אז ככה, קודם כל שמעתי שיחה עם מישהו שטוען שדיבר עם יועץ של ביבי, ולפיו הוא מחכה שטראמפ יגיע ויזיז את החיזבאללה עד הליטני ואז יחתמו על הפסקת אש. אותו מישהו אומר שבכל מקרה מדובר בטירוף, כי אין שום משמעות היום לליטני או לא ליטני, זה לא מנטרל בשיט את המסוכנות של חיזבאללה, וגם לסמוך על טראמפ או על הבחירה שלו זה בעייתי בלשון המעטה. ומה אם לא יגיע טראמפ? נקווה לטוב?
עכשיו לדעתי הבעיה העיקרית פה היא שאף אחד לא מדבר על מה שצריך לעשות כי זה לא פופולרי. לא הימין ולא השמאל או במילים אחרות האלטרנטיבה השלטונית במדינה מדברים על ההחלטות הקשות שהציבור הישראלי יצטרך לשאת את עולן, והן מעבר לכלכלת מלחמה כמו שעשתה רוסיה וכמו שהאויבים שלנו עושים כבר שנים. במקום זה נמצאים באיזה טראנס זומבי אחוז אמוק של דיבור על "כן עסקה לא עסקה" וכמובן "חטופים חטופים חטופים חטופים" כאילו זה חזות הכל ואנחנו לא הולכים לאבדון בו הטרגדיה האנושית שנקראת חטופים או אפילו ה7.10 יראו כמו נער ששבר את הרגל כי רכב על אופניים בפעם הראשונה בלי גלגלי עזר.
העיסוק בטפל במדינה הזו, בתקשורת ובשיח הציבורי, נראה ממש כמו הטעיה מכוונת והרדמה של הציבור. אנשים פשוט לא רוצים להתעסק באסון שמזדחל לעברם ומסרבים להאמין שהוא אפשרי בכלל. אני בעצמי עדיין מתקשה להאמין ולפעמים מתנתק לחלוטין מהדיונים האלו רק כדי להתעסק בעבודה או בבית ולשכוח קצת מהטירוף הזה. ואני עדיין לא רוצה לעזוב אבל פעמים מרגיש כמו יהודי בשנות ה30 בגרמניה מתכחש למה שהוא רואה ופשוט נאחז באיזו הוויה לא רציונאלית ואחיזה רופפת בשגרה שנוחה לי.
גם אנשים בסביבה הקרובה שלי לא מוכנים בכלל לשמוע את הדברים האלו ומתכחשים להם באופן מלא. מבחינתם גם החטופים ועסקה שתחזיר אותנו לשגרה שלפני ה7.10 הם חזות הכל. אני מבין את זה כי באמת שהמצב זועה כבר כמעט שנה וזה קשה מאוד במיוחד למי שסובל מזה באופן ישיר אבל רבאק אי אפשר להתעלם ממה שיקרה פה בשנים הקרובות.
אולי אני טועה ויש מי שהתעורר והניע תהליכים לקראת המלחמה הבאה אבל בטח שלא מדברים על זה ולא מרגישים את זה לא בשלטון ולא בשום מקום אחר. במקום זה עושים צעדים פופוליסטים כמו העברה של חוק הגיוס תוך קריצה של "יהיה בסדר", מדברים על ניצחון מוחלט מדומיין מהעבר האחד או על עסקה והפסקת אש מהעבר השני בלי מילה על העתיד. מה שכן עדיין לא הקימו אפילו משמר לאומי כמו שצריך ולא עשו רפורמות שיעבירו את הציבור לציבור חמוש ומגוייס בכל הארץ, והתחושה היא די של חזרה לשגרה של לפני המלחמה בכל מקום שהוא לא העוטף.
ואולי אנחנו בכלל לא קוראים נכון את המציאות ולא תגיע שואה תוך שנתיים, אולי זה הכל בולשיט, אבל לא הייתי רוצה להמר על שאננות אחרי מה שקרה פה.