א. אשמח לקבל הפניה איך חישבו ב ,oecd את נטל המס
אתה יכול לראות
כאן. אמל"ק:
"The Report is concerned with personal income tax and employee and employer social security contributions payable on wage earnings. In addition, payroll taxes (see section on Payroll taxes) are included in the calculation of the
total wedge between labour costs to the employer and the corresponding net take-home pay of the employee."
כלומר - נטל המס זה ההפרש בין עלות ההעסקה, לנטו שלך. כלומר מן הסתם זה כולל את הביטוח הלאומי "של המעסיק".
אשמח לקבל הפניה לאיזה מחקר שמראה שהורדת מעמ התחלקה אפילו 30/70 עם הצרכנים
קשה למדוד את זה ישירות. יש תהליכים שלוקחים יותר זמן. כלומר אם חברה עדכנה את כל המחירים שלה על פי המע"מ הקודם, היא לא תמהר לעבוד אל תוך הלילה ולשנות את כל המחירים. מה גם שכחלק ממחירי הסחורות שאצלה, מגולמות הוצאות ששולמו במע"מ יותר גבוה (למשל הדלק של המשאית שהובילה את הסחורה). זה תהליך שלוקח זמן, ובינתיים מחירי הסחורות והמוצרים משתנים עקב המון סיבות אחרות, אז קשה למדוד את זה.
עבור מוצרים פחות תחרותיים - זה אכן לא בהכרח יגולגל ללקוח. תנובה כנראה תמשיך למכור את הקוטג' שלה באותו מחיר בדיוק, לפחות בטווח הקצר.
אבל בתחומים תחרותיים אין סיבה שזה לא יגולגל ללקוח ברובו. תסתכל למשל
כאן, יש איזה 10 חנויות שמוכרות את המכשיר בהפרש של שקלים בודדים, העיקר להיות כמה שיותר גבוה ברשימה. נניח והם תכננו להרוויח 50 שקל למכשיר. מחר מורידים את המע"מ באחוז, כלומר הם יכולים להוריד את המחיר ב 25 שקלים ועדיין להרוויח את אותם 50 שקל למכשיר. מספיק שחנות אחת תעשה את זה, והאחרות יעקבו אחריה.
אבל כל זה דיון אחר, ואני טוען טענה הרבה יותר פשוטה, שהחלק הזה של הדיון בכלל לא רלוונטי לשאלה של המס.
ג. כמו שכן כתוב בלינק בכלל לא ברור כמה ביטוח לאומי הוא מס וכמה הטבה , וכמובן שאין לשכוח שאותו מס עולה ומיטיב לשני הצדדים ולכן אין הגיון לטעון שזה רק מס שכולו על העובד.
לא הבנתי את כוונתך. הכל זה מס..היכן אתה רואה כאן הטבות?
אגב, לפי התזה שלך - כאשר מס הכנסה ירד, לכאורה כל המעסיקים היו אמורים להקטין לך את השכר ככה שהנטו שלך ישאר אותו דבר. בפועל, זה לא מה שקרה. פשוט הנטו של כל מי שמשלם מס הכנסה גדל. המעסיק אפטי לחלוטין לעניין, כי מבחינתו כל מה שמשנה זה עלות ההעסקה שלך, והיא נשארה זהה אחרי הורדת המס, פשוט גודל הצ'ק שהוא גובה בשמך ושולח למס הכנסה קטן קצת.
אני חושב שאתה מפספס כאן את הנקודה העיקרית. הדבר היחיד שמעניין את המעסיק שלך, זה עלות ההעסקה שלך. נניח הוא הקצה לכך כ 20 אלף שקל, שמתוכם הוא גובה בשמך 3000 בחודש עבור ביטוח לאומי. זה בכלל לא משנה לו איזה חלק מה 3000 מופיע לך בתלוש או לא, זה הסכום החודשי שהרואה חשבון שלו העביר לביטוח לאומי. אם מחר בבוקר רק תשונה תקנה חשבונאית, שכלל הסכום יופיע לך בתלוש - הכל ישאר אותו דבר. עלות ההעסקה, הצ'ק החודשי לביטוח לאומי, הנטו שלך, אבל כבר לא תוכל להתכחש לכך שזה חלק מנטל המס שאתה משלם. בכלל לא יהיה שום משחקי כוחות של משא ומתן, כי פשוט כלום לא ישתנה.
אין כאן שום עניין של אינטרסים, זו הדרך הנכונה והיחידה לחשב את נטל המס. בדיוק כפי שמופיע בדו"ח למעלה של ה OECD. ההגדרה היא פשוטה, זה הטריז שבין עלות ההעסקה שלך, לבין הנטו שלך (שכולל גם את ההפרשות לקרן השתלמות ולפנסיה, זה כסף שלך פשוט פחות נגיש, וגם כאן ההפרדה בין החלק של המעסיק לחלק שלך היא שרירותית ומיותרת). מי שמציג את זה אחרת - חוטא לאמת.
אני מניח שחלק מהסיבה שההפרדה המלאכותית הזו השתמרה, זה כדי ליצור את אותה הטייה כמו שיש אצלך. ככה אנשים פחות שמים לב לכמה כסף הם מעבירים בחודש לביטוח לאומי, וככה הם פחות שמים לב לכמה כסף ננעל להם בקרן פנסיה ובקרן השתלמות. על כן הם פחות מתמרמרים על ביטוח לאומי, ופחות מתמרמרים על הפטרנליזם של האוצר בנוגע להפרשה חובה לפנסיה ("המעסיק משלם מה איכפת לי", על אף שזה ממש הכסף שיכל להגיע אליך).
