הקדמה קלה: אני נוטה להסכים עם הטענות שלך ושל
@cypriano de rore בדיון כאן. ההתייחסות שלי היתה נקודתית לטענה שהאוניברסיטאות לא משווקות את התואר ככזה שמביא פרנסה יפה - זה מאוד לא מדוייק.
כמובן, אפשר לצפות מאנשים שיבינו את זה, ושיבינו שאין חפיפה באינטרסים שלהם ושל החוג כי אם החוג לא יביא מספיק סטודנטים, החוג יצומצם (אני כותב בלשון עתיד אבל תיאור מדוייק יותר יהיה לשון הווה ואף עבר), וגם חוקרים במדעי הרוח הם בעלי אינטרסים.
מצד שני יש הסכמה ציבורית רחבה יחסית (לא מקיפה, כמובן) שתואר ראשון הוא צעד מובנה בדרך לפרנסה. הדחיפה של דור ההורים את דור ה-Y ללימודי תואר (עשיתי פה הכללה גסה כדי לפשט את הטיעון. אני לא עומד מאחוריה. גם הגדרת הדורות היא בעייתית) מובילה רבים מ"דור ה-Y" לבחור במסלולים האלו מתוך תפיסה שגויה של התרומה של הלימודים האלו ליכולות הפרנסה העתידית שלהם. רבים מאוד מהם שוגים, ואחר כך ניצבים מול שוקת שבורה. בעיה שלהם? בהחלט, אבל התלונות שלהם לא מנותקות מהמציאות, וההתמודדות ההתנהגותית שלהם אם השוקת השבורה היא קצת מובנת, למרות שהיא רעה להם.