שלום חברים,
אני סטודנט בשנה ג' לתואר בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב. נותר לי עוד סמסטר אחד, כך שבחודש פברואר כבר תהיה לי זכאות לתואר.
כבר שנים שאני חושב להגר למדינה זרה ואני חושב שאם לא אעשה זאת עד גיל 30, זה פשוט לא יקרה אף פעם. המצב במדינה העלה בי לאחרונה תהיות רבות למתי לאן ואיך להגר לחו"ל. המדינה הראשונה שעלתה בראשי היא קנדה. מדינה נקייה, עם מעט פשע, אין מלחמות, שכר גבוה, ימי עבודה קצרים, אין חרדים, אין שחיתות, מערכת החינוך נורמלית ובתי החולים לא קורסים, יוקר המחיה ועוד. כמו כן, המדינה מעודדת הגירה במיוחד לבעלי מקצועות כמו שלי.
אני מתלבט בין 2 אפשרויות עיקריות:
1. לעזוב ברגע שאני מסיים את התואר, בעוד כחצי שנה, (וכמובן לטפל בכל הניירת לפני) ואז לעשות את ההתמחות + את בחינת ההסמכה שם (החיסרון הוא שאם ארצה לחזור לא אוכל לעסוק כאן במקצוע).
2. לסיים כאן מועצה + התמחות ואז להגר ולעשות את ההשלמות הנדרשות מבחינת רישוי וכו' (החיסרון הוא בזבוז של זמן).
3. לעשות רילוקיישן דרך משרד הביג 4 שאני עובד בו (חסרון: הסיכוי קלוש לרילוקיישן, יש מעט הקצאות. כמו כן אני עובד במיסים ושם קשה יותר לעשות רילוקיישן מ-בביקורת)
אשמח לשמוע ממי שבמקרה היגר, מכיר מישהו שהיגר או יכול להפנות אותי למישהו כזה עד כמה כל התהליך ריאלי, כמה קשה להיקלט במדינה זרה והאם בכלל הצעד נכון, כמו כן אשמח לדעת איזו מבין האופציות הכי טובה ואם יש לכם אופציה אחרת שלא חשבתי עליה אז ספרו לי בתגובות.
