לא יודע אם על זה תקום ותיפול אבל זה נושא שחשוב לחילונים, זה לא בשוליים.
כמובן. לא טענתי שאין מחלוקות השאלה מה עיקר ומה טפל.
אם אני מתנגד לנישואי להט"ב,
לא מתוך שנאה, אלא כי לדעתי נישואים זה מוסד מקודש בין גבר לאישה, ומי שרוצה לחיות כלהט"ב זכותו המלאה ושבחייו הפרטיים יעשה מה שהוא רוצה, אבל שלא יכפה עליי להכיר בו כזוג (הרי הם יכולים להתחתן, רק המדינה לא חייבת להכיר בזה) - זה דבר שלא תוכל לחיות איתו? לא תסכים שאהיה איתך בממשלה?
למיטב זכרוני הסיפא לא הייתה חלק מהאמירה אז אשמח למקור.
יכול לראות
כאן.
בכל מקרה, עובדתית, סמוטריץ שואף למדינת הלכה ובנט לא.
ואם כל עמ"י ירצה בכך, יש בזה פסול?
מוזמן לצפות
כאן מה המשמעות של מדינה ע"פ התורה.
זו השקפה בעייתית עבור הציבור החילוני.
לא ברור לי למה.
אם החילוני יכול לעשות מה שהוא רוצה, למה מפריע לך לדוג' שהמדינה לא תבנה כבישים בשבת? אנחנו מדינה
יהודית ודמוקרטית, לא?
הכל לגיטימי ולא קראתי לאף אחד חשוך, אני לא מתבטא כך.
דבריי לא כוונו כלפיך. אלא כלפי המחנה הליברלי שמחרים את סמוטריץ'
אז זהו, שאני לא חושב שיהיה אפשרי למצוא את עמק השווה בין סמוטריץ לחילונים, לדעתי המרחק הדתי גדול מידי.
בכל מקרה אני נגד חרמות ובעד הידברות אבל לא תמיד הידברות מצליחה.
זה עיקר הנקודה שרציתי לומר.
ברור שיש הבדלים בין הקבוצות השונות, וזה בריא ונפלא.
השאלה איך מנהלים את זה.
אם סמוטריץ' מתנגד לנשים לוחמות,
לא מתוך שנאת נשים\נשים הן נחותות,אלא כי ככלל גברים מתאימים יותר מנשים ללוחמה, ולמרות שיש מיעוט נשים שמתאים, לא
חייב לאפשר זאת.
הציבור הליברלי מנגד חושב שחשוב לקדם שוויון ולאפשר למי שמתאים.
שתי דעות לגיטימיות. לא?
אבל בפועל, ימשיכו להשמיץ את סמוטריץ' ואבי מעוז כחשוכים, נכון?
מבין איפה הבעיה? אין שיח בוגר, יש שיח ילדותי לצערנו.
(בדיוק כמו עסקת החטופים. סמוטריץ' מתנגד לעסקה משיקולים אמיתיים, ובמקביל שמח על חזרת החטופות - אבל כולם משמיצים אותו. כי הם לא מסוגלים להבין מורכבות)
לא מחרים שום דבר אבל אתה בוודאי מבין שעבור חילוני זה מאוד בעייתי שהחלטות של פוליטיקאים מונחות מבסיס אמוני ולא מבסיס רציונלי ומניתוח של העובדות.
אם זה היה כך, אתה צודק.
אבל זה לא כך.
האמונה מנחה
לצד הרציונל, ולא במקומו.
אני מאמין שא"י ניתנה ע"י אלוהים לעמ"י, זכותי להאמין בכך, אך זוהי דעתי
הפרטית. אני לא יוצא להילחם כדי לכפות עליך התיישבות בעזה.
ועדיין, מותר לי לחשוב שהתיישבות בעזה תביא ביטחון - וזה לא קשור לאמונה הפרטית שלי.
כאמור, זה סתם השמצות.
אני לא המצאתי את זה, ממה שאני יודע הציונות הדתית מחולקת לדתיים לייט, זרם מיינסטרים וחרד"לים ויש פערים לא קטנים בין הזרמים.
(באופן טבעי אני אישית מכיר בעיקר דתיים לייט).
פערים זה מצוין. זה בריא לחברה מתוקנת ולא חד גונית.
ולכן הטענה שלי היא ששיח בוגר יותר, והתמקדות בעיקר ולא באג'נדות, תפתור הרבה בעיות.
בכל מקרה, אני רק רוצה לציין שלמיטב ידיעתי אתה הדתי לאומי הראשון בפורום שהביע התנגדות נחרצת להשתמטות החרדית וטוען שצריכה להיות "ברית משרתים" בישראל וזה בהחלט שינוי מרענן.
כל הציונות הדתית תומכת בגיוס חרדים. יש רק הבדל קטן.
יש מי שמנסה לשנות סדרי עולם ברגע, וחושב שיצליח לשנות אופי של חברה שלמה. סופו לא להצליח.
ויש מי שמסתכל למציאות בעיניים, מבין שלמרות שאולי הצבא חייב עכשיו 10K לוחמים, אבל לא אפשרי לגייס 10K חרדים כך בהינף יד - אז צריך תהליכים מבוררים יותר.
אפשר להעביר חוק גיוס מדויק, אם גנץ וליברמן ולפיד יפסיקו לשחק בקייטנה ויתחילו לעבוד באמת.
האם יש מקרים בחיים שבהם החלטה(קטנה ככל שתהיה) 100% רציונלית תוביל לתוצאות יותר טובות מהחלטה שמערבת שיקולים של אמונה, של הקשבה לרב כזה או אחר?
מאוד תלוי מה האמונה שלך. היהדות הולכת יד ביד עם רציונליות, לא ראש בראש.
וגם תלוי מה הנושא.
לדוג', אם מבחינתך לומדי תורה (גם אלו שמתגייסים) לא צריכים לקבל שקל מהמדינה כי הם לא תורמים דבר לתמ"ג, אז אני לא מסכים.
יש גם ערכים ורוח, לא רק חומר.
מובן שמי שלא מתגייס\מעודד אנטי-ציונות לא צריך לקבל שקל.
