הרהורים על ההווה ועל העתיד - ומה אני עושה הלאה מכאן.

[פסיוני]

שמע - היות והתהיות וההרהורים שלך הם מעבר לסתם התלבטות טכנית לגבי אפיק השקעה כזה או אחר - אלא הרהורים על החיים -

אני יכול רק להגיד שלי אישית טיפול פסיכולוגי עזר (או לפחות, זה מרגיש לי כאילו הוא עזר).

הייתי בתקופה של מצוקה נפשית מאוד גדולה (שהתחילה אחרי סוף של קשר בן חודש, אבל שנראה היה לי מאוד מבטיח ולכן תליתי בו הרבה תקוות) - שהתחברה לעוד כל מיני מצוקות וצרות ומה לא ---

הייתי בטיפול במשך בערך שנה, ובאתי ספקן בצורה קיצונית (אחרי שכבר הייתי בזוג מפגשים אצל פסיכולוג אחר כמה שנים לפני כן) - לגבי היכולת של זה לעזור לי -

אבל אני באמת מרגיש שיצאתי משם עם פרספקטיבה קצת אחרת לגבי החיים
זה לא תרופת קסם, אבל (וזה תלוי מאוד באיכות הפסיכולוג/ית ובחיבור שלך איתם) - זה סוג של תיבת תהודה מאוד ייחודית - של אנשי מקצוע שרואים מאות או אלפים של אנשים עם מגוון של צרות, בעיות וקשיים - ויכולים לעזור לך לנסח לעצמך בצורה חדה יותר את הדברים וגם להעניק לך תובנות עם יישומים פרקטיים לחיים

זה לא היה זול, אבל בדיעבד אני שמח מאוד שהלכתי לטיפול (וחושב שגם עצרתי אותו בזמן).

----
אעיר שמן הסתם אתה לא חייב בהכרח טיפול של איש מקצוע ו-"לזרוק כסף על הבעיה", לגמרי ייתכן שסתם שיחה או רצף שיחות עם חבר טוב או עם קרוב משפחה יכולים להשיג מטרה דומה. את היתרונות של טיפול פסיכולוגי (ידע מקצועי, נסיון עם אנשים רבים אחרים, נקודת מבט יחסית אובייקטיבית ולא שיפוטית, וכו') ציינתי לעיל.

מסכים עם כל מילה.

הערה קטנה-

''זה מרגיש לי כאילו זה עזר''= זה עזר!

כי כל הטיפול הנפשי הוא נע סביב התחושה הסובייקטיבית של האדם.
בשונה ממחלות אורגניות, שהן לעתים אובייקטיביות בתחושה.

 

[פסיוני]

אני הולך לטיפול פסיכולוגי, בינתיים לא ראיתי מזה ניסים ונפלאות.
אותו הדבר גם לגבי הטיפול התרופתי;
זה עוזר לי לא לשקוע (שזה חשוב) אך לא מרגיש שזה עוזר מעבר לזה.
לאחרונה הלכתי שוב לפסיכאטר לביקורת, ובוצע שינוי לטיפול התרופתי.
אני רק יכול לקוות לטוב..

אתה אמיץ
וגיבור!


בנוסף לכל הטיפים שכל האלופים והאלופות מעליי הגיבו
(טיפול פסיכולוגי עקבי- יש המון הרבה שיטות מוכחות של גוף ונפש שמאוד יעילות.
איזון שעות שינה.
יציאה יזומה עם חבר
כושר כלשהו
תחביבים
ועוד)

אני רוצה להציע לך משהו שעזר לי מאוד
בתקופה של דיכאון-
לחשוב, 3 דקות ביום, על איזה חבר או מכר או בן משפחה, שאתה יכול לשמח אותו היום. נגיד לחייג לאיזה דודה זקנה בודדת, או חבר שפוטר ולנסות לעודד אותו, ולנסות לכמה דקות בשיחה איתו.ם להתרכז בו, ולהביע אמפתיה


זה טיפ, שהרבי מחבד המליץ אותו לאיזה בחור שהיה בטיפול תרופתי הרבה שנים, ולטענת אותו בחור- זה עבד לו, ותוך פחות משנה הוא הרגיש שינוי חיובי.

יש ימים יפים לפניך
מאחל לך כל טוב

 

[pseudonym]

תודה תודה.
אכן עזרה לזולת/זולתנות (בעיקר כזו שהיא ללא תמורה) יכולה מאוד לעזור להרגשה.

אני נרשמתי כמתנדב בעמותת "ידידים" ומדי פעם לוקח כל מיני אירועים (למשל נותן בוסטר למצבר וכד').
אני מכיר מישהי במצב לא טוב כל כך (בלשון המעטה) , אני מנסה להושיט לה יד לפי יכולתי ולארח לה לחברה.
אני שוקל להתנדב בכלבייה/עמותה להצלת חתולים וכלבים.
יוצא לי לעזור לזוג מבוגרים שאני מכיר עם עניינים בירוקרטיים ועזרה במחשב.

 

[פסיוני]

בנוסף להודעה זו קראתי גם את ההודעה הראשונה שלך ואת הרקע הכללי.

נמצא במצב דומה לשלך, רק בלי קיצבה, דירה או כמות מכובדת של הון בבורסה. ראיתי לנכון רק לציין נקודה שאולי תוכל להזכיר לך את המובן מאליו.

במובן מסוים, להזיז את הגוף ולנשום אלו שני הדברים הבסיסיים שמהם כל שאר ההיבטים המעשיים בחיים מתחילים (להוציא רגע תזונה, נפש וכדומה). לכן, מזה מספר חודשים אני מעניק לשני ההיבטים הללו מקום של כבוד בלוח הזמנים היומי והשבועי שלי.

בתור העשרה, מוזמן לקרוא על: BDNF, פעילות גופנית והתמכרויות, פעילות גופנית ו-ADHD, פעילות גופנית ודיכאון ובכלל - השפעת הפעילות הגופנית על המצב הנפשי. הבעיה שהרבה אנשים מתפקסים על סוג ספציפי של פעילות ולשם מטרה אחרת שאינה הפעילות הגופנית עצמה. הספר "הניצוץ" של ג'ון רייטי מסכם את ההיבטים הללו בצורה יפה.

לגבי נשימה, בדיוק היום קיבלתי את הביופידבק, נבחן אותו.

אעקוב אחרי הלוג שלך על-מנת לקבל השראה.. שיהיה בהצלחה

מה זה אומר 'קבלתי את הביופידבק'?

 

[ווטרן-טירון]

מה זה אומר 'קבלתי את הביופידבק'?

באתרי הקניות הפופולאריים יש הרבה מכשירי ביופידבק, מכאלו "מקצועיים" באלפי שקלים למטפלים, ועד למכשירי USB דיי פשוטים.
המכשיר מחובר לגופך בדרכים שונות ומספק אינדיקציות לגבי מדדים שונים של הגוף, כגון: הלחה/זיעה, דפיקות לב, קצב נשימה, מטען חשמלי(?) וכו'.

נראה לי שהמחקר בנושא חלוק, אך אני מאמין שלעצם הקדשת הזמן בשביל לתת כמה נשימות עמוקות, וההתמדה עם ההרגל הזה, יהיה אפקט זה או אחר.

 

[ווטרן-טירון]

תודה תודה.
אכן עזרה לזולת/זולתנות (בעיקר כזו שהיא ללא תמורה) יכולה מאוד לעזור להרגשה.

אני נרשמתי כמתנדב בעמותת "ידידים" ומדי פעם לוקח כל מיני אירועים (למשל נותן בוסטר למצבר וכד').
אני מכיר מישהי במצב לא טוב כל כך (בלשון המעטה) , אני מנסה להושיט לה יד לפי יכולתי ולארח לה לחברה.
אני שוקל להתנדב בכלבייה/עמותה להצלת חתולים וכלבים.
יוצא לי לעזור לזוג מבוגרים שאני מכיר עם עניינים בירוקרטיים ועזרה במחשב.

נתקלתי בטוויטר באיזושהי תמונה מגניבה המציגה הבדלים בגלי החום של הגוף האדם (היא נמצאת בקישור הראשון מטה), בהתאם לרגשות שחווים. למראית עין זה היה נראה מגניב, אז שאלתי את GPT ומסתבר שמדובר במשהו אמיתי:

https://www.pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.1321664111

APA PsycNet

psycnet.apa.org

חשבתי שיכול להיות נחמד לשתף כאן ואולי להפוך את הדברים "הקטנים" כמו הליכתיות, התנדבות או "חשיבה חיובית" אם כך אנשים קוראים לזה, לדברים קצת יותר מגניבים שעשויים להשפיע על גופנו מכיוונים אחרים מאלו שאותם הכרנו עד כה.

 

[pseudonym]

כרגע המצב דיי דומה למעט כמה שינויים קטנים.
- הלכתי לתזונאית שתרכיב עבורי תפריט והתחלתי תהליך ירידה במשקל.
- הלכתי לפסיכיאטר על מנת לבצע שינוי תרופתי. כרגע אין ניסים ונפלאות בתחום הזה, אך מניסיון קודם זה עניין של ניסוי וטעיה עד שקולעים לכימיה המתאימה.
- משתדל לצאת להליכות בים 1-2 פעמים בשבוע. (בזמן האחרון פחות בעקבות מזג האוויר החם.)
- כל מיני סידורים, תיקונים בבית ועניינים שנדחו אני דואג לבצע אותם מפעם לפעם.

שדרוג קטן: לא מתתי על פעולת שטיפת הכלים בלשון המעטה, והזמנתי עבורי מדיח כלים שיגיע יותקן ויושמש בקרוב.

 

[Tsachi01]

כרגע המצב דיי דומה למעט כמה שינויים קטנים.
- הלכתי לתזונאית שתרכיב עבורי תפריט והתחלתי תהליך ירידה במשקל.
- הלכתי לפסיכיאטר על מנת לבצע שינוי תרופתי. כרגע אין ניסים ונפלאות בתחום הזה, אך מניסיון קודם זה עניין של ניסוי וטעיה עד שקולעים לכימיה המתאימה.
- משתדל לצאת להליכות בים 1-2 פעמים בשבוע. (בזמן האחרון פחות בעקבות מזג האוויר החם.)
- כל מיני סידורים, תיקונים בבית ועניינים שנדחו אני דואג לבצע אותם מפעם לפעם.

שדרוג קטן: לא מתתי על פעולת שטיפת הכלים בלשון המעטה, והזמנתי עבורי מדיח כלים שיגיע יותקן ויושמש בקרוב.

שמח לקרוא שאתה הולך לתזונאית. זה חשוב גם בלי קשר לירידה במשקל כי הם גם נוטים לשים דגש על תפריט בריא ומזין יותר.
מדיח זה טוב. כל דבר שיכול להוסיף לך בנוחות וחוסך זמן = איכות חיים = שיפור מצב רוח
הליכות זה גם מעולה, מאוד משפר מצב רוח. לצערי בקיץ מוגבלים יותר בחלון ההזדמנויות שלנו לעשות אותם . אבל אפשר להשקיע בהליכון בבית למצבים אלו.
לגבי תיקונים, אתה מבצע אותם בעצמך? זה סוג של ריפוי בעיסוק?

 

[pseudonym]

תודה צחי.
תיקונים פשוטים אני מנסה לתקן לבד. לדברים מורכבים יותר, אני מזמין בעל מקצוע מתאים.

 

[pseudonym]

בימים האחרונים יש הרגשה של דכדוך וחוסר חשק.
הניסיון עם השינוי התרופתי לא צלח ועכשיו מתחיל TAKE 2.
לפחות אני יודע כבר על עצמי מניסיון העבר, שלהיות בדיכאון זה דבר מתעתע ומחשבותיו ונגזרותיו לא נעימות ככל שיהיו, הן לא בהכרח משקפות את המציאות ורחוקות מהאמת.

כמו בהשקעה בשוק ההון, גם כאן נדרשת הרבה סבלנות אורח רוח והתמדה.
ימים לא פשוטים לפניי.

 

[בת העמק]

בימים האחרונים יש הרגשה של דכדוך וחוסר חשק.

לפחות אני יודע כבר על עצמי מניסיון העבר, שלהיות בדיכאון

דכדוך או דיכאון? אלה שני דברים שונים.
בכל אופן, אם מדובר על דכדוך - לי עזר טיפול במגע. ספציפית לגביי זה היה שיאצו אבל אפשר גם רפלקסולוגיה או מסז'.
אנחנו נוטים לנתק את הקשר בין גוף לנפש, ומגע מקשר בין שניהם בקלות יחסית ובדרך נעימה. ויש מטפלים שמשלבים גם שיחה טיפולית (לא ברמה של פסיכולוג, אבל מתוך הניסיון המצטבר שלהם) שיכולה להועיל (וגם להזיק, אז לשים לב).

 

[pseudonym]

דיכאון מכיוון שזהו מצב ארוך ומתמשך.

 

[ווטרן-טירון]

גם אני חשתי לאחרונה דכדוך, המלווה בתחושה גופנית לא נעימה באופן כללי. בתוספת תחושת "תקיעות כללית" שכזאת. בנוסף, איבדתי איזשהו רצף של השראה ויצירתיות שהתגלמו ביצירת שני סרטוני יוטיוב, לצד אנרגיה שהוקדשה לפעילות גופנית רציפה ומגוונת שאבדה גם היא. הדכדוך נמשך שבוע עד שנזכרתי ששהייה ממושכת בבית מייצרת אותם מצבי דיכאון וחוסר עניין כללי (בין השאר, פשוט כי הדם בגוף לא זורם מספיק מחוסר תנועה). לכן, יצאתי בשעת בין הארבעים וצעדתי לכיוון איזושהי פינת חמד סודית בשכונה שלי (הצעידה כשלעצמה הייתה חשובה מאוד), ביצעתי מה שמכנים אנשי התנועה "הארקה", קראתי ספר טוב ונהניתי ממשב רוח נעים, מרענן וממראה ענפי העצים והשיחים שזזים. מיותר לציין שבאותו לילה ישנתי היטב ושיום לאחר מכן חזרתי לרצף קבוע של פעילויות חיוניות ופעילות גופנית רציפה.

לעתים אני תוהה מדוע אנשים מתאמצים לעבוד כלכך קשה כשגן העדן נמצא ממש מתחת לבית וזמין לכולם ללא מאמץ.

לפחות אני יודע כבר על עצמי מניסיון העבר, שלהיות בדיכאון זה דבר מתעתע ומחשבותיו ונגזרותיו לא נעימות ככל שיהיו, הן לא בהכרח משקפות את המציאות ורחוקות מהאמת.

עיקרון חזק מאוד, רק שלדעתי הוא רלוונטי גם לכיוון ההפוך של רגעי אושר וסיפוק. החיים הם פשוט חיים, היכולת להרגיש בהם טוב כנראה תלויה באופיו ותכונותיו של המתבונן.

 

[pseudonym]

מעבר לזה, ברור לי שאי אפשר להרגיש טוב 100% מהזמן.
ומה לעשות בחיים יש לא מעט רגעים שהם פחות טובים ונעימים.

 

[טובית]

נשמע שאתה אדם חזק, שלא מוותר על עצמך.
הערה קטנה לגבי חוסר חשק לכלום, מעבר לעניין הדיכאון שבוודאי משפיע, אני הרגשתי חוסר מיצוי המון המון זמן - אבל בלי לדעת מה אני כן רוצה.
הלכתי לאימון, שמטרתו המוצהרת הייתה להבין במה אני רוצה לעבוד (כי היה לי משעמם מאוד ומתסכל בעבודה, שהייתה הרבה מתחת לכישוריי) ואח"כ גם להצליח לעסוק במה שזה לא יהיה.
האימון עסק בפיתוח של הרצון שלי באופן כללי, ובסופו של דבר לא רק שקיבלתי תשובות לתהיות שלי והתחלתי מסע לשם, היום אני גם עם הרבה יותר תשוקה לחיים, ומצאתי תחביבים חדשים.
בעיניי זה תהליך מאוד שונה מפסיכולוג ויכול להשלים אותו בצורה טובה.

 

[pseudonym]

לאחרונה התחילו לי מחשבות של הרגשה של לוזריות - שלא הצלחתי להשיג כלום ושום דבר בחיים (מקצוע, תואר , מערכות יחסים, סיבה טובה לקום בבוקר, תשוקה לחיים ותחביבים.) ומה שכן השגתי, לא השגתי אותו בכוחות עצמי.
יש בי קצת קנאה באנשים עם הדרייב והשאפתנות, והרצון לטייל ולטוס לחו"ל או סתם להתלהב מאיזו סדרה מטופשת בנטפליקס.

כנגד זה - עם כל ההצלחות, תארים, הישגים וכו' וכו' כולנו נלך ונגיע בסוף לאותו המקום.

ובמובן היותר פרקטי; בקרוב צריכה להיות לי פגישה של ייעוץ/ליווי תעסוקתי.

 

[Tsachi01]

לאחרונה התחילו לי מחשבות של הרגשה של לוזריות - שלא הצלחתי להשיג כלום ושום דבר בחיים (מקצוע, תואר , מערכות יחסים, סיבה טובה לקום בבוקר, תשוקה לחיים ותחביבים.) ומה שכן השגתי, לא השגתי אותו בכוחות עצמי.
יש בי קצת קנאה באנשים עם הדרייב והשאפתנות, והרצון לטייל ולטוס לחו"ל או סתם להתלהב מאיזו סדרה מטופשת בנטפליקס.

כנגד זה - עם כל ההצלחות, תארים, הישגים וכו' וכו' כולנו נלך ונגיע בסוף לאותו המקום.

ובמובן היותר פרקטי; בקרוב צריכה להיות לי פגישה של ייעוץ/ליווי תעסוקתי.

אני זוכר בימיו האחרונים של הסופר עמוס עוז, הוא נתן ראיון לערוץ תקשורת. שאלו אותו אם הוא עדיין רוצה לחיות למרות מצבו, הוא השיב מיד שכן.
ראיינו אותו בחוץ ברחוב, ואז הוא התייחס ללוקיישן של הראיון ואמר שכל מה שהוא רוצה זה היכולת לקום מחר בבוקר, לשבת ככה ברחוב ולראות אנשים הולכים ליום יומם, לראות ילדים בפארקים. לראות את העצים זזים ברוח. לראות חיים בקיצור.

זה בהחלט מכניס לפרופורציה, כמה צריך לדעת להנות מהדברים הקטנים שאנו לוקחים כמובן מאליו. היה כאן עוד חבר פורום שאמר משהו דומה,
@ווטרן-טירון , הוא כתב שהוא נהנה לצפות בדברים הפשוטים של היום יום שהוא מתהלך בחוץ , כמו מתזוזת העצים ברוח.
מעניין אם הוא גם צפה בראיון הזה בזמנו כמוני.

לסיכום, כמה קלישאתי ככה נכון - קמת בבוקר בריא ושלם? כל השאר בונוס

 

[optimum]

לאחרונה התחילו לי מחשבות של הרגשה של לוזריות - שלא הצלחתי להשיג כלום ושום דבר בחיים (מקצוע, תואר , מערכות יחסים, סיבה טובה לקום בבוקר, תשוקה לחיים ותחביבים.) ומה שכן השגתי, לא השגתי אותו בכוחות עצמי.
יש בי קצת קנאה באנשים עם הדרייב והשאפתנות, והרצון לטייל ולטוס לחו"ל או סתם להתלהב מאיזו סדרה מטופשת בנטפליקס.

רוב האנשים שאני מכיר שנראים על-פניו בעלי דרייב ושאפתנות מבזבזים אותו על שטויות, עושים עבודה סתמית, נותנים פול גז בניוטרל. אלו אנשים שהחלומות שלהם בחיים זה מה שאמרו להם בחדשות שהם צריכים לחלום, ולשם הם מכוונים (ראה למשל את הדוגמה הזו שמצאה @בת העמק) אין לדעתי סיבה לקנא בהם.

רוב האנשים כאלו... אבל לא כולם.
אני לא מקנא באלו שיש להם מוטיבציה גבוהה לעבוד קשה כדי להצליח להשיג דברים; אני מקנא באלו שיש להם הבנה צלולה של מהי הצלחה מבחינתם, שהם יודעים לשם-מה הם עובדים.

יש כמה אנשים בודדים כאלו בחיי (בחיי המקוונים, כמובן), ואני לא מתבייש לומר שאני מקנא בהם, אני לא רואה בקנאה הזו דבר רע. זו הדרך שלי לעשות חושבים עם עצמי ולהבין לאן אני שואף להגיע בחיים. "להיות כמו X" זו דרך מצויינת לנסח בתמציתיות מטרה לכוון אליה שתיתן לי משמעות לחיים. כל זמן ש-X הוא אדם בעל עולם פנימי עשיר ולא סתם NPC, אז אני יכול להפוך את הקנאה בו להזדמנות ללמוד ממנו, ואז אין בכך שום דבר רע.

 

[Tsachi01]

צריכה להיות לי פגישה של ייעוץ/ליווי תעסוקתי.

איך הלך?

 

[pseudonym]

בסוף זה נדחה למועד אחר.