דירוג האשראי שלי

[roneng]

לא ממש הבנתי את ההבדל, אבל שיהיה

אתה שואל מה ההבדל בין חשבון בנק לכרטיס אשראי?
אלו שני מוצרים מאוד שונים. לא יודע אפילו איפה להתחיל לדבר על ההבדל ביניהם.

אפשר דוגמה אולי?

דוגמא למה?

אני לא באמת יכול להוציא ₪3000, הרי זה מינוס

אתה יכול.
פשוט תיכנס לחובות ככה.

אם בכל חודש אני מוציא יותר ממה שאני מכניס, זה מצב לא טוב.

מסכים.
אם כי, כמו שאמרתי, יש חריגים.

טוב, משכנתה זה משהו שונה כמובן

לא.
זה בדיוק אותו דבר.

רגע, אז צדקתי בניתוח שלי. אם הרווחתי ₪2000 ובזבזתי ₪2500, אצטרך להחזיר ₪500 עם ריבית.

לא בהכרח.
אולי היה לך קודם 500 (או 100 אלף) שסתם שכבו שם.

תשלומים עולים כסף? :0

תלוי

טוב, אין ריבית כי אמרנו שאי אפשר לחרוג מהמסגרת כי העסקה תידחה. אבל כן יש ריבית אם הוצאתי יותר ממה שהכנסתי.
אז אולי הפתרום הוא לקבוע מסגרת קטנה יותר מההכנסה שלך?

אתה מערבב בין מסגרת עו"ש למסגרת בכרטיס אשראי.

בכל הכרטיסים שהבנק מציע לי יש דמי כרטיס.

אכן כרטיסים בנקאיים לרוב עם דמי כרטיס. בכלל זה אני כמעט ולא מחזיק כרטיסים בנקאיים.
יש מספיק כרטיסים חוץ בנקאיים חינמיים. ולפעמים (למתקדמים) שווה להחזיק כרטיסים עם דמי כרטיס.

איך מתמצאים בכל הדברים האלה?

קוראים ולומדים. כמו כל דבר בחיים.

כמה זמן לקח לך לבדוק את כל ההטבות וכל זה?

אני כבר המון שנים בתחום וכל הזמן לומד דברים חדשים.
אי אפשר באמת לבדוק *את כל ההטבות*
אבל מתחילים לאט לאט. יש כמה שרשורים בפורום שהם מקום טוב להתחיל.

התכוונתי יותר לאיך אתה מסתדר עם לא לחרוג מהמסגרת.

השליטה העצמית בהוצאות שלך לא תלויה במספר הכרטיסים.
תלמד לשלוט בהוצאות, זה דבר מאוד חשוב.

הרי לכל כרטיס בטח יש מסגרת של כמה אלפי שקלים. איך עוקבים אחרי שישה כרטיסים?

כמו שאמרתי, לי יש כ50 כרטיסים שונים. ממוצע של עשרות אלפי ש''ח מסגרת בכל אחד מהם.
בסוף זה לא באמת משנה, אם אתה שולט בהוצאות שלך אין הבדל מהותי בין כרטיס 1 לבין 100

 

[צדיק]

באמת?
ממה שאני זוכר, אם הם מאפשרים לך לחרוג מעבר למסגרת זה לא כולל ריבית מיוחד.
באמריקאים זה בודאות ככה (ללא ריבית מיוחדת). בישראלים בעבר לפחות לא הייתה ריבית, אבל אולי זה השתנה בשנים האחרונות.

כך זכור לי שאמרה לי הנציגה במקס.
לע"ע לא בדקתי בפועל, מקוה גם בעתיד לא...
אני מדבר על כרטיס ישראלי, לא ממש יצאתי ברור בנושא הכרטיסים האמריקאים איך ומה מוציאים לישראלי.

 

[roneng]

כך זכור לי שאמרה לי הנציגה במקס.

נשמע לי מאוד מוזר.
עברתי עכשיו שוב על התעריפונים (גם ספציפית של מקס) ולא מצאתי אזכור לריבית כזאת.

אולי לא הבנת אותה נכון? או אולי אתה מתבלבל עם עמלת פרעון מוקדם?

אני מדבר על כרטיס ישראלי,

כן כן, ברור לי.
אני גם דיברתי על כרטיסים ישראלים. ציינתי את האמריקאים כי שם אני יותר "חם" על כל החוקים והתקנות ובכרטיס ישראלי לא התעמקתי בנושאים כאלה כבר כמה שנים בודדות.
אבל כמו שאמרתי, בדקתי עכשיו במיוחד בתקנונים של הכרטיסים הישראלים ולא מצאתי שום דבר כזה.

 

[צדיק]

נשמע לי מאוד מוזר.
עברתי עכשיו שוב על התעריפונים (גם ספציפית של מקס) ולא מצאתי אזכור לריבית כזאת.

אולי לא הבנת אותה נכון? או אולי אתה מתבלבל עם עמלת פרעון מוקדם?

אני אומר מהזיכרון, סיפור של חצי שנה אחורה לערך.
האם אני טועה? יכול להיות. אני בן אדם (נראה לי...).

 

[FIYaacov]

באמת?
ממה שאני זוכר, אם הם מאפשרים לך לחרוג מעבר למסגרת זה לא כולל ריבית מיוחד.
באמריקאים זה בודאות ככה (ללא ריבית מיוחדת). בישראלים בעבר לפחות לא הייתה ריבית, אבל אולי זה השתנה בשנים האחרונות.

אתה צודק, או שמשאשרים לך את החיוב ומגדילים לך את המסגרת או שפשוט לא מאשרים את החיוב.

 

[roneng]

האם אני טועה? יכול להיות. אני בן אדם (נראה לי...).

המטרה היא לא להאשים אותך בטעות חלילה אלא לנסות להבין.
כמובן שגם יכול להיות שאני טועה ושזה רשום באיזה מקום אחר שלא הסתכלתי בו.

פשוט זה נשמע לי מאוד מאוד מוזר וסותר את מה שאני מכיר וזוכר. ואם זה אכן המצב הייתי שמח לדעת מזה.

 

[roneng]

או שמשאשרים לך את החיוב ומגדילים לך את המסגרת או שפשוט לא מאשרים את החיוב.

אגב, ממה שאני מכיר לא מגדילים את המסגרת אלא פשוט מאשרים את החריגה (או לא מאשרים).

כלומר במקרה של נגיד מסגרת 5,000 ש"ח (ונניח ניצול מלא שלה), אם מאשרים עכשיו עוד חיוב של 500 ש"ח המסגרת תישאר ה 5,000 המקוריים, פשוט ניצול המסגרת יהיה 5,500 ש"ח מתוך 5,000 ש"ח.

 

[FIYaacov]

אני אומר מהזיכרון, סיפור של חצי שנה אחורה לערך.
האם אני טועה? יכול להיות. אני בן אדם (נראה לי...).

להערכתי דיברתם על החזר חלקי של החיוב החודשי וגלגול של היתרה לחודש הבא.
אבל אני סתם מנחש

 

[צדיק]

להערכתי דיברתם על החזר חלקי של החיוב החודשי וגלגול של היתרה לחודש הבא.
אבל אני סתם מנחש

ממה שזכור לי - לא.
רציתי להגדיל מסגרת, בגלל שהיה לי צד לקנות איזה דבר וזה היה עלול לדגדג את הסף.
הגדילו לי, אבל בין הדברים ביררתי מה יקרה אם לא יגדילו ואז אמרה לי כנ"ל.
זה מה שזכור לי.
או שאני טועה, או שהיא טעתה.

 

[אiהד]

לי יש 6 כרטיסי אשראי והציון שלי מעולה, 968

למה לא ניקוד 1000? כתבו משהו?
נראה לי הורידו לי איזה 20 נקודות על הריבוי כרטיסים

1. בנקאי שקיבלתי ללא שימוש.
2. חוץ בנקאי הוט אמריקאן - רוב ההוצאות ממנו
3. חוץ בנקאי הוט מסטרקארד - אישתי משתמשת בו
4. בנקאי מועדון חיילים שהבנק נתן לי
5. חוץ בנקאי ויזה שופרסל - שם אני עושה קניות בסופר

לא יודע לגבי שופרסל
כן יודע שכרטיס קרפור נותן אצלם החזר של 3% ושל הסתדרות המורים נותן הנחה 8% (קיצור של הסתדרות המורים יותר משתלם משל קרפור עצמם לקניות בקרפור)

6. חוץ בנקאי ארגון המורים (אמא שלי מורה ונתנו גם לי) אני קונה תווים דרכו.

 

[שלומו]

בכל הכרטיסים שהבנק מציע לי יש דמי כרטיס.

יש כל מיני דרכים לקבל כרטיס בלי דמי כרטיס מהבנק לתקופה ארוכה, מועדון של הבנק לסטודנטים/חיילים וכו' או שת"פ עם מועדון אחר למורים/מהנדסים/הייטק וכו'. יש גם כרטיסים חוץ בנקאיים שנותנים החזר של כאחוז בשנה ראשונה ולאחר מכן כ0.75 אחוז, ושצריך כל שנה לבקש פטור מדמי ניהול.

לכאורה מי שיש לו הרבה כרטיסי אשראי עם מסגרת גדולה יכול להשתמש בה בקנייה בתשלומים ללא ריבית. שזה מסוכן לבזבזנים אבל טוב לחסכנים. אפשר להשתמש בהלוואה ללא ריבית הזאת ולעשות למשל 4% שנתי באג"ח. בסוף קנייה אחרי שסוגרים את כל ההנחות כדאי לבדוק אם אפשר לשלם בתשלומים ללא ריבית. אני בדרך כלל רחוק מלמלא ככה את המסגרת. אבל אולי זה טוב מסגרת גדולה לעת הצורך.

 

[אקראי]

יש כל מיני דרכים לקבל כרטיס בלי דמי כרטיס מהבנק לתקופה ארוכה, מועדון של הבנק לסטודנטים/חיילים וכו' או שת"פ עם מועדון אחר למורים/מהנדסים/הייטק וכו'. יש גם כרטיסים חוץ בנקאיים שנותנים החזר של כאחוז בשנה ראשונה ולאחר מכן כ0.75 אחוז, ושצריך כל שנה לבקש פטור מדמי ניהול.

לכאורה מי שיש לו הרבה כרטיסי אשראי עם מסגרת גדולה יכול להשתמש בה בקנייה בתשלומים ללא ריבית. שזה מסוכן לבזבזנים אבל טוב לחסכנים. אפשר להשתמש בהלוואה ללא ריבית הזאת ולעשות למשל 4% שנתי באג"ח. בסוף קנייה אחרי שסוגרים את כל ההנחות כדאי לבדוק אם אפשר לשלם בתשלומים ללא ריבית. אני בדרך כלל רחוק מלמלא ככה את המסגרת. אבל אולי זה טוב מסגרת גדולה לעת הצורך.

אני הבנתי שאפשר פשוט להתקשר לבנק ולאיים שתעזוב אותם, והם יבטלו לך את דמי הכרטיס.
מה תשלומים קשורים?

וראיתי שציינת שם כרטיסי קשבק. עולם רחב ביותר.

 

[אקראי]

לא.
זה בדיוק אותו דבר.

תראה, משכנתה זה הכרחי הרבה יותר.

לא בהכרח.
אולי היה לך קודם 500 (או 100 אלף) שסתם שכבו שם.

בחיאת, לא היה כלום. הכסף שציינתי הוא כל הכסף שיש. בלי התחכמויות.

אכן כרטיסים בנקאיים לרוב עם דמי כרטיס. בכלל זה אני כמעט ולא מחזיק כרטיסים בנקאיים.
יש מספיק כרטיסים חוץ בנקאיים חינמיים. ולפעמים (למתקדמים) שווה להחזיק כרטיסים עם דמי כרטיס.

הבנתי שאפשר פשוט להתקשר ולאיים, והם יבטלו את דמי הכרטיס. לא ניסיתי זאת בפועל, אבל מתישהו אנסה.

קוראים ולומדים. כמו כל דבר בחיים.

סלח לי, אבל זה משעמם.

אני כבר המון שנים בתחום וכל הזמן לומד דברים חדשים.

בתחום? אתה עובד בזה?

אבל מתחילים לאט לאט. יש כמה שרשורים בפורום שהם מקום טוב להתחיל.

למשל?

השליטה העצמית בהוצאות שלך לא תלויה במספר הכרטיסים.
תלמד לשלוט בהוצאות, זה דבר מאוד חשוב.

אני לא מסכים. יכול להיות שאתה טוב מאוד עם ילדים, אבל אם יהיו לך חמישים, ספק שתסתדר.
אגב איך זה עובד ב־Apple Pay?

ובאשר למסגרת עו״ש לעומת מסגרת אשראי, אז אני בהחלט כנראה לא מבין את ההבדל. לכן אני פה.

 

[FIYaacov]

סלח לי, אבל זה משעמם.

אז תצטרך להסתפק בשימוש רגיל באשראי.
או לשלם למישהו על הדרכה בתחום.

אני לא מסכים. יכול להיות שאתה טוב מאוד עם ילדים, אבל אם יהיו לך חמישים, ספק שתסתדר.

אין לך ילדים נכון?
ילדים זזים, עושים דברים. האישה רוצה שיהיו בחוגים. לפעמים מתפרעים, יש שיעורי בית.
כרטיס אשראי יושב במגירה (וגם זה לא כזה קריטי מהרגע שהכנסת אותו לטלפון).

 

[אקראי]

אז תצטרך להסתפק בשימוש רגיל באשראי.
או לשלם למישהו על הדרכה בתחום.

יש כזה? איך קוראים למקצוע הזה?

עוד שאלה: האם הכרטיסים האלה מיועדים גם למי שאיננו מבזבז הרבה כסף? נניח עד ₪500 בחודש. או שבמצב כזה אין באמת טעם לכרטיס אשראי כי העלות תעלה על התועלת?

 

[roneng]

אני הבנתי שאפשר פשוט להתקשר לבנק ולאיים שתעזוב אותם, והם יבטלו לך את דמי הכרטיס.

לאיים תמיד אפשר.
לא תמיד זה עוזר.

מה תשלומים קשורים?

הסכום שנשאר תופס מסגרת.

תראה, משכנתה זה הכרחי הרבה יותר.

יותר מאוכל לאדם רעב?
יותר מתרופות לאדם חולה?

בחיאת, לא היה כלום. הכסף שציינתי הוא כל הכסף שיש. בלי התחכמויות.

אתה זה שמתחכם ומנסה ליצר קורלציה שלא קיימת בין דברים שונים.

הבנתי שאפשר פשוט להתקשר ולאיים, והם יבטלו את דמי הכרטיס. לא ניסיתי זאת בפועל, אבל מתישהו אנסה.

כמו שאמרתי, להתקשר אפשר לרוב וגם לאיים אפשר.
האם זה יגרום להם לעשות את מה שאתה רוצה? לא בטוח.

סלח לי, אבל זה משעמם.

החיים משעממים.
ברוך הבא.

בתחום? אתה עובד בזה?

לא.
אני לקוח (כלומר יש לי כרטיסי אשראי).

למשל?

גוגל הוא חברך. השתמש בו בתבונה.

אני לא מסכים

זה יפה שאתה לא מסכים.
אני אדאג לעדכן את כל המציאות בזה שאתה לא מסכים איתה.

יש כזה? איך קוראים למקצוע הזה?

עוד שאלה: האם הכרטיסים האלה מיועדים גם למי שאיננו מבזבז הרבה כסף? נניח עד ₪500 בחודש. או שבמצב כזה אין באמת טעם לכרטיס אשראי כי העלות תעלה על התועלת?

בוא נגיד ככה - הדרכה טובה ומקצועית בתחום תעלה לך כמה אלפי ש''ח לפחות.
החיסכון שתקבל הוא באזור ה1% מההוצאות שלך.
מוזמן לעשות את החשבון לבד.

 

[אקראי]

יותר מאוכל לאדם רעב?
יותר מתרופות לאדם חולה?

אפשר להוסיף משמרת ותוכל לקנות תרופות בלי שום ריביות ודחיות.

אתה זה שמתחכם ומנסה ליצר קורלציה שלא קיימת בין דברים שונים.

ודאי שיש קורלציה, מה זאת אומרת?!
אם הרווחת ₪5000, בזבזת ₪5500, והמסגרת היא ₪6000 – נכנסת לחובות. למה סתם לסבך עם ״יש בצד״ וכל מיני התחכמויות? זה העיקרון.

גוגל הוא חברך. השתמש בו בתבונה.

אז למה בכלל לנהל דיון?

זה יפה שאתה לא מסכים.
אני אדאג לעדכן את כל המציאות בזה שאתה לא מסכים איתה.

למה ההתנשאות הזאת? הסברתי למה אני לא מסכים.

החיסכון שתקבל הוא באזור ה1% מההוצאות שלך.

מאין הנתון הזה? :0
כיום 1% זה כלום, אבל מקווה שבעוד עשר שנים זה יהיה יותר.

 

[roneng]

אז למה בכלל לנהל דיון?

צודק.
אני פרשתי. לא מעוניין לדון עם אנשים עצלנים שלא מוכנים להשקיע וללמוד בעצמם.

 

[FIYaacov]

יש כזה? איך קוראים למקצוע הזה?

זה נישתי, אבל מניח שיועץ פיננסי בעל הידע הספציפי של כרטיסי אשראי זה מה שאתה מחפש (אין רגולציה על יועצים פיננסיים, אז צריך להיזהר).

בכל מקרה בעלות/תועלת כמו שנאמר, כנראה שזה לא מאוד משתלם. ליווי שכזה יעלה כמה אלפי שקלים.

עוד שאלה: האם הכרטיסים האלה מיועדים גם למי שאיננו מבזבז הרבה כסף? נניח עד ₪500 בחודש. או שבמצב כזה אין באמת טעם לכרטיס אשראי כי העלות תעלה על התועלת?

התועלת היא לרוב % מסוים מההוצאות שלך. אם ההוצאות נמוכות, התועלת נמוכה. הזמן להוציא את הכרטיסים הוא לרוב קבוע, אז צריך לשקלל זה מול זה.

 

[אוגורן]

ודאי שיש קורלציה, מה זאת אומרת?!
אם הרווחת ₪5000, בזבזת ₪5500, והמסגרת היא ₪6000 – נכנסת לחובות. למה סתם לסבך עם ״יש בצד״ וכל מיני התחכמויות? זה העיקרון.

אם בזבזת יותר ממה שהכנסת, נכנסת לחובות. זה לא קשור למסגרת אשראי.

המסגרת סה"כ אומרת שמסכימים לך להיכנס לחובות בקלי קלות, עד סכום מסוים.
יש הבדל בין מסגרת אשראי בחשבון הבנק לבין המסגרת בכרטיס האשראי:
את המסגרת בבנק עדיף לא לנצל אף פעם - להיות תמיד בפלוס. כמובן שיש מקרים שזה לא נכון, וקל יותר להגיד מאשר לעשות, אבל ככלל אצבע זה טוב.
את המסגרת בכרטיס האשראי אין לך ברירה אלא לנצל (חוץ מאשר לא להשתמש באשראי). אם שילמת שקל, אתה חייב שקל לחברת האשראי, וכנראה תחזיר אותו בסוף החודש. זה לא נורא - אם אתה חייב 100₪ לחברת האשראי ויש לך 200₪ בבנק, אז סה"כ אתה בפלוס.

אני לא מסכים. יכול להיות שאתה טוב מאוד עם ילדים, אבל אם יהיו לך חמישים, ספק שתסתדר

אין שום קושי להסתדר עם הרבה כרטיסים, אלא אם אתה מגיע לקצה המסגרת בהרבה מהם.
נגיד, אם יש לך 50 כרטיסים עם מסגרת 10,000₪ בכל אחד, ואתה מוציא 9,000₪ בכל אחד, אז באמת קשה לעקוב באיזה כרטיס כבר סיימת את המסגרת ובאיזה לא. אבל אז ההוצאה החודשית שלך היא 450,000₪. מאחל לך שזאת תהיה הבעיה שלך.
אבל אם יש לך אותם כרטיסים וההוצאה החודשית 10,000₪ סה"כ, אז לא משנה באיזה כרטיס תשתמש - תמיד אותו אחד או תבחר באקראי, יהיה בסדר.
זה נכון כשאין דמי כרטיס. אם יש אז לוודא שכל אחד מה-50 מחזיר את ההוצאה זה באמת תיק.