיסכון צמודת מדד+3% ריבית לפני 3 שנים,ל-10 שנים!..מה רע?…

    • מה הבעיה? הבעיה היא שהאינפלציה האמתית גבוהה יותר, מנתוני האינפלציה הרשמיים שמפרסמת הממשלה. אז אם נניח האינפלציה האמיתית היא 4% ואתה מקבל הצמדה על 2%(נתוני האינפלציה הרשמיים) כלומר התשואה האמתית שלך היא 1% על הכסף- זה בדיחה.

  3. הנה קשור לסרטון שמסביר בנוגע לאופן הזיוף

    http://www.youtube.com/watch?v=7YrMqp7R5yQ

    להתעלם מהקטעים על Silver

  4. בנדל”ן כתבת פעמיים סיכון = גבוה מאג”ח ומזומן, נמוך ממניות (כנראה במקום פעם אחת סיכון ופעם אחת תשואה).

    חוץ מזה אחלה פוסט, באמת מסכם ממש טוב 🙂

  5. אחלה פוסט

  6. יש עוד אופציה שהיא לדעתי הכי טובה: זה מניות דיבידנד, כמו KO, MCD, וכדומה.

  7. הלינק לאינפוגרפיקה לא קיים. הצלחתי לאתר את המסמך כאן:
    http://www.lealfp.com/images/The_Importance_Of_Diversification.pdf

  8. ביולוג ירושלמי

    פוסט תכליתי, ממצה ומעולה כהרגלך!
    חוזר לכאן כל פעם מחדש ועוד הפעם כל פעם מחדש ועוד הפעם כל פעם מחדש…
    תודה!

השאר תגובה