• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

נסיון עם ריטלין?

  • פותח הנושא פותח הנושא אנא-אל
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
יש לך מקור? תימוכין? ביסוס?
היכרות עם כמות לא קטנה של תלמידים שחלק לא קטן מהם לקחו ריטלין וההשפעות היו נוראיות (הם נראו כמו זומבים מהלכים בקיצור). יש לי מדגם לא קטן (גם אם תגיד שאולי לא מייצג) של חברי לכיתה שזה לא עזר להם (מבחינתי שיפור מ90 ל100 נחשב כלום. גם שיפור מ80 ל100. גם מ70 ל100 אם ההשפעות הם הפיכה לזומבים).
הבעיה הכי גדולה של מערכת החינוך, היא שרוב המורים הם פשוט תת רמה.
ויש רבים שהם גרועים לגמרי אבל אי אפשר לפטר אותם כי מורה מקבלת קביעות אחרי שנתיים (AKA המכשפה הזקנה שאני בטוח שלימדה את כולנו או במקרה שלי עדיין מלמדת) ומורות ותיקות יותר נחשבות כ"טובות יותר" כאשר מהניסיון שלי ההפך הוא נכון.
 
כי בית החולים מקבל כסף בין פי 3 לפי 5, עבור כל ניתוח כזה, לעומת יולדת רגילה.
אני מוחה. האינטרס הראשי של הרופאים (וכמעט יחיד) של כל הצוות במחלקת היולדות הוא לידה בריאה עם נזק מינימלי לאם ולוולד. המקרה היחיד בו רופא יבחר לנתח אישה הוא כאשר הוא חושב שהסיכון לאם או לעובר גדול יותר בלידה טבעית.
בנוסף, גם בית חולים שמעדיף (באופן יחסי) ניתוחים קיסריים, רוצה אותם מתוכננים. כל ניתוח חירום מזיק למחלקה (ובהחלט פוגע לה במשאבים).
 
נרשמתי כדי לספר על אדם בשם רוברט ויטאקר – עיתונאי בתחום הרפואה שהוציא ספרים ב-2002 וב-2010 על התרופות הפסיכיאטריות. הספרים כוללים סקירות ספרותיות מקיפות שבהן הוא מציג ש-:

- אין ביסוס מחקרי לתאוריות של "חוסר איזון כימי במוח".

- מחלות, כמו דיכאון וסכיזופרניה, נחשבו למחלות אפיזודיאליות במרבית המקרים – עד לכניסתן של התרופות, אחריהן, מרבית המקרים הפכו לכרוניים.

- אחוז ה-relapse של נוטלי תרופות פסיכיאטריות לאורך זמן (מעל שנה-שנתיים) גדול משל אלה שטופלו בדרכים אחרות. (כמובן שמושווים מקרים בחומרה דומה).

הוא לא סיינטולוג ולא שולל לחלוטין שימוש בתרופות, הוא רק טוען שהטיפול התרופתי אמור להיות כלי אחד מתוך ארסנל הכלים של המטפל (הפסיכיאטר), כאשר כיום הוא כמעט האופציה היחידה.

קראתי שבשנים האחרונות הוא מתמקד ב-ADHD. הוא כותב בעיקר על האבחנה של ההפרעה ועל תקפותה, ובלגיטימיות של מתן הטיפול התרופתי לילדים.
קישור לאתר/בלוג שהקים
הרצאות ביוטיוב
(אפשר גם לנסות לחפש 'ritalin' באתר)

----------

משהו מהניסיון האישי שלי (לא עם ריטלין),

לפני כ-10 שנים הייתי בשנה א' של תואר ראשון. התקשיתי להתרכז ולעמוד בעומס המטלות המרובות. מצאתי במקרה תוכנה שעלתה לא מעט (כ-900 ₪); זה היה מן משחק פשוט ומשעמם של כדור שנע על גבי המסך וצריך ללחוץ כשמתחלף הצבע. בהתחלה מתעייפים אחרי רבע שעה של משחק ולאט לאט מגיעים עד ל-45 דקות רצופות של תרגול.
מה שהבחנתי זה, שאחרי תקופה קצרה של תרגול (כ-3 חודשים) מידת האימפולסיביות שלי ירדה משמעותית. כלומר, הצורך לקום באמצע הלימוד, או לפתוח סתם חלון גלישה בזמן שאני יושב על כתיבת דו"ח מעבדה קטן משמעותית.

היום הם כבר לא מוכרים את התוכנה על דיסקים ויש להם גרסה וובית יקרה יותר

אצלי זה חיזק את ההשערה שהמוח שלנו הוא סוג של "שריר" שאפשר לאמן לקשב ארוך יותר, ושחוסר קשב זו הדרך שלנו להתמודד עם פעילות שמעייפת את המוח ולא מתגמלת באופן מיידי (כמו שגלישה ברשתות חברתיות מתגמלת).

לכן, אני לא שולל אמצעים שקשורים להרגלים, כמו: שינויי תזונה, מדיטציה, אימוני נשימות וכד'.

מה שאני טוען הוא שיש מקום להסתכל על קשיים בריכוז ובקשב, כעל 'חולשה' ולא כעל 'הפרעה'; כלומר, משהו שניתן לחזק בתרגול ממושך ולא בעיה או כשל שצריך לפצות עליהם. באנלוגיה, אם אני לא מצליח להרים משקל מסוים בחדר כושר, הפתרון הסביר הוא תוכנית אימונים מסודרת ולא שימוש בסטרואידים אנבוליים.

(הערה: אני מדבר בעיקר על המקרים הפחות חמורים ועל אנשים שמעוניינים לשפר את הביצועים ב-10-15%, כמו שפותחת השרשור מבקשת.)
 
@משקיע מתחיל
הציונים זה לא המדד המרכזי... בגלל ציונים לא שווה לקחת ריטלין, לדעתי לפחות. ADHD זאת הפרעה הרבה יותר מהותית מהיכולת לעשות שיעורי בית. היא משפיעה על כלל היבטיי החיים. ממליץ לראות את ההרצאה של ראסל בארקלי ששמתי באחד הדפים שהיו. בד"כ הקטע הצדדים ההתנהגותיים והחברתיים יותר דרמטיים מהלימודים.

לגבי תחושת "הזומבי", אישית, בקושי הרגשתי את זה... ואם כן אז במינונים גבוהים מידי. ואדרל אמור פחות לגרום לזה... ומהצד, נער שעשה 77 דברים שונים בדקה, והיה משתעמם מהכל, ופתאום יכול לשבת בשקט ולהתרכז במשך פרק זמן ממושך במשימה, עלול להראות מוזר... חוץ מזה שהתרופה משפיעה אחרת על כל אחד... תרשה לי לנחש שאתה קצת משליך את החוויה שלך עליהם.

בגדול זה תיאור מוכר, הוא נחקר לא מעט. במחקרים האחוז שהפסיקו ליטול את התרופה לחלוטין בגלל זה לא גבוה. אם כי, בהחלט משמעותי. זאת אחת הסיבות, שלדעתי, חייבים להיוועץ ברופא שזה העיסוק המרכזי שלו (פסיכיאטר, ניורולוג, רופא התפתחותי). ושוב, ריטלין זה לא הטיפול היחיד, וטיפול תרופתי אינו האופציה היחידה. ואני אכתוב את זה פעם השמינית, שמירה על אורך חיים בריא (התעמלות, שינה, תזונה), וטיפול פסיכולוגי- התנהגותי, עוזרים מאוד.


---
לגבי מערכת החינוך...
נתקלתי במורים צעירים גרועים, ובוותיקים טובים ולהפך.
אתה צודק שיש כאלה שהם פשוט "עייפים" ושונאים את בית הספר, המקצוע, והתלמידים. הבעיה העיקרית לדעתי היא שאי אפשר לפטר מורים. אבל גם זה שאין יותר בתי ספר פרטיים. ובכלל המערכת עצמה מפגרת עד כדי גיחוך. דוחפים 40 ילדים בכיתה, עם יכולות, כישורים, רמות התפתחות שונות, ובסוף כולם אמורים לשנן את אותם הבלים, לקראת מבחן שלא בוחן כישורים שרלוונטיים לעולם המודרני, ושוכחים הכל ברגע שיצאו מהמבחן.

אבל זה אוף טופיק וכו'....
 
נערך לאחרונה ב:
בכל הדרכה להורים מצויין במפורש שזה טיפוול שמשלים תזונה/שינה וסיוע פסיכולוגי
זה שרוב ההורים מעדיפים לסגור הכל עם כדור זו בעיה של ההורים.

אני לא נתקלתי בסביבתי בעיית זומבי, יש חוסר תגובה לחלק מהסוגים ולחלק מהמינונים (ילד גדל צריך מינון גדל לפי משקל גוף) ויש בעיית אוכל ושינה, ובכדורים הקצרים יש לפעמים נפילת מתח, ובהחלט בכל רגע
צריך לשקלל את התועלת (לימודית, חברתית, דימוי עצמי ) מול הנזק (גדילה שינה בעיות פסיכיאטריות, זומביות) ולהחליט לילד מה עדיף, לא כל ילד יחווה יתרונות וחסרונות באותה צורה ובוודאי שבתרופות שונות התגובה יכולה להיות שונה
 
הציונים זה לא המדד המרכזי... בגלל ציונים לא שווה לקחת ריטלין
100+.
שמירה על אורך חיים בריא (התעמלות, שינה, תזונה), וטיפול פסיכולוגי- התנהגותי, עוזרים מאוד.
עוד פעם אני מסכים, אבל אנשים פשוט מחפשים תרופת פלא במקום פתרון אמיתי.
ופתאום יכול לשבת בשקט ולהתרכז במשך פרק זמן ממושך במשימה
אני לא מדבר על זה (וחוץ מזה אם תבדוק אני בטוח שהנער הזה יכול להתרכז במשהו מעולה במשך כמה שעות בלי בעיה (משחקי מחשב לדוגמא)) אלא על זה שמי שלוקח את זה פשוט כבר מגיב הרבה פחות לדברים (אלא אם אחד מהסימפטומים הוא עצבנות), צוחק פחות, נראה עייף יותר וכו'.
היום הם כבר לא מוכרים את התוכנה על דיסקים ויש להם גרסה וובית יקרה יותר
יקר!
בכל מקרה נשמע מעניין, רק צריך ליצור תוכנה שעושה אותו הדבר (ולא עולה 2500 ש"ח לחצי שנה).
 
- אין ביסוס מחקרי לתאוריות של "חוסר איזון כימי במוח".
לא יודע לגבי דברים אחרים. ספציפית לגבי הפרעות קשב יש לטענה הזאת המון ביסוס.

מוזמן לחפש על הקשר בין DAT ו ADHD ו ה drdים למינהם. יש דיי הרבה מחקרים על זה. גנטיים, והתעללות בעכברים.

---
ופחות לגבי הכימי (למרות שאומרים שזה תומך, אבל אני לא מבין כיצד), ב fMRI רואים שבקבוצות גדולות של סובלים מadhd האונה הקדמית של המוח פעילה פחות, מדברת פחות עם אזורים אחרים, ושהיא פחות מפותחת.
 
אצלי זה חיזק את ההשערה שהמוח שלנו הוא סוג של "שריר" שאפשר לאמן
מסכימה איתך לגמרי.
פשוט מבחינתי תהליך טבעי שכולל אורח חיים מאד מסוים, אימונים ספציפיים ועוד, זהו תהליך ארוך מאד שאין לי זמן אליו (=מבחינתי שנים) והאמת שזה מה שעשיתי עד כה אבל אינפלציית הזמן מתחילה לתת אותותיה בגיל 24.
מבחינה אסטרטגית עדיף לי כרגע פתרון מהיר יותר=שינוי מהיר יותר בחיים, על מנת שבעתיד אוכל לעבוד על אורח חיים תומך בניחותא (מינוף?).
הציונים זה לא המדד המרכזי... בגלל ציונים לא שווה לקחת ריטלין,
ציונים זה משהו סימבולי, או התחלה של- הבדל בין 70 ל90 "בחיים" הוא משמעותי.
 
נערך לאחרונה ב:
משחקי מחשב לדוגמא))
זו אשליה, משחק מחשב מייצר רמת גירוי כל כך גבוהה שמנטרלת את הרקע ולכן לילד "קל" להתרכז
אבל זו לא חוכמה כי במציאות שבה אין רמות גרוי כאלה רעשי הרקע הנורמלים קיימים ויוצרים הסחות קבועות.
 
נערך לאחרונה ב:
הילד של ניסה
ריפוי בעיסוק - שנים
רכיבה על סוסים - 3 שנים
שחיה - שנה
סט של ביופידבק - 8 חודשים

בשורה התחתונה , למרות פגיעה בתאבון וקושי בהירדמות , בכל המדדים (ציונים, דימוי עצמי, מוסחות, קשרים חברתיים) התרופות שלקח (עברנו מספר סוגים ומינונים) עושות את העבודה, ולכן באמת צריך להבין שלרוע המזל הטיפולים האלטרנטיבים גם אם הם עובדים אינם נותנים פתרון אפילו ל 20٪ מהילדים, כמובן שאם ביופידבק היה עובד לילד זה היה עדיף פי 100 מתרופה.
ואין ספק שעבודה פרטנית בריפוי בעיסוק ורכיבה על סוסים עושה שיפור במעטפת ונותנת חוויה חיובית, אבל זה בשולי הבעיה.
לצערי אני וילדי לא מאמינים בסיינטולוגיה, הומאופטיה ונטורופטיה כדי להנות מאפקט הפלאסבו של הריפוי הגלום בהם.
 
נערך לאחרונה ב:
לצערי אני וילדי לא מאמינים בסיינטולוגיה, הומאופטיה ונטורופטיה כדי להנות מאפקט הפלאסבו של הריפוי הגלום בהם.
חחח...
כל פעם שאני קוראת משפטים מהסוג הזה (ויש בפורום הרבה) אני מגחכת. ההערצה ל"מחקרים אובייקטיבים" בפורום הזה גובלת כבר בדת.
אני יודעת שאי אפשר לשכנע מאמינים יותר מדי אז אסתפק בכך ואקווה שהחפרנים ביניכם יתחילו לשלוף מידע בקשר לאיכות המחקרים, לסיבת המחקרים, להטיית המחקרים (פייק מחקר?) במיוחד ב"מדעי" החברה, הכלכלה, הנפש והגוף (רפואה פיזית ונפשית) שלהבדיל ממתמטיקה- מדובר על סטטיסטיקות על שלל מהימנותן ולא על נוסחאות ברזל. זה מדעי כמו ניתוח טכני או אסטרולוגיה. בסופו של יום, אדם פרטי לגמרי צריך להיטיב את מצבו האישי ושום סטטיסטיקה לא מתייחסת למצב הפרטי שלך. לכן עדיף שכשאדם זקוק לשינוי כלשהו במצבו, הוא ייצא למסע של ניסוי ובדיקה אישית ויישאר עם ראש פתוח לכל אפשרות.
 
@בת עמק
כל מה שכתבת מתילתו ועד סופו אינו ראוי לתגובה רציונלית, אני חייב לציין שהיכולת שלך לקחת משפט שולי אחד מכל מה שכתבתי ולהפוך אותו לתגובה ארוכה ולא ראויה , מעוררת השתאות.
אני אעשה לך חסד ואניח שטיעוני איש הקש שהנחת בפי הם בגלל אמונה ודמגוגיה ולא ע"ר הפרעת קשב/נוירולוגיה או תחומים אחרים.
 
ההערצה ל"מחקרים אובייקטיבים" בפורום הזה גובלת כבר בדת.
קוראים לזה השיטה המדעית.. זה בדיוק הפוך.
אני מזכירה.. אף אחד לא לוקח מחקר בודד ומקים לו מקדש.
עובדות מדעיות מתקבעות כאשר אינספור ניסויים ומחקרים מצליחים להוכיח אותן שוב ושוב.

אדם פרטי יכול לעשות מה שבא לו, הוא יכול לזבוח לאל, הוא יכול לאנוס בתולות.. אולי אפילו לאדם הפרטי זה יעזור (כלומר, מצבו ישתפר בלי קשר לפולחן ההזוי, אבל הוא יקשר בין שני הדברים בכל מקרה). אבל לרוב המכריע של האנשים הפרטיים יתאים הטיפול שהוכח סטטיסטית כעוזר.
 
עוד פעם אני מסכים, אבל אנשים פשוט מחפשים תרופת פלא במקום פתרון אמיתי.
טיפול תרופתי זה פתרון אמיתי, ומאוד יעיל. יש המון מחקרים שעוסקים ביעילות של CBT (סוג של טיפול פסיכולוגי) בשילוב הטיפול התרופתי, ובלי. נחש מה התוצאות? אגב, התוצאות שונות בין מבוגרים וילדים.

שמי שלוקח את זה פשוט כבר מגיב הרבה פחות לדברים
אני חושב שאתה מדבר על רגולציה רגשית שמשתפרת מאוד... בנוסף, מעניין יותר איך הם מרגישים אינטרוספקטיבית, מאשר מה שאתה רואה. יכול להיות שאתה פשוט רואה מישהו שפתאום מרגיש הרבה יותר שליטה על מה שקורה אצלו בראש... ככה זה הרגיש לי.

להתרכז במשהו מעולה במשך כמה שעות בלי בעיה (משחקי מחשב לדוגמא)
משחק מחשב מייצר רמת גירוי כל כך גבוהה ששמנטרלת את הרקע ולען לילד "קל" להתרכז
פרסברציה*, כלומר חוסר היכולת לעבור בין משימות (/מחשבות/ פעולות), בד"כ מופיע במשימות שנותנות המון משוב (האינטראקטיביות של משחק מחשב לעומת שיעורי הבית), היא סימפטום מובהק להפרעות קשב בפרט, ולמשהו לא בסדר עם האונה הקדמית בכלל.

---
* מכונה גם hyper focus
 
פרסברציה*, כלומר חוסר היכולת לעבור בין משימות (/מחשבות/ פעולות), בד"כ מופיע במשימות שנותנות המון משוב (האינטראקטיביות של משחק מחשב לעומת שיעורי הבית), היא סימפטום מובהק להפרעות קשב בפרט, ולמשהו לא בסדר עם האונה הקדמית בכלל.
o_o

זה בדיוק אני..
 
פרסברציה*, כלומר חוסר היכולת לעבור בין משימות (/מחשבות/ פעולות), בד"כ מופיע במשימות שנותנות המון משוב (האינטראקטיביות של משחק מחשב לעומת שיעורי הבית), היא סימפטום מובהק להפרעות קשב בפרט, ולמשהו לא בסדר עם האונה הקדמית בכלל.
אתה סימנת פה כעת את כל המתכנתים שסובלים מ- context switching, חתיכת הכללה :)
 
לא יודע לגבי דברים אחרים. ספציפית לגבי הפרעות קשב יש לטענה הזאת המון ביסוס.
בהרצאה הבאה מ-2014 יש סקירה (ביקורתית) של המחקר בילדים.
לגבי חוסר איזון ביוכימי (בערך ב-12 הדקות הראשונות):
- לא נמצאה שונות ביוכימית לבעלי ADHD, כלומר, לא נמצא "חוסר איזון ביוכימי".
- ריטלין מעלה את ריכוז הדופמין במרווח הבין-סינפטי, כמו תרופות פסיכיאטריות רבות אחרות (וקוקאין). כדי לפצות על כך, יורד מספר הקולטנים. בחולדות צעירות שקיבלו ריטלין נמצא שהמצב הזה נשמר בבגרותן אחרי שהופסק מתן התרופה. כמובן, שזה לא בהכרח כך בבני-אדם.
סיכום ההרצאה (בדקה 35:30):
- שיפור בסימפטומים בטווח הקצר (14 חודשים). שיפור בקריאה. הפחתת פשיעה בבני נוער.
- לא נמצא שיפור בטווח הארוך. תופעות לוואי פיזיולוגיות, פסיכיאטריות ורגשיות. סיכון לפגיעה ברגישות מנגנון הדופמין במוח. סיכון להתפתחות הפרעה דו-קוטבית בצעירים.

מוזמן לחפש על הקשר בין DAT ו ADHD ו ה drdים למינהם. יש דיי הרבה מחקרים על זה. גנטיים, והתעללות בעכברים.
הרצתי חיפוש ב-web of science ואכן נמצאו כמה עשרות תוצאות בנושא, נראה שהתוצאה החשובה ואחת המצוטטות ביותר היא מטה-אנליזה מ-2006. נראה גם שמחקרים חדשים יותר מחזקים את הקשר הגנטי. מעניין גם לקרוא את הבלוג הזה בעברית.
אבל לענ"ד, ואני לא מומחה בנושא, חשוב להבחין בין קשר גנטי ל-מצב ביוכימי. למשל, בהתקרחות גברית טיפוסית נמצאו גנים שמנבאים נטייה להתקרחות, ובנוסף, אדם שמתקרח נמצא במצב הורמונלי שונה - יש לו עודף ב-DHT (במיוחד באזורי ההתקרחות). ממה שקראתי, לא כך המצב ב-ADHD, אין הסכמה שבעלי ADHD נמצאים במצב ביוכימי שונה.

ופחות לגבי הכימי (למרות שאומרים שזה תומך, אבל אני לא מבין כיצד), ב fMRI רואים שבקבוצות גדולות של סובלים מadhd האונה הקדמית של המוח פעילה פחות, מדברת פחות עם אזורים אחרים, ושהיא פחות מפותחת.
אני לא בטוח שזה המחקר שהתכוונת, אבל אותו עיתונאי פרסם ביקורת למחקר חשוב שהציג הבדלים פיזיולוגיים במוח.
הביקורת מנסה להצביע על כשלים מתודולוגיים בהגעה לתוצאה שנפח המוח של קבוצת ה-ADHD קטן יותר.
במאמר מופיע שקבוצת ה-ADHD היא בעלת ה-IQ הגבוה יותר, והביקורת קובלת על כך שזה לא הודגש; אבל, בסופו של דבר, מסתבר שזו הייתה טעות דפוס, וקבוצת הביקורת היא בעלת ה-IQ הגבוה ביותר במחקר.

מסכימה איתך לגמרי.
פשוט מבחינתי תהליך טבעי שכולל אורח חיים מאד מסוים, אימונים ספציפיים ועוד, זהו תהליך ארוך מאד שאין לי זמן אליו (=מבחינתי שנים) והאמת שזה מה שעשיתי עד כה אבל אינפלציית הזמן מתחילה לתת אותותיה בגיל 24.
מבחינה אסטרטגית עדיף לי כרגע פתרון מהיר יותר=שינוי מהיר יותר בחיים, על מנת שבעתיד אוכל לעבוד על אורח חיים תומך בניחותא (מינוף?).

מקובל. זו בחירה לגיטימית כל עוד מבינים שלכל בחירה יש מחיר (גם לאי-בחירה יש מחיר). מלימודייך את שוק ההון אני בטוח שכבר הבנת שזה הכל עניין של שקלול סיכון-תשואה. רוב המקורות שהבאתי מדברים על הסיכון בטיפול תרופתי בילדים (שמוחם מתפתח) - במבוגרים זה חמור פחות, אך עדיין ישנן תופעות לוואי שכדאי לקחת בחשבון. סקירת המחקרים הבאה, שנעשו על חולדות ובני אדם מסכמת ש-:
However, compared to other psychiatric medications, ADHD medications appear easier to discontinue with less severe withdrawal effects.

בכל מקרה נשמע מעניין, רק צריך ליצור תוכנה שעושה אותו הדבר (ולא עולה 2500 ש"ח לחצי שנה).
לא מבין איך אף אחד לא המציא לזה חיקוי עדיין, זה משחק ממש פשוט.
בכל מקרה, אתה מוזמן לקחת את הדיסק, אם תצליח לעקוף את הסריאל (תוקף הרשיון פג מזמן...).
 
אני חייב לציין שהיכולת שלך לקחת משפט שולי אחד מכל מה שכתבתי ולהפוך אותו לתגובה ארוכה ולא ראויה , מעוררת השתאות.
אם לא הבנתי אותך כראוי, קבל את התנצלותי. מבחינתך, הצלחת טיפולים שאלטרנטיבים לרפואה הקונבנציונאלית הם בתחום הפלסבו או שטעיתי?
קוראים לזה השיטה המדעית.. זה בדיוק הפוך.
יש מדע של נוסחאות ויש מדע המבוסס על סטטיסטיקה. יש הבדל בין 1+1=2 שתמיד יהיה נכון לבין תרופות שיוצאות לשוק אחרי שמספיק אנשים הראו שיפור. אני לא יודעת מהו אחוז ההצלחה הסטטיסטי הנדרש אבל הוא לא יעזור לאף אחד באופן אישי אם הוא לא באחוז הזה. יתרה מכך, הוא גם יכול לפספס את הנזק האפשרי לאותו אדם שכל תופעות הלוואי האפשריות בעלון לצרכן "נפלו" דווקא עליו. בתור אחת שליוותה 4 הורים (ובדרך גם חברות שאחת מהן גם הגיעה לדרכה האחרונה הרבה בזכות הטיפול המסור והשגוי)דרך האבחון והטיפול הרפואי הרגיל, ראיתי מספיק איבחונים שגויים (משני הכיוונים, גם שלילת מימצא וגם חיוב מימצא) ומספיק תרופות שתופעות הלוואי שלהן יוצרות בעיות חדשות במקרה הרע.

יש אומרים כי הרפואה הרגילה מתחילה לנוע לקראת טיפול אישי, מבוסס על התכונות האישיות, פלורת המעיים וכיוצא בה. מכירים את המחקר של 2 הערנים ממכון וייצמן (פרופ' סגל וד"ר אלינב) על תזונה מותאמת אישית על פי ההרכב הביולוגי של האדם הספציפי? חפשו את המאמר "דיאטה בהזמנה" באתר של המכון.
כשזה יהיה הכיוון, אני בשמחה אשתמש בשירותי הבדיקות, הפיענוח והטיפולים של הרפואה הזאת כחלק מסל הרפואות שלי. בינתיים אני לא נותנת קרדיט כל-כך גבוה למחקרי רפואה, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה.
 
אם לא הבנתי אותך כראוי, קבל את התנצלותי. מבחינתך, הצלחת טיפולים שאלטרנטיבים לרפואה הקונבנציונאלית הם בתחום הפלסבו או שטעיתי?

אני חושב שדי סיכמנו את הדיון, אני לא מעוניין לשקף לך את דעותי עליך ועל אמונותיך, יש מספיק קוראים אחרים שהחליטו לדון עימך.
 
נערך לאחרונה ב:

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
אם לא הבנתי אותך כראוי, קבל את התנצלותי. מבחינתך, הצלחת טיפולים שאלטרנטיבים לרפואה הקונבנציונאלית הם בתחום הפלסבו או שטעיתי?

יש מדע של נוסחאות ויש מדע המבוסס על סטטיסטיקה. יש הבדל בין 1+1=2 שתמיד יהיה נכון לבין תרופות שיוצאות לשוק אחרי שמספיק אנשים הראו שיפור. אני לא יודעת מהו אחוז ההצלחה הסטטיסטי הנדרש אבל הוא לא יעזור לאף אחד באופן אישי אם הוא לא באחוז הזה. יתרה מכך, הוא גם יכול לפספס את הנזק האפשרי לאותו אדם שכל תופעות הלוואי האפשריות בעלון לצרכן "נפלו" דווקא עליו. בתור אחת שליוותה 4 הורים (ובדרך גם חברות שאחת מהן גם הגיעה לדרכה האחרונה הרבה בזכות הטיפול המסור והשגוי)דרך האבחון והטיפול הרפואי הרגיל, ראיתי מספיק איבחונים שגויים (משני הכיוונים, גם שלילת מימצא וגם חיוב מימצא) ומספיק תרופות שתופעות הלוואי שלהן יוצרות בעיות חדשות במקרה הרע.

יש אומרים כי הרפואה הרגילה מתחילה לנוע לקראת טיפול אישי, מבוסס על התכונות האישיות, פלורת המעיים וכיוצא בה. מכירים את המחקר של 2 הערנים ממכון וייצמן (פרופ' סגל וד"ר אלינב) על תזונה מותאמת אישית על פי ההרכב הביולוגי של האדם הספציפי? חפשו את המאמר "דיאטה בהזמנה" באתר של המכון.
כשזה יהיה הכיוון, אני בשמחה אשתמש בשירותי הבדיקות, הפיענוח והטיפולים של הרפואה הזאת כחלק מסל הרפואות שלי. בינתיים אני לא נותנת קרדיט כל-כך גבוה למחקרי רפואה, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה.
כל החלטה בחיים קשורה בחוסר ודאות מסויים. העובדה שאירע התרחיש הגרוע לא אומרת בהכרח שההחלטה שגויה.
אם יודעים שתרופה עוזרת ל99 אחוז מהאנשים אז כדאי לקחת אותה גם אם בדיעבד אתה באחוז חסר המזל (בהנחה שהתועלת עולה על הנזק שבתוצאות הלוואי).
גם כשיהיו תרופות מותאמות הן לא יהיו יעילות במאה אחוז אף פעם לא תהיה ודאות מתמטית.
 
נערך לאחרונה ב:
  • אהבתי
Reactions: Roi
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ה מה עושים עם 150,000 ובלי נסיון בכלל? התפתחות אישית 12
G ביטוח רכב בחברה שומרה, למישהו יש נסיון? פוסטים מאיכות נמוכה 4
T השקעת כספי קטין בחשבון אפוטרופוס - מחפש עצות ממי שמבין/ה או בעלי נסיון בנושא שוק ההון 13
F מחפש איש מקצוע עם נסיון במסחר אוף טופיק 0
R למישהו יש נסיון עם פעמון חכם לדלת ? אוף טופיק 3
פיש נסיון להבין קורלציה בין מחיר אג"ח ממשלתי שקלי ל-30 שנה לאינפלציה שוק ההון 11
A פקודת מכירה בחשבון שגוי - נסיון לתקן שוק ההון 1
N כמה שאלות שלא בהכרח קשורות, אבל דורשות סיוע מבעלי נסיון שוק ההון 6
I מחפש יועץ פנסיוני עם נסיון בפרישה מוקדמת עקב נכות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 0
ה תואר במדעי המחשב למתכנת עם נסיון התפתחות אישית 6
L מישראל לIB ל TW למישהו יש נסיון? צרכנות פיננסית 6
S נסיון בהשקעה בחברות לא מונפקות? שוק ההון 0
L דירה במרכז - AIRBNB - למישהו יש נסיון? נדל"ן 21
מוריארטי נסיון להבין את EDV שוק ההון 4
NivGold123 ברוקרים שלא דורשים נסיון בסחר במניות שוק ההון 32
ג נסיון עם קרנות ישראליות שוק ההון 0
M נסיון עם הארי בראון בשוק הישראלי שוק ההון 3
Liron2035 למישהו יש נסיון עקבי ומוצלח עם העברת כסף מבנק לאומי לIB (זה"ב)? צרכנות פיננסית 34
ל נסיון גמילה מרכב פרטי מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 89
רניהבוס נסיון טיוח של בנק + מה הייתם עושים? שוק ההון 13
F נסיון לשימור לקוחות? שוק ההון 2
ו תכנית השקעה שלי - נסיון 2 שוק ההון 11
R איפה תמליצו לי להשקיע (חסר נסיון בנושא השקעות בשוק ההון)? שוק ההון 20
T יש למישהו נסיון עם יועצי (/"משווקי") השקעות של בתי ההשקעות? שוק ההון 3
אנא-אל למישהו יש נסיון עם מעמ+דמי טיפול של משלוח? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 33
אנא-אל למישהו/י יש נסיון בנו פו/ חפיפה עם אבקת סודה לשתייה? אוף טופיק 46
ב למי יש נסיון עם מחיקת נייר ערך לא סחיר ורישום הפסד הון בגינו? צרכנות פיננסית 18
Y נסיון לפתוח חשבון עו"ש ללא עמלות צרכנות פיננסית 89
whybe מישהו עם נסיון במסגור תמונות? התפתחות אישית 3
Q יש למישהו נסיון עם הלוואות חברתיות ? שוק ההון 1

נושאים דומים

Back
למעלה