מגן מס לא עושה היגיון - ספארק

[roneng]

אבל יש דבר כזה "מגן מס", גם אם זו המצאה מהמח הקודח של מנהלי בתי ההשקעות.

אין. זאת המצאה שלהם.

וכן מקזזים "מגן מס" כנגד "חבות מס".

לא.
מקזזים רווח כנגד הפסד.
מבחינת מס הכנסה אין דבר כזה קיזוז של מגן מס מול חבות מס.
וזה לא משנה מה אתה או בית ההשקעות שלך ימציא. מי שקובע מה איך מחשבים מיסים זה מס הכנסה ולא בית ההשקעות.

אולי זה מסביר למה "מגן מס" הוא מושג לא שימושי בחלק מהסיטואציות, אפילו רע, אבל זה מושג קיים ובשימוש. עובדה.

קייים, שגוי ומבלבל.

אני חושב שדווקא ויקיפדיה עושה את העבודה הכי טובה, כשהיא תוחמת את המושג "מגן מס" לשנה קלנדרית אחת, ומבהיר שזה משהו בשימוש פנימי של בית ההשקעות:

תקרא טוב מה הם רשמו. הם לא דיברו על קיזוז מס כנגד מס אלא קיזוז הפסד מול רווח.
התיחום לאותה שנה קלנדרית לא רלוונטי. זה סתם מגבלה של בתי ההשקעות בארץ, אם אתה רוצה לקזז בין שנים תצטרך להגיש דו"ח בעצמך.
אגב, הייתי אומר שההסבר בויקיפדיה אפילו מטעה (לפחות על בסיס הפסקה שציטטת) כי הוא טוען (בשגגה) שאפשר לקזז רווח מול הפסד רק באותה שנה מס.

שוב לא יורד לסוף דעתך. אל מה אתה מתייחס כאן? (זה מקביל למספור של פסקה לפני?)

כן.

בכל מקרה, אני שואל על מיסוי של ני"ע זר.

ועל זה עניתי.
"נכס שנקוב במט"ח" כולל גם ני"ע זר שנקוב במט"ח.

אין שני חישובים לני"ע אחד (בהנחה שאני לא טועה פה).

אתה טועה.
תקרא שוב את ההסבר שלי.

ובהנחה שהרווח הריאלי גדול מאפס, מס = 25% * רווח ריאלי.

לא נכון. כלומר זה נכון רק בתנאי שהרווח הריאלי גדול מהרווח הנומינלי.
תקרא שוב את ההסבר שלי.

 

[roneng]

לא נכון. כלומר זה נכון רק בתנאי שהרווח הריאלי גדול מהרווח הנומינלי.

שמתי לב עכשיו שהייתה לי פה טעות הקלדה, וכבר מאוחר מידי לערוך.
אמור להיות:
זה נכון רק בתנאי שהרווח הריאלי *קטן* מהרווח הנומינלי.
כמו שאמרתי בהודעות הקודמות, המס הוא על הרווח הקטן (בערך מוחלט) מבין השניים. (יותר נכון המס הוא החציון בין [רווח נומינלי, רווח ריאלי, 0] )

 

[investable]

אוקי... השרשור הזה (שאתה גם מעורב בו) עשה לי הרבה סדר (לקח הרבה זמן אבל זה קרה):
hasolidit .com/kehila/threads/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94.8096/

מסכם לעצמי סוג של...
רווח נומינאלי = מחיר מכירה במט"ח כפול שער המט"ח ביום המכירה פחות מחיר הקנייה במט"ח כפול שער המט"ח ביום הקנייה
חישוב ריאלי = מחיר מכירה במט"ח כפול שער המט"ח ביום המכירה פחות מחיר הקנייה במט"ח כפול שער המט"ח ביום המכירה (או קיצור דרך: רווח בדולרים * שער מט"ח ביום המכירה)
(1) החישוב הריאלי (עם ההתאמה המחודשת של השער מט"ח) הוא הפעולה המקבילה לפעולת ההתאמה לאינפלציה (מדד המחירים) כשעושים קנייה בשקלים ומכירה בשקלים.
(2) באופן כללי, בזה שאנחנו ממסים את הרווח הנמוך מבין הנומינלי והריאלי אנחנו רוצים לבוא לקראתך בזה ש"נדפקת" בשל עליית אינפלציה או ירידת שער חליפין (היחלשות הדולר).
(3) כמו כן, כל העסק מתאים למדיניות של המדינה לא למסות רווחי FOREX. אם שם לא ממסים, אז גם פה לא צריך למסות. וכאן אפילו "מפצים" אותך על ירידת הדולר. אפשר לדייק ולהגיד שמדיניות המס לא רק נמנעת מלמסות רווחים כתוצאה משע"ח אלא ממש מנטרלת הן רווח והן הפסד כתוצאה שע"ח - כלומר "באה לקראתך" בדמות מיסוי נמוך יותר, כשצריך. [מצד שני, גם ה"מגן מס" או ה"הפסד" שאתה מעביר לשנה הבאה, להבנתי מחושב לפי הרווח הנמוך יותר; אז אולי אין פה באמת "לבוא לקראתך"]

זה גם חיזק אצלי למה מטבע הבסיס לא רלוונטי כשקונים נכס, מה שטענת בשרשור האחרון שפתחתי:
hasolidit .com/kehila/threads/%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8-%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA-vt-%D7%9B%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%94.26046/

למען ההגינות הטענה שכתבת בשרשור שציטטתי היא יותר עמוקה - שלמטבע בסיס אין חשיבות בכלל כי הנכס שאתה מחזיק ביד, המניה, הוא ריאלי. ושלמעשה שלב המיסוי הוא המקום היחיד בו יש חשיבות למטבע שבו קנית את הנכס (כי שער הדולר יכול לעלות - ואתה תהנה מהעלייה "בחינם" - בכך שתמוסה ריאלית ולא נומינאלית).
אבל למען האמת לא השתכנעתי בזה ב- 100% כי בסוף אם הכלכלה האמריקאית תיחלש מאוד למרות שהנכס שאני מחזיק הוא ריאלי ואפילו פועל בכל העולם, הדולר ייחלש, והרווח שלי כשאמיר חזרה לשקלים יהיה נמוך יותר. כלומר יש סיכון מטבע חוץ נפרד כשקונים מניה בדולרים - סיכון של שקיעה של הכלכלה האמריקאית וכתוצאה מכך היחלשות הדולר. וזה לא סיכון שבהכרח קורלטיבי לביצועים של המניה שאני מחזיק. (יש לשער שהיחלשות הכלכלה האמריקאית ישפיע לרעה גם על הביצועים של המניה - אבל זה לא אחד לאחד. זה לא אותו סיכון. ואני כן חשוף לסיכון של ירידת הדולר, רק כי קניתי את הנכס בדולרים).

תודה רבה על העזרה - בכל 3 השרשורים האלה
אם עדיין יש נקודה של חוסר הבנה אצלי, אשמח שתאיר...

לגבי המושג "מגן מס", אני לא מסכים איתך כי הגישה הזאת יוצרת בלבול על בלבול.
לדאבוננו המושג הזה קיים. להתעלם ממנו רק כי הוא רע לא עוזר... צריך להגיד שהוא רע ולציין את החסרונות שלו, ולהבהיר מה באמת עומד מאחוריו ואשכרה חשוב, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. הוא קיים ובשימוש (אפילו רווח).

 

[roneng]

אבל למען האמת לא השתכנעתי בזה ב- 100% כי בסוף אם הכלכלה האמריקאית תיחלש מאוד למרות שהנכס שאני מחזיק הוא ריאלי ואפילו פועל בכל העולם, הדולר ייחלש, והרווח שלי כשאמיר חזרה לשקלים יהיה נמוך יותר. כלומר יש סיכון מטבע חוץ נפרד כשקונים מניה בדולרים - סיכון של שקיעה של הכלכלה האמריקאית וכתוצאה מכך היחלשות הדולר. וזה לא סיכון שבהכרח קורלטיבי לביצועים של המניה שאני מחזיק. (יש לשער שהיחלשות הכלכלה האמריקאית ישפיע לרעה גם על הביצועים של המניה - אבל זה לא אחד לאחד. זה לא אותו סיכון. ואני כן חשוף לסיכון של ירידת הדולר, רק כי קניתי את הנכס בדולרים).

יש מליון שרשורים בנושא. חפש "גידור".
באמת שאין לי כוח להיכנס לעוד דיון כזה.

אבל בוא נשאל ככה, נניח שאני קונה קרן מחכה סנופי בשם CSPX. זאת קרן שנסחרת גם בדולר גם באירו גם בשקל וגם בפרנק.
אתה באמת חושב שיש הבדל (חוץ מהמיסוי) אם אני קונה את הקרן באירו או בפרנק שוויצרי?

 

[investable]

שמח על הלייק, כנראה אני מתחיל להבין קצת... (אבל וואו זה לא אינטואיטיבי...)

אבל בוא נשאל ככה, נניח שאני קונה קרן מחכה סנופי בשם CSPX. זאת קרן שנסחרת גם בדולר גם באירו גם בשקל וגם בפרנק.
אתה באמת חושב שיש הבדל (חוץ מהמיסוי) אם אני קונה את הקרן באירו או בפרנק שוויצרי?

האמת שכן, זה נראה לי הגיוני לגמרי.
הייתי אפילו אומר שהדוגמא שלך מבהירה את הפואנטה שלי...
מצטט מויקי:

בין המשתנים שיכולים לגרום לפיחות או ייסוף נמנים:

• איתנותה של הכלכלה המקומית, הפרמטרים המקרוכלכליים המרכזים והדירוג שמעניקות חברות בינלאומיות למשק.
• מאזן התשלומים - במצב של גירעון יש לחץ של מוכרים בשוק המט"ח המקומי וכתוצאה ממנו חל פיחות.
• שער הריבית הנהוג במשק. ריבית גבוהה, כפי שהייתה נהוגה בישראל בעבר, מושכת השקעות במטבע מקומי מחו"ל, אשר מגדילות את הביקוש למטבע וגורמות בכך לייסוף.
• המצב הפוליטי והביטחוני בשוק המקומי ובשוקי המטבעות הזרים. (שכן אלה משפיעים על יכולת הייצור של המשק, ובשל כך גם על יכולת הקנייה של המטבע)

(ההגדרה "מטבע חוץ" - he.wikipedia .org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2_%D7%97%D7%95%D7%A5 )

השער חליפין של כל מדינה נקבע (אולי בעיקר) כתוצאה מגורמים כאלה, "תלויי-מדינה",
ולא רק כתוצאה מהביצועים של החברות שבמקרה נסחרות בבורסה של אותה מדינה (זה קשר חלש בהרבה).
השער חליפין משפיע על שורת הרווח שלך.
מתקשה לראות how you can go around that...

פתחנו פה כבר שני נושאים אז אני אוותר על פתיחת נושא שלישי... אבל זה הראש שלי בכל מקרה...

 

[roneng]

האמת שכן, זה נראה לי הגיוני לגמרי.

זה באמת הגיוני?
גם אם זה *בדיוק* אותו נייר? (כמו בדוגמא הזאת)
גם אם אפשר להמיר בין הגרסאות של הנייר בקלות (תמורת עמלה זניחה)?

אתה באמת חושב שאם אני קונה עכשיו CSPX באירו ועוד שנה רואה שהגרסה בדולר "עשתה יותר" אני יכול פשוט לקבל כסף מתנה אם אני ממיר בין הגרסאות?
לא יודע, לא נראה לי הגיוני כלכך...

השער חליפין של כל מדינה נקבע (אולי בעיקר) כתוצאה מגורמים כאלה, "תלויי-מדינה",

שער החליפין תלוי מדינה.
שווי המניה תלוי במטבע שבו אתה מודד את השווי.
תחלק ביניהם ותראה ששווי המניה אומנם נמדד במטבע מסויים, אבל לא תלוי בו.

השער חליפין משפיע על שורת הרווח שלך.

הוא לא. הוא משפיע על החישוב שלך ועל המדידה, אבל הוא לא משפיע על הרווח ה"ריאלי" שלך (כלומר הוא לא משפיע על כמה "שקי אורז" אתה יכול לקנות במכולת).

 

[investable]

זה באמת הגיוני?
גם אם זה *בדיוק* אותו נייר? (כמו בדוגמא הזאת)
גם אם אפשר להמיר בין הגרסאות של הנייר בקלות (תמורת עמלה זניחה)?

אתה באמת חושב שאם אני קונה עכשיו CSPX באירו ועוד שנה רואה שהגרסה בדולר "עשתה יותר" אני יכול פשוט לקבל כסף מתנה אם אני ממיר בין הגרסאות?
לא יודע, לא נראה לי הגיוני כלכך...

הדוגמא הזאת לא רלוונטית, כי מן הסתם כשתמיר את הנייר שלך מכזה שנסחר באירו לכזה שנסחר בדולרים, ילקח בחשבון השער חליפין באותו רגע.
ולא השער חליפין שהיה לפני העלייה בדולר לעומת האירו.
(גם אם אתה ממיר בסוף לשקל, זה לא רלוונטי. זה הזמן שבו קרתה ההמרה שמשנה - השע"ח של איזו נקודת זמן נלקח עבורך בחשבון)

שער החליפין תלוי מדינה.
שווי המניה תלוי במטבע שבו אתה מודד את השווי.
תחלק ביניהם ותראה ששווי המניה אומנם נמדד במטבע מסויים, אבל לא תלוי בו.

בנקודת זמן אחת, נכון - שווי המניה רק נמדד במטבע.
על פני זמן, שווי המניה גם נמדד במטבע וגם תלוי בתנודות במטבע. (והרי אנחנו מחזיקים נכסים יותר ממילישנייה אחת)

הוא לא. הוא משפיע על החישוב שלך ועל המדידה, אבל הוא לא משפיע על הרווח ה"ריאלי" שלך (כלומר הוא לא משפיע על כמה "שקי אורז" אתה יכול לקנות במכולת).

אם הדולר עלה מ-4 דולר כשקניתי את המניה אל 400 דולר כשמכרתי אותה, ברור שאני יכול לקנות הרבה הרבה יותר שקי אורז (וגם למבורגיני)
(מאשר אם הייתי קונה את המניה באירו, והאירו לא היה זז ביחס לשקל).

עריכה:
אגב, בשרשור המקורי כתבת:

באותו אופן חברות שמתעסקות במשלוחים (או למשל חברות תעופה) סובלות כשמחירי הדלק עולים.
אתה הרי לא תגיד שההשקעה שלך צמודה לדלק בגלל שחלק מהחברות שאתה משקיע בהן תלויות במחיר הדלק, נכון?

ובכן, כן הייתי אומר שההשקעה שלי צמודה לדלק.
זה אחד מהסיכונים.

תשמע, אולי מט"ח זה סיכון שאי אפשר (ואפילו לא כדאי) לנטרל אותו (בכלל \ בצורה אפקטיבית \ בצורה שמצדיקה את היחס עלות תועלת).
אבל מטבע חוץ זה סיכון קיים ונפרד. זה כל הטיעון שלי... טיעון עקרוני, ככל הנראה בלי השלכות פרקטיות משליכות לכת.

 

[roneng]

הדוגמא הזאת לא רלוונטית, כי מן הסתם כשתמיר את הנייר שלך מכזה שנסחר באירו לכזה שנסחר בדולרים, ילקח בחשבון השער חליפין באותו רגע.

לא נכון.
זה אותו נייר בדיוק ואפשר להמיר 1:1 בין יחידה שנסחרת במטבע X ליחידה שנסחרת במטבע Y.

בנקודת זמן אחת, נכון - שווי המניה רק נמדד במטבע.

נמדד במטבע != צמוד למטבע.

אם הדולר עלה מ-4 דולר כשקניתי את המניה אל 400 דולר כשמכרתי אותה, ברור שאני יכול לקנות הרבה הרבה יותר שקי אורז (וגם למבורגיני)

לא אם מחיר המניה ירד בהתאם.
אתה מניח שהמניה צמודה למטבע, ואז מנסה להוכיח שהיא צמודה. המניה לא צמודה למטבע.
אם מניה אחת שווה 10 שקי אורז, אז גם אם הדולר עלה ועכשיו אפשר לקנות פי 10 יותר שקי אורז עבור כל דולר, עדיין תקבל רק 10 שקי אורז עבור כל מניה (בהנחה שהמניה "לא זזה").

ובכן, כן הייתי אומר שההשקעה שלי צמודה לדלק.
זה אחד מהסיכונים.

מושפע? אולי כן. יש סיכון מסויים? אולי כן (אבל מאוד זניח).
צמוד? ממש ממש לא.
אם הדלק עולה פי 10 זה לא אומר עכשיו שחברת המשלוחים פתאום שווה פי 10 יותר או פי 10 פחות. זה רק אומר שההוצאות שלה גדלו ושהיא בהתאם גם תשנה אתה מחירים שהיא גובה. שולי הרווח שלה (באחוזים) לא משתנים בטווח הארוך בגלל שינוי במחיר הדלק.

אבל מטבע חוץ זה סיכון קיים ונפרד. זה כל הטיעון שלי... טיעון עקרוני, ככל הנראה בלי השלכות פרקטיות משליכות לכת.

לא, הוא לא קיים.
גם ברמה העקרונית.

 

[investable]

לא מבין מספיק בהמרה של ני"ע ולכן לא יכול להתייחס...

אם הדלק עולה פי 10 זה לא אומר עכשיו שחברת המשלוחים פתאום שווה פי 10 יותר או פי 10 פחות.

לא מבין איך אתה יכול להגיד את זה.
ברור לגמרי שאם הדלק פי 10 חברת המשלוחים שווה פחות.
מאיפה לך שמחיר הדלק יחזור לרדת?
כל עוד אין לאף אחד מאתנו כדור בדולח, החברת משלוחים צריכה וחייבת להיות שווה פחות.

זה רק אומר שההוצאות שלה גדלו ושהיא בהתאם גם תשנה אתה מחירים שהיא גובה. שולי הרווח שלה (באחוזים) לא משתנים בטווח הארוך בגלל שינוי במחיר הדלק.

ואם כתוצאה מהעלאת המחיר אין לה כבר יתרון תחרותי מול נגיד... שירות רחפנים או משהו?
או שהצרכנים שמתשמשים בחברת המשלוחים יגידו לעצמם: כל עוד זה המחיר זה לא שווה לי להשתמש בשירות (אני מעדיף להוציא את הכסף הזה על סנדוויץ')?
(סתם דוגמאות)

 

[roneng]

לא מבין מספיק בהמרה של ני"ע ולכן לא יכול להתייחס...

אתה מוזמן ללמוד ולחפש על זה מידע או פשוט לקבל את מה שאני כותב.

לא מבין איך אתה יכול להגיד את זה.
ברור לגמרי שאם הדלק פי 10 חברת המשלוחים שווה פחות.

למה?
אתה חושב שכל שווי החברה זה מלאי דלק ששווה עכשיו פחות? יש להם בכלל מלאי דלק?

מאיפה לך שמחיר הדלק יחזור לרדת?

מי אמר שהוא ירד?

כל עוד אין לאף אחד מאתנו כדור בדולח, החברת משלוחים צריכה וחייבת להיות שווה פחות.

חד משמעית לא נכון.
חברת משלוחים זאת לא חברה שמחזיקה מלאי דלק גדול (וגם אם הייתה, הפגיעה היא זמנית).
חברת משלוחים עושה דבר אחד - מעבירה חבילות ממקום למקום תמורת תשלום.
אם הדלק עלה זה אומר שהעלויות של כל החברות עלו ולכן כולם יעלו מחירים ובסוף שולי הרווח של החברה לא ישתנו (ההפרש בין המחיר שעולה לחברה לעשות משלוח לבין המחיר שבו היא מוכרת את המשלוח).

ואם כתוצאה מהעלאת המחיר אין לה כבר יתרון תחרותי מול נגיד... שירות רחפנים או משהו?
או שהצרכנים שמתשמשים בחברת המשלוחים יגידו לעצמם: כל עוד זה המחיר זה לא שווה לי להשתמש בשירות (אני מעדיף להוציא את הכסף הזה על סנדוויץ')?

נניח שיש מתחרה אחד כזה ונניח שיש לקוח אחד כזה, זה בשוליים.
שרות רחפנים בסוף גם תלוי במחיר הדלק (מחיר החשמל הרי גם יושפע) אז גם הם יעלו מחירים, גם אם פחות
ואולי חלק קטן מהלקוחות לא יזמינו משלוח, אבל זה לא ברמה ששווי החברה יורד ב90%.
לפי ההגישה שלך גם מפעלים יפשטו רגל כי הם ימכרו פחות לחנויות כי החנויות ימכרו פחות כי פחות אנשים קונים כי מחיר המשלוח עלה.
אז מבחינתך גם חברה שיש לה מפעלים שמייצר מחשבים (או כל מוצר אחר) פתאום *צמודה* למחיר הדלק?

ברור שלשינוי חד יש השפעה על כל המשק, אבל ההשפעה קטנה בהרבה מהשינוי במחיר הדלק, והיא לא שונה במיוחד לחברת משלוחים מול מפעל לייצור צעצועים.

 

[investable]

יש לי התנגדות גם לחלק מהדברים האחרונים שכתבת (וגם קצת גלשנו - הטיעון המקורי שלי היה על היחלשות הכלכלה האמריקאית, שישפיע לרעה על חוזק הדולר, ובלי קשר לחוזק והביצועים של החברה הספציפית שאת המניה שלה אני מחזיק והיא נקובה בדולרים).
אבל אולי בשביל שזה יהיה דיון מעמיק יותר אני אנסה לקרוא קצת ולחזור חכם יותר...
תודה על כל העזרה, דייקת אותי בהרבה דברים

 

[yossik]

לאחר שקראתי את השרשור הזה בדקתי את הדיווחים במערכת ספארק של מיטב.
הורדתי את קובץ התנועות של דצמבר 2022 - ינואר 2023.
מה אגיד לכם? ברדק זו מחמאה.
בדרך כלל כשאני מקבל דיבידנד ממנייה X או ריבית מאג"ח Y מופיעות שתי שורות לאחר מכן שכתוב מס תקבולים (הפקדה) ושורה עוקבת מס לשלם (משיכה).
בסדר, מובן, ברור אבל לא מוסיפים את % המס על הריבית או הדיבידנד.
צריך להיכנס לביזפורטל כדי לאמת את המספרים כי למדינה יש חוקים שונים ל% המס שתלוי בנייר המסוים, לפעמים 25% ולפעמים 15%.
ועכשיו הינה הטוויסט - אם קיבלתם 3 דיבידנדים מ 3 ניירות באותו יום, תנחשו מה?
הם רושמים סכום גלובלי עבור 3 הניירות [ולא פרטני] של המס לשלם והמס ששולם, אלה-ייסטור, לך תחפש מי, מה, מו, מה.
לא אלאה אתכם יותר אבל בינואר ראיתי עוד שורת מס חדשה בשם 'מס עתידי'. ווט דה פאק זה מס עתידי? כבר שילמתי את המיסים וזה ירד מהמזומנים שלי בחשבון.
כשצלצלתי לשירות לקוחות נאמר לי "זה מה שהמערכת חושבת"
דרשתי דו"ח ידני מפורט על כל נייר ונייר, ממתין............
אני מציע לכם גם כן לבדוק את דוח התנועות שלכם.
אולי @OrZ יכול הוסיף משהו לדיון כי האפליקציה שפיתח בשם 'שווי' עובדת על נתוני קובץ התנועות.
אני מודע לזה שהבעיה לא במיטב אל אצל כל בית השקעות שמשתמש באורדרנט/ספארק.
פקעקטה מערכת. טובה למסחר אבל לחשבונאות אתם יודעים לאן אפשר לדחוף אותה...

 

[ירח אפל]

לא אלאה אתכם יותר אבל בינואר ראיתי עוד שורת מס חדשה בשם 'מס עתידי'. ווט דה פאק זה מס עתידי? כבר שילמתי את המיסים וזה ירד מהמזומנים שלי בחשבון.

לפי מה שאני שמתי לב
מס עתידי, מופיע במשיכה והפקדה, ובסופו של דבר תמיד הסכום הסופי שלו הוא 0
מס לשלם, מופיע אחרי מס עתידי, וזה בעצם החישוב המדוייק יותר של המס, גם הוא מופיע במשיכה והפקדה ובסוף מתאפס.
שני אלה (עתידי ולשלם) לא משפיעים על היתרה בחשבון כלל.

השלישי זה מס ששולם, בשלב הזה המס לשלם הופך למס ששולם (קניה) וזה כן משפיע על היתרה בחשבון.

 

[investable]

הם לא כותבים במערכת את המטבע (דולר\שקל) ליד הסכומים, זה כבר אומר הכל...
אגב, עשיתי שלשום עסקת מכירה שוות-ערך כדי לקזז את המגן מס. בנתיים ירד לי ממנו 8 ש"ח (איך זה הגיוני? לא יודע. אבל אתן לזה עוד יום עסקים להתעדכן).
לבסוף, אולי בהשראת השיחת טלפון שלי איתם, הם הואילו בטובם להעלים את השורת מגן מס של 2022 (בטלפון דווקא אמרו לי שזה ייעלם בעוד חודש). כשהיו 2 שורות אגב, לא הייתה לי דרך להבחין איזו שורה מתייחסת לאיזו שנה.
סוף ראנט...