חזרתי שוב ושוב על הטענה, אייני מדברת על מקרים של בעיה תפקודית קיצונית אם לימודית ואם חברתית, בעיות מסוג זה צריך לבחון בנפרד.
דיברתי על מקרים שיש ברירה.
שרשרת החיול היא מערכת שלמה של פקידים, מאבחנים, מטפלים וכו', הניזונה מהתהליך הזה.
זו דינמיקה מוכרת במיוחד בתחום בריאות הנפש, שכח האינרציה במערכת משפיע בסופו של תהליך על האבחון עצמו.
ישנו סיפור קצר מצמרר של גרסייה מארקס "רציתי רק לטלפן", שממחיש בדיוק איך נסיבות פוגשות מערכת משומנת היטב של תיוג, מובילה לידי איבחון שגוי. זוהי תופעה חברתית.
אם שוב אחזור לחדר הלידה, כיום ישנן הרבה יותר יולדות בניתוחים קייסרים, תשאל למה?
א. כי בית החולים מקבל כסף בין פי 3 לפי 5, עבור כל ניתוח כזה.
ב. כי נשים מעודדות לקחת אפידורל, המרדים את כל החלק התחתון, ואי אפשר לדחוף את התינוק החוצה.
ג. כי בבית חולים משכיבים אישה על מיטה, במקום שהיא תעמוד וכך כח הגרביטציה יעשה את שלו.