לימודים אקדמיים- הלב או המוח

[yuvalritt]

יש לי קרוב משפחה שרצה אדריכלות, בפועל למד הנדסה. היום הוא מרוויח 30 אלף בחודש, גר במקום טוב ובחיים נוחים אבל לא סובל את העבודה שלו. ובכל זאת זה בעיניו מחיר ששווה לשלם. הרי אפשר לחיות משכר נמוך יותר - לראיה עובדים סוציאלים, פועלים, מורים, חרדים, היפים - בטח אם אתה צפוי לקבל/לרשת כסף מהמשפחה. בכל מקרה, כמות הכסף שאתה צריך תלויה בהעדפות שלך בעתיד לגבי דיור, ילדים, צריכה (את רובם אתה לא יודע, והן משתנות על פני זמן).

לגבי מקצוע, לעבודה יש מאפינים מעבר לתחום העיסוק (עם אנשים/עבודה עצמית, עבודה פנים/חוץ ארגון, תאורטי לעומת פרקטי), ובטווח הארוך יותר המעבר לניהול מעביר את הדגש מתחום התוכן לאנשים. יהיה לך הרבה זמן בעולם העבודה. אם אתה לא נהנה אתה נשחק. ואם אתה סובל אתה נשחק מאד. קרוב לוודאי שתהיה טוב במקצוע שתאהב, ובינוני עד כדי גרוע במה שלא. נתונים על הכנסה ממוצעת למקצועות/סוגי השכלה שונים יש בלמ"ס ובמחקרי בנק ישראל (למרות שאתה יכול למצוא את עצמך בסוף הרבה מעל או מתחת לממוצע), ובגוגל תמצא סקרי שכר של תפקידים לפי ניסיון.

לעניות דעתי (אני וכל אחד מדברים מפוזיציה), כדאי לשקול את המקצוע עם תוחלת השכר הגבוהה ביותר שאתה יכול לדמיין עובד בו ומרגיש נעים, ולכל הפחות מבלי להיכנס לדיכאון. בוודאי לא נכון ללמוד מקצוע הומאני בלבד; אפשר ללמוד מקצוע ריאלי ולפנות בהמשך החיים לעיסוק הומאני, אבל לא להיפך. ומאד חשוב משהו כמותני (ואם לא אז משפטים). אם לא בא לך מדמ"ח או הנדסה אז כלכלה או הנדסת תעשיה וניהול - אלא תארים כלליים שמאפשרים לך לעסוק בטווח רחב של מקצועות עם הכנסה נוחה. הואיל ואתה לא יודע מה אתה אוהב ונכון לך, עדיף לסגור כמה שפחות דלתות.

בזמנו הרגשתי כמוך, גם שילמתי על הכוון תעסוקתי. בחרתי בתואר ראשון בפכ"ם (כלכלה, מדע המדינה ופילוסופיה), הגם שיכולתי - ועודדו אותי - ללמוד הנדסת חשמל או מדעי המחשב. כרגע אני לא מתחרט, ולומד כיום תואר שני בכלכלה. חשבתי שאשנא כלכלה ולבסוף הכי אהבתי את זה. חשבתי שאשתלב במגזר הציבורי ואחרי התנסות קצרה ברחתי לפרטי. ובכל מקרה, מוטב שלא תלך ללמוד ישר אחרי הצבא. אחרי שהשתחררתי, עבדתי בחקלאות וטיילתי בארץ ובחו"ל - זה חשף אותי לדברים ולימד אותי על עצמי ומה שחשוב לי.

אתה זה שתתן לעצמך דין וחשבון על הבחירות שלך
בהצלחה!

 

[גילגה]

האמת אין לי מושג, למדתי המון הומניסטים כי זה באמת מעניין וכיף ולמדתי מדעי המחשב משיקולי פרנסה עד סוף התואר הבנתי שזה לא ממש בשבילי והמשכתי למחקר בתחום. במחקר כן מעניין לי, אבל ללא הכיוון הזה התואר היה הופך לסוג של כלוב של זהב, עבודה עם הכנסה גבוהה שאין לי חיבור רגשי עמוק אליה וזו פשוט מטלה שצריך לעשות. חיים קצת עצובים בעיני.

אגב, עם תכנות התחלתי בגיל צעיר אבל כל קשר בין תואר למדעי המחשב לבין זה ש"אתה יודע לתכנת" הוא מקרי בהחלט. רוב התכנות שעשיתי בילדות הוכיך את עצמו כלא מאוד שימושי בלימודים. הוא עזר לי בעבודות שלא אהבתי כשהצטיינתי בלמצוא תקלות בתוכניות. אם הצלחת לתכנת בלי לדעת כלום על הנדסת תוכנה אז למדת למצוא תקלות בצורה טובה.

 

[optimum]

אני חושב שאתה ממעיט במודעות של צעירים לגבי עצמם.

שמע, אני בטוח למרות שאיני מכיר אותך, שאתה לא אותו אדם שהיית בגיל 21.
למדת מאז דברים חדשים על עצמך ועל העולם ושינית את התפיסות שלך בהתאם.
תהליך הזה של הגעה מודעות עצמית לא נפסק מיד עם השחרור מהצבא.

יש לאדם לא מעט מידע כדי לעשות בחירות מושכלות ולצמצם את מרחב האפשרויות.
ובכל מקרה, גם לניסוי טעיה יש מחיר ולכן כדאי לעשות אותם בחכמה ולא בזריקת מטבע.

לעשות בחירות קריירה בחוכמה, קרי לפזר את הידע שלך על מגוון רחב ככל האפשר של תחומים ולבחור עבודה שתאפשר לך לחסוך כסף שישמש אותך ככרית אוויר ביום שתרצה להסב מקצוע או לקחת שנה הפסקה משוק העבודה כדי לחפש את עצמך קצת.
הבחירות שאתה עושה לא מסתכמות בבחירת פקולטה בלימודים.

לא רק.
לא קל להתחיל מקצוע חדש בגיל 40. לאנשים קשה להתחיל מלמטה, קשה להיות בסביבה בה כולם צעירים מהם בהרבה שנים ובכירים מהם, קשה להסתגל לצורת חשיבה חדשה לגמרי ועוד. אני מכיר לא מעט אנשים שעשו הסבה למקצוע שלי. אין מה להשוות את הקשיים שחווה אדם שבא מתחום רחוק לאלו שחווה אדם שבא מתחום קרוב למקצוע החדש ולכן בחירה מוטעית בראשית הדרך מגבילה גם את אפשרויות ההסבה בהמשך, או לפחות מייקרת מאד את אלו שרחוקות מהמקצוע הקיים.

אני לא חושב שהסבת מקצוע זה "להתחיל מלמטה" ואני לא חושב שזה אומר להרגיש שכל מי שבגיל שלך הוא בכיר ממך ואתה לא אמור לחוות קשיי הסתגלות. זה נשמע כמו מקרה של מישהו שנפלט מהמקצוע שלו, ולא של מי שבחר לעזוב מרצונו החופשי.
למעשה, הסיטואציה היחידה שבה התרחיש הזה נשמע סביר היא אם החלטת לעשות הסבה להייטק בגיל 40. עושה רושם שרק בהייטק (שממילא כולו מבוסס על צבירת ניסיון ומעמד בכיר ומלחמה אינסופית כדי להישאר רלוונטי בשוק) אדם עלול להגיע למצב שהוא מרגיש ככה.
אז מהבחינה הזאת הטיב @AlexNOSAM להגיד:

עדיף שבגיל 40 תמצא את עצמך מואס בתחומי הטכנולוגיה והולך לקנות בית בצפון ומאפיית בוטיק כמו כל האשכנזים המשועממים שכותבים עליהם ב-״דה מארקר״ שהתחילו קריירה שניה, מאשר שבגיל 40 תמצא את עצמך בוחן תכניות הסבה להייטק

 

[גרהם]

שמע, אני בטוח למרות שאיני מכיר אותך, שאתה לא אותו אדם שהיית בגיל 21.

+1. אני גם לא האדם שהייתי בגיל 30. אתה לומד על עצמך ומשתנה כל הזמן. זו לא סיבה לחשוב שבגיל 23 אתה לא יודע כמעט כלום.

ולבחור עבודה שתאפשר לך לחסוך כסף שישמש אותך ככרית אוויר ביום שתרצה להסב מקצוע או לקחת שנה הפסקה משוק העבודה כדי לחפש את עצמך קצת.

זו המטרה שלך והיא ראויה. יש הרבה אנשים שלא רוצים שנת חופש. זה ממש לא העיקר בבחירת קריירה, בעיני.

למעשה, הסיטואציה היחידה שבה התרחיש הזה נשמע סביר היא אם החלטת לעשות הסבה להייטק בגיל 40. עושה רושם שרק בהייטק

בלי מילים. התפיסה של חלק מהאנשים שעובדים בהייטק לגבי ייחודיות ועליונות העיסוק שלהם על פני כל שאר העיסוקים בעולם מדהימה בעיני כל פעם מחדש.

 

[TWOSIXNINE]

מצד אחד, אני בחור מאוד הומני

מצד שני אני גם חרד לעתיד

אין סיבה שלא תוכל לממש את צרכייך הרוחניים (הומניים) לצד מקצוע ריאלי.
מאד מבלבל לחשוב שהעבודה שלנו היא המאפיין העיקרי שלנו.
זה שמייצג אותנו ו/או אומר עלינו הרבה.
למרות השעות הרבות והחלק המרכזי של העבודה בחיינו היא אינה מי שאתה. רק חלק קטן ממך.
אני חושב שהאני העתידי שלך יחוש גאווה אם תקבל החלטות רציונליות שאינן מתיישרות עם חלומותייך או רצונותיך בהווה.

{
מצד אחד, האם באמת יהיה לך פנאי בעתיד להמשיך לקרוא ספרים ולעסוק בתחומים מעולם הרוח שיימלאו את עולמך,
שייסבו לך סיפוק ושקט נפשי כאשר אתה מתקשה לכלכל את עצמך?
או אולי תהיה מוטרד מהעובדה שהמשכורת שלך אינה מאפשרת לך לחסוך?

מצד שני, אולי תגלה כמה מורכב אתה יכול להיות כשיתברר לך שאתה יכול להכיל את כל הניגודיות הזו - מהנדס/מתכנת וגם איש רוח.
}

סתם חומר למחשבה.

אשתף קצת מנסיון חיי - חלק מההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי בחיי היו מבוססות על אינטואיציה ורגש.
ובאופן קצת אירוני האינטואיציה בחרה ללכת במסלול של הקניית מקצוע ריאלי, וזה בניגוד מוחלט למסלול שחשבתי שאלך בו - אומנות.

לדעתי, בסופו של יום תכונות כמו אחריות, בגרות, הקרבה, איפוק והתמדה הן אלו שמשתלמות בטווח הארוך.

חוץ מזה, זה לא שאלה של לכאן-או-לכאן. הכי קשה זה למצוא את האמצע.

 

[Xon11]

לא יכולתי לבקש עצות טובות יותר.
עוד יש לי זמן לחשוב ולהחליט ואני אנצל אותו עד שאהיה שלם עם מה שאבחר.

בזמנו הרגשתי כמוך, גם שילמתי על הכוון תעסוקתי. בחרתי בתואר ראשון בפכ"ם (כלכלה, מדע המדינה ופילוסופיה), הגם שיכולתי - ועודדו אותי - ללמוד הנדסת חשמל או מדעי המחשב. כרגע אני לא מתחרט, ולומד כיום תואר שני בכלכלה. חשבתי שאשנא כלכלה ולבסוף הכי אהבתי את זה. חשבתי שאשתלב במגזר הציבורי ואחרי התנסות קצרה ברחתי לפרטי. ובכל מקרה, מוטב שלא תלך ללמוד ישר אחרי הצבא. אחרי שהשתחררתי, עבדתי בחקלאות וטיילתי בארץ ובחו"ל - זה חשף אותי לדברים ולימד אותי על עצמי ומה שחשוב לי.

אתה זה שתתן לעצמך דין וחשבון על הבחירות שלך
בהצלחה!

תוכל לפרט על התכנית הזו? היא מדהימה כמו שהיא נשמעת? אני חושב עליה המון.

 

[פרח בר]

לא רק בהייטק יש כסף. בכל דבר יש כסף אם אתה טוב מספיק.

 

[drx]

לדעתי זה ממש לא הגיוני בשביל מישהו שלא נמשך לתחומי מדמ״ח/הנדסה ללמוד אותם. לא חייבים להתחבר למחשבים או לתכנות, אבל מקצת מתמטיקה אתה נהנה? אם לא אז חבל על הזמן שלך, סתם תבזבז אותו ולא תצליח, גם אתה עומד בתנאי הכניסה.

מסכים לגמרי.

מצד אחד, אני בחור מאוד הומני. אני אוהב לקרוא ספרות ושירה ומבלה המון זמן בקריאה של כתבי גאונים כמו אריסטו, הנרי ת׳ורו, וויסלבה שימבורסקה. אני גם מאוד נהנה לקרוא על כלכלה.

השאלה היא מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול. האם אתה רוצה להיות היסטוריון או סופר? חוקר באקדמיה? אם לא, באמת כמו שאמרו- תשאיר את זה בגדר תחביב. לאחר שחשבת על זה תלך אם הלב שלך. האנשים שאני מכיר ששונאים את עבודתם או שעשו הסבה הם אלו שלא הלכו אם הלב שלהם.

זה נכון שקל להגיע למשכורת יפה אחרי תואר במדמ"ח אבל ויש הרבה מאוד עבודות ומקצועות טובים ומכניסים על הספקטרום הרחב שבין מדמ"ח ולימודים הומניים. ברובם אפשר בהחלט לפרנס משפחה ואם אתה טוב בהם, מה שלרוב דורש זיקה והנה מהתחום, תוכל להגיע למשכורות שלא יביישו אף מתכנת.

כשכל כך הרבה אנשים שאין להם שום זיקה לתחום התכנות הולכים לשם, אני תוהה כמה זמן יקח עד שהיצע המתכנתים בארץ יעלה על הביקוש ושרמת המתכנת הממוצע בארץ תרד מתחת לסף שמצדיק את העסקתו היקרה לעומת אלטרנטיבות בחול.

 

[Mau]

1. "יש פרנסה רק בתכנות" ו -" מי שהולך ללמוד תואר הומני יעבוד במלצרות". אלה אמירות תעמולה ברמה של שתופי מוח בלי חשיבה עצמאית שמטרתם לגרום לאזרחים להפוך לכלים פרודוקטיביים במכונה הכלכלית של המדינה.

אני בן 36 לפני 16 שנים הייתי בדיוק במצב שלך, הקשבתי לכל הקשקושים שאנשים אמרו , במקום לעשות תואר הומני שהייתי נהנה ממנו שרפתי שנים של סבל בלימודי הנדסה, בסוף קיבלתי התקף חרדה ומאז אני סובל מבעיות בריאותיות. היום אני עובד בתור מורה לאנגלית במזרח אסיה ואם לא הייתי מקשיב לאף אחד ועושה מה שהרגיש לי נכון החיים שלי היום היו הרבה הרבה יותר טובים.

רוב הדברים שבאמת חשובים בחיים, כמו קשרים עם אנשים שאתה אוהב אין שום דרך לקנות בכסף. כסף זה אמצעי שאמור לאפשר לך להשיג את הצרכים הבסיסיים שלך. כל דבר מעבר לזה אתה מסתכן בלהפוך להיות חלק מעדר הרובוטים שכל שמחתם בחיים היא התקדמות בסולם החברתי שתכלס כל מהותו הוא תחרות על מי נותן יותר תרומה יצרנית ל-"מדינה".

אבל כמובן שעל כל אחד כמוני יהיו גם הרבה שדווקא כן שמחים שבחרו בהנדסות. הכל יחסי

 

[Mr. Bigglesworth]

1. "יש פרנסה רק בתכנות" ו -" מי שהולך ללמוד תואר הומני יעבוד במלצרות". אלה אמירות תעמולה ברמה של שתופי מוח בלי חשיבה עצמאית שמטרתם לגרום לאזרחים להפוך לכלים פרודוקטיביים במכונה הכלכלית של המדינה.

בלי אנשי קש בבקשה.

איש קש (כשל לוגי) – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

 

[Shaz]

אני בעד בעיקר מוח אבל גם עם לב

אם יש לך מקצוע אחר שמצד אחד הגיוני כלכלית ללמוד אותו גם אם פחות ממדעי המחשב (לכאורה) ועדיין יש לך יותר חיבה לנושא ולתחום ויהיה לך יותר כיף ללמוד אותו אז אולי עדיף
אם אין כזה אז הבחירה של לב או מוח הייתי אומר מוח (אבל זה אני)
אני הלכתי למדעי המחשב עם 0 הכרה של התחום ובכלל לא ידעתי אם אתחבר כל הקשר שלי עם מחשבים היה לכל היותר משחקי מחשב
ובכל זאת הלכתי לשם רק כי המוח אמר לי שזה הצעד הנכון, וסך הכל אני דיי מסתדר בסדר ואפילו דיי נהנה חלק לא קטן מהזמן
ובזמני הפנוי אני יכול לעשות מה שאני אוהב

אז שוב, מה שאתה אוהב יכול להיות לך תחביב..

 

[optimum]

ואם לא הייתי מקשיב לאף אחד ועושה מה שהרגיש לי נכון החיים שלי היום היו הרבה הרבה יותר טובים.

אתה לא יודע את זה.
אין לך שמץ של מושג לאן החיים שלך היו מתגלגלים אם לפני 16 שנה היית בוחר Y במקום X, וכדאי שתכיר בכך.

 

[גרהם]

יש פרנסה רק בתכנות" ו

המשפט הזה או גרסאות מרוככות שלו מגיעים בעיקר מאנשים צעירים והם לא טועים מנקודת מבטם. פער השכר בין מתכנת לכל שכיר אחר (שאני מכיר) בגיל 25 הוא גדול.
10 שנים אחר כך המצב שונה כמובן כי יש פערים בשכר בין מקומות עבודה והתמחויות במקצועות השונים.

 

[SolidusMaximus]

אני בטוח שנאמרו פה דברים חכמים וטובים, ואין לי יכולת לעבור על כולם. ובכל זאת,
קח בחשבון שיש כאן הטיה משמעותית לאנשים שהולכים אחרי השכל (והטיה מסויימת בכלל להייטק).

אני חושב שהאני העתידי שלך יחוש גאווה אם תקבל החלטות רציונליות שאינן מתיישרות עם חלומותייך או רצונותיך בהווה.

יתכן. האני העתידי יכול גם לחוש גאווה שהלך אחרי דבר פחות סקסי (ע"ע "ללכת עם הלב") - למרות הסביבה - עם אמונה בעצמך שתצליח בו יותר כי יש לך דרייב.
ואני מדבר מניסיון, כי שתי תחושות הגאווה האלה יכולות לצוץ אצלך ממש באותו יום, זה לא שחור לבן -

גאווה שהלכת אחרי הלב, יחד עם גאווה שהיה לך מספיק שכל ומזל להשתלב במשרה כן יותר רווחית בתוך התחום האהוב.
לחילופין, גאווה שהלכת אחרי השכל ולמדת משהו "מבוקש", עם גאווה שהקשבת לאינטואיציות שלך ובחרת במשרה שגם לא תשחוק אותך.

בסופו של דבר יש פה הרבה עניין של אמון עצמי, הכרה עצמית, והבנת המציאות.
אמון בהצלחתך בתחום נישתי, הכרה שלא יפלו עליך RSUs ומה זה יעשה לסגנון החיים שלך, הבנה שתכתת רגלייך בחיפוש ובהמצאה מחדש.
הייטק קשה בדרכו (לימודים, כלוב זהב, שחיקה, being obsolete, הסיכון של לסבול בקריירה של עשרות שנים למי שלא אוהב),
ו"הבחירה האחרת" קשה בדרכה (חיים צנועים בהרבה, מחסור במשרות, פחות אופציות, האפשרות שאהבותיך ישתנו).

 

[AlexNOSAM]

1. "יש פרנסה רק בתכנות" ו -" מי שהולך ללמוד תואר הומני יעבוד במלצרות". אלה אמירות תעמולה ברמה של שתופי מוח בלי חשיבה עצמאית שמטרתם לגרום לאזרחים להפוך לכלים פרודוקטיביים במכונה הכלכלית של המדינה.

אני בן 36 לפני 16 שנים הייתי בדיוק במצב שלך, הקשבתי לכל הקשקושים שאנשים אמרו , במקום לעשות תואר הומני שהייתי נהנה ממנו שרפתי שנים של סבל בלימודי הנדסה, בסוף קיבלתי התקף חרדה ומאז אני סובל מבעיות בריאותיות. היום אני עובד בתור מורה לאנגלית במזרח אסיה ואם לא הייתי מקשיב לאף אחד ועושה מה שהרגיש לי נכון החיים שלי היום היו הרבה הרבה יותר טובים.

רוב הדברים שבאמת חשובים בחיים, כמו קשרים עם אנשים שאתה אוהב אין שום דרך לקנות בכסף. כסף זה אמצעי שאמור לאפשר לך להשיג את הצרכים הבסיסיים שלך. כל דבר מעבר לזה אתה מסתכן בלהפוך להיות חלק מעדר הרובוטים שכל שמחתם בחיים היא התקדמות בסולם החברתי שתכלס כל מהותו הוא תחרות על מי נותן יותר תרומה יצרנית ל-"מדינה".

אבל כמובן שעל כל אחד כמוני יהיו גם הרבה שדווקא כן שמחים שבחרו בהנדסות. הכל יחסי

אני שמח שמצאת את הפינה שלך והמקום שעושה לך טוב בלימוד אנגלית באסיה.
רק לפני כמה שבועות המלצתי לנערה שהתייעצה איתי לגבי לימודים שאם לא ילך לה טוב באקדמיה, אז היא יכולה באמת ללכת ללמד אנגלית ביפן, או משהו. כי היא לא בטוחה עדיין לגבי היכולות האקדמיות שלה, אבל כן יש לה אהבה לתרבויות זרות ונכונות לחיות ולעבוד בחו״ל.

אבל אל תתבלבל! לרדוף אחרי כסף בגיל צעיר זה עדיין הסדר הנכון של הדברים. ככה עשו גברים צעירים כמו פותח השרשור תמיד, מאז שחר ההיסטוריה.
אולי אתה לא היית בנוי לזה מבחינה פיזית או מנטלית, אבל זה לא אומר שיש במסלול ה-Hustling משהו פסול. עדיף לרדוף אחרי הכסף בנעורים ולנוח לעת זיקנה, מאשר להיות אחד מהאנשים האלה שלוקחים את החיים באיזי ומתחילים לעבוד קשה רק כשנולד הילד השני ופתאום המשרה בשכר מינימום ושליחויות אוכל בשישי זה כבר לא מספיק.
אז פעם, גברים צעירים היו נרשמים בהמוניהם לשירות כלגיונרים בצבא הרומי, מסעות הצלב, יישוב צפון-אמריקה/אוסטרליה, המסחר הימי בין אירופה לאסיה (במסלול עוקף-אפריקה)... והיום, הכסף הגדול נמצא במחשבים. אין חדש תחת השמש.

ואני יודע שזה אולי נשמע קצת מצועצע - הקטע בתגובה הקודמת שלי על ״אשכנזים פלצנים״ והקריירות השניות שלהם, אבל בדרך כלל כל ההרהורים ההומניים האלה זה פשוט משהו שמאפיין אנשים שבאו מכסף. אנשי ״אבא עשיר״, אם תרצה. בחור שעלה מרוסיה בתור ילד וראה את ההורים שלו עובדים כל החיים בעבודות קבלן או בחור מזרחי מהפריפריה שאבא שלו מכונאי רכב מתקשה, בדרך כלל לא חושבים על לימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב.

 

[SolidusMaximus]

אולי אתה לא היית בנוי לזה מבחינה פיזית או מנטלית, אבל זה לא אומר שיש במסלול ה-Hustling משהו פסול.

ברור שאין בכך פסול. אבל אין גם פסול בלבחור אחרת. כל הבלוג מתרכז בלבחור אחרת.
לכסף ולהצלחה יש מספיק ממליצים ומלמדי זכות, ל"ללכת עם הלב" גם יש סנגורים,
אבל להאטה, הסתפקות במועט, סדר עדיפויות ועבודה כאמצעי אין הרבה מדברים בשבח. את הקיטורים ואת התלונות על השחיקה וכלוב הזהב עוד יחסית שומעים, אבל לא הרבה מציעים "פתרונות", אופציות אחרות. כל מהות הבלוג היא האופציה האחרת, אם שלב הצבירה נמשך 10 שנים או 25 בעקבות סדר עדיפויות שלך, זה סופר לגיטימי.

אבל אל תתבלבל! לרדוף אחרי כסף בגיל צעיר זה עדיין הסדר הנכון של הדברים.

שוב, "הסדר הנכון של הדברים" גם כולל הקרחה, השמנה כתוצאה משחיקה, דכאון ולחץ, וחיפוש עבודה כסוג ב' בגיל 40-50?
"הסדר הנכון של הדברים" לא תמיד פועל לטובת האדם (ע"ע רצון להתרבות), לא סתם אנחנו מסוגלים לרפלקציה והתפתחות.
ולפני שתצטטו, אנשים שטוב להם בהייטק יש המון. אנשים שמריר להם אבל, יש גם.

 

[פטל ואוכמניות]

בתמצית:
- לימודי כלכלה הם לימודים שפותחים לפניך דלתות בהמשך. בבנקאות, בחברות פיננסיות, במחלקות כלכליות בחברות גדולות וזו רשימה קצרה.
- אלו גם לימודים שמכינים אותך לא רע ללימודי מנהל עסקים, ואם תלמד MBA בלונדון או באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית יש לך סיכוי מעולה להכנסה גבוהה.
- לימודי כלכלה מורחב כוללים לא מעט שיעורי בחירה בחוגים אחרים וזה מעשיר מאוד.

 

[החייל המשוחרר]

כאדם בגילך שהתחבט הרבה זמן בסוגיה, הגעתי לשתי מסקנות.

הראשונה - צריך ללמוד מקצוע שייפתח לך דלתות תעסוקתיות, חבל על הכסף ובעיקר על הזמן של לימודי מקצוע שאין בו תעסוקה ממשית

השנייה - בניגוד לדעה הרווחת בפורום, מדמח זה לא התואר היחיד בעולם ומי שלא יילמד אותו לא נידון לחיי דלות.
אני לא רואה מה רע בתואר בכלכלה.

באופן אישי, התעניינתי תמיד בכלכלה, בדיוק כמוך.
בהתחלה רציתי ללמוד פסיכולוגיה עם כלכלה והבנתי שאפשרויות התעסוקה מוגבלות.
מחשבים תמיד אהבתי, אבל לא התקבלתי למדמח בשום אוניברסיטה נורמלית.
אז החלטתי לשלב כלכלה עם סטטיסטיקה.
אני ממליץ לך לעשות מחקר מעמיק, להבין מה מדבר אלייך ולא להיבהל מרואי שחורות שחושבים שאם אתה לא מתכנת אז אכלת אותה בענק.
הפורום נוטה להיות מלא בכאלה, אחלה אנשים שעוזרים מאוד, אבל באים מתפיסה מסוימת.

יהיה טוב (:

 

[Xon11]

כאדם בגילך שהתחבט הרבה זמן בסוגיה, הגעתי לשתי מסקנות.

הראשונה - צריך ללמוד מקצוע שייפתח לך דלתות תעסוקתיות, חבל על הכסף ובעיקר על הזמן של לימודי מקצוע שאין בו תעסוקה ממשית

השנייה - בניגוד לדעה הרווחת בפורום, מדמח זה לא התואר היחיד בעולם ומי שלא יילמד אותו לא נידון לחיי דלות.
אני לא רואה מה רע בתואר בכלכלה.

באופן אישי, התעניינתי תמיד בכלכלה, בדיוק כמוך.
בהתחלה רציתי ללמוד פסיכולוגיה עם כלכלה והבנתי שאפשרויות התעסוקה מוגבלות.
מחשבים תמיד אהבתי, אבל לא התקבלתי למדמח בשום אוניברסיטה נורמלית.
אז החלטתי לשלב כלכלה עם סטטיסטיקה.
אני ממליץ לך לעשות מחקר מעמיק, להבין מה מדבר אלייך ולא להיבהל מרואי שחורות שחושבים שאם אתה לא מתכנת אז אכלת אותה בענק.
הפורום נוטה להיות מלא בכאלה, אחלה אנשים שעוזרים מאוד, אבל באים מתפיסה מסוימת.

יהיה טוב (:

וואי הלוואי.. תודה לך!! אני באמת רואה לימודי כלכלה כאופציה רצינית. אני ממש נרגש לקראת החוויה הסטודנטיאלית איפה שלא אהיה. מקווה שבמת יהיה טוב

 

[Mau]

אני שמח שמצאת את הפינה שלך והמקום שעושה לך טוב בלימוד אנגלית באסיה.
רק לפני כמה שבועות המלצתי לנערה שהתייעצה איתי לגבי לימודים שאם לא ילך לה טוב באקדמיה, אז היא יכולה באמת ללכת ללמד אנגלית ביפן, או משהו. כי היא לא בטוחה עדיין לגבי היכולות האקדמיות שלה, אבל כן יש לה אהבה לתרבויות זרות ונכונות לחיות ולעבוד בחו״ל.

אבל אל תתבלבל! לרדוף אחרי כסף בגיל צעיר זה עדיין הסדר הנכון של הדברים. ככה עשו גברים צעירים כמו פותח השרשור תמיד, מאז שחר ההיסטוריה.
אולי אתה לא היית בנוי לזה מבחינה פיזית או מנטלית, אבל זה לא אומר שיש במסלול ה-Hustling משהו פסול. עדיף לרדוף אחרי הכסף בנעורים ולנוח לעת זיקנה, מאשר להיות אחד מהאנשים האלה שלוקחים את החיים באיזי ומתחילים לעבוד קשה רק כשנולד הילד השני ופתאום המשרה בשכר מינימום ושליחויות אוכל בשישי זה כבר לא מספיק.
אז פעם, גברים צעירים היו נרשמים בהמוניהם לשירות כלגיונרים בצבא הרומי, מסעות הצלב, יישוב צפון-אמריקה/אוסטרליה, המסחר הימי בין אירופה לאסיה (במסלול עוקף-אפריקה)... והיום, הכסף הגדול נמצא במחשבים. אין חדש תחת השמש.

ואני יודע שזה אולי נשמע קצת מצועצע - הקטע בתגובה הקודמת שלי על ״אשכנזים פלצנים״ והקריירות השניות שלהם, אבל בדרך כלל כל ההרהורים ההומניים האלה זה פשוט משהו שמאפיין אנשים שבאו מכסף. אנשי ״אבא עשיר״, אם תרצה. בחור שעלה מרוסיה בתור ילד וראה את ההורים שלו עובדים כל החיים בעבודות קבלן או בחור מזרחי מהפריפריה שאבא שלו מכונאי רכב מתקשה, בדרך כלל לא חושבים על לימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב.

אני לא מסכים.
הבעיה שמה שמה שאנשים עשו לאורך ההסטוריה משקף בעיקר את האינטרסים של השבט ולא של האינדיוידואל. לאורך ההסטוריה חיינו במנטליות של השרדות ואין הגיון להמשיך את המנטליות הזו בימינו.

אין גם הגיון מבחינתי לחסוך כסף לעת זקנה. זה בעיקר טוב "למערכת". מה יעזור לי כל החיים לעבוד כמו חמור רק שיהיה לי קצת יותר אוכל כשאני אהיה זקן.

מן הסתם כל ההרהורים האלה על מקצועות הומניים הם של אנשים עשירים. אנחנו חברה שבנויה על עקרון של קאסטות ולכן כל מי שמגיע לפורומים האלה ומתחיל התלבטויות לימודים , הוא מין הסתם כנראה עם רקע של מעמד ביניים עם פוטנציאל לעשות איזה תואר. לא רקע של קאסטה "אשכנזית" אחרת לא היה לו את הלחץ הזה בגלל והוא היה הולך ללמוד מקצוע קל שאפשר לעשן גראס ולהתחיל עם בנות כל היום. ככה ממשיכים את מסורת החלוקה לקאסטות. אני מצטער שבכלל דיברתי, אנשים באופן כללי שונאים שאומרים כאלה דברים ולא מדקלמים כמו תוכי את "לכו להייטק לעשות יאמבא כסף!!!".להתראות.