התמודדות עם לחץ חברתי לרכישת דירה

[גרהם]

מה לעשות, ההורים השקיעו פעם במניות שנמחקו, ומאז מבחינתם בורסה = קזינו. הכי קרוב לזה שהם מוכנים להגיע זה קופת גמל מנוהלת.
כסף ללימודים/ חתונה/ דירה - הם יתנו בשמחה רבה, אם יש להם, אבל בשביל "משחקים בבורסה" - לא.
אנחנו גם לא ביקשנו לקבל.

בינתיים אנחנו מרוצים מהשקעת הנדל"ן הסבירה שיש לנו, ומקווים שנתחיל להרוויח יותר בקרוב, ונוכל לאזן את ההשקעה עם השקעה במדד מניות (לפחות אני מקווה - אנחנו לא בדיוק באותו ראש... בלי מסע שכנועים קטן מצדי, כנראה שהכסף היה נשאר מתחת למזרון. אבל זה כבר לא קשור לשרשור הזה, חוץ מזה שכל אדם הוא תוצר של משפחתו).

ההורים שלך דומים ל-99.9% מהאנשים שאני מכיר.
כמשתמש בכיר בפורום הסולידית, אני מתכוון לנהוג אחרת עם ילדיי כשתגיע העת.

 

[דאניל]

מתכוון לנהוג אחרת

ואם הם יחליטו שתיק שמורכב מזהב, ביטקוין וטסלה זה ה-דבר, וגם יראו לך מחקר שתומך בזה? תרצה לתת להם כסף בשביל השטויות האלה?
המשפחות שלנו בסה"כ מנסות לדחוף אותנו בעדינות להשקעות שנראות טובות בעיניהן.

 

[גרהם]

ואם הם יחליטו שתיק שמורכב מזהב, ביטקוין וטסלה זה ה-דבר, וגם יראו לך מחקר שתומך בזה? תרצה לתת להם כסף בשביל השטויות האלה?
המשפחות שלנו בסה"כ מנסות לדחוף אותנו בעדינות להשקעות שנראות טובות בעיניהן.

זו כבר שאלה בחינוך ו"חינוך" ילדים בוגרים.
עקרונית, אני חושב שלכל אחד זכות לעשות את הטעויות שלו וככל שהילד מבוגר יותר, על ההורה להתערב פחות. אבל זה לא עקרון מוחלט ואני מסכים שהורה לא צריך לממן התנהלו מופקרת כלכלית, ודאי לא בגיל צעיר.
ילדיי עדיין קטנים. כשנגיע לגשר, נקווה שההשכלה הכלכלית שהם מקבלים בבית תוביל אותם לדרך הישר. ואם לא - נחליט בזמן אמת.

מבחינה כלכלית, יש כאן עקרון שמכיר כל סטודנט שנה א', שסובסידיה מעוותת הקצאת מקורות יעילה (והיעילות כמובן נקבעת לפי תועלת המשקיע).
שכל הורה יחליט עד כמה הוא רוצה להתערב במערכת העדיפויות של ילדיו.

 

[איש ירח]

לנהל את אותו דיון בכל ארוחת שישי, על למה אנחנו לא קונים דירה.

במקום להתווכח על כדאיות כלכלית, אתם יכולים להגיד שיש שמועות על צמצומים במקום/ מקומות העבודה שלכם ואתם חוששים להתחייב על משכנתא בתנאים אלה. תגידו שאתם מאד רוצים לקנות דירה אבל כרגע אי הודאות מאד מפחידה אתכם.
נראה לי שזה די יסגור את הדיון.

 

[optimum]

במקום להתווכח על כדאיות כלכלית, אתם יכולים להגיד שיש שמועות על צמצומים במקום/ מקומות העבודה שלכם ואתם חוששים להתחייב על משכנתא בתנאים אלה. תגידו שאתם מאד רוצים לקנות דירה אבל כרגע אי הודאות מאד מפחידה אתכם.
נראה לי שזה די יסגור את הדיון.

להפגין מול צרכניסטים נבערים חשיבה הגיונית וניהול סיכונים מושכל?
החלקת על השכל תגיד לי?

 

[אורי ג.]

אני אשמח שתשתפו איך אתם מתמודדים עם טענות כאלה ועם הלחץ ממשפחה וחברים להשקיע בחתיכת נדל"ן.

קונים נדל"ן.

 

[Lali]

אני חושבת שזו שאלה יותר כללית מאשר ענין הדירה. הורים לילדים בוגרים בטח יזדהו איתי כשאומר שלעתים הילדים הבוגרים עושים צעדים שנראים לנו טעויות. קשה להתאפק שלא להעיר ולהגיד, ועם זאת, אי אפשר להפוך את זה לחזית. יהיו עוד הרבה דברים שבהם ההורים יחשבו אחרת מכם. אני לא חושבת שצריך לענות באופן ישיר לענין השאלה של רכישת הדירה, כי זה כבר דוסקס. אפשר לומר שזה כבר דובר, ותוכלו לדבר על זה בעוד שנה שנתיים אחרי שתחסכו יותר, או כל תשובה אחרת שמסיימת את השיחה בלי הכרעה ובלי לנהוג בהורים בגסות - בסך הכל הם רוצים לדאוג לכם.

 

[קפיצת הדרך]

5% רק על השכירות פלוס 3% עליית ערך כל שנה

כי זה לא המצב השכיח.
לרוב דירות שמניבות תשואה גבוהה על שכר הדירה הן דירות בפריפריה או אזורים ״מאתגרים״ או דירות שמושכרות לשותפים (כגון דירות סטודנטים ליד אוניברסיטאות). דירות כאלו לרוב לא יניבו עליית ערך גבוהה קבועה/יציבה שנתית. זה נכון שאם יש בהן פוטנציאל השבחה, למשל פינוי בינוי או שיפוץ שמאפשר תכנון נכון יותר של הדירה (למשל הוספת חדר) אז תהיה עליית ערך בעקבות ההשבחה. אבל זו לא עליית ערך קבועה והיא כמובן צריכה להתממש (השבחה שאתה עושה היא בשליטתך אבל פינוי בינוי יכול לקחת המון זמן אם בכלל יתממש).

תראה עליית ערך זו ספקולציה וכל מי שאומר לך אחרת כנראה מוכר לך משהו. 5% תשואה זה לא קל, זה משקיע שרואה עשרות נכסים ומחפש מציאה.

+1

 

[סול]

ואם הם יחליטו שתיק שמורכב מזהב, ביטקוין וטסלה זה ה-דבר, וגם יראו לך מחקר שתומך בזה? תרצה לתת להם כסף בשביל השטויות האלה?

אני תמיד אשאל מדוע, לא חשוב במה יבחרו להשקיע, ואנהל איתם דיון פורה ומתוך ידיעה ששמעו את דעתי והבינו אותה אולי אתן להם את הכסף. אני מאמין בתקשורת פתוח באפשרות לשים הכל על השולחן.

אז למה פה סול טוען שזה לא מצב שכיח להרוויח 5% רק מהשכירות?

כי לי לדוגמה זה לא היה קל למצא, וכשכבר מצאתי (עם 5.5%) ורציתי לקנות עוד אחת, לא הצלחתי למצוא. זה היה לפני חמש שנים ולפחות באיזור שקניתי הכל מתחיל ב300,000 יותר.
אני לא משקיע גדול, אני גם לא משקיע בינוני. אני משקיע מתחיל. אבל לפעמים עסקה אחת מספיקה לסדר אותך בחיים במידה מסויימת

 

[הסקרן הגדול]

אני תמיד אשאל מדוע, לא חשוב במה יבחרו להשקיע, ואנהל איתם דיון פורה ומתוך ידיעה ששמעו את דעתי והבינו אותה אולי אתן להם את הכסף. אני מאמין בתקשורת פתוח באפשרות לשים הכל על השולחן.



כי לי לדוגמה זה לא היה קל למצא, וכשכבר מצאתי (עם 5.5%) ורציתי לקנות עוד אחת, לא הצלחתי למצוא. זה היה לפני חמש שנים ולפחות באיזור שקניתי הכל מתחיל ב300,000 יותר.
אני לא משקיע גדול, אני גם לא משקיע בינוני. אני משקיע מתחיל. אבל לפעמים עסקה אחת מספיקה לסדר אותך בחיים במידה מסויימת

לפי מה שאתה אומר פה אז זה 5.5 פלוס אני מעריך לפחות 2-3% עלית ערך בגלל הפלוס 300 אלף פה.
נכון כנראה יותר קשה למצוא דירה כזאת אבל כן יש כאלה כמו שכתבו בפריפריה, איך אפשר לטעון אז השקעה בשוק ההון עדיפה מבחינת תשואה. (ברור שמבחינת נוחות אין פה שאלה)

 

[סול]

לפי מה שאתה אומר פה אז זה 5.5 פלוס אני מעריך לפחות 2-3% עלית ערך בגלל הפלוס 300 אלף פה.
נכון כנראה יותר קשה למצוא דירה כזאת אבל כן יש כאלה כמו שכתבו בפריפריה, איך אפשר לטעון אז השקעה בשוק ההון עדיפה מבחינת תשואה. (ברור שמבחינת נוחות אין פה שאלה)

לדעתי דירה באחוזי תשואה כמו שלי כבר אי אפשר או כמעט לא אפשרי למצוא במרכז. אני לא מצאתי עוד משהו כזה.
אולי בקריות וקריית שמונה יש.
ואם אתה חושב שנדלן זה אחלה לך על נדלן. מה אתה רוצה מחברי הפורום?
אני אישית מושקע גם וגם מטעמי פיזור.

 

[TWOSIXNINE]

אני משער שאתה מעוניין לפתח דרכי התמודדות יעילות יותר בהקשר של עניין רכישת הדירה יותר על האספקט הרגשי/פסיכולוגי.
כפי שציינת, אינך מעוניין לדון ביתרונות והחסרונות של רכישת דירה. נשמע/נראה כי לך הדברים די ברורים ויש לך תוכנית ודרך אבל הקושי הוא מול דעות/תגובות של האנשים (מכל המעגלים) בחייך.

מאחר ואני מזדהה עם מצבך וחש כמוך אני אשתף אותך בחלק מהדרכים שאני פיתחתי לעצמי ושעוזרים לי במידה מסוימת למנן/לנווט את הסוגייה הזו.

ההתמודדות ברמת הקושי הגבוהה ביותר עבורי היא מול ההורים משום ש״בלתי אפשרי״ לנהל איתם דיון הוגן, מעמיק,לא שיפוטי, תומך, בונה בנושא ושלל סיבות אחרות, קודם כל אני משתדל לא להפגין קוצר רוח או חוסר סבלנות כשהם מתחילים לדבר על כל ״הדירה״ ולהראות להם שאני מקשיב. לא משנה כמה קשה לי להקשיב לדברים שנאמרים וחוזרים על עצמם אני לא רוצה ליצור רושם של ״אנטי״.
לי זה עוזר למזער את משך השיחה בעניין - עם בעבר היו עוסקים בזה חצי שעה/ כמעט כל הארוחה, היום תוך דקות ספורות כבר אפשר להמשיך הלאה.
שנית, להגיד ״אני מעדיף לא לדבר על זה כרגע/היום/הערב״ בחיוך. ארוחה אחת. ארוחה שנייה. עוד חודש. כל פעם שמרגיש שבאמת אין כוח/חשק/מצב רוח להכנס לשיחה הזו. התגובה הזו מצטברת ואחרי שבועות של לומר את זה אני חושב שבאמת הנושא הזה קצת נדחק לשוליים והועלה בתדירות נמוכה מעט.
הפרטיות שלי בנושא הזו חשובה ואני לא מוצא לנכון לשתף בהתלבטויות/חששות/תובנות אנשים שלא יתרמו לי לפתח חשיבה מאירה בנושא. בטח לא בארוחת שישי (אני משער שזה זמן משפחתי איכותי עבורכם). בשבילי זה שישי בצהריים עם האחיין. וחשוב לי להבהיר שאני רוצה להנות מהזמן שלי עם האחיין (ארוחת שישי) ולא לעסוק בדירה. בקיצור. גבולות. מה חשוב לך?מה הציפיות שלך? מאותו מפגש משפחתי/ארוחת שישי/סיטואציה אחרת.

מודעות לעצמי - עם זה הכנה מנטלית לקראת הארוחה. להגיד לעצמי ״לא להתעצבן״ ״לנשום״ או משהו אחר שמזכיר לך להיות קול מול אמא
הצבת גבולות - זה אחלה שבא לכם לדבר על הדירה. אבל לי לא. זה הזמן לחייך ולשאול ״יש עוגת ביסקוויטים לקינוח?״ ״קפה מישהו״
עבודה עצמית - לנשום. לא להתרגז. זה לא מרגיז. להתאפק. לזכור ולשים לב מה אני יכול להמנע/ לעשות/ להגיד שונה בארוחה הבאה. וליישם. ואז אני יהיה ירגיש מרוצה שהצלחתי ואז אמא תמצא משהו חדש שיוציא אותי מאיזון ואז יהיה לי לפעם הבאה עוד משהו לשים לב אליו. וחוזר חלילה.
הומור- חובה לנסות להקליל את העניין איכשהו. זה המשפחה שלך אתה יודע מה מצחיק אתכם.

פרספקטיבה רחבה יותר - קשה לראות שינויים משבוע לשבוע אבל במבט לאחור השיח של מול ההורים השתפר משמעותית בעניין ואני רואה את השינוי מולם בשנה ובשנתיים האחרונות כשהתחלתי את כל ה״תהליך״ הזה אתם. אז תן לעצמך זמן לטפל בנושא.

מילה אחרונה בהקשר של הורים. לא להכנס לויכוח. מיותר. אתה כבר יודע את זה. Life Saver.

אנשים אחרים

כאן אני כבר מרגיש שאני יכול יותר להיות חשוף/גלוי בעניין ״הדירה״. ובאופן לא מפתיע גם להיות פתוח יותר להקשיב ללמוד ובעיקר לאסוף מידע.
אני אדם בוגר, גיבשתי כבר דעה על דבר או שניים בחיי עם זאת, צריך ללמוד להקשיב לדעות/השקפות של אחרים גם אם אני בכלל בכלל לא מסכים עמם/עם הדרך שלהם כי בסופו של דבר אולי אני יכול להסיק מזה משהו קטן שיעזור לי.
תנסה יותר להיות הצד ״המאזין״ / ״מתבונן״ של השיחה. אולי זה מעט ירכך את הקושי של להתמודד מולם ברגע זה.
או להפך,
אני דומיננטי, מדבר,בטוח במה שאני אומר. בדרך חזרה הביתה מהארוחה/מפגש אני מרגיש שהייתי כנה עם עצמי ולוקח אחריות על מה שאמרתי ועומד מאחורי מה שאמרתי וזה מסייע לתחושת הבטחון שלי ״בצדקת הדרך״.
למזלי, שתי האסטרטגיות הנ״ל יעילות

ובאופן כללי

אני משתדל לבקר את עצמי מדי פעם, ״האם אני מקובע?״ ״האם עדיין נכון האסטרטגיה/תכנית פעולה שבחרתי/נו?״ ״מרגיש לי נכון/ אולי הגיע הזמן לשנות?״
ממשיך לחקור, לאסוף מידע ולהתעדכן כי זה פשוט לא נכון לטמון את הראש בחול. עוזר לתחושת ה״עם-היד-על-הדופק״. אם יש תחושה כזאת בכלל.
בעיקר, מנסה להמנע משיחות שאני יודע את סופן. אני יותר מעוניין בשיחות שאיני יודע כיצד יסתיימו. הם תורמות/יתרמו לי יותר.
מנסה להיות קליל בנושא. עד כמה שאני יכול להיות קליל.
מנסה לשפר את המודעות שלי.
מנסה להסביר את עצמי באופן ברור יותר.
מפיק לקחים להבא. בעיקר בהקשר של איךהייתי רוצה להגיב בפעם הבאה. רגשית ומילולית.
עובד על לקט של תשובות מוכנות מראש לשאלות שכיחות.

ומה שעובד לי הכי טוב זה פשוט להגיד״ אני לא יכול כרגע לרכוש דירה״. די סוגר את הפינה. אין לי מספיק. פשוט אין. זו המציאות. הכל טוב אמא/אבא/אנשים אחרים. (או שלא?). אבל זה מה יש. זה גם עוזר לי להתפכח מהאשליה שאולי ארכוש דירה בקרוב. מפקס אותי מחדש. וגורם לי להבין בעצם שאני פועל בסדר.

על קצה המזלג מה שנקרא..
ערב טוב