יותר קל בשניים ? ...

[MMM]

ההנחה המקובלת היא שזוג סולידי יכול להגיע ביתר קלות לעצמאות כלכלית. ההכנסות הזוגיות מצטברות וההוצאות המשותפות לא מוכפלות. בקיצור, שוכרים רק דירה אחת, ההוצאות הקבועות לא גדלות פי 2, גם לבשל לזוג זה לא כפול מלבשל ליחיד, וכמובן הכישורים של שני בני הזוג יכולים לחסוך יותר בבעלי מקצוע. התוצאה היא שאחוז החיסכון יותר גדול בשניים ולכן העצמאות הכלכלית מקצרת טווחים.
רק מה, לא תמיד שני בני הזוג תמימי דעים על העניין הסולידי. הפער ברמת הסולידיות שלהם יכול לכרסם באחוז החיסכון ואז יצא שכרו בהפסדו, ושלא לדבר בכלל על זוג חצי סולידי כלומר שהאחד חוסך והשני מבזבז...
אז מה עושים: מראש צועדים לבד או מנסים לחפש זוגיות תואמת סולידיות או משקיעים במאמצי חינוך או מוותרים?

 

[adamshalev]

מי שהחליט על חסכון אגרסיבי ושאיפה לעצמאות כלכלית לפני שפגש את בת זוגתו יכול לכוון להפרדה מלאה של ההתנהלות הכלכלית עם בת זוגתו העתידית וככה יהיה יותר קל ליצור התאמה ולהמנע מחיכוכים.
מי שכבר במערכת יחסים ורק כעת החליט ראוי לדעתי שישים את מערכת היחסים קודם בסדרי עדיפויות.
בכלל, לא על כל דבר בהכרח מסכימים. מספר ילדים, מסורת דתית, איפה לגור, קרבה להורים, חלוקת תפקידים, פיתוח השכלה וקריירה, לקנות או לשכור. יש המון סוגיות שזוג צריך למצוא להן פתרון משותף. שאיפה לעצמאות כלכלית היא רק אחת מהן.

 

[גרהם]

כרגיל, אעלה עמדה לא פופולרית.
מי שמחזיק בערכים קיצוניים בנושא שהוא מהותי לזוגיות צריך להיות מודע לכך ולהתחשב בכך כשהוא מחפש זוגיות. כך לטבעוני קיצוני, שומר שבת בחברה חילונית, מאמין בחינוך ביתי בלבד וכיוצ"ב.
וכן, גם חסכון של עשרות אחוזים מההכנסה מדי חודש זו דעה קיצונית בתרבות שלנו ולא הוגן "להפיל" את זה על בן זוג כאילו זו עוד בחירה כמו צבע של הריפוד בסלון.

 

[Benjamin W]

ההנחה המקובלת היא שזוג סולידי יכול להגיע ביתר קלות לעצמאות כלכלית. ההכנסות הזוגיות מצטברות וההוצאות המשותפות לא מוכפלות. בקיצור, שוכרים רק דירה אחת, ההוצאות הקבועות לא גדלות פי 2, גם לבשל לזוג זה לא כפול מלבשל ליחיד, וכמובן הכישורים של שני בני הזוג יכולים לחסוך יותר בבעלי מקצוע. התוצאה היא שאחוז החיסכון יותר גדול בשניים ולכן העצמאות הכלכלית מקצרת טווחים.
רק מה, לא תמיד שני בני הזוג תמימי דעים על העניין הסולידי. הפער ברמת הסולידיות שלהם יכול לכרסם באחוז החיסכון ואז יצא שכרו בהפסדו, ושלא לדבר בכלל על זוג חצי סולידי כלומר שהאחד חוסך והשני מבזבז...
אז מה עושים: מראש צועדים לבד או מנסים לחפש זוגיות תואמת סולידיות או משקיעים במאמצי חינוך או מוותרים?

זה לא באמת שיקול...
עדיף למצוא מישהי שתתאים לך ושתסתדרו... אבל לא כאילו תבחר אם להיות בזוגיות בגלל הקטע הכלכלי

 

[Benjamin W]

כרגיל, אעלה עמדה לא פופולרית.
מי שמחזיק בערכים קיצוניים בנושא שהוא מהותי לזוגיות צריך להיות מודע לכך ולהתחשב בכך כשהוא מחפש זוגיות. כך לטבעוני קיצוני, שומר שבת בחברה חילונית, מאמין בחינוך ביתי בלבד וכיוצ"ב.
וכן, גם חסכון של עשרות אחוזים מההכנסה מדי חודש זו דעה קיצונית בתרבות שלנו ולא הוגן "להפיל" את זה על בן זוג כאילו זו עוד בחירה כמו צבע של הריפוד בסלון.

מה לא פופולרי? נשמע מובן מאילו

 

[c881]

מובן מאליו למי שבמסגרת זוגית.
יש הרבה רווקים ורווקות שבטוחים ש"השמש זורחת להם מה#%&" ואז...

מי שרוצה להיות איתי יצטרך להתיישר לפי הסרגל שלי

 

[אנון נימוס]

"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"

 

[Roi]

כרגיל, אעלה עמדה לא פופולרית

בתור עמדה לא פופולרית, קיבלת די הרבה לייקים

 

[אנא-אל]

אם מחפשים באתרי היכרויות יש את המקום לכתוב על עצמך כמה מילים.
זה מקום טוב להתייחס בו, בין השאר, על השקפת העולם והשאיפות 'הסולידיות' (מינימליסטית/משקיע בשוק ההון מספר שנים/שואפת לפרוש מוקדם ממרוץ העכברים וכו')
כך שבמקרה הרע זה יסנן את מי שלא מתאים לו כלל, במקרה הסביר זה לא ימנע מהיכרות ובמקרה הטוב זה ימשוך התעניינות.

 

[הסולידית]

זה מסביר את הטראפיק מ-OkCupid!

 

[אנא-אל]

זה מסביר את הטראפיק מ-OkCupid!

איך?

 

[David]

ההנחה המקובלת היא שזוג סולידי יכול להגיע ביתר קלות לעצמאות כלכלית.

זוגיות ארוכת טווח כוללת בדרך כלל גם גידול ילדים, מה שלא מועיל בכלל להגעה לעצמאות הכלכלית.
אלא אם אתה מחפש בת זוג א-הורית, שאני מעריך שזה משמעותית יותר קשה מלמצוא בת זוג סולידית.

 

[תפוזינה]

להפרדה מלאה של ההתנהלות הכלכלית ע

איך זה עובד? כל אחד מפקיד סכום קבוע לחשבון משותף, ואז אחד מבזבז את כל היתר ואחד חוסך את כל היתר?..

 

[adamshalev]

איך זה עובד? כל אחד מפקיד סכום קבוע לחשבון משותף, ואז אחד מבזבז את כל היתר ואחד חוסך את כל היתר?..

קודם כל הפרדת נכסים וחשבונות. כל אחד אחראי על ההכנסות וההוצאות האישיות שלו.
הוצאות משותפות עושים רק בהסכמה הדדית, ומחלקים את החשבונות או בין בני הזוג או שמפקידים סכום לחשבון משותף שממנו משולמים כל החשבונות.
זה לא מתאים לכל אחד, אבל אם חסכן פוגש בזבזן, זה יכול להיות פתרון טוב.

 

[קפה שחור]

מהנשים שיצא לי לפגוש המסקנה היתה לרוב:
גבר שלא קונה - קמצן
אישה שלא קונה - מציאה
אבל עכשיו באמת, צריך לדעת למצוא את האיזון הנכון, אין טעם להתחיל מערכת זוגית כשהיא נידונה לכישלון
לדוגמא, אין לי בעיה שתתבצע רכישה זוגית של דברים אפילו לא סולידיים אבל צריך לדעת לשים את הגבול בביזבוז מיותר ולא משנה מי מבני הזוג מבזבז את כספו של מי

 

[מתכנת]

@קפה שחור אתה בטוח שאתה רוצה לפתוח את הנושא שוב?....
היו כמה דיונים עמוסים בנושא חלקם ננעלו בסוף..

 

[תפוזינה]

@adamshalev נשמע סבבה ומתאים לזוג לא נשוי או זוג ללא ילדים, אבל מה כשיש ילדים? אחד מבזבז אלפים על עצמו ואחד חוסך הכל לילדים?

 

[adamshalev]

@adamshalev נשמע סבבה ומתאים לזוג לא נשוי או זוג ללא ילדים, אבל מה כשיש ילדים? אחד מבזבז אלפים על עצמו ואחד חוסך הכל לילדים?

ילדים זה סעיף הוצאות.
מגדירים תקציב להוצאות ילדים כל אחד מפקיד לתקציב הזה שווה בשווה. אם מישהו רוצה לפנק את הילדים בהוצאה שחורגת מהתקציב זה עליו. אם מישהו רוצה לחסוך כסף לחתונה של ילדים וזה לא מוגדר בתקציב זה גם עליו.
זה פשוט? לא. אבל מנגד לריב ולפתח טינה וחרדות על הרגלי בזבוז של בן/בת הזוג זה גם לא פשוט.

 

[קפה שחור]

@קפה שחור אתה בטוח שאתה רוצה לפתוח את הנושא שוב?....
היו כמה דיונים עמוסים בנושא חלקם ננעלו בסוף..

לא יודע על איזה דיון מדובר, בכל מקרה לעניין הדיון הנוכחי יותר קל בשניים אם לשניים יותר קל אחד עם השני, אחרת זה קל רק לצד אחר וקושי לאחר

 

[האופטימית]

כשאתה רווק שהוא כבר סולידי לדעתי זה די קל. ההתנהלות שלך תסנן די הרבה. כמו שלמישהו שומר שבת יהיה קשה לצאת עם חילונית שרגילה להתפרע בימי שישי ולנסוע לטייל כל שבת (לא בלתי אפשרי אבל קשה) ככה גם לרווק שמתנהל באופן סולידי. זה יתבטא ויופיע כבר בתחילת הקשר, קשה להסתיר את זה ואז זה עוד דרך לבדוק התאמה. לטבעונית מתוך אידיאולוגיה יהיה קשה לצאת עם קרניבור מושבע, ככה גם לחסכן סולידי מתוך אידיאולוגיה (בזבוז מיותר, לצאת ממירוץ העכברים) יהיה קשה לצאת עם בזבזנית מתוך אידיאילוגיה (היי חיים פעם אחת). זה כבר עניין של ערכים שמתנגשים מראש ולכן באופן אוטומטי יודעים שזה יהיה בעייתי כי גם מחפשים בבני זוג ערכים דומים לשלנו, זה לא משהו שמחפשים מראש אבל יודעים שאין עתיד ביחד אם אין ערכים משותפים. אני למשל לא הייתי מסוגלת לצאת עם מישהו דתי למרות שהייתה לי כימיה מדהימה איתו פשוט כי ידעתי שאין לזה עתיד מבחינתי, אני לא יכולה לחיות עם מישהו שחי את חייו לפי פרשנויות של ספר מלפני 2000 שנה ונראה לו לגיטימי שאני איחשב כרכוש שלו ואני מניחה שלו היה קשה לחיות עם מישהי שאין בה את רוח האלוהים או צניעות או רצון לשמור שבת או כשרות.
ככה שכשרווקים זה כבר עניין של אורח חיים ורווקים סולידיים מראש יתנהגו כסולידים ויציבו זאת כעובדה רק מעצם ההתנהגות שלהם, מי שזה לא מתאים לו כנראה לא יהיה שם.

בזוגיות קיימת זה כבר סיפור אחר כי כבר יש מה להפסיד. כשרווקים מפסידים רק פוטנציאל לקשר שקל לנמק אותו על בסיס אי התאמה, כשנמצאים בזוגיות מפסידים קשר קיים וחיים משותפים ואז צריך לעשות מה שעושים כל פעם שיש קונפליקט בתוך קשר ולמצוא את דרך השווה שתתאים לשני בני הזוג. לפעמים יש מלחמות שלא כדאי להילחם בהם ולוותר למרות שזה עולה יותר ויקצר את הדרך, פשוט כי הצד השני עושה גם ויתורים. הכי חשוב לדעתי למצוא את המטרה המשותפת ולפעול כדי להשיגה (כבר כתבתי באתר שלי מדריך לחיסכון יחד עם בן זוג). אבל חד משמעית אני מסכימה, קל יותר להגיע לעצמאות כלכלית ב-2. יש שיתוף של המטלות,יש כשרונות שונים שיכולים לחסוך כסף ובכלל יש תמיכה ועזרה בנושא כשבן הזוג משתף פעולה. אני למשל אוהבת לבשל ולפני שהגעתי בן זוגי היה מזמין הרבה אוכל בחוץ או קונה ג'אנק / אוכל מוכן. בן זוגי מצד שני בעל חוש טכני מפותח ומתקן כל דבר וחוסך כסף על דברים שכנראה הייתי משלמת לתקן אותם או זורקת וקונה חדש.