יתכן שסיפור ה-Margin Call של לאופולד אשנברנר מוכיח, שבסוף הכל עניין של דטרמיניזם

[Optimus]

השאלה איך נוצר מצב שבו הפיקוח גורם לקרן למכור החזקות כשהיא ברווח? מעלה תהיות לגבי מקרה זה ספציפית. בשיא, הקרן הייתה ברווח של 45 מיליארד, וה-Margin call הופעל ברווח של 10 מיליארד. ברור לי שעם מינוף פי 4, מרחק הביטחון צריך להיות גדול גם הוא ולכן זאת כנראה הסיבה, אבל לא פירטו במרשתת.

בניגוד לטענתך, הקרן מעולם לא הייתה ברווח של 45 מיליארד, היא הייתה בשווי נכסים של 45 מיליארד. זה ממש לא אותו הדבר. כמו כן, היא קרסה לשווי אחזקות של 10 מיליארד לפני ה-margin call, ושוב, זה לא רווח. אני מקווה שזה עושה סדר בבלגן.

 

[שלומו]

הנה כותרת לדיון החדש:

אני לא מבין למה להכניס את המושג דטרמיניזם בהקשר לא מדוייק בכל משפט שני. דטרמיניזם זה לא משהו שנלחמים עבורו או נגדו. זאת פשוט מערכת חוקים שבה אם ידוע כל המצב של מערכת סגורה בדיוק מוחלט בזמן מסויים אז אפשר לדעת בדיוק מה המצב שלה בכל זמן אחר. דרך אגב המדע הוא לא דטרמיניסטי עוד בלי קשר לקוואנטים (תיאוריה שבה אין דטרמיניזם במובן מלא) או המפץ הגדול (שמעלה את התהיה אם היקום הוא מערכת סגורה), אלא פשוט מהעובדה הפשוטה שאין לנו ידע בדיוק מוחלט על שום דבר, תמיד יש טעות מדידה ויש דברים שכנראה בכלל לא מדדנו. גם ייתכן שיש דברים שאינם ניתנים למדידה כמו שסבר למשל דקארט. וכמובן שצריך לזכור שהחוקים בתיאוריות המדעיות הם השערות עם מובהקות סטטיסטית גבוהה ולא באמת חוקי הטבע במובן מוחלט (כמו אם השמש זורחת כל יום מאז התחלת התצפיות האנושיות אז כנראה היא תזרח גם מחר).

המונח שאתה מדבר עליו יותר מזכיר גורל במיתולוגיה היוונית (או בהרבה מיתולוגיות אחרות). שזה משהו שיותר קל לבקר אותו גם מדעית וגם מוסרית.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

בניגוד לטענתך, הקרן מעולם לא הייתה ברווח של 45 מיליארד, היא הייתה בשווי נכסים של 45 מיליארד. זה ממש לא אותו הדבר. כמו כן, היא קרסה לשווי אחזקות של 10 מיליארד לפני ה-margin call, ושוב, זה לא רווח. אני מקווה שזה עושה סדר בבלגן.

תודה על הדיוק.

זאת אומרת שבמינוף פי 4, הוא למעשה הסכים למכור החזקות בנקודה שבה, בהסתברות גבוהה, המכירה הזאת למעשה תחזיר את שווי המניות לערכו ההוגן ולמחיר אטרקטיבי עם פוטנציאל כלפי מעלה, כך שבוודאות גבוהה מי שקונה אותן ממנו בטווח הקצר ירוויח? למה למכור במצב כזה? (שים את ההתחייבות בצד לרגע) ברמה הטהורה נראה שיש כאן כשל שוק.

אני לא מבין למה להכניס את המושג דטרמיניזם בהקשר לא מדוייק בכל משפט שני. דטרמיניזם זה לא משהו שנלחמים עבורו או נגדו. זאת פשוט מערכת חוקים שבה אם ידוע כל המצב של מערכת סגורה בדיוק מוחלט בזמן מסויים אז אפשר לדעת בדיוק מה המצב שלה בכל זמן אחר. דרך אגב המדע הוא לא דטרמיניסטי עוד בלי קשר לקוואנטים (תיאוריה שבה אין דטרמיניזם במובן מלא) או המפץ הגדול (שמעלה את התהיה אם היקום הוא מערכת סגורה), אלא פשוט מהעובדה הפשוטה שאין לנו ידע בדיוק מוחלט על שום דבר, תמיד יש טעות מדידה ויש דברים שכנראה בכלל לא מדדנו. גם ייתכן שיש דברים שאינם ניתנים למדידה כמו שסבר למשל דקארט. וכמובן שצריך לזכור שהחוקים בתיאוריות המדעיות הם השערות עם מובהקות סטטיסטית גבוהה ולא באמת חוקי הטבע במובן מוחלט (כמו אם השמש זורחת כל יום מאז התחלת התצפיות האנושיות אז כנראה היא תזרח גם מחר).

המונח שאתה מדבר עליו יותר מזכיר גורל במיתולוגיה היוונית (או בהרבה מיתולוגיות אחרות). שזה משהו שיותר קל לבקר אותו גם מדעית וגם מוסרית.

1. את המושג "דטרמיניזם" השאילו גם לתחומים כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה ועוד. בתחומים אלו אין הכוונה ל: "מערכת חוקים שבה אם ידוע כל המצב של מערכת סגורה בדיוק מוחלט בזמן מסויים אז אפשר לדעת בדיוק מה המצב שלה בכל זמן אחר", אלא אפשר להגמיש את הפירושים לרעיונות וטענות שעלולים להתרחש בסבירות גבוהה, לרוב במובן השלילי להבנתי. כמו שאם ההורים שלי עניים, ואני לומד בבית ספר בשכונה ענייה, ואני סובל בנוסף מבעיות חריגות שלא מקבלות מענה בגלל אותן בעיות מבניות לתוכן נולדתי, אז בהסתברות גבוהה הכיוון הכללי של העתיד שלי דיי ברור (כמובן שבפעמון גאוס יהיו כמה ילדים שיצליחו לצאת מהמעגל העני הזה בבגרותם, הם לא כלכך מעניינים בהקשר זה). אי-אפשר לדעת בדייקנות מה יהיה כושר ההשתכרות שלי או באיזה מספר בית בדיוק אני אתגורר, אבל אפשר להניח בהסתברות גבוהה שלא אעבוד בעמק הסיליקון. כך לפחות כל זמן שהאנושות לא יכולה לצפות הכל בדייקנות מושלמת.

2. באופן היפותטי, אפשר לפנטז מציאות שבה 100% מהדברים ידועים בצורה מדויקת לאנושות בכל רגע נתון, ובהתאם, העתיד יהיה ידוע בדייקנות. ומכיוון שהמציאות אינה כזאת (עדיין), מבחינתי מצב כזה הוא לגמרי דטרמיניסטי גם הוא. בגלל שנולדתי כאדם ולא כאל כל יכול או משהו כזה, נבצר עלי לחיות באחוז מסוים של חוסר וודאות לגבי העתיד. זה לגמרי נחשב עניין דטרמיניסטי לדעתי. ואם לא די בכך, לחיות במצב הזה ולהשתייך לסוג האנשים שנפלו על סטטיסטקיה קצת יותר גרועה מאחרים שבמקור היו פחות מוכשרים, נמרצים או סקרנים ממני. בשוק חופשי החומרה של המצב הזה פחות בעייתית לדעתי.

 

[שלומו]

את המושג "דטרמיניזם" השאילו גם לתחומים כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה ועוד

המונח הנפוץ בסוציולוגיה לזה הוא ניידות חברתית. דרך אגב הניידות החברתית בישראל גבוהה מהממוצע למרות שהפערים גדולים מהממוצע.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

המונח הנפוץ בסוציולוגיה לזה הוא ניידות חברתית. דרך אגב הניידות החברתית בישראל גבוהה מהממוצע למרות שהפערים גדולים מהממוצע.

דרך אגב, ברור שלא גבוהה מהממוצע:

https://www.oecd.org/content/dam/oecd/en/publications/reports/2026/03/intergenerational-social-mobility-across-oecd-countries_c45c6be5/6d76ec2a-en.pdf

ישראל מצטיינת בלהיות הזנב של העולם המפותח, למה אתה מתעקש לקחת את התואר המכובד הזה ממנה?

 

[Optimus]

זאת אומרת שבמינוף פי 4, הוא למעשה הסכים למכור החזקות בנקודה שבה, בהסתברות גבוהה, המכירה הזאת למעשה תחזיר את שווי המניות לערכו ההוגן ולמחיר אטרקטיבי עם פוטנציאל כלפי מעלה, כך שבוודאות גבוהה מי שקונה אותן ממנו בטווח הקצר ירוויח? למה למכור במצב כזה? (שים את ההתחייבות בצד לרגע) ברמה הטהורה נראה שיש כאן כשל שוק.

אם במילה "הוא" התכוונת ללאופולד אשנברנר, אז לא, הוא לא "הסכים למכור", הוא לא יזם את המכירה והוא לא רצה בה. הבנק יזם margin call, מצב שבו הוא מוכר את האחזקות של הקרן, מכיוון שהן ירדו מתחת לסף שאליו הקרן מחוייבת. למה למכור? כי האחזקות הללו עלולות להגיע לשווי 0, והבנק מנסה להגן על המאזן שלו. היום בדיעבד, זה קל להגיד שזה היה מחיר אטקרטיבי ושמי שקנה הרוויח. בזמן אמת זה ממש לא היה ברור, ולראיה מחיר האחזקות האלה ירד בצורה חדה.
לא הבנתי למה לשים את ההתחייבות בצד לרגע, הרי היא עניין מהותי בסיפור הזה. אתה מכיר מלווה שאפשר להגיד לו: "שים את ההתחייבות בצד לרגע"? האם היית מלווה כסף למישהו שאומר: "שים את ההתחייבות בצד לרגע?"

 

[אiהד]

לדעתי, זאת אף פעם לא באמת הייתה תחרות שבה היינו צריכים לפעול נכון, מדויק, חכם.. אלא השאלה מי מותאם יותר לאפשרויות הדטרמיניסטיות *המוגבלות* שכפו עלינו, ולזירת המשחקים המאוד עקומה שמספקים לנו בכל תחום. לכן האנושות מאבדת את הטובים ביותר (למען רווחתם של "המותאמים ביותר"). לדעתי בישראל, המצב הזה הוא על סטרואידים בייחס לעולם.

כמו בכל דבר אחר בעולם אתה צריך להתאים את עצמך לסביבה שאתה נמצא בה
אתה יכול לנהוג לא זהיר בכביש - אתה יודע שהיום ומחר אתה כנראה "תחסוך" לעצמך זמן, עד שתגיע התאונה ואתה לא יודע איך היא תיגמר
גם עם הקרן הזו - מנהל הקרן לא ניהל נכון את הסיכונים ואין לו את מי להאשים בזה שהסיכון התממש חוץ מאת עצמו (ואולי את המשקיעים ששמו אצלו כסף בלי לחשוב יותר מדי)

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

כמו בכל דבר אחר בעולם אתה צריך להתאים את עצמך לסביבה שאתה נמצא בה
אתה יכול לנהוג לא זהיר בכביש - אתה יודע שהיום ומחר אתה כנראה "תחסוך" לעצמך זמן, עד שתגיע התאונה ואתה לא יודע איך היא תיגמר

לדטרמיניזם עירוני יש השפעה על החלטות אלו:

כמה מהר זה מהר מדי? (גליל ים, כעבור שנה)

כמעט שנה אחרי הסרטון "למה תושבי גליל ים לא הולכים ברגל לרכבת?" חזרתי לגליל ים לראות מה השתנה.הפעם הסרטון הוא על איך מתכננים רחובות מהירים ומסוכנים בתוך שכונו...

youtu.be

זאת דוגמה לחוסר היעילות להתאים את עצמנו לסביבה בה אנחנו נמצאים, וללגיטימיות ההכרחית בלהכריח אותה להשתנות למעננו. ואבוי לה אם לא.
ומניח שבהקשרים הללו, לא רק לעירוניות יש השפעה על קבלת ההחלטות שלנו, כולל לגבי סיכון חיים. תן מקום של כבוד לאלוקי הדטרמיניזם בבקשה.

גם עם הקרן הזו - מנהל הקרן לא ניהל נכון את הסיכונים ואין לו את מי להאשים בזה שהסיכון התממש חוץ מאת עצמו (ואולי את המשקיעים ששמו אצלו כסף בלי לחשוב יותר מדי)

לגבי עניין הסיכון שהתממש - השתכנעתי, אלא אם יחשף מידע חדש לגבי התנהגות הבנק במקרה זה. אבל שים את העניין הטכני של מימוש Margin call בצד, מבחינה הגיונית זה נראה לך לגיטימי לצפות מבעל נכסים למכור לאדם אחר נכס, כאשר בעל הנכס יודע בוודאות גבוהה שהנכס צפוי לעלות לאחר מכן? איך האנושות ושוק ההון הגיעו למצב ביזארי שכשל שוק כזה בכלל אפשרי?

מה עם תורת המשחקים, עלות-תועלת, כלכלה התנהגותית וכדומה?

אם במילה "הוא" התכוונת ללאופולד אשנברנר, אז לא, הוא לא "הסכים למכור", הוא לא יזם את המכירה והוא לא רצה בה. הבנק יזם margin call, מצב שבו הוא מוכר את האחזקות של הקרן, מכיוון שהן ירדו מתחת לסף שאליו הקרן מחוייבת. למה למכור? כי האחזקות הללו עלולות להגיע לשווי 0, והבנק מנסה להגן על המאזן שלו. היום בדיעבד, זה קל להגיד שזה היה מחיר אטקרטיבי ושמי שקנה הרוויח. בזמן אמת זה ממש לא היה ברור, ולראיה מחיר האחזקות האלה ירד בצורה חדה.
לא הבנתי למה לשים את ההתחייבות בצד לרגע, הרי היא עניין מהותי בסיפור הזה. אתה מכיר מלווה שאפשר להגיד לו: "שים את ההתחייבות בצד לרגע"? האם היית מלווה כסף למישהו שאומר: "שים את ההתחייבות בצד לרגע?"

בשביל לענות על השאלות שלך, בהקשר הספציפי של לאופולד אשנברנר, אני צריך גישה לחוזים / הסכמים של הקרן שלו מול הבנק. אין לי גישה כזאת. אז אם אתה לא רוצה לשים בצד את את ההתחייבות, תשים בצד את המקר הספציפי של לאופולד אשנברנר לרגע. מבחינה תיאורטית טהורה, בלי היבטים טכניים בעולם המציאותי, זה נראה לך הגיוני שאדם ימכור נכס שלפי הצפי שלו הערך של הכנס אמור להמשיך לעלות, ושגם דיי ברור שאם בעל הנכס ימכור אותו ממש עכשיו, הביקוש אליו דווקא יעלה דרמטית ולא ימשיך לרדת? (מפני שאותו בעל נכס מחזיק כמות ענקית של יחידות מסוג הנכס הזה בעולם נניח, והוא שוקל למכור אותן עכשיו אחרי 35%~47% ירידת ערך מהשיא).

 

[סולידי]

שים את העניין הטכני של מימוש Margin call בצד

נראה לך הגיוני לתת למישהו הלואה ללא בטחונות?
כל המהות של margin call היא מימוש בטחונות רגע לפני שהם נעלמים.

מבחינה הגיונית זה נראה לך לגיטימי לצפות מבעל נכסים למכור לאדם אחר נכס, כאשר בעל הנכס יודע בוודאות גבוהה שהנכס צפוי לעלות לאחר מכן?

כלומר, יש סיכוי נמוך שהנכס לא יעלה. מי ישא בנזק במקרה שהנכס לא יעלה? לבעלים שלו אין בטוחות אחרות אז אין לו מה להפסיד. מי שיפסיד הוא המלוה. לא הלווה.

איך האנושות ושוק ההון הגיעו למצב ביזארי שכשל שוק כזה בכלל אפשרי?

זה שאתה חושב שחוזה כזה הוא ביזארי, לא אומר שאתה צודק. מסתבר ששני הצדדים לחוזה הסכימו עליו ולא חשבו שזה כשל שוק. כשל שוק היה מתרחש אילו המלוה לא היה מממש בטחונות שניה לפני שהם נעלמים, נכנס בעצמו לחדלות פרעון, ולא עומד בהתחיבויות שלו כלפי לקוחות שהפקידו אצלו נכסים שלהם. שים לב שהבנק מלוה כספים של לקוחות אחרים. לא כספים שלו.

 

[אiהד]

זאת דוגמה לחוסר היעילות להתאים את עצמנו לסביבה בה אנחנו נמצאים, וללגיטימיות ההכרחית בלהכריח אותה להשתנות למעננו. ואבוי לה אם לא.
ומניח שבהקשרים הללו, לא רק לעירוניות יש השפעה על קבלת ההחלטות שלנו, כולל לגבי סיכון חיים. תן מקום של כבוד לאלוקי הדטרמיניזם בבקשה.

ההבנה היא שאנחנו מתאימים את עצמנו לאלמנט מסויים - לרוב משהו בולט לעין ומורגש - ולא בהכרח למה שרצית שנתאים את עצמנו
נגיד נהגים מתאימים את הנסיעה שלהם לכביש, לא למה שלידו, זה הטבע של הנהג - הוא "רואה" את רוחב ומספר הנתיבים, סוג האספלט ונוכחות של במפרים ומתאים את מהירות הנסיעה לזה ולא בהכרח לתמרורים
ככה הקלות שבה אתה יכול היום להתמנף - מול אשראי בבנק או ברוקר או מול חוזים עתידיים ואופציות - לא מותאמת לרמת הסיכון של הנכסים האלו, בזה אתה צודק

לגבי עניין הסיכון שהתממש - השתכנעתי, אלא אם יחשף מידע חדש לגבי התנהגות הבנק במקרה זה. אבל שים את העניין הטכני של מימוש Margin call בצד, מבחינה הגיונית זה נראה לך לגיטימי לצפות מבעל נכסים למכור לאדם אחר נכס, כאשר בעל הנכס יודע בוודאות גבוהה שהנכס צפוי לעלות לאחר מכן? איך האנושות ושוק ההון הגיעו למצב ביזארי שכשל שוק כזה בכלל אפשרי?

אדם לקח הלוואה
הוא צריך לעמוד בתנאי ההלוואה
נגיד אם חודש אחד אין לו כסף הוא לא יכול סתם ככה לבוא לבנק ולומר שהוא יחזיר בחודש הבא
ואם הוא מישכן משהו לטובת ההלוואה - אם מגיע השלב שהבנק רוצה לממש את המשכון הוא בבעיה גם אם הוא בטוח שעוד חודש יהיה לו את הכסף
ככה העולם עובד

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

זה שאתה חושב שחוזה כזה הוא ביזארי, לא אומר שאתה צודק. מסתבר ששני הצדדים לחוזה הסכימו עליו ולא חשבו שזה כשל שוק. כשל שוק היה מתרחש אילו המלוה לא היה מממש בטחונות שניה לפני שהם נעלמים, נכנס בעצמו לחדלות פרעון, ולא עומד בהתחיבויות שלו כלפי לקוחות שהפקידו אצלו נכסים שלהם. שים לב שהבנק מלוה כספים של לקוחות אחרים. לא כספים שלו.

עבור המקרה הספציפי, במציאות, של לאופולד אשנברנר אני כבר לא מתכווח. השתכנעתי שמבחינה חוקית וטכנית המקרה לגיטימי. אבל אני חושב קדימה באופן כללי - כאשר זה המצב, המקרה הפלילי הבא נראה לי בהחלט אפשרי, ובגלל הצידוק שלך ב-Margin call המקרה הזה יכול להיות מתוזמן דיי טוב. קלוד-קוד כתב לי את הסנריו הבא:

התרחיש בשלבים​

שלב 1 - יצירת חשיפה ממונפת
בנק (Prime Broker) מעניק לקרן גידור מינוף גבוה כנגד ביטחונות (בדרך כלל מניות שהקרן כבר מחזיקה). ככל שהמינוף גבוה יותר, כך "מרווח הביטחון" (Margin) קטן יותר ביחס לגודל הפוזיציה.

שלב 2 - זיהוי/יצירת פגיעות
הבנק (שיש לו ראות פנימית לגודל הפוזיציה של הקרן, כי הוא זה שמממן אותה) מזהה שאם מחיר הנכס ירד באחוז מסוים - הקרן תיכנס ל-Margin Call ותיאלץ למכור בכפייה.

שלב 3 - תיאום סודי
הבנק (או גורם בתוכו) מתאם מראש עם צד שלישי ("החבר") - עסקה לא מדווחת שבה הצד השלישי מתחייב לקנות את המניות בזול ברגע שהקרן תיאלץ למכור, ולאחר מכן "לדחוף" את המחיר למעלה.

שלב 4 - הפעלת הטריגר
הבנק פועל (או נמנע מלפעול) באופן שמוביל לירידת מחיר - למשל, מכירה משל עצמו, סירוב להאריך אשראי, או פרסום מידע/דירוג שמערער את האמון בנכס.

שלב 5 - Margin Call וכפיית מכירה
הקרן מקבלת דרישה למכור נכסים באופן מיידי כדי לכסות את הביטחונות. המכירה הכפויה (לרוב בבת אחת, בבלוקים גדולים) מציפה את השוק בהיצע ומורידה את המחיר עוד יותר.

שלב 6 - הקנייה המתואמת
"החבר" קונה בדיוק בשפל המחיר - במחיר נמוך מלאכותית, שנוצר בגלל המכירה הכפויה ולא בגלל שווי אמיתי.

שלב 7 - "התאוששות" מתוזמנת
לאחר שהמכירה הכפויה מסתיימת וההיצע החריג נעלם, המחיר "מזנק" בחזרה - לפעמים בעזרת רכישות נוספות מתואמות שיוצרות רושם של ביקוש אורגני.

שלב 8 - חלוקת הרווח
ה-"חבר" מוכר ברווח. הבנק המלווה, שידע מראש על התיאום, מרוויח דרך עמלות, ריבית על המינוף, או חלק סמוי ברווח (למשל עמלת יעוץ פיקטיבית, חשבון off-shore, וכו').

מי משלם את המחיר: הקרן שקרסה, וכל המשקיעים הפרטיים שכספם היה בה.

הערת מציאות​

המקרה האמיתי הקרוב ביותר לתבנית הזו הוא קריסת Archegos Capital (2021) - שם כמה בנקים (Credit Suisse, Nomura, ועוד) מימנו את ביל הוואנג במינוף עצום דרך Total Return Swaps, ללא שקיפות מלאה זה לזה, ובלי לדעת את החשיפה הכוללת של כולם יחד. כשהמניות ירדו, כל הבנקים ניסו למכור בו-זמנית, מה שהעמיק את הקריסה. שם לא הוכח תיאום זדוני מוקדם בין בנק ל"חבר קונה" (זה כבר תרמית ברמה פלילית שונה ומחמירה יותר) - אלא בעיקר כשל בניהול סיכונים ושקיפות.


---------------------------------------------------------------------

אני מניח שיש מספיק רגולציה, תקנות, משפט עיסקי/מוסדי וגופים כמו SEC שבדיוק מקרים כאלו אמורים למנוע, אבל תודה שעם מצב כזה שבו קרן גידור גדולה נאלצת למכור בכפייה תחת Margin call (כשהקרן עדיין ברווח), החזקות שמבחינה פודמנטלית וכדומה הן טובות, זה סוג של קול קורא לגנב. לא?

 

[Therealdeal]

יכול להיות ש

לדעתי, זאת אף פעם לא באמת הייתה תחרות שבה היינו צריכים לפעול נכון, מדויק, חכם.. אלא השאלה מי מותאם יותר לאפשרויות הדטרמיניסטיות *המוגבלות* שכפו עלינו, ולזירת המשחקים המאוד עקומה שמספקים לנו בכל תחום. לכן האנושות מאבדת את הטובים ביותר (למען רווחתם של "המותאמים ביותר"). לדעתי בישראל, המצב הזה הוא על סטרואידים בייחס לעולם.

אימלוק הסיפור של לאופולד אשנברנר:

• צעיר מוכשר בן 22 זיהה נכון את מהפכת התשתיות של הבינה המלאכותית, גייס מאות מיליונים והגיע לרווחים עצומים תוך מינוף מטורף של פי 4.
• ביולי 2026 השוק חטף צניחה, הבנקים דרשו את כספם בחזרה, וכפו את חיסול כל התיק הממונף של הקרן שלו, יום לפני שהמניות טסו בחזרה למעלה.
• הוא נשאר בסוף רק עם מניות פרטיות באנתרופאיק שאף בנק לא יכול היה לדרוש בחזרה, מה שסוג של מוכיח שהניצחון שייך למי ששורד את המערכת ולא בהכרח מבין את המשחק.

היו עוד ציוצים טובים ומפורטים בעברית, אבל זה ממצא בהחלט:

יוב קש (@Parzival_1991) ב-X

2021. בחור בן 19 עומד על הבמה של אוניברסיטת קולומביה ונואם בתור נואם המחזור. קוראים לו לאופולד אשנברנר. הוא נכנס לאוניברסיטה בגיל 15. מהלימודים הוא הלך לעבוד בקרן הפילנתרופית של סם בנקמן פריד. הקרן התפרקה יחד עם FTX. סיפור כבד, מי שמכיר מכיר. משם הוא נחת ב2023 בצוות של OpenAI

x.com

גם הסולידית צייצה:

הסולידית (@hasolidit) ב-X

אתה מנהל קרן. קיבלת $100 מהמשקיעים. לווית $100 נוספים מהבנק. קנית מניות בכל ה-$200. אתרע מזלך והמניות האלה נחתכו ב-25%. שוויין כעת $150. אבל אתה עדיין חייב $100 לבנק, זוכר? משמע, חלקם של המשקיעים בקרן צנח ל-$50. כך שאמנם המניות ירדו ב-25% בלבד, אבל ההון העצמי שלך נחתך

x.com

הסולידית (@hasolidit) ב-X

"כדי לעשות כסף שלא היה להם, ושלא היו זקוקים לו, הם סיכנו את מה שהיה להם, ומה שהיו זקוקים לו. וזה מטופש." (וורן באפט) הסיפור הזה של לאו אשנברנר מנכיח את אחת הדילמות הנצחיות של עולם ההשקעות. מה היה דחוף לילד בן 25, שכבר הפך למיליארדר בגיל צעיר מאד, להתמנף פי 4 ולהתפוצץ לרסיסים

x.com

ויש גם סוג של התפתחויות בפרשה:

Wall St Engine (@wallstengine) ב-X

SITUATIONAL AWARENESS FELL 67% IN JULY; STILL UP 80% YTD - FT “These were very expensive scars... But our fund must always be structured such that we can take a loss and fight another day. My core promise to you is that we will not waste the opportunity to learn from these

x.com

מה דעתכם על הסיפור?

יכול להיות שאתה זה הוא?

 

[דן ג.]

מי משלם את המחיר: הקרן שקרסה, וכל המשקיעים הפרטיים שכספם היה בה.

מדהים איזה דאגה יש לך בשרשור הזה לקרנות ממונפות בטירוף ולמשקיעים הפרטיים המסכנים שמשקיעים בהם בעוד שאין לך שום דאגה למי שמחזיק חשבון עו"ש תמים או חסכון בבנק . מהיכן נראה לך יש לבנק את הכסף לתת את ההלוואות?