האמת שכבר שנים רבות אני "מפנטז" על לעבור, לפחות לתקופה ארוכה, לקנדה.
זה התחיל כשהייתי שם בתור נער למשך חודש ולמדתי להכיר את המקום, כששני דברים שקלטתי פתחו אותי ממש לזה:
1. הסתובבתי עם נער קנדי שגר בדירת שותפים ועבד בתור מתדלק, ושרף את החיים שלו באלכוהול וסמים בכל שאר היום. הוא היה מתחת גיל 18, והשכר שעשה בחודש כמתדלק היה גדול\כמעט שווה לשכר שאבא שלי קיבל "עם מקצוע אמיתי" ופירנס באמצעותו את כל הבית.
2. הרגשתי בתור ישראלי שהאנשים שם חיים בתור קופסאות שחסמו את המחשבה שלהם לכל מקום מחוץ להן, גם בלבל העסקי, והרגשתי שבן אדם עם Mindset חיצוני ואולי בייחוד ישראלי יכול להצליח ליצור שם הרבה ערך.
למה קנדה?
-יחס שכר וכח הקנייה הריאלי שלו לבין יוקר המחייה מהגבוהים בעולם (מוזמנים לחפש באינטרנט. עד כמה שזכור לי ישראל לא ביישה בנתונים גם כן), כלומר פוטנציאל ליחס חסכון גדול בהרבה. כמובן משתנה פרטנית בין אזורים או לפי עבודות ספציפיות. (לצורך העניין בעבודות מסוימות של מהנדסים, ההפרש הוא קיצוני ברמה של שכר כפול בקנדה לעומת הארץ)
-חוקי הגירה ועבודה נוחים לאנשי מקצוע, כמו מהנדסים לדוגמא.
-ברובה דוברים אנגלית.
-כמות האוכלוסיה ביחס לכמות המשאבים והשטח במדינה העצומה הזה הוא קטן מאוד, לדעתי חשוב אם שוקלים יעד לטווח ארוך.
-מדינה שלווה ושוחרת שלום.
-אנשים ממש נחמדים והרבה נופים יפים, בונוס יפה?
החסרונות הברורים זה מרחק מישראל, מזג האוויר (על אף שהבנתי שבמקומות כמו ונקובר למשל הטמפרטורות די נורמליות) ולשכנע בבוא היום את בת הזוג לזרום על זה. בגלל זה יש מצב שאמשיך לפנטז. אני אוהב מאוד את ישראל בינתיים בכל מקרה.