קרן סל ישראלית מנוטרלת - איפה החסרונות?

[חתול לילה]

ערך המניות ב VT בקושי זז, כלכלת ישראל היא רק משהו כמו 0.4% מכלכלת העולם לכן כל שינוי בערך נבלע ברעש של מה אמר אלון מאסק על דגם 12 XS של טסלה.

לפנתיאון.
או לפה בעצם.

 

[adamshalev]

לפנתיאון.
או לפה בעצם.

הוספתי, כי אין סיכוי שאכתוב את זה שוב פעם (ועוד במקלדת של טלפון).

 

[cypriano de rore]

נהדר @adamshalev !
אקריא לילד לפני השינה

 

[החושב]

אם אתה רוצה להיות מוגן מעליית ערך השקל ביחס לדולר, המוצר שאתה צריך לקנות זה אופצית מכר על שער הדולר. בצורה זו אם הדולר עולה אתה נהנה מעליית השער ואם הדולר יורד אתה לא סובל מירידת השער.

המחיר? נכון להיום, המחיר לשנה הינו בערך 700 ש"ח לכל 10,000$ או בערך 2%.

לא רואה שום סיבה שאתה צריך להמר על הדולר גם בירידה, ולכך שאתה צריך לגדר את כל ההשקעה שלך ולא רק חלקים מסויימים ממנה שאתה מעוניין בהם לתקופת הזמן שאתה מעוניין לגדר אותם.

אני בדרך כלל אוהב להשתמש בכלים המתאימים למטרות המתאימות. אפשר לדפוק מסמרים עם מברג, אבל, לדעתי, כדאי לשמור אותו כדי להבריג ברגים ולקנות פטיש בשביל המסמרים.

 

[חתול לילה]

ארצי חושב שבגלל שהוא חי בארץ ומחזיק שבריר אחוז מכל מניה בעולם כולו, אז הוא גם מסיבה לא ברורה כלשהי לנקוט בעמדה על העתיד של צמד מטבעות שרירותי, והוא בוחר בצמד שקל-דולר, ובפרט הוא בוחר להורות לשולחן מסחר פורקס שלו לפתוח פוזיציה של שורט על דולר ולונג על שקל.

אגב, מה היה קורה לחוליו אם הוא היה לוקח בדיוק פוזיציה הפוכה?

עד כמה שאני מבין (אבל אני באמת חלש בספקולציות מט"ח) אז הלונג-דולר לא השתנה, והשורט-שקל רק הכפיל את עצמו ביחס למחיקת השקל. אז גם פה יש הפסד ריאלי?

 

[adamshalev]

אגב, מה היה קורה לחוליו אם הוא היה לוקח בדיוק פוזיציה הפוכה?

עד כמה שאני מבין (אבל אני באמת חלש בספקולציות מט"ח) אז הלונג-דולר לא השתנה, והשורט-שקל רק הכפיל את עצמו ביחס למחיקת השקל. אז גם פה יש הפסד ריאלי?

נגיד שאתה לונג 10 אלף דולר, ושורט במקביל בשקלים (34500 שח). ערך הפוזיציה הוא אפס, אבל כמובן שהברוקר דורש בטחונות בתיק למקרה שתפסיד.
עובר זמן והשקל שווה כמעט כלום. אתה עכשיו רוצה לסגור פוזיציה. אתה צריך לכסות את המינוס, אז אתה לוקח כמה דולרים מהכיס, קונה איתם 34500 שקלים חסרי ערך, ונשאר עם 10,000 דולר רווח.

 

[חתול לילה]

נגיד שאתה לונג 10 אלף דולר, ושורט במקביל בשקלים (34500 שח). ערך הפוזיציה הוא אפס, אבל כמובן שהברוקר דורש בטחונות בתיק למקרה שתפסיד.
עובר זמן והשקל שווה כמעט כלום. אתה עכשיו רוצה לסגור פוזיציה. אתה צריך לכסות את המינוס, אז אתה לוקח כמה דולרים מהכיס, קונה איתם 34500 שקלים חסרי ערך, ונשאר עם 10,000 דולר רווח.

אוקיי, אז במקרה הזה חוליו הכפיל את התיק שלו, גם במונחים ריאלים.
כי הוא עדיין מחזיק את ה- VT ששמר על ערכו, ובנוסף יש לו רווח זהה מהלונג.

שזה מסתדר לי עם איך שאני מבין גידור - הימור שיכול או להצליח בגדול או להיכשל בגדול.

 

[roneng]

שזה מסתדר לי עם איך שאני מבין גידור - הימור שיכול או להצליח בגדול או להיכשל בגדול.

הוא יכול גם להצליח/להיכשל בקטן.
לא כל יום מטבע קורס.

 

[חתול לילה]

הוא יכול גם להצליח/להיכשל בקטן.
לא כל יום מטבע קורס.

נכון. מה שחשוב להבין זה שגידור הוא הימור שנותן לך יותר/פחות ממה שהמדד עשה.
מי שפשוט רוצה לקבל את המדד לא צריך לגדר.

(ולדקדקנים: ההימור הזה בדרך כלל נותן פחות מהמדד כי יש לו עלות).

 

[גרהם]

נכון. מה שחשוב להבין זה שגידור הוא הימור שנותן לך יותר/פחות ממה שהמדד עשה.
מי שפשוט רוצה לקבל את המדד לא צריך לגדר.

(ולדקדקנים: ההימור הזה בדרך כלל נותן פחות מהמדד כי יש לו עלות).

אני נגד גידור, אבל צריך לעשות צדק עם הטיעון שכנגד.
הרעיון של גידור הוא לא להרוויח יותר, אלא "לגדר" את הסיכון. כלומר, סוג של ביטוח נגד קטסטרופה.
אגב, בניגוד לביטוח רגיל בו אתה מגובל לפרמיה, כאן שוכחים לפעמים שהקטסטרופה יכולה להיות גם בכיוון השני. במקרה של קרן מגודרת, זינוק של הדולר מול השקל ובעולם עשוי גם להחליש מאד את שוק המניות וגם להותיר את המגדרים בעיניים כלות כשהשער יעלה ל5 או 6 והם לא ייהנו מכך.
מצד שני, יצואנים (הייטקיסטים) יכוויחו במקרה כזה דרך שכר העבודה שיעלה.

 

[roneng]

הרעיון של גידור הוא לא להרוויח יותר, אלא "לגדר" את הסיכון. כלומר, סוג של ביטוח נגד קטסטרופה.

נכון.
אבל זאת בדיוק הטעות של כל מגדרי המטח - מה שבפועל הם עושים זה לא "לגדר" את הסיכון אלא הימור שיכול לתת להם תשואה גבוהה יותר או נמוכה יותר.

אגב, בניגוד לביטוח רגיל בו אתה מגובל לפרמיה, כאן שוכחים לפעמים שהקטסטרופה יכולה להיות גם בכיוון השני. במקרה של קרן מגודרת, זינוק של הדולר מול השקל ובעולם עשוי גם להחליש מאד את שוק המניות וגם להותיר את המגדרים בעיניים כלות כשהשער יעלה ל5 או 6 והם לא ייהנו מכך.

יותר מזה, הם שוכחים שגם במקרה של קטסטרופה הפוכה (היפר אינפלציה דולרית למשל) מי שלא מגדר לא באמת יפסיד כלום. נכון שמי שגידר ירויח הרבה יותר, אבל זה רק מוכיח שזה הימור עם תוצאה של רווח מוגבר ולא הגנה מפני סיכון.

מצד שני, יצואנים (הייטקיסטים) יכוויחו במקרה כזה דרך שכר העבודה שיעלה.

זה כבר הימור על ההשפעות של השינוי, וזה לא בהכרח נכון.
אם הדולר עולה מול "הכל" ותיהיה דיפלציה דולרית אז בהכרח המשכורות והמחירים (ריאלית) לא ישתנו.
מצד שני אם השקל הוא זה שנחלש, יש סיכוי טוב שגם שאר האנשים בארץ יחוו אינפלציה. וכנראה שאינפלציה גבוהה מספיק תתבטא גם בשכר ובהכנסות של אנשים שלא עובדים מול חו"ל.
אבל שוב, כל אלו הם השערות על השפעות מסדר שני.

 

[ערן1]

הי חבר׳ה,

אז לקחתי לי קצת זמן לקרוא ולהתעמק בכל מה שכתבתם. המון תודה במיוחד ל-@adamshalev ו-@roneng על ההשקעה והמאמץ להסביר באריכות לאנשים כמוני, ללא הרקע המתאים.

ואחרי שקראתי מספר פעמים, וחשבתי, אני חייב להודות שאני עדיין לא מבין את הכל, או לא מסכים עם חלק מהדברים.

יתכן וחלק מהקושי נובע מהגדרה לא נכונה אצלי של ״גידור״. אני השתמשתי במונח ״נטרול״ (שראיתי איפשהו בפורום), והאמת שאין לי מושג איך עושים את זה טכנית (האם זה לונג/שורט שהזכיר @adamshalev שאני לא יודע מה זה בדיוק, או כלים אחרים, כמו אופצית מכר או כמו מה שמוזכר בפוסט של נתן) אבל זה לא משנה.
ה״נטרול״ שאני דמיינתי (ויתכן בהחלט שאין כזו חיה, על אף שאני חושב שזה מה ש-@החושב הזכיר בפוסט שלו), הוא מין אופציה, שעולה ככה וככה (כ-2%?), ומבטיחה לי שבמידה ובעתיד הדולר יהיה שווה פחות שקלים ממה שהוא היום, אני עדיין אוכל להמיר דולרים לשקלים בשער של היום. לגבי האפשרות שכל דולר יהיה שווה יותר שקלים מהיום, פחות קריטי בעיני אם אני יכול ״להנות״ ממנה או לא. אם אפשר לייצר מצב כזה (שאני לא נפגע בירידות אבל כן מרוויח בעליות), אחלה. ואם לא (כלומר לא נפגע בירידות אבל גם לא מרוויח בעליות), דיינו.

הסיבה שאני מזכיר את זה שוב, היא שכשאני קורא את התשובות שקיבלתי, זה נדמה לי שאנחנו מדברים על משהו שונה.
אולי זה שוב חוסר הבנה בסיסי.

עכשיו אתייחס ספציפית לפוסטים של @adamshalev ושל @roneng, וארפרר להגדרה שלי מעלה של ״נטרול״.

וסליחה מראש אם אני נשמע חצוף, אני מתייחס מאוד בכבוד לתשובות שלכם, ואני חופר כי חשוב לי להבין, לא בשביל להתנצח.
ואבין אם התייאשתם כבר...

מה יקרה אם הדולר יתרסק יחסית לכל דבר בעולם (היפר אינפלציה דולרית)? פתאום כיכר לחם או ליטר חלב יעלו לאמריקאי מאות אלפי דולרים.
במקרה כזה המניות יעשו תשואה של אלפי אחוזים במונחים דולריים, אבל במונחים ריאליים הם כנראה לא יזוזו באמת (וגם לא יחסית למטבעות אחרים בעולם).
האם מבחינת במצב כזה "מה שהסחורה עושה" זה באמת אותם אלפי אחוזים (יחסית לדולר) או שהתשואה האמיתית היא 0 (התנועה יחסית לכל שאר המטבעות)?

או לחלופין, מה קורה אם פתאום הדולר מתחזק יחסית ל"הכל" (דיפלציה מטורפת)?
במצב כזה המניה שאתה מחזיק פתאום מאבדת עשרות אחוזים מהשווי שלה יחסית לדולר, למרות שהיא לא באמת זזה יחסית לשאר המטבעות (וגם לא יחסית לשווי הריאלי שלה).
האם במקרה כזה אתה באמת רוצה את התשואה יחסית לדולר (שהיא שלילית), או שאתה מעדיף לקבל את התשואה הריאלית?

אני לא יודע למה תמיד בדיונים האלה הולכים לנקודות הקיצון הלא סבירות.
כן, זה כבר קרה בעבר, ויכול לקרות בעתיד, אבל הרבה יותר מעניין אותי תרחישים נפוצים (כגון שינויים של 10-30% ביחס השקל-דולר) מאשר תרחישי יום הדין.
תרחישי יום הדין יש כל מיני, ואני כנראה יכול לחשוב על כאלה שדופקים אותי ללא קשר לבחירות שעשיתי (למשל נטרלתי או לא נטרלתי).
אני מפספס משהו? למישהו בפורום יש אינדיקציה שבסבירות גבוהה אנחנו הולכים לתרחיש ״היפר-משהו״?

הכפית היא כסף, כמו דולר או שקל או יורו או רובל.
כל אלו לא באמת קיימים. אתה תקוע במחשבה של איך לכופף את המטבע לרצונך, אבל הוא לא קיים.
המטבע הוא רק אמצעי מדידה מופשט. כשאני שואל אותך מה השווי של 10 קילו תפוחי אדמה, אתה יכול לענות בשקלים, או בדולרים, או ברובל, או בביטקוין, או בגרמים של זהב, או בזרעים של פרח לוע הארי, או במספר דקות העבודה שלה - כל אלו ואינספור אחרים הם דרכים לגיטימיות לאמוד ערך, כולם מונפצים ושרירותיים באותה מידה - הערך הוא ה-10 קילו תפוחי האדמה, המספר 20 שקל או 5 דולר או 5 שקי זרעים הם מדדים.
המספר 3330 דולר למדד סנופי, הוא לא הערך של המניות במדד. הערך שלהם הוא המניות. המספר הזה הוא סתם מדד בסרגל מדידה שרירותי. בארהב משתמשים בסרגל שנקרא דולר אבל ברוסיה מפרסמים את הערך של סנופי עם סרגל מדידה שנקרא רובל וביפן מפרסמים את הערך של סנופי בסרגל שנקרא ין. אלו מספרים שונים בסרגלים שונים. אין אחד שנותן תשובה נכונה והשאר טועים, הם כולם שגויים כי הם כולם סתם דרכים למדוד ערך.

יש כאן משהו בסיסי שאני לא מבין.
איך בדיוק למניה יש ״ערך״? הייתי מבין אם היית כותב ״שווי״.
להבנתי המוגבלת, מניה היא חתיכת בעלות בחברה. לחברה יש ערך אינטרינזי שנקבע לפי כל מיני שיטות כלכליות, אבל למיטב ידיעתי אין שיטה אחת מוחלטת ומוסכמת להעריך שווי כלכלי של חברה. ולכן לכל מניה יש חתיכה קטנה בערך החברה, אבל הערך הזה אינו אבסולוטי ומוסכם.
מחיר המניה לא נובע (רק) מערך החברה, אלא (בעיקר?) מכמה אנשים מוכנים לשלם על בעלות במניה (שהוא, בין היתר, פועל יוצא של הערך שלה, אבל גם פועל יוצא של בכמה אנשים מוכנים למכור - במילים אחרות, ״שוק״)?
(זה כמובן שונה כשמבצעים רכישות של חברות, אבל לא בזה עסקינן).
האם הסיבה שמחיר המניה של אפל עלה ביותר מ-100% בשנה האחרונה הוא בגלל שערך החברה הכפיל את עצמו? או בגלל שבשוק בו אנחנו נמצאים, היה עודף ביקוש למניה, מה שגרם לעליה (בלתי-סבירה) במחירה?
בתור אחד שעוקב אחרי אפל מקרוב, לא נראה לי שהערך האינטרינזי שלה הכפיל את עצמו. היא לא חברה פי 2 יותר טובה, או עם פוטנציאל הצלחה כפול, או מכירות כפולות או כל מדד אחר שתרצה לבחור בו. כן, החברה במסלול חיובי, אבל לא הכפילה שום דבר תוך שנה.
זה השוק שגרם למחיר המניה להכפיל את עצמו.

אז אני חוזר למה שכתבת - חשבתי שמה שיש זה דווקא הכפית (הכסף), והיא מגלמת את הערך של החברה.
מניית החברה נסחרת במטבע מסוים, לא?
לא יודע בדיוק איך עובדות המניות הדואליות (שנחסרות ביותר ממטבע אחד), אבל אני מנחש שהשער של החברה בכל אחד מהמטבעות בכל רגע נתון קרוב מאוד ליחס בין המטבעות (אחרת אפשר לקנות מניה במטבע א׳ ולמכור במטבע ב׳ ואז להמיר חזרה ולהרוויח ים של כסף? לא יודע אם זו אפשרות טכנית, או שאתה ״נעול״ למטבע בו קנית).

בשורה התחתונה, לא מצליח להבין את מה שאתה (וגם @roneng) כותבים לגבי ״ערך ריאלי״. זה נשמע לי כמו משהו ערטילאי.
כדי להנות מהערך הזה במכולת, אני צריך למכור את המניה (במחיר השוק, במטבע בו היא נסחרת, ואז להמיר למטבע שלי) ועם המטבע הקשה ללכת למכולת.

והמכולת שלי, ורופא השיניים שלי, והאוניברסיטה של הילד, לא משנים את מחיריהם לפי שערי המטבע בו המניה נסחרת (במקרה שלנו דולר). אלא ממשיכים לעבוד בשקלים, ו״נושמים״ הרבה יותר לאט מהשינויים בשערי המניה או בשערי המטבעות.

ובגלל זה אכפת לי מה עשה הדולר ביחס לשקל. כי כשנקבע שער המניה, הוא נקבע לפי השוק, והשוק עובד בדולרים, ולאף אחד שמה לא אכפת מה יחס השקל דולר (כלומר זה לא משפיע על מחיר השוק הדולרי).
והדולר-שקל משתנה בגלל גורמים מאקרו-כלכליים כאלה ואחרים, שלא קשורים בהכרח למחיר המניה שאני מחזיק.
לכן חשובים לי שניהם.
אני חושב...?

קיצר סורי, איבדתי אתכם בדרך...

[QUOTE="adamshalev, post: 320316, member: 45"][USER=5787]
כשאתה רוצה להחזיק במניות אתה צריך פשוט לקנות את הנכס הזה - מניות, ואתה תקבל את הערך שלהן. את הערך הזה תמדוד איך שאתה רוצה בדולר או רובל או שקל, אבל זה לא ישנה את הערך.
[/QUOTE]

שוב, לא מבין מה זה ״תמדוד איך שאתה רוצה״. זה לא איך שאני רוצה, אלא כמה מוכנים לשלם לי על המניה שאני מחזיק, וזו שוב פונקציה של המטבע.

[QUOTE="adamshalev, post: 320316, member: 45"][USER=5787]
אבל אז אתה בא ואומר, לא אני לא רוצה רק להחזיק את הנכס של המניות, אני רוצה גם בנוסף להרוויח/להפסיד כסף כאשר היחס בין הרובל לשקל משתנה. סליחה בעצם כאשר היחס בין הפאונד לשקל משתנה. סליחה בעצם כאשר היחס בין הדולר לשקל משתנה. למה בעצם בחרת להמר גם על היחס של דולר-שקל דווקא ולא רובל-שקל? הרי הערך של מדד סנופי נמדד בשלל מטבעות, עשרות מהן.
[/QUOTE]

קודם כל, אני לא מבין למה אתה אומר ״להמר״. לפי ההגדרה שלי למעלה של נטרול, אני לא מהמר, אני מבטח (אולי לא ארוויח כמה שיכולתי, אבל בטח לא אפסיד).
אם אני מבין אותך נכון, ההימור הוא שאני מקווה שהדולר לא יהיה שווה יותר שקלים, כי אז זה אומר שהייתי יכול להרוויח יותר. אז אני לא רואה את זה כהימור, כי ויתרתי על זה מראש.

ולא מבין למה מוצגת הדילמה של המטבע, כאילו לכאורה אני לא יודע איזה יחס מטבעות מעניין אותי... אני יודע בדיוק!
בארץ אני משלם בשקלים.
את המניה קניתי, בסופו של יום, במטבע מסוים, לא? נגיד דולר.
כלומר בתהליך הקניה המרתי שקלים לדולרים ואז קניתי מניות בדולרים.
כשאני מוכר את המניה אקבל דולרים, ואותם אמיר חזרה לשקלים.

לא ככה?

[QUOTE="adamshalev, post: 320316, member: 45"][USER=5787]
ננסה משהו אחר, ואולי זה גם יגרום לך להבין:
שלמה מחזיק את כל הונו על פני אדמות בקרן VT שמחזיקה את כל מניות העולם. הוא מרגיש בטוח בהחלטתו כי הוא מחזיק שבריר מהרווחים של כל חברה בעולם. אין לו אגורה נוספת לזכותו ואין לו עבודה ויש לו אישה ו-5 ילדים לדאוג להם. שלמה גם אוהב לעשות את כל המעקב הוצאות והכנסות שלו בשקלים אז הוא יודע כמה הוא מוציא בשקלים וכל פעם ש VT מחלק לו דיבידנד הוא מתעד כמה זה שווה בשקלים (שלמה גם לא צריך לעבוד קשה כי גליון נתונים של גוגל עושה את זה אוטומטית בשבילו).
[/QUOTE]

לגבי הסיפור הנחמד שלך (באמת סחתיין), אני לא יודע בדיוק מה זה לונג ושורט ומה בדיוק עשה ארצי עם הכלים האלה, אבל:
1. שוב תרחיש יום הדין, וכנראה יש גם תרחיש יום הדין הפוך? האם זה באמת סביר שיקרה?
2. לפי הגדרת הנטרול שלי מלמעלה, ארצי עדיין אמור להיות יכול למכור את המניות בדולרים ולהמיר אותם לשקלים בשער המקורי, בזכות הביטוח שעשה... אז אתה שוב משתמש במילים ״הימור״ ו״הפסד״, ולא ברור לי למה הימר ולמה הפסיד - היתה לו תעודת ביטוח!



אחרי כל החפירה הזו, אסכם ואומר שלא הבנתי למה מדברים על ״ערך״, ולמה לכאורה כל מה שצריך להיות לי חשוב זה שיש בידי את המניה וה״ערך״ שלה, ובכלל לא אכפת לי משערי המטבע.

מה שכן הבנתי, ואולי זה מספיק, זה שהביטוח הזה (אם בכלל יש דבר כזה), הוא די יקר, ולאורך שנים, במיוחד בתרחישים סבירים של תנודות מעלה-מטה של 10-30%, אני משלם הרבה כסף. האלטרנטיבה של לא לבטח היא בעיני ״הימור״ שאומר ״כשאבוא למכור, יהיה בסדר עם שער הדולר״. אבל לפחות חסכתי את עלות הביטוח כל השנים.
או שלפחות המניות בדולרים עלו ככ הרבה שגם אם ברגע נתון כשאני מוכר השקל נמוך ב-20% מתחת למה שהיה כשקניתי, הרי הרווחתי כמו חזיר באחוזים דולריים אז לא נורא שאני מוותר על 20% בהמרה חזרה לשקל.

בשורה התחתונה, כנראה שלא אגדר/אנטרל/אבטח, אבל אולי לא מהסיבות ״הנכונות״ וה״טהורות״ שניסיתם להסביר לי...[/user][/user][/user]

 

[adamshalev]

@ערן1
קרנות מניות מגודרות/מנוטרלות (אותו דבר), משתמשות בחוזים עתידיים.
חוזה עתידי על שער שקל-דולר זה מכשיר פיננסי בין שני אנשים (ששודכו ע״י הברוקר) שאומר שאם השער עולה ב-1% וערך החוזה הוא 100,000 דולר אז צד א׳ משלם מהכיס 1000 דולר לצד ב׳, ואם השער יורד ב-1% אז צד ב׳ משלם מהכיס לצד א׳. ככה כל יום צד אחד משלם לשני בהתאם לתנועת ערך החוזה. זה לא ביטוח, אתה לא משלם פרמיה ואתה לא מקבל פיצוי במקרה של אירוע כלשהו. זה פשוט הסכם (חוזה) בין שני צדדים שבו אחד הצדדים לונג על מדד מסויים (למשל שער שקל-דולר) והצד השני שורט על אותו מדד (שזה שקול להיות לונג דולר-שקל).
אופציה לעומת זאת, זאת פרמיה שאתה משלם תמורת הזכות לקבל פיצוי במקרה שאירוע מסויים מתרחש אבל אם הוא לא מתרחש הפרמיה ששילמת הולכת לפח. למשל אם אתה רוצה לבטח את עצמך נגד תרחיש ששער השקל-דולר לא ירד מתחת לרף מסויים אבל לא אכפת לך שהוא יעלה, אתה רוכש אופציה על השער הזה עם תאריך תפוגה ספציפי. קרנות לא משתמשות באופציות, אבל אתה יכול לקנות אותם בעצמך (ללא ממליץ, ככה מפסידים את המכנסיים).

לכן אתה צריך להבין שהקרנות הישראליות המנוטרלות לא נותנות ביטוח, הן פשוט נוקטות בפוזיציה על שער השקל-דולר דרך חוזה, והן בונות את הפוזיציה ככה שהיא תהיה כגודל תיק המניות כולו, זה מבטיח שכל שינוי בשער מדד המניות הנמדד בדולר יתורגם לשינוי מקביל באחוזים הנמדד בשקל.
ארצי בסיפור שלי נדפק כי החוזה הבטיח ששינוי של 0% בדולרים תורגם לשינוי של 0% בשקלים, בזמן שהשקל ירד בערכו לאפס, משמע ערך התיק כולו ירד לאפס. ואילו התיק של שלמה לא הכיל שום פוזיציה על מטח, ולכן התיק שלו שמר על ערכו (ובשקלים נתן תשואה של פי 1000, על מטבע שירד בערכו פי 1000, כלומר תשואה ריאלית של 0%).
התוספת הזאת של פוזיציה על מטח בתיק מניות היא ההימור, והיא *****חושפת***** אותך לסיכון מט״ח שלא היה קיים קודם לכן. אתה מוסיף סיכון מט״ח בנסיון להמנע מסיכון מט״ח רק כי אמרו לך או אתה חושב שבגלל שבארה״ב מודדים את ערכן של מניות בדולרים אז הן גם חשופות לדולרים, אם כי ניסינו להסביר לך למה זה לא נכון, אז תרגיש חופשי למדוד את ערך המניות בשקלים אם זה יותר נח לך. כיוון שזה קשה למדוד את ערך המניות, ומישהו כבר עשה עבורך את כל העבודה הקשה והוא השתמש בסרגל מדידה דולרי, כל מה שאתה צריך לעשות זה להמיר את היחידות מידה הדולריות לשקליות וזה 100% שקול לאם היית מודד את ערך המניות בשקלים.

 

[daniel88]

@adamshalev נניח ואני רוצה לגדר את עצמי במידה מסוימת מייסוף השקל ללא תשלום הגידור, אוכל להשקיע בחברות שעיקר פעילותן בישראל ( נדלן, בנקאות, הלוואות חוץ בנקאיות ועוד...) לא כך?

 

[adamshalev]

@adamshalev נניח ואני רוצה לגדר את עצמי במידה מסוימת מייסוף השקל ללא תשלום הגידור, אוכל להשקיע בחברות שעיקר פעילותן בישראל ( נדלן, בנקאות, הלוואות חוץ בנקאיות ועוד...) לא כך?

סביר להניח שהן חשופות לשקל במידה רבה אז כן, אבל אתה משנה את תמהיל הסיכון המנייתי שלך גם, ואם זה מפיזור מנייתי עולמי לריכוז ישראלי זה לקיחת סיכון גדול מפני עצמו (אחד שאני לא הייתי עושה).

 

[daniel88]

סביר להניח שהן חשופות לשקל במידה רבה אז כן, אבל אתה משנה את תמהיל הסיכון המנייתי שלך גם, ואם זה מפיזור מנייתי עולמי לריכוז ישראלי זה לקיחת סיכון גדול מפני עצמו (אחד שאני לא הייתי עושה).

כמובן שמדובר בסיכון בפני עצמו, לא מכחיש אבל כן תוהה האם יש להישמר במידת מה מייסוף השקל. הסיכונים וההשכלות ברורים ומצד שני חלק לא מבוטל מההוצאות שלנו הן שקליות (חלק מהמשכנתא, חלק מהקניות בסופר, ביטוחים ועוד ועוד)

 

[חיים 111]

כמובן שמדובר בסיכון בפני עצמו, לא מכחיש אבל כן תוהה האם יש להישמר במידת מה מייסוף השקל. הסיכונים וההשכלות ברורים ומצד שני חלק לא מבוטל מההוצאות שלנו הן שקליות (חלק מהמשכנתא, חלק מהקניות בסופר, ביטוחים ועוד ועוד)

בתרחיש של ייסוף משמעותי, הציפייה היא שרוב המחירים ירדו. למעט משכנתא במחירים קבועים שנלקחה לטווח רחוק שלא צפה את הייסוף הזה. רוב שאר ההוצאות, יתאימו את עצמן.

 

[MarketTimer]

אתה יכול לקנות קרן לא-מנוטרלת שנקובה בשקלים, ואז לא תחשוב שאתה "עובר דרך הדולר" כשאתה מוכר אתה הקרן בשביל לקבל שקלים.

 

[Plato]

@ערן1

המספר 3330 דולר למדד סנופי, הוא לא הערך של המניות במדד. הערך שלהם הוא המניות. המספר הזה הוא סתם מדד בסרגל מדידה שרירותי. בארהב משתמשים בסרגל שנקרא דולר אבל ברוסיה מפרסמים את הערך של סנופי עם סרגל מדידה שנקרא רובל וביפן מפרסמים את הערך של סנופי בסרגל שנקרא ין. אלו מספרים שונים בסרגלים שונים. אין אחד שנותן תשובה נכונה והשאר טועים, הם כולם שגויים כי הם כולם סתם דרכים למדוד ערך.
כשאתה רוצה להחזיק במניות אתה צריך פשוט לקנות את הנכס הזה - מניות, ואתה תקבל את הערך שלהן. את הערך הזה תמדוד איך שאתה רוצה בדולר או רובל או שקל, אבל זה לא ישנה את הערך.

נקודה קריטית, לדעתי מכאן נבע הבלבול. מניות הן מניות הן מניות. כשאני קונה מניה אני כעקרון בכלל לא חושף את עצמי לסיכון מטבע. וזה באמת לא אינטואיטיבי, ולכן חשוב להדגיש את זה, כמו שגם רונן עשה. האנלוגיה לא מדויקת, אבל לצורך העניין, אם קניתי במכולת קילו תפוחים ב-10 ש"ח, יש לי עכשיו קילו תפוחים. לא 10 ש"ח. קילו תפוחים. גם אם שער השקל-דולר יתחרפן, זה לא ישנה את העובדה שיש לי קילו תפוחים ביד.

 

[Michel]

אבל מה אם אדון ארצי מחזיק מיליונים בשקלים, אבל בנוסף מחזיק משכנתא (לא צמודה), ובנוסף סגר עיסקה לקניית נכס בתשלומים שקליים לשנים הבאות? הרי ברגע שלקח את מיליוני השקלים והפך אותם לדולרים (בלי קשר לקניית המניות), הוא הפך לחשוף לשינויי מט"ח וסביר שיירצה לגדר את עצמו. אחרי שגידר את עצמו הוא נרגע והחליט לקנות מניות VT. האם הגיוני שיבטל את הגידור כל עוד יש לו התחייבויות רבות בשקלים?