בפוסט מעקב הוצאות: חוסם עורקים לדימום פיננסי (05/11/2014) הסולידית טענה:
האם זה בהכרח כך?
אני עוקב אחרי השווי הכולל של הנכסים שלי, כלומר מתעד לעיתים קרובות את היתרה בחשבון, גודל תיק ההשקעות, קרנות השתלמות וכו'.
אני עוקב אחרי הגדילה ומחכה להגיע לסכום שיוכל לפרנס אותי בלי לעבוד ברמת הוצאות מסויימת, אבל אני לא מתעד הוצאות והכנסות כי זה הרבה יותר עבודה.
אני יכול להעיד שבניגוד לאנשים הנפוצים על פי ההתרשמות של דורין, אני לא פועל ככה מתוך חוסר הבנה שכסף זה משהו שיש יתרון בלאגור אותו, אלא מתוך עצלות או חוסר הפנמה של היתרונות במעקב.
האם יש כאן עוד אנשים שמוותרים על מעקב הוצאות למרות שהם כן במגמה של הגדלת החיסכון?
מעקב שוטף אחר תזרים המזומנים הוא תנאי הכרחי להתנהלות כלכלית נבונה. ללא בקרת הוצאות והכנסות לא ניתן לתכנן לטווח ארוך או להציב יעדים כלכליים, לא כל שכן להשיג יעד קיצוני בשאפתנותו כמו עצמאות כלכלית כ-30 שנה לפני גיל הפנסיה הנהוג.
האם זה בהכרח כך?
אני עוקב אחרי השווי הכולל של הנכסים שלי, כלומר מתעד לעיתים קרובות את היתרה בחשבון, גודל תיק ההשקעות, קרנות השתלמות וכו'.
אני עוקב אחרי הגדילה ומחכה להגיע לסכום שיוכל לפרנס אותי בלי לעבוד ברמת הוצאות מסויימת, אבל אני לא מתעד הוצאות והכנסות כי זה הרבה יותר עבודה.
אני יכול להעיד שבניגוד לאנשים הנפוצים על פי ההתרשמות של דורין, אני לא פועל ככה מתוך חוסר הבנה שכסף זה משהו שיש יתרון בלאגור אותו, אלא מתוך עצלות או חוסר הפנמה של היתרונות במעקב.
האם יש כאן עוד אנשים שמוותרים על מעקב הוצאות למרות שהם כן במגמה של הגדלת החיסכון?