הטענה שלי לא היתה לגבי כמה הצרכן הישראלי קונה וכמה חוב יש לו, אלא מה הוא קונה ובאיזה מחיר.
הישראלי הממוצע יודע שהמחיר שמבקשים ממנו על המון מוצרים ושירותים הוא גבוה משמעותית ממה שהוא יכול היה להיות, והוא בכל זאת בוחר לשלם אותו. אם מדובר בנופש באילת, ישיבה במסעדות, רכב חדש מהחברה, הפקה של אירועים, וכו'. בכוונה רשמתי דברים שנופלים תחת מותרות ופנאי (חוץ מרכב חדש אולי, למרות שבעיני זה לגמרי מותרות), שבהם אפשר לעשות מחאה צרכנית אפקטיבית וללחוץ ע"י זה את המחירים למטה. אבל הישראלים ממשיכים לשלם ולבכות, כשכל שני וחמישי מופיע פוסט חדש בפייסבוק שגורף אלפי לייקים ותגובות מתלוננות על כמה שיקר פה.
זה קצת לכמת את הנתונים...
פעם אחת אין באמת ישראלי ממוצע
אני לדוגמא מאוד לא ממוצע, ותמיד לא הייתי נופש בארץ בגלל המחירים המאוד יקרים החלופה היתה לטוס לחול בחצי/ רבע מחיר וכך עשינו
בשנתיים האחרונות זה לא מתאפשר אז נאלצים ל"נפוש" בארץ - כן משלמים מחירים מופרזים ויקרים להחריד
מצד שני הורדנו ב80 אחוז את ימי הנופש בשנה ומשלבים ככל האפשר שינה באוהלים מתי שמתאפשר
לפעמים אתה נאלץ לקנות מוצר יקר כי אין לך חלופה ראויה (לדוגמא בתי מלון בארץ), והנה הדוגמא הכי טובה גם שירד הביקוש מאוד בגלל הקורונה המחירים לא ירדו
מהרבה סיבות יקר פה להפעיל צימר/ מלון משמעותית מחו"ל
וכן נכון אולי לשנות רגולטורית את זה
לדעתי מעבר לחיסכון לכיס של הצרכנים (שבסוף לא מאוד מעניין את הממשלה)
זה יתרום הרבה לכלכלת המדינה
תחשבו שיפתחו בצפון / דרום הארץ כפרי נופש כמו בהולנד, שבאמת לילה יעלה 300 שקל לבקתה למשפחה (ללא שירותי ניקיון, אוכל, או מצעים)
כמה אנשים ינפשו בצפון וכמה עבודה זה יכניס לעסקים המקומיים
פעם שניה זה שיש כאלה שמפרקים 5K בחודש בוולט, או מוצאים כסף שאין להם ובוכים ברור שיש ויש בכל מקום
אולי היום בגלל המדיה החברתית זה נשמע יותר אבל זה בהחלט לא הרוב
ולא כל מי שמתהדר בנוצות באמת יש לא אותם
לא מכיר הרבה משפחות שיכולות לאורך זמן להוציא עשרות אלפי שקלים בחודש על מותרות
יותר חושב שזה מקרים נקודתים שכיף לנו להשמיץ או למחזר סיפורים על השכן של ששמע את...