בתור מישהו שסיים הנדסת חשמל בטכניון ועם כמה חברים שלמדו מכונות אני יכול להגיד ששני התארים הם מאוד נרחבים מבחינת נושאים, ושניהם מקנים בסיס תיאורטי רחב ומכובד. יש חפיפה מסויימת בין תחומים הכלולים בהם.
הייתי אומר שאם העניין העיקרי שלך הוא בתוך תחום החפיפה (למעט מקרים מסויימים), אולי כדאי להעדיף את הנדסת חשמל בגלל פערי השכר. אחרת, יש תחומים שהם קצת יותר בקצוות שקצת יותר קשה (אם כי אפשרי) להגיע אליהם אחרי שבתואר הראשון למדת את הדבר השני. אנסה לפרט את האופן שבו אני רואה את זה..
תחומי חפיפה עיקריים -
1. הנדסת אנרגיה (קורסים רלוונטיים כמו זרימה, תרמודינמיקה, מעבר חום וכו')
עקרונית זה יותר תחום של מכונות, בהנדסת חשמל פחות מלמדים כיום על חשמל כעל מקור אנרגיה, אם כי יש מסלול בטכניון שנקרא "מערכות הספק" אבל הוא יותר מתמקד במעגלי הספק קטנים יותר (מחשבים, כרטיסים, שרתים וכו'). מצד שני, את הבסיס התיאורטי לתחום הזה אפשר ללמוד גם במסלול של "מיקרו וננו אלקטרוניקה" בהנדסת חשמל, שם לומדים הרבה תרמודינמיקה ססטיסטית וקוונטים.
2. עיבוד אותות, בקרה, רובוטיקה, מערכות לומדות
לא בדיוק תחום אחד אלא אוסף של תחומים, אבל כולם מסתמכים על ניתוח מתמטי דומה ופתרון בעיות אופטימיזציה דומות..
בחשמל יותר נוטים להסתכל מזווית הראיה של עיבוד אותות (לפרק אות לרכיבי התדר שמרכיבים אותו ולעשות להם מניפולציות), בעוד שבמכונות קצת יותר נפוצה בתחום הזה ההסתכלות הבקרתית (איך מייצגים דינמיקה של מערכת, מנתחים את היציבות שלה והופכים אותה ליותר מהירה או יותר יציבה).
תחום הלמידה כרגע יותר מפותח בפקולטה לחשמל מבין שניהם, ויש קורסים על reinforcement learning.
3. אלקטרו-אופטיקה
עקרונית יותר תחום של חשמל, אבל גם במכונות לומדים על מערכות אלקטרואופטיות. לייזרים, חומרים שעושים מניפולציה על קרניים בתוכם על ידי הפעלת מתחים או אינפוטים אחרים וחיישנים שעושים שימוש בנ"ל.
תחומים יותר "בלעדיים" למכונות -
1. חוזק, מבנה, מטא-חומרים
תחום שנושק להנדסת בניין (אבל גם לתחומים מסויימים בהנדסת חומרים) ועוסק בתהליכים שונים לייצור חומרים בעלי מבנים מסויימים עם תכונות מסויימות.
2. תכן מכני -
המגמה הגדולה ביותר בהנדסת מכונות, ועוסקת בתכנון פיזי ומכני של חלקים או מערכות. זה יכול להיות תכנון של חלקים לא זזים כמו קורה או מוט הברגה, ויכול להיות מערכת שלמה עם חלקים נעים כמו ספינה או זרוע רובוטית
תחומים יותר "בלעדיים" לחשמל -
1. VLSI, תכן לוגי וחומרה ספרתית, תכנות embedded / מקבילי / מבוזר - תכנון מעגלים לוגיים דיגיטלים שבסוף יהפכו להיות חלקים מתוך צ'יפים. תכנות embedded / מקבילי / מבוזר הוא תחום שלומדים גם במדמ"ח, אבל הוא מתחבר בסופו של דבר להבנת הפעולה של החומרה הספרתית. תכנות של מערכות הפעלה, תיקשורת כמה שיותר מהירה בין חלקים שונים של המחשב (הימנעות מצווארי בקבוק), כתיבת קוד עם אלמטים שרצים במקביל (Multithreading) או תכתנות של כמה חלקים שרצים בנפרד אבל מתקשרים זה עם זה (מערכות מבוזרות / Distributed).
2. מעגלים אנלוגיים, RF ואלקטרודינמיקה - מסננים, מגברים, מעגלי נעלית פאזה (כאלה שיוצרים אותות שעון). RF ואלקטרודינמיקה מדברים יותר על קליטה ושידור בעיקר באמצעות אנטנות או מערכי אנטונות, ואיך עושים להם אופטימיזציה לצרכים שונים (למשל איך בונים ממספר אנטנות קטנות מבנה שייקלוט בצורה כמה שיותר ממוקדת לטווח ארוך, או לתחום תדרים יותר רחב מהרגיל).
3. תקשורת ותורת האינפורמציה - עוסקת בקידוד מידע לפולסים ספרתיים שמשדרים כדי להגביר את וודאות הקליטה. בנוסף יש ניתוחים מתמטיים שמתארים חסמים על כמות המידע שניתן להעביר בערוץ מסויים, או עד כמה אפשר לסנן רעש מתוך ערוץ. באופן מפתיע המתמטיקה של התחום מאוד מקבילה לתרמודינמיקה ופיזיקה סטטיסטית (יש הקבלה בין אנטרופיה לרעש בתוך סיגנל).
הבעיה העיקרית היא שלפעמים לא יודעים מה אוהבים בהתחלה, והדברים מתגלים כמשהו שונה ממה שציפינו ברגע שמתחילים להתעסק בו. למשל, אני הייתי בטוח שמעניינים אותי מעגלים אנלוגיים ובסוף הבנתי שאני ממש אוהב מתמטיקה ואלגוריתמיקה. הפתרון לזה הוא לנסות ללמוד לרוחב קורסים שנוגעים לכל מיני תחומים ולראות כמה מעניין / נחמד לך לעבוד על הבעיות הרלוונטיות בקורס.
כך או כך, שתי הבחירות מכובדות מאוד, ומשתיהן אפשר להגיע להרבה תחומים מעניינים עם לא מעט חפיפה.
שיהיה המון בהצלחה!
