לא רק שהדיון המשפטי הוא עקר, הוא כרגע לא באמת רלוונטי, למרות שבאופן פרדוקסלי זה הדיון היחיד שצריך להיות רלוונטי.
כל הסיפור של שטייף-נווה, והשגת ראיות תוך פגיעה בפרטיות, הוא במידה רבה non issue מבחינה משפטית טהורה. כלומר כמובן יש פיקנטריה ושאלות משפטיות אקדמיות עם טוויסט חדש ומעניין, אבל בפועל המסגרת המשפטית הקיימת מספיק רחבה וגמישה כדי להכיל את כל הסיפור. אין פה שום דבר מרעיש או פורץ גבולות. ועורכי הדין של נווה יודעים זאת היטב.
המאבק הוא בכלל לא משפטי (כרגע) אלא תקשורתי על דעת הקהל. ופה הם ויועצי התקשרות שלהם עובדים ב 150% תפוקה. הדיון כאן בפורום הוא דוגמה טובה. אנשים "יודעים" מה שטייף עשתה או לא עשתה. אנשים "יודעים" מה מותר ומה אסור. אנשים "יודעים" לדבר על פגיעה בפרטיות, ופסילת ראיות, ופריצה למכשירים. אנשים "יודעים" ש"נחצו גבולות".
אנשים מדברים בשיח משפטי אבל מבלי באמת להבין לעומק על מה הם מדברים, ובעיקר חוזרים על דברים שקראו בכתבות שמתבססות על חצאי אמיתות והדלפות מטעם בעלי עניין. כל מי שמכיר ומבין בהליך משפטי, יודע שאת העובדות החשובות והמשמעותיות באמת, גם המשטרה/פרקליטות וגם עו"ד של נווה שומרים קרוב לחזה. התמונה המלאה תיוודא רק כשיוגש כתב אישום, וזה לא יקרה בקרוב, אבל הנה, הציבור כבר בטוח שהוא יודע מה התמונה המלאה. אגב, זה בדיוק מה שביבי עושה. הוא הצליח לעוות בצורה לא רעה בעיני הציבור את התמונה העובדתית/משפטית, בעזרת היקפים מדהימים של יח"צ וכתבות מטעם. השיקול שלו שבסוף דעת הקהל תוכל לגבור על מערכת המשפט. לא יודע אם יצליח לו או לא, אבל למרות שעו"ד של נווה מנסים לעשות משהו דומה, נווה הוא לא בקליבר של ביבי, ולא חושב שיש לו מספיק כסף/הון פוליטי, כדי להמשיך להשאיר את הסיפור שלו בכותרות. ובסופו של דבר, הוא לא באמת מעניין את הציבור...