אני חושבת שיש סיכוי שאם הייתי לוקחת או מוצאת את הדבר הנכון, לא היה לוקח לי כ"כ הרבה זמן ומאמץ מנטלי ללמוד למשל על שוק ההון, או שפרשתי מהר כמעט מכל דבר שניסיתי ללמוד עקב חוסר יכולת להכיל חומר חדש במנות גדולות או סבירות.
מצד שני, לפי אבחונים מסויימים היכולות הקוגניטיביות שלי ביחס לממוצע גבוהות, וזה יהיה מאד טראגי אם לא אמצא לבעיה בסעיף הראשון (שטרם ברורה עדיין לגמרי) פתרון ואוכל לממש את זה.
ילד שלא מצליח בכיתה א לקרוא ולכתוב ונכשל בחשבון (ולא בגלל ליקויי למידה סטנדרטים)
אם לא יאבד את הבטחון העצמי שלו ואת הדימוי העצמי שלו, כנראה שיהיה יזם בתחום הפשע.
ובכן..יש משהו בדינמיקה בדיונים הללו שהולך ומקצין,
מן הסתם אותו שיעור ADHD בקרב ילדים שממש נפגע אקוטית, בגלל הבעיה, צריך להבחן בנפרד.
אבל יש לי הרושם דווקא מכיוון שאני מוקפת בנערים ונערות שלוקחים רטלין, כי מדובר באופנה עבור מרבית המשתמשים,
בדיוק כפי שמדובר באופנה של הזמנת תאריך לניתוח קייסרי, גם כשאיין צורך.
כשילד "חופר" למורה/להורה, כמה נוח להפוך את הילד לזומבי ובנוסף לקינוח שיקבל גם ציונים טובים.
מחקרים אובייקטיבים בנושא הזה הם ענייני סטטיסטיקות, כידוע לך. במה זה יועיל לך באופן אישי אם ל-51% מהאוכלוסיה (או 72% או 99.9%) זה מייטיב ולך לא?
לכן, כשמדובר בגוף-נפש האישי שלך, אני מציעה לקחת אחריות אישית ולא להסתמך על סטטיסטיקה. כלומר, לשים לב לכאב האישי, להקלה האישית, לשינויים האישיים. אף אחד לא יקח על מה שהוא דוחף לך אחריות ולאף אחד אין מושג מה ריכוז החומרים יעולל דווקא לך. רק אתה מכיר את עצמך.
לא זה לא.
כלומר, בהנחה שלמדת ביולוגיה בכיתה י'.. אם אתה חובב וודו טבעי שתתבלבל.
חיסון לא מרפא כלום בתור התחלה, ולא מתיימר לרפא. הוא נועד לחשוף את מע' החיסון לפתוגנים, כדי לייצר זיכרון חיסוני מבלי לחשוף את האדם לסכנות שבמחלה פעילה.
המנגנונים והאופן בו חיסונים עובדים מובנים על ידי המדע, והוכחו באינספור ניסויים.
הומאופתיה לעומת זאת היא שיטה מטופשת שהופרכה מדעית יותר מפעם אחת, וגבתה קורבנות מספר דומה של פעמים.
מחקרים אובייקטיבים בנושא הזה הם ענייני סטטיסטיקות, כידוע לך. במה זה יועיל לך באופן אישי אם ל-51% מהאוכלוסיה (או 72% או 99.9%) זה מייטיב ולך לא?
לכן, כשמדובר בגוף-נפש האישי שלך, אני מציעה לקחת אחריות אישית ולא להסתמך על סטטיסטיקה. כלומר, לשים לב לכאב האישי, להקלה האישית, לשינויים האישיים. אף אחד לא יקח על מה שהוא דוחף לך אחריות ולאף אחד אין מושג מה ריכוז החומרים יעולל דווקא לך. רק אתה מכיר את עצמך.
אין שום הקצנה, מי שרוצה קיצורי דרך כשאין בעיה אמיתית ימצא את הרופא/המטפל הרשלן שיתן לו אותה.
האמירה הגורפת שריטלין היא סכנה בכל מקרה ושטיפולים אלטרנטיבים תמיד מועילים היא מעט מוגזמת.
וכמו שציינתי בלינק למעלה , אספירין , אדויל, אופטלגין וכמעט כל תרופה שתלקח ללא זהירות היא מסוכנת.
מי רוצה קיצורי דרך יכול למצוא אותם לא רק ברפואה הקונבנציונלית , זה תלוי אישיות ולא קשור לרפואה
יש סכנה בחיסונים, יש סכנה בנטילת תרופות גם כשיש הצדקה רפואית לקחת אותם, ובהחלט לא תמיד הרופא המיומן ביותר ידע זאת, ובהחלט רצוי להימנע מטיפולים רפואיים כאשר יש אלטרנטיבה. אז יכל להיות שבמקומות מסוימים מתוך 30 ילדים 10 לוקחים ריטלין ורק 2 זקוקים לכך, זה לא אומר שהשניים שלוקחים את זה לא צריכים את זה וכמו שאמרתי לפעמים זה גם לא משפר אלא מריע, מי שלא נשאר במעקב רפואי במהלך נטילת תרופה כמו ריטלין בהחלט מסכן את עצמו
“Conservative calculations estimate that approximately 107,000 patients are hospitalized annually for nonsteroidal anti-inflammatory drug (NSAID)-related gastrointestinal (GI) complications and at least 16,500 NSAID-related deaths occur each year among arthritis patients alone. The figures of all NSAID users would be overwhelming, yet the scope of this problem is generally under-appreciated.”
ילד שלא מצליח בכיתה א לקרוא ולכתוב ונכשל בחשבון (ולא בגלל ליקויי למידה סטנדרטים)
אם לא יאבד את הבטחון העצמי שלו ואת הדימוי העצמי שלו, כנראה שיהיה יזם בתחום הפשע.
יש לי מידגם. משני בתי ספר שילדי למדו בהם
ובכל כיתה ביסודי יש 2 ילדים ששום אלטרנטיבה לא תעזור להם, ולצערם וצער הוריהם בגלל תופעות לוואי והצורך להתאים תרופה לילד בחלק מהמיקרים הם עדיין בסקלה הנמוכה של ביצועים ולא בגלל בעיות iq
רק הערה קטנה...
זה נכון ששיעור הכלואים עם ADHD גבוה מאוד, וזה נכון שיש ילדים שבגלל הפרעות קשב בברוגז מוחלט עם המערכת. אגב, ראוי בהקשר הזה להתייחס לקורלציה בין השילוב של ADHD עם CD ופסיכופטיה.
אבל, יש גם הרבה ילדים שבשבילם מדובר בהבדל בין 70 ל 95. ובין לשבת כל היום על שיעורי הבית ולריב עם ההורים ועדיין לא לסיים, ולמחרת לשמוע מהמורה שאתה כשלון, לבין לשבת שעה וחצי ואז ללכת לחברים. או נניח 100 נקודות בפסיכומטרי. או בכלל להיות מסוגל לשבת יום שלם בבית הספר בלי שיזרקו אותך מחצי מהשיעורים. וילדים כאלה סובלים מלא פחות תסכול מאשר היותר בעייתיים. יכול להיות שללכת לשחק עם החברים, ולקבל פידבק חיובי מהמורה, והערכה משאר הכיתה, שווה את הדאון שבקושי מרגישים, או את חוסר התיאבון.
ועוד הערה. חוץ מטיפול תרופתי, הקניית כלים והרגלים, וטיפולים אחרים ( CBT , מיינדפולנס) יכולים לעזור בצורה מאוד משמעותית. ואפשר עוד לכתוב המון על התאמת המסגרת ודרכי לימוד...
לפעמים המצב הוא אכן כמו שאתה מתאר אותו, אבל בהרבה מקרים המצב הוא שהדאון גדול או שהילד לא באמת צריך ריטלין או שניהם.
ריטלין זה בסדר אם בדקו היטב שזה מה שהילד צריך ולא כמו עכשיו שדוחפים לכל אחד ריטלין בלי לבדוק את התופעות לוואי עליו (אלא אם מבחינתך שנתיים זה עדיין "תקופת ניסיון") ומורים שאומרים "אם הוא מפריע אז שיקח ריטלין" (אמיתי לחלוטין).
כרגע מתוך מי שלוקחים ריטלין ודומיו בערך 20% ומטה צריכים את זה והשאר או שלא צריכים או שבהתחלה לא היו צריכים את זה עם התארגנות נכונה ועכשיו הפכו לתלותיים.
אתה מוזמן לשאול נוטלי תרופות פסיכאטריות, לכמה מהם, אם בכלל, עשו בדיקות למדידת רמת הדופמין במוח (אם זה בכלל אפשרי - ספק גדול).
את רמת הסרטונין במוח, אגב, אי אפשר למדוד. ועדיין שמעתי מלא מעט מסוממי פסיכיאטרים שהם נוטלים בשביל לאזן את המחסור שיש להם בסרטונין, שזו בסה"כ השערה לא מבוססת למרות שמבחינתם עובדה מוגמרת. אבל סבבה. העיקר שנשמע הגיוני.
על אף שאני מסכים איתך, צריך לזכור -
1. לרופא אסור לתת תרופות פלצבו.
2. דן אריאלי טוען שתרופות פלצבו יקרות יותר הן גם מועילות יותר.
כך, שיש חשיבות גדולה להומיאופתיה כתרופת פלצבו מעולה, וכיוון שהרבה מאוד אנשים מעידים שזה עוזר להם, אני לא מזלזל בכך. (למרות שאני מסכים איתך, מדובר במים מזוקקים).
יש לך מקור? תימוכין? ביסוס?
ההערכה היא ש 8%-10% צריכים, ובערך 11% מקבלים. ההערכה אומרת גם שיש לא מעט Missdiagnosis, והרבה שצריכים שבכלל לא עברו אבחון....