חואקין רודריגו
משתמש רשום
- הצטרף ב
- 29/9/17
- הודעות
- 9
- דירוג
- 25
אהלן לכולם,
אני רווק בסביבות גיל ה 40 . מגיל 21 עובד בתחום הפיננסי, אבל אני מרגיש שאני מגיע למיצוי מהיר מאוד של העניין הזה.לא רק של התחום אלא בכלל של הרעיון של לקום בקושי בבוקר, לבזבז את רוב היום בעבודה, ולהגיע הביתה חצי מת מעייפות. אני רואה מול עיני את הורי המזדקנים, ואני פשוט לא יכול לשאת את המחשבה שאגיע לגיל שלהם לאחר עוד 25 שנות עבודה, שחוק, יותר נכון גמור. המחשבה שבמהלך התקופה הזאת , ב 20-25 שנה שעוד כוחי במותני (וגם זה כמובן לא מובטח), אני אבזבז את רוב היום בעיסוק שלא תורם לי ברמה האישית מאום אלא רק מעיק - את המחשבה הזאת אני לא יכול לשאת. תקופות האושר היחידות שאני חווה הן בחופשות , וגם הן מסתיימות בערך באמצע החופשה כי אני שוב רואה באופק שאני צריך לחזור לעבודה. אני אוהב את החיים שלי רגועים, חופשיים, מהנים, ואני פשוט לא מבין איך אני מכניס מבחירה חופשית שלי, במשך רוב היום, עיסוק שרק מזיק ומחבל ברוגע, בחופש ובהנאה.
אז הנה התכנון הפיננסי שלי לפרישה בקרוב, בקרוב מאוד. הנחות הבסיס הן שאהיה ללא ילדים (מצטער אך לא יכול לשאת את המחשבה שאהיה עם ילד), בריא ב 20 שנה הקרובות, חלק מהשנים הקרובות בזוגיות וחלק לא, וחשוב מהכל- נהנה מהחיים . עוסק במה שאני אוהב, מטייל בעולם, עושה מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
מה יש לי היום- שווי נכסי
דירת מגורים במרכז ללא משכנתא בשווי של כ 1.8 מיליון ש״ח
קרן השתלמות נזילה בהיקף של 500 א׳ ש״ח
קופת גמל להשקעה מהשנתיים האחרונות במסלול מניתי- 140 א׳ ש״ח
מזומן נוסף בחשבון כרגע מושקע בנכסים סולידיים בתשואה אפסית- 200 א׳ ש״ח
כלומר סה"כ נזיל 840 א׳ ש״ח.
החסכון הפנסיוני שלי כיום עומד על כ 800 א׳ ש״ח.
ההוצאות שלי
כיום אני מוציא בממוצע כ 11 אלף ש״ח בחודש. כיוון שאין הוצאות דיור הסכום הזה גבוה מאוד אבל הוא כולל הרבה ״שומנים״- הוצאות רכב, אין לי מכונת כביסה בבית ואני מוציא הרבה על מכבסה, ארוחות בחוץ כמעט כל יום, ביגוד לעבודה ועוד. להערכתי עם קיצוץ משמעותי בשומנים אני יכול לצמצם את ההוצאות ל כ 8,000 ש״ח בחודש, ועדיין לחיות טוב, ליהנות, ו״לא לחשוב על הכסף״. סכום זה כולל בלת״מיםם שקורים מדי פעם בחיים זו הנחת הבסיס ואשמח לדעתכם האם מדובר בהנחה בסבירה למישהו שחי במרכז.
שלב ראשון - אכילת הנזילים
בחצי השנה הראשונה מגיעים לי דמי אבטלה בסך של כ 50 אלף ש״ח שמצטרפים לצורך החישוב לנזילים. אני מניח שאצליח לייצר תשואה ממוצעת של כ 2% ריאלית על הכסף שכמובן במונחים אבסולוטיים תרד ככל שהחסכונות נאכלים. זה מתחיל ב תוספת להכנסה של 2,250 ש״ח והולך ויורד. תחת ההנחה הזאת , הכסף הנזיל מספיק ל 124 חודשים שהם 10 שנים. אם אני לא מייצר תשואה, הסכום מספיק ל 9 שנים.
שלב שני - אני בן 50, בלי גרוש על התחת אבל עם דירה.
הנחת הבסיס- מחירי הדיור עולים בדיוק כמו יוקר המחייה. כלומר הדירה שלי עדיין שוה 1.8 מיליון, ועדיין אני מוציא 8000 שקל לחודש ללא הוצאות דיור. אני מוכר את הדירה, אממה --צריך לגור איפה שהוא ולכן מצטרפים להם 4500 שקל להוצאה החודשית. כלומר ההוצאות החודשיות שלי הן 12,500 שקל לחודש. עושה תשואה של 2% , אוכל את הכסף וזה מספיק לעוד 12-14 שנה.
שלב שלישי- אני בן 64 בלי כלום אבל כלום!
חוץ מה... חסכון בפנסיה שאם היה לי מזל היא המשיכה לעבוד במשך 24 שנה ולייצר תשואה. לא נגעתי בה- לא בפיצויים שנצברו ולא בתגמולים. נניח שהפנסיה ייצרה תשואה של 2% במשך 24 שנה. כלומר 800 אלף כפול 1.02 בחזקת 24= 1.3 מיליון ש״ח. ועכשיו השאלה היא מה מקדם הקצבה שאקבל- כאן עדיין יש לי חור של ידע אבל אני מניח כרגע ש 210 הוא מספר ריאלי. כלומר הפנסיה הצפויה כ 6200 ש״ח ,בתוספת קצבת זקנה 2,200 ש״ח (בגיל 67) סך הכל ההכנסות 8,400 ש״ח. ההוצאות כזכור הן 12,500 --- יש גירעון של 4,000 שקל! ולא לקחתי בחשבון הוצאות מיוחדות בגיל הזהב. אבל מאידך לא לקחתי בחשבון ענייני ירושה כך שאני מאמין שגם בגיל הזהב אוכל לגשר על הפער באופן כזה או אחר אבל לא הרבה יותר מלהישאר מאוזן.
לסיכום- אני מת לפרוש עכשיו. מת. לא רוצה להשאיר כלום לדור הבא. אבל עדיין, אני מרגיש שהתכנית שלי עומדת על כרעי תרנגולת. הרבה הנחות על תשואה, רמת האינפלציה, רמת הוצאות, ירושות עתידיות , ובלי הרבה מקום לתרחישי קיצון כמו מחלות, מפולות בשווקים , דרמה כלכלית וכד׳. אולי לדחות את הפרישה בשנה שנתיים? אם אני עובד בעבודה הנוכחית, אני חוסך מדי שנה משהו כמו כ 170-180 אלף ש״ח . כלומר ככל שאני מחזיק עוד בעבודה, כך היתכנות הפרישה נהיית יותר ויותר ריאלית אבל מצד שני זמן הפרישה מתקצר וכל יום בעבודה שוחק אותי ומכניס בי עוד קצת דכאון.
אם יש למישהו סבלנות לבחון את התכנית, את ההנחות, לומר לי איפה טעיתי, איך אני יכול לשפר, לחזק, להאיר את עיני. משהו שפספסתי? משהו בהנחות שגוי מהיסוד? אני לא בכיוון? אשמח לכמה שיותר דעות/תגובות.
אני רווק בסביבות גיל ה 40 . מגיל 21 עובד בתחום הפיננסי, אבל אני מרגיש שאני מגיע למיצוי מהיר מאוד של העניין הזה.לא רק של התחום אלא בכלל של הרעיון של לקום בקושי בבוקר, לבזבז את רוב היום בעבודה, ולהגיע הביתה חצי מת מעייפות. אני רואה מול עיני את הורי המזדקנים, ואני פשוט לא יכול לשאת את המחשבה שאגיע לגיל שלהם לאחר עוד 25 שנות עבודה, שחוק, יותר נכון גמור. המחשבה שבמהלך התקופה הזאת , ב 20-25 שנה שעוד כוחי במותני (וגם זה כמובן לא מובטח), אני אבזבז את רוב היום בעיסוק שלא תורם לי ברמה האישית מאום אלא רק מעיק - את המחשבה הזאת אני לא יכול לשאת. תקופות האושר היחידות שאני חווה הן בחופשות , וגם הן מסתיימות בערך באמצע החופשה כי אני שוב רואה באופק שאני צריך לחזור לעבודה. אני אוהב את החיים שלי רגועים, חופשיים, מהנים, ואני פשוט לא מבין איך אני מכניס מבחירה חופשית שלי, במשך רוב היום, עיסוק שרק מזיק ומחבל ברוגע, בחופש ובהנאה.
אז הנה התכנון הפיננסי שלי לפרישה בקרוב, בקרוב מאוד. הנחות הבסיס הן שאהיה ללא ילדים (מצטער אך לא יכול לשאת את המחשבה שאהיה עם ילד), בריא ב 20 שנה הקרובות, חלק מהשנים הקרובות בזוגיות וחלק לא, וחשוב מהכל- נהנה מהחיים . עוסק במה שאני אוהב, מטייל בעולם, עושה מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
מה יש לי היום- שווי נכסי
דירת מגורים במרכז ללא משכנתא בשווי של כ 1.8 מיליון ש״ח
קרן השתלמות נזילה בהיקף של 500 א׳ ש״ח
קופת גמל להשקעה מהשנתיים האחרונות במסלול מניתי- 140 א׳ ש״ח
מזומן נוסף בחשבון כרגע מושקע בנכסים סולידיים בתשואה אפסית- 200 א׳ ש״ח
כלומר סה"כ נזיל 840 א׳ ש״ח.
החסכון הפנסיוני שלי כיום עומד על כ 800 א׳ ש״ח.
ההוצאות שלי
כיום אני מוציא בממוצע כ 11 אלף ש״ח בחודש. כיוון שאין הוצאות דיור הסכום הזה גבוה מאוד אבל הוא כולל הרבה ״שומנים״- הוצאות רכב, אין לי מכונת כביסה בבית ואני מוציא הרבה על מכבסה, ארוחות בחוץ כמעט כל יום, ביגוד לעבודה ועוד. להערכתי עם קיצוץ משמעותי בשומנים אני יכול לצמצם את ההוצאות ל כ 8,000 ש״ח בחודש, ועדיין לחיות טוב, ליהנות, ו״לא לחשוב על הכסף״. סכום זה כולל בלת״מיםם שקורים מדי פעם בחיים זו הנחת הבסיס ואשמח לדעתכם האם מדובר בהנחה בסבירה למישהו שחי במרכז.
שלב ראשון - אכילת הנזילים
בחצי השנה הראשונה מגיעים לי דמי אבטלה בסך של כ 50 אלף ש״ח שמצטרפים לצורך החישוב לנזילים. אני מניח שאצליח לייצר תשואה ממוצעת של כ 2% ריאלית על הכסף שכמובן במונחים אבסולוטיים תרד ככל שהחסכונות נאכלים. זה מתחיל ב תוספת להכנסה של 2,250 ש״ח והולך ויורד. תחת ההנחה הזאת , הכסף הנזיל מספיק ל 124 חודשים שהם 10 שנים. אם אני לא מייצר תשואה, הסכום מספיק ל 9 שנים.
שלב שני - אני בן 50, בלי גרוש על התחת אבל עם דירה.
הנחת הבסיס- מחירי הדיור עולים בדיוק כמו יוקר המחייה. כלומר הדירה שלי עדיין שוה 1.8 מיליון, ועדיין אני מוציא 8000 שקל לחודש ללא הוצאות דיור. אני מוכר את הדירה, אממה --צריך לגור איפה שהוא ולכן מצטרפים להם 4500 שקל להוצאה החודשית. כלומר ההוצאות החודשיות שלי הן 12,500 שקל לחודש. עושה תשואה של 2% , אוכל את הכסף וזה מספיק לעוד 12-14 שנה.
שלב שלישי- אני בן 64 בלי כלום אבל כלום!
חוץ מה... חסכון בפנסיה שאם היה לי מזל היא המשיכה לעבוד במשך 24 שנה ולייצר תשואה. לא נגעתי בה- לא בפיצויים שנצברו ולא בתגמולים. נניח שהפנסיה ייצרה תשואה של 2% במשך 24 שנה. כלומר 800 אלף כפול 1.02 בחזקת 24= 1.3 מיליון ש״ח. ועכשיו השאלה היא מה מקדם הקצבה שאקבל- כאן עדיין יש לי חור של ידע אבל אני מניח כרגע ש 210 הוא מספר ריאלי. כלומר הפנסיה הצפויה כ 6200 ש״ח ,בתוספת קצבת זקנה 2,200 ש״ח (בגיל 67) סך הכל ההכנסות 8,400 ש״ח. ההוצאות כזכור הן 12,500 --- יש גירעון של 4,000 שקל! ולא לקחתי בחשבון הוצאות מיוחדות בגיל הזהב. אבל מאידך לא לקחתי בחשבון ענייני ירושה כך שאני מאמין שגם בגיל הזהב אוכל לגשר על הפער באופן כזה או אחר אבל לא הרבה יותר מלהישאר מאוזן.
לסיכום- אני מת לפרוש עכשיו. מת. לא רוצה להשאיר כלום לדור הבא. אבל עדיין, אני מרגיש שהתכנית שלי עומדת על כרעי תרנגולת. הרבה הנחות על תשואה, רמת האינפלציה, רמת הוצאות, ירושות עתידיות , ובלי הרבה מקום לתרחישי קיצון כמו מחלות, מפולות בשווקים , דרמה כלכלית וכד׳. אולי לדחות את הפרישה בשנה שנתיים? אם אני עובד בעבודה הנוכחית, אני חוסך מדי שנה משהו כמו כ 170-180 אלף ש״ח . כלומר ככל שאני מחזיק עוד בעבודה, כך היתכנות הפרישה נהיית יותר ויותר ריאלית אבל מצד שני זמן הפרישה מתקצר וכל יום בעבודה שוחק אותי ומכניס בי עוד קצת דכאון.
אם יש למישהו סבלנות לבחון את התכנית, את ההנחות, לומר לי איפה טעיתי, איך אני יכול לשפר, לחזק, להאיר את עיני. משהו שפספסתי? משהו בהנחות שגוי מהיסוד? אני לא בכיוון? אשמח לכמה שיותר דעות/תגובות.
