ההחלטה שלי היא כל עוד אין לי מידע ברור שהילד יסבול בטירוף כל חייו (לא תסמונת דאון או פיגור אלא משהו כמו כאב פיזי עצמתי בלתי פוסק) אני לא מעוניין בהפלה ואני אעשה את כל שביכולתי להעניק לילד את החיים הכי טובים שאני מסוגל. גם היה לי מאוד חשוב להגיע להחלטה הזו לפני שהתחלנו עם הבדיקות מכיוון שגם במצב שהכל מצויין -
לי אישית חשוב שאוכל להגיד לילד שלי שאני החלטתי שאני בשבילו בכל מצב. כמובן שזה משמעותי למצבים בהם מתגלים בעיות לאחר הלידה...
זו ההחלטה שלי במידה והייתי לבד.
מכיוון שאני לא לבד - שיתפתי את אישתי שזו ההחלטה שאני הגעתי אליה אבל הבהרתי לה שאני רק 50% כאן ושמבחינתי ה well being שלה בשלב זה קודם לתינוק שעוד לא נולד. לה כן היה חשוב לעשות את רוב הבדיקות והיא לא היתה בטוחה מה איך היא תגיב לתוצאות ומה תהיה ההחלטה שלה במידה ויהיו בעיות.
כבר עברנו את כל הבדיקות והכל בסדר עד כה כך שהיא לא היתה צריכה לעמוד בדילמה
בכל אופן, אני מאוד שלם עם ההחלטה שעשיתי והיא גם תקפה להמשך הדרך. זו הגישה האישית
שלי ואני חושב שבאופן הזה אני אהיה ההורה הכי טוב
שאני יכול להיות.
כמובן שכל החלטה של אדם אחר (ושל אישתי בפרט) היא לגיטמית ואני מעריך ומכבד אותה.