ווטרן-טירון
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 16/11/21
- הודעות
- 877
- דירוג
- 477
ניכר שבשרשורים הללו יש איזושהי התעלמות משאלות יסוד שמהן כל הדילמה מהסוג הזאת מתחילה, כמו למשל השאלה האם אנחנו אמורים לדגול בהישרדות בכל מחיר?
גם אם אחרי המעבר הכל ישחק לך נהדר ובצורה מושלמת, לא תתגעגע לאקלים הארצ'ישראלי? לקידוש בשישי בערב או למוכר שמנסה להשחיל לך עוד איזה מוצר קטן תמורת עוד כמה שקלים בודדים שמבחינתך הם חסרי משמעות אבל עבורו זאת מוטיבציה ענקית להמשיך לעבוד ביעילות עד סוף היום?
ומה עם הוויכוחים העקרים שבהם כולם מתחרים מי צועק הכי חזק? ומה עם הצעירים הישראלים שלפעמים כיף להביט איך הם מתנהגים בטקסי החיזור המשעשעים שלהם או כשהם מריצים דחקות אחד עם השני ברחובות ת"א? (ללא יוצאים מן הכלל כמובן..)
אני אתגעגע לכל זה. במקביל, למרות שאני מאמין שהזרות, הקרירות והניכור האופיינים לאירופה ולחלקים מסוימים מארה"ב עשויים להתאים לי מאוד ולקשיים שלי, אני מבין שברגעים קריטיים בעשרות שנות חיי הבאות, בהן רק אהיה זקוק לאיזו כתף להישען עליה ולא בהכרח אחפש אנשים שיפתרו לי את המצוקה, אני עשוי לא למצוא אותה וזה מפחיד אותי. אני מאמין שבהקשר הזה לחוצפה הישראלית שגורמת לחלקנו "להיכנס לתחתונים" של כל אחד אחר דווקא יש אפקט חיובי קטן בזמני משבר אישיים, בהנחה שיש לנו האומץ להודות שאנחנו כלואים במשבר ושאנו זקוקים לעזרה (זה עדיין לא מצדיק את החוצפה הזאת כמובן).
גם אם אחרי המעבר הכל ישחק לך נהדר ובצורה מושלמת, לא תתגעגע לאקלים הארצ'ישראלי? לקידוש בשישי בערב או למוכר שמנסה להשחיל לך עוד איזה מוצר קטן תמורת עוד כמה שקלים בודדים שמבחינתך הם חסרי משמעות אבל עבורו זאת מוטיבציה ענקית להמשיך לעבוד ביעילות עד סוף היום?
ומה עם הוויכוחים העקרים שבהם כולם מתחרים מי צועק הכי חזק? ומה עם הצעירים הישראלים שלפעמים כיף להביט איך הם מתנהגים בטקסי החיזור המשעשעים שלהם או כשהם מריצים דחקות אחד עם השני ברחובות ת"א? (ללא יוצאים מן הכלל כמובן..)
אני אתגעגע לכל זה. במקביל, למרות שאני מאמין שהזרות, הקרירות והניכור האופיינים לאירופה ולחלקים מסוימים מארה"ב עשויים להתאים לי מאוד ולקשיים שלי, אני מבין שברגעים קריטיים בעשרות שנות חיי הבאות, בהן רק אהיה זקוק לאיזו כתף להישען עליה ולא בהכרח אחפש אנשים שיפתרו לי את המצוקה, אני עשוי לא למצוא אותה וזה מפחיד אותי. אני מאמין שבהקשר הזה לחוצפה הישראלית שגורמת לחלקנו "להיכנס לתחתונים" של כל אחד אחר דווקא יש אפקט חיובי קטן בזמני משבר אישיים, בהנחה שיש לנו האומץ להודות שאנחנו כלואים במשבר ושאנו זקוקים לעזרה (זה עדיין לא מצדיק את החוצפה הזאת כמובן).
נערך לאחרונה ב: