בעיה בהשקעות ב S&P500 ובנאסד"ק:

[איניגו מונטויה]

ולשאלת האי-וודאות, שאני מסכימה עקרונית איתה, השאלה היא אם אנחנו משקיעים אקטיבים שיוצאים ונכנסים לפי איזו אקסיומה שבחרנו (מדד שילר הוא אחד מהן) או שאנחנו משקיעים פאסיבים בהנחה שסקטורים/אזורים בעולם/חברות כאלו ואחרות יחליפו ידיים בהובלה מדי פעם?
אני שייכת לגף הפאסיבי, וזוכרת שהכסף המושקע הוא כסף שאני יכולה להסתדר בלעדיו כי אם לא - כדאי להעביר לחוף מבטחים יחסי את החלק שזקוקים לו.

בעיקרון את צודקת - משקיע פאסיבי "אמור" להשקיע לטווח ארוך, ולא לשנות מדיניות השקעה לפי טרנדים בשוק.

אבל...
ברור שקיימת רמת תמחור כלשהי שבה גם המשקיע הפאסיבי נאלץ להעריך מחדש את רמות ההשקעה שלו.

בתור משל, כשאני קונה עגבניות (או כל מוצר אחר), אני בהחלט עושה שיקולים של תמחור.
אם עגבניות עולות 2 ש"ח לקילו, כנראה אקנה יותר עגבניות מאשר אם הן עולות 20 ש"ח לקילו,
ובמחיר של 1000 ש"ח לקילו (עם המשכורת הנוכחית שלי) - לא אקנה אף עגבנייה.

בדיוק באותה המידה אני יכול להעריך את התמחור הממוצע של המדד הרחב שבו אני משקיע,
ולומר שיש רמת תמחור שהיא בעיניי סבירה ואקנה הרבה יחידות בקרן העוקבת (עד כדי 100% מהכסף שאני לא צריך לטווח קצר/בינוני),
ויש רמת תמחור שבה אני מרגיש בנוח להשקיע רק 80% (כי היא מתחילה להיות מוגזמת בעיניי),
וייתכנו רמות תמחור שבהן אצא מהמדד לגמרי, ואשקיע במכשירים אחרים (למשל מדד רחב אחר עם תמחור נוח יותר, נדל"ן, או אפילו קרן כספית אם כל נכסי ההשקעה הריאליים היו מתומחרים באופן מוגזם בעיניי).

סתם להמחשה, היה זמן שבו מכפילי הרווח בטסלה היו מעל 1000 (כלומר - היו לוקחות 1000 שנים כמו הרווחים באותו הזמן כדי לבנות את השווי שהשוק העניק לה).
אם זה היה המכפיל הממוצע של שוק ההון (מן הסתם עקב ספקולציות חמורות בשוק) - בפירוש לא הייתי משקיע בכלל בשוק ההון.

בקיצור, גם משקיע פאסיבי עשוי לבחור את אחוזי ההשקעה שלו (או אפילו את נכס ההשקעה), לפי כמה בנוח הוא מרגיש עם התמחור של השוק.
אם אני זוכר נכון, הסולידית דיברה בזמנו על שיקולים דומים, וקראה לזה "פקטור השינה העריבה".

 

[גרביל מרוץ]

הסולידית כתבה על זה פעם

נכון, והגיעה למסקנה שאם 100% מהשוק יהיה פסיבי אז היא תהפוך לאקטיבית. וממה שאני רואה כיום הסיטואציה אינה בהכרח דיכוטומית, כלומר ישנה מגמת שוק מסויימת של התנתקות של התמחור מהשווי הראוי וכבר במהלכה צריך לבחון את התזה הפסיבית, הרבה לפני ש- 100% מהשוק הוא כזה או אחר. ידועה האנקדוטה על ג'וזף קנדי שיום אחד ב- 1929 התחיל מצחצח הנעליים לשוחח עימו על מחירי המניות ואז החליט קנדי לצאת מהבורסה:
“When even the shoeshine boy is giving stock tips, it’s time to get out of the market”

מספיק שיש קבוצה קטנה של משקיעים אקטיבים כדי שהשוק יהיה יעיל

אני חולק על הקביעה הזו, מדובר בהשערה שככל הידוע לי אינה מוכחת, היא גם לא מסתדרת עם כללי השוק של היצע וביקוש. כמו כן לא כל המשקיעים האקטיביים הם יעילים, חלק ניכר מהם הוא מניפולטיבי וממנף סיטואציות ודווקא מעצים את נקודות החולשה של השוק. לא חסרות דוגמאות מהתקופה האחרונה.

 

[בת העמק]

חלק גדול מהם לא ישים לב אם תהיה התמוטטות בשווקים אלא אם כן הם מעל גיל 60. הכסף זורם אוטומטית למניות בלי שום שיקול דעת, בלי שום שיקולי תמחור

שיקול דעת של תימחור הוא דבר אקטיבי
שיקול הדעת שלי הוא מדדים מפוזרים היטב (בעיקר סקטוריאלית אבל הוספתי גם גיאוגרפית) בחברות הציבוריות הגדולות ביותר.
אני פחות נוטה להתרשם מנוסחאות כמו מדד שילר או ניתוח טכני, ויותר מסתכלת על הרעיון הכוללני של מדדים כאלה.
אני מעל גיל 60, התיק שלנו הוא גלגלי עזר לרווחי העסק שלנו, למשכורות, ולקיצבאות בט"ל ופנסיה ורק למקרה שנצטרך/נרצה.
אנשים שנמצאים בגילאים צעירים יותר יכולים להתייחס לזה בדיוק באותו אופן כמוני, רק שלהם מתווסף גורם זמן ארוך יותר שהוא חלק חשוב מהעניין.
כל שאר הניתוחים והחששות שייכים לדעתי לאנשים שרוצים לנהל אקטיבית את התיק שלהם, לצאת בזמן לדעתם (ולשלם מס) ולחזור שוב בזמן לדעתם, או לקנות משהו אחר שגם אותו ימכרו מהסיבות הנ"ל.

 

[בת העמק]

אם עגבניות עולות 2 ש"ח לקילו, כנראה אקנה יותר עגבניות מאשר אם הן עולות 20 ש"ח לקילו,
ובמחיר של 1000 ש"ח לקילו (עם המשכורת הנוכחית שלי) - לא אקנה אף עגבנייה.

כך גם לא נקנה מניה של וורן באפט (זאת שעולה כמה מאות אלפי דולר).
אם יחידת ערך של מדד תעלה יותר מדי, אחפש אלטרנטיבה דומה בטיבה, וכך אני עושה גם עם עגבניה
אבל מדד שילר לא מתעסק עם זה...

 

[גרביל מרוץ]

שיקול הדעת שלי הוא מדדים מפוזרים היטב (בעיקר סקטוריאלית אבל הוספתי גם גיאוגרפית) בחברות הציבוריות הגדולות ביותר.

זה לא שיקול דעת, זו התוצאה של שיקול הדעת. שיקול הדעת שלך אם אני מנחש נכון היה שקראת ו/או שמעת על השקעות פסיביות במדדים והחלטת שזה מה שמתאים לך בגלל כל מיני פרמטרים. השאלה היא אם הפרמטרים הללו ישתנו האם תשני גם את אסטרטגיית ההשקעה. באנלוגיה, נניח שקנית בית למגורים, והבית מושלם לצרכים שלך מכל הבחינות, בייחוד זה שהוא במיקום מאד שקט. יום אחד מתברר לך שמתכננים להעביר את מסלול הנחיתה הראשי של בן גוריון מעליך, אני בטוח שתשקלי מחדש אם להשאר, וגם להשאר זה סבבה כל זמן שנוח לך עם המציאות החדשה וקיבלת החלטה מודעת.

כך גם לא נקנה מניה של וורן באפט (זאת שעולה כמה מאות אלפי דולר).

אם היא במחיר טוב ביחס לשווי אז למה לא? אם אין כסף למניה שלמה אז תקני עשירית או מאית מניה או כמה שמתאים לך.

אבל מדד שילר לא מתעסק עם זה

הוא מתעסק בדיוק עם זה, הוא מודד P/E לאורך זמן מתואם לאינפלציה ואומר לך אם התמחור של הנייר גבוה או נמוך ביחס לעבר. והמדד הזה מזהה שכרגע ה- S&P500 בשיא הסטורי שבפעם היחידה בעבר בו הוא הגיע לשיא הזה הוא נפל לאחר מכן למשך 13 שנה (חוץ מהתאוששות זמנית סביב 2007). אם זה לא מפריע לך, נניח הכל מיועד להעברה בין דורית, אז מעולה, אבל כן חשוב שתביני את משמעות המצב.

 

[אהבת חינם]

מדהים לגמרי השרשור הזה ,כמובן שקטונתי והכל ,אבל אני בעצמי מתחבט בשאלה הזו עמוקות האם אכן צריך לחשוב על אלטרנטיבות אחרות משוק המניות לשלב נדלן אולי לרכוש מדדים יותר רחבים וכו וכו ,לא עשיתי יותר מדי פתחתי את היוטיוב ובגלל שאני רואה כל ההזמן תוכן על ההשקעות זה מהה שההוא מקפיץ לי ,וזהה מה שהרגיע אותי כי שאני רואה שרב הסרטונים ביוטויב מדברים על הבועה ועל הקריסה שעומדת לקרות וכולם מדברים על בועהה בכל מקום ההחל מערוצי חדשות למשקיעים אגדיים ,וכלה בחברים הנכבדים כאן בפורום אני מבין שהבועה רחוקה מאד מאד מאיפה שאנחנו נמצאים כיום כי אם זה בועה י מאד ידועה ומתוקשרת (אפשר אולי לומר שיש בועה של פימפום המילה בועה והמבין יבין ...)
ובלי קשר השאלה מה ההגדרה של בועה ?
ירידה של 50 אחוז יכולה לקרות גם ללא בועה קרה בעבר ובוודאות יקרה בעתיד כי להשוות לדוט קום אי אפשר בשום צורה כי כרגע מי שמחזיק את המדדים הרחבים מקבל חברות איכותיות מאד מאד מאד עם מוצר וההכל בתמחור עשיר קצת כן אבל רחוק מאד מאד מהתמחורים של דוט קום .
ואפשר באמת להסביר את התימחורים האלו זה יכול להסתדר עם יעילות וצמיחה של הבינה מלאכותית ,בסוף לא נשכח שלא צריך להיות מומחה גדול להבין שהחבות ההמבוילות במדדים זה חברות שלא היו כמותן מעולם כל חברה מחזיקה במספר תחומים נרחב מאד והיא שולטת בו בצורה די מובהקת כל חברה עם תזרים מזומנים אדיר ועוד ועוד נתונים מדהימים שלא היו כמותן מעולם אז קשה מאד לתמחר ולדעת מה יקרה בעתיד .
לסיום ראיתי מישהו כאן שההזכיר את מצחצח הנעליים שמדבר על מניות אז חשבתי לתת את ההשנקל שלי : בעבר לא היה לציבור הרחב גישה להבין וללמוד על מניות שלא לדבר על גישה פיזית לרכישת מניות שממש ממש קלה היום ,בעבר הרחוק מטבע/דולר היה שווה משהו עם ערך אמיתי ולכן לא היה רעב מטורף כל כך לחפש אחר אפיקי השקעה והכנסות נוספות היום כב הגענו למצב ששלש משכורות לא מספיקות לבית זה יכול לההסביר את הרעב של הציבור היום להשקעות ולכן המדד הזה של מצחצח הנעלים או נהג המונית של ימנו לא באמת אומרים משהו .
נ.ב אני כבר כמעט עשור משקיע פעיל ומרגע שנכנסתי לשוק תמיד היה חוסר וודאות מטורף וזה שהשוק בועה מדברים כבר מ2018 הרבה לפני תופעת הבינה מלאכותית

 

[היום מתה אמא]

ירידה של 50 אחוז יכולה לקרות גם ללא בועה קרה בעבר ובוודאות יקרה בעתיד כי להשוות לדוט קום אי אפשר בשום צורה כי כרגע מי שמחזיק את המדדים הרחבים מקבל חברות איכותיות מאד מאד מאד עם מוצר וההכל בתמחור עשיר קצת כן אבל רחוק מאד מאד מהתמחורים של דוט קום .

גם בבועת הדוט קום מי שקנה את המדדים המובילים קיבל חברות איכותיות עם מוצרים והכנסות ו... הבעיה הייתה שחלק גדול מהרווחים העתידיים והצמיחה של החברות התבססו על הרבה עסקאות והצלחה של חברות קטנות ולא איכותיות.
כמה מהצמיחה של אנבידיאה (ודומותיה) מבוססת על הצלחת כל חברות ה ai למינהן שחלקן הפסדיות וכמה על עסקאות מול חברות מבוססות שבאמת מרוויחות מעסקי ה ai שלהם? אין לי מושג, אבל אני מנחש שחלק לא קטן שייכות לקבוצה הראשונה, אבל יכול להיות שאני טועה.

ואפשר באמת להסביר את התימחורים האלו זה יכול להסתדר עם יעילות וצמיחה של הבינה מלאכותית ,בסוף לא נשכח שלא צריך להיות מומחה גדול להבין שהחבות ההמבוילות במדדים זה חברות שלא היו כמותן מעולם כל חברה מחזיקה במספר תחומים נרחב מאד והיא שולטת בו בצורה די מובהקת כל חברה עם תזרים מזומנים אדיר ועוד ועוד נתונים מדהימים שלא היו כמותן מעולם אז קשה מאד לתמחר ולדעת מה יקרה בעתיד .

גם בבועת הדוט קום היו הסברים למה כל בלוג באינטרנט או חברה לפיתוח אתרים שווה המון כסף למרות שעכשיו היא עדיין הפסדית ודיברו על שינוי של העולם. השינוי גם הגיע אבל לקח הרבה שנים והרבה חברות שנמחקו בדרך כי הערך היה מבוסס על צמיחה מהירה יותר.

לסיום ראיתי מישהו כאן שההזכיר את מצחצח הנעליים שמדבר על מניות אז חשבתי לתת את ההשנקל שלי : בעבר לא היה לציבור הרחב גישה להבין וללמוד על מניות שלא לדבר על גישה פיזית לרכישת מניות שממש ממש קלה היום ,בעבר הרחוק מטבע/דולר היה שווה משהו עם ערך אמיתי ולכן לא היה רעב מטורף כל כך לחפש אחר אפיקי השקעה והכנסות נוספות היום כב הגענו למצב ששלש משכורות לא מספיקות לבית זה יכול לההסביר את הרעב של הציבור היום להשקעות ולכן המדד הזה של מצחצח הנעלים או נהג המונית של ימנו לא באמת אומרים משהו .

ההבדל היחיד שאני רואה, היום בועות יכולות לשרוד יותר זמן מבעבר בגלל קלות הגישה והורדת המתווכים. מצחצח הנעליים לא מבין היום משהו שלא הבין בעבר.

 

[עידו ג]

רק אזכיר שבעבר, עד לפריצה של גוגל ואמזון, ענקיות האינטרנט היו יאהו איביי ו- AOL, ותראי איפה הן היום.

מניית EBAY דווקא בשיא כל הזמנים שלה פחות או יותר, אך הנקודה שלך ברורה עם יהאו וAOL

לגבי השרשור, אני באופן אישי לא אוהב להסתמך על נתוני וסטטיסטיקות עבר יותר מדי. אולי אני צעיר וטיפש - אך עם הגלובליזציה, המידע באינטרנט והנגישות:
כל אחד יכול היום להשקיע. בעבר רק אחוז קטן מאוד יכל להשקיע מסיבות שונות כגון חוסר נגישות, "דמי כניסה" גבוהים בדמות עמלות גבוהות מאוד שהפכו השקעה בשוק ההון ללא כדאית למשקיע הפרטי וכמובן הידע שלא היה כה נגיש בעבר (נדל"ן אפשר היה לראות, לחוש).

כיום כל אדם פרטי, מכל מקום בעולם (כמעט) יכול להשקיע בכל מנייה, מדד או מטבע - ועם כל סכום, מה שגורם לעליות שערים.
אם בעבר המוסדיים היו הרוב המוחלט לחלוטין, אנחנו רואים מגמת גדילה של המשקיע הפרטי, retail investor. (כמובן שהמוסדיים הם עדיין הרוב המשפיע).

גילוי נאות אינני יודע בדיוק כיצד השילר קייפ שהוזכר כאן עובד ומה הוא בוחן. על סמך מה האחוז מחושב והאם הוא לוקח בחשבון את כמות המשקיעים שגדלה לעומת העבר למשל?
להבנתי הנתון מחושב על פי נתוני עבר ואינו לוקח בחשבון את המודרניזציה (אפליקציות, בתי השקעות, נגישות, משקיעים פרטיים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם).

 

[בת העמק]

שיקול הדעת שלך אם אני מנחש נכון היה שקראת ו/או שמעת על השקעות פסיביות במדדים והחלטת שזה מה שמתאים לך בגלל כל מיני פרמטרים

אבל למה רציתי דווקא פיזור ולא נדל"ן או מניות ספציפיות כאלו או אחרות? כתבתי לא מזמן בשרשור אחר שאת ההבנה לגבי פיזור נכסים הבנתי כבר בגיל צעיר, אבל את ההיכרות לעומק עם מדדים עולמיים רק בזכות הסולידית. תנסה להיזכר כמה דובר בישראל בתקשורת על המדדים האלה לפני 12 שנה (שנת פתיחת הבלוג) וכמה אפשרויות היו למשקיע פשוט להשקיע בהם.

באנלוגיה, נניח שקנית בית למגורים

זאת אנלוגיה לבחירת מניה ספציפית, לא למדד סנופי/עולמי.

הוא מתעסק בדיוק עם זה, הוא מודד P/E לאורך זמן מתואם לאינפלציה

נכון, הוא לא מתעסק עם המחיר האבסולוטי של יחידת ערך כלשהי כשלעצמה, שהיא תוצאה של מחיר היחידה בתחילת דרכה.

אם זה לא מפריע לך, נניח הכל מיועד להעברה בין דורית, אז מעולה, אבל כן חשוב שתביני את משמעות המצב.

חשוב שאבין? אתה מסגביר לי??? חן חן לך

 

[אהבת חינם]

גם בבועת הדוט קום היו הסברים למה כל בלוג באינטרנט או חברה לפיתוח אתרים שווה המון כסף למרות שעכשיו היא עדיין הפסדית ודיברו על שינוי של העולם. השינוי גם הגיע אבל לקח הרבה שנים והרבה חברות שנמחקו בדרך כי הערך היה מבוסס על צמיחה מהירה יותר.

בבועת הדוט קום מכפיל הרווח של מדד הנסדאק (הוא עצמו לא היה קיים אבל היה חלופות שלו שניתן למדוד)
אבל המכפיל שלו היה באזור ב200 ,סיסקו הגיעה למכפיל 400 ,מייקרוספוט הגיעה למכפיל 80 לדעתי ?
ורב החברות הטכנולגיות היו ללא מוצר או ערך או שום דבר אחר ,גם כרגע שניתן להסביר את הפוטנציאל העצום של בינה מלאכותית עדיין מודבר על תמחור נורמאלי של המניות וחברות עם מוצרים סופר איכותיים שגם ללא הבינה מלאכותית ימשיכו להיות כאן ולצמוח בענק .

בשיא הבועה שהייתה במדד המניות היפני הוא הגיע ל80 ,בכל אופן כרגע זה מאד מאד רחוק מהמצב היום בייחוד שחברות כמו גוגל ואמזון וגם מטה עדיין נסחרות במכפיל הגיוני למרות שהשוק במכפיל עשיר .
היחידה מהמג 7 שהיא בספק בעייני זה טסלה ששם אפשר לטעון שהיא מנופחת אבל טסלה זה כת לא השקעה .
שוב זה לא אומר שהמכפיל לא עשיר או ברף העליון זה רק אומר שזה לא בועה בכלל !
ללא קשר לבועה או איך שלא תגידו את זה כל משקיע בבורסה חייב לקחת בחשבון בכל רגע נתון יכולת של ירידה של 50 אחוז בשווי התיק שלו מי שלא עושה את זה ומשקיע לדעתי או מתעלם מהבסיס להשקעות ,ואם אנחנו מבינים שזה קורה פעם בתקופה מה מפריע לנו מה השם והתווית שהירידה הזו מקבלת ?לתיק שלי בכל אופן לא משנה אם נקרא לזה בועה ,מלחמת עולם ,משפר חמור בעולם הבנקאות ,משבר אינפלצייה או מגיפה עולמית בסוף יש מחזוריות ושהיא תקרה היא תקרה .

 

[צדיק]

שאלת תם.
מי אמר שהבועה ב2008 הייתה המחירים הגבוהים לפני הנפילה?
אולי הבועה דווקא הייתה הפוך, התמחור הנמוך שאחרי הנפילה (הלא מצודקת)?

כלומר:
מי אמר שהשוק טעה ותמחר גבוה מידי, אולי דווקא להיפך, הוא תמחר נמוך מידי?

 

[אורי ג.]

כלומר:
מי אמר שהשוק טעה ותמחר גבוה מידי, אולי דווקא להיפך, הוא תמחר נמוך מידי?

מה זה משנה איך אתה מגדיר את זה? הכוס יכולה להיות חצי מלאה או חצי ריקה, בסוף הכמות מים בכוס זהה...

 

[החוסך]

מה זה משנה איך אתה מגדיר את זה? הכוס יכולה להיות חצי מלאה או חצי ריקה, בסוף הכמות מים בכוס זהה...

זה לא משנה בתוצאה, אבל זה יכול לשנות את הדרך.
אם המשקיע הפאסיבי מתחיל לחשוש מבועה הוא יכול להירגע במחשבה שגם בעבר אולי זה לא היה בועה אלא טריגר להתפרצות 'בועת פאניקה' שגרמה לירידה זמנית (גם אם ארוכה כמו בעשור ההוא).

 

[היום מתה אמא]

בבועת הדוט קום מכפיל הרווח של מדד הנסדאק (הוא עצמו לא היה קיים אבל היה חלופות שלו שניתן למדוד)
אבל המכפיל שלו היה באזור ב200 ,סיסקו הגיעה למכפיל 400 ,מייקרוספוט הגיעה למכפיל 80 לדעתי ?
ורב החברות הטכנולגיות היו ללא מוצר או ערך או שום דבר אחר ,גם כרגע שניתן להסביר את הפוטנציאל העצום של בינה מלאכותית עדיין מודבר על תמחור נורמאלי של המניות וחברות עם מוצרים סופר איכותיים שגם ללא הבינה מלאכותית ימשיכו להיות כאן ולצמוח בענק .

בשיא הבועה שהייתה במדד המניות היפני הוא הגיע ל80 ,בכל אופן כרגע זה מאד מאד רחוק מהמצב היום בייחוד שחברות כמו גוגל ואמזון וגם מטה עדיין נסחרות במכפיל הגיוני למרות שהשוק במכפיל עשיר .
היחידה מהמג 7 שהיא בספק בעייני זה טסלה ששם אפשר לטעון שהיא מנופחת אבל טסלה זה כת לא השקעה .
שוב זה לא אומר שהמכפיל לא עשיר או ברף העליון זה רק אומר שזה לא בועה בכלל !
ללא קשר לבועה או איך שלא תגידו את זה כל משקיע בבורסה חייב לקחת בחשבון בכל רגע נתון יכולת של ירידה של 50 אחוז בשווי התיק שלו מי שלא עושה את זה ומשקיע לדעתי או מתעלם מהבסיס להשקעות ,ואם אנחנו מבינים שזה קורה פעם בתקופה מה מפריע לנו מה השם והתווית שהירידה הזו מקבלת ?לתיק שלי בכל אופן לא משנה אם נקרא לזה בועה ,מלחמת עולם ,משפר חמור בעולם הבנקאות ,משבר אינפלצייה או מגיפה עולמית בסוף יש מחזוריות ושהיא תקרה היא תקרה .

שאלת תם.
מי אמר שהבועה ב2008 הייתה המחירים הגבוהים לפני הנפילה?
אולי הבועה דווקא הייתה הפוך, התמחור הנמוך שאחרי הנפילה (הלא מצודקת)?

כלומר:
מי אמר שהשוק טעה ותמחר גבוה מידי, אולי דווקא להיפך, הוא תמחר נמוך מידי?

אתם מדברים על כמה דברים לא קשורים שלפחות חלק מהידע מגיע מהצ'טים למינהם ולא מתוך ידע אישי (שזו בעיה גדולה), אז אני יענה באופן כללי לשניכם ואמליץ שתלמדו באופן אישי ומחקרי ולא מצט.

1. היה מדד נסדק בזמן משבר הדוט קום, אבל, מדד הנסדק הוא לא סיסטמטי, אין טעם להתייחס אליו, מדד ה-s&p500 כן ולכן לוקחים אותו כאינדיקציה. אם ממש רוצים להשוות מכפילים של חברות טכנולוגיות אפשר להשתמש ב xlk שעוקב אחרי מדד The Technology Select Sector SPDR , לא עשיתי, ואל תסמכו על הצט כי הוא יחרטט תשובה אם חסר לו נתונים או יחסוך עליכם כח מחשוב.

2. שילר pe שונה מהותית מסתם pe (או פורוורד) ולכן הבחורצ'יק זכה בנובל, הוא נמצא אמין יותר בזיהוי תמחורי יתר.

3. המשבר היפני ו 2008 הם משברי נדלן (בועות), הבעיה לא היו במכפילי הבורסה אלא בערך הנדלן שהיה בועתי וההלוואות לגביו, הם כמובן התגלגלו לבורסה בעיקר דרך הגופים הפיננסים אבל לא רק. זאת בניגוד למשבר של הדוט קום שהבועה הייתה הערך הרשום לחברות בבורסה.

4. ברור שהיו מוצרים בדוט קום, היו דפדפנים, סייבר (אז קראו להם סתם חברות אנטי וירוס ופיירוולס), מנועי חיפוש, השוואות מחירים וכמובן חברות חומרה תקשורת, שרתים ,מעבדים....כמובן שאת רובם לא תכיר היום או תכיר כחברות שוליות בשוק.

5. המכפיל של אינטל (רגיל לא שילר) עמד על 27 פחות או יותר במשבר הדוט קום, זה לא מנע ממנה להתרסק ב 80% מהשיא שלה עד סוף המשבר. הכי אנבידיאה של הדוט קום.

 

[גרביל מרוץ]

חשוב שאבין? אתה מסגביר לי??? חן חן לך

לא לשם כיוונתי, מתנצל אם זה מה שהשתמע ממה שכתבתי. הכוונה שלי היא שלטעמי נכון שגם משקיע פסיבי יבדוק את התזה של עצמו באופן שיטתי ויוודא שהוא מבין איפה הוא עומד ושנכון לו להיות במקום הזה. בציבור הרחב חילחלה התפיסה שבטווח הרחוק הסנופי תמיד עולה, זו תפיסה שמוצאים גם פה בין אנשים שנכנסים יותר לעומק. לדעתי התפיסה הזו חייבת בירור מחדש כל פעם שהתנאים בשוק עוברים שינוי גם למי שמתייג את עצמו כמשקיע פסיבי ולי נראה שאנחנו נמצאים בתקופה כזו. במילה "חייבת" אני מתכוון לעצמי ולמי ששואל לדעתי ולא מתכוון שאת באופן אישי חייבת משהו, זה לא דיון ב- DM בין שנינו.

 

[Particle accelerator]

לא לשם כיוונתי, מתנצל אם זה מה שהשתמע ממה שכתבתי. הכוונה שלי היא שלטעמי נכון שגם משקיע פסיבי יבדוק את התזה של עצמו באופן שיטתי ויוודא שהוא מבין איפה הוא עומד ושנכון לו להיות במקום הזה. בציבור הרחב חילחלה התפיסה שבטווח הרחוק הסנופי תמיד עולה, זו תפיסה שמוצאים גם פה בין אנשים שנכנסים יותר לעומק. לדעתי התפיסה הזו חייבת בירור מחדש כל פעם שהתנאים בשוק עוברים שינוי גם למי שמתייג את עצמו כמשקיע פסיבי ולי נראה שאנחנו נמצאים בתקופה כזו. במילה "חייבת" אני מתכוון לעצמי ולמי ששואל לדעתי ולא מתכוון שאת באופן אישי חייבת משהו, זה לא דיון ב- DM בין שנינו.

בדיוק! כפי שציינת — בעיניי הוויכוח האמיתי הוא לא רק בין מי שמסתמכים על תשואות העבר לבין מי שבוחנים שותפות עסקית ריאלית, אלא בין שתי תפיסות עולם שונות לגמרי:
יש את מי שנכנסים לשוק מתוך אמונה שהרכבת תמשיך לנסוע בכל מקרה — מתוך ביטחון כמעט אוטומטי שבטווח הארוך “הכול עולה”.
ומנגד יש את מי שרואים בהשקעה במניות סוג של שותפות עם החברות הגדולות במשק, ולכן שואלים את עצמם האם השותפות הזו עדיין הגיונית בתמחור הנוכחי, והאם הערך הכלכלי מאחורי המחיר אכן מצדיק את זה.
וכמו שאף אחד לא היה נכנס לשותפות עסקית כשהתמחור לא עומד בשום קריטריון של שווי אמיתי, כך גם כאן — חשוב לעצור ולבחון אם המחיר היום מגלם ערך, או רק את התקווה שהרכבת לא תעצור.

 

[אהבת חינם]

1. היה מדד נסדק בזמן משבר הדוט קום, אבל, מדד הנסדק הוא לא סיסטמטי, אין טעם להתייחס אליו, מדד ה-s&p500 כן ולכן לוקחים אותו כאינדיקציה. אם ממש רוצים להשוות מכפילים של חברות טכנולוגיות אפשר להשתמש ב xlk שעוקב אחרי מדד The Technology Select Sector SPDR , לא עשיתי, ואל תסמכו על הצט כי הוא יחרטט תשובה אם חסר לו נתונים או יחסוך עליכם כח מחשוב.

קח ידידי XLK יש נתונים משנת 2003 הPE היה 280 וזה אחרי המשבר .
לא נותן להעלות צילום מסך אם יש למישהו הסבר איך ניתן להעלות אני יעלה
סיסקו 200 פלוס מייקורספט נושק ל90 אינטל שציינת 220 זה לאחר בדיקה !
QQQ 220 הכל מתוך בדיקה לא צאט ולא כלום

 

[היום מתה אמא]

קח ידידי XLK יש נתונים משנת 2003 הPE היה 280 וזה אחרי המשבר .
לא נותן להעלות צילום מסך אם יש למישהו הסבר איך ניתן להעלות אני יעלה
סיסקו 200 פלוס מייקורספט נושק ל90 אינטל שציינת 220 זה לאחר בדיקה !
QQQ 220 הכל מתוך בדיקה לא צאט ולא כלום

שנת 2003 לא רלוונטית, זה כבר במשבר, לא לפניו. הנתונים רק אומרים שההכנסות נפלו יותר מהר ממחיר המניות. לפני המשבר בתחילת שנת 2000 ה pe של אינטל נע בין 20-30 . כלומר, לא נתן אינדיקציה למשבר שמגיע ואנשים אמרו לעצמם שהכל יוםי טופי ומבוסס על חברות "בריאות" עם הכנסות יציבות, רק שהסתבר שהם לא, כי ההכנסות היו מבוססות על חברות לא יציבות.

מן הצד השני בשנת 2000 (ועוד לפניו) pe שילר על מדד ה sp500 כן נתן אינדיקציה על תמחור יתר של כלל השוק.

 

[גרביל מרוץ]

לפני המשבר בתחילת שנת 2000 ה pe של אינטל נע בין 20-30 . כלומר, לא נתן אינדיקציה למשבר שמגיע ואנשים אמרו לעצמם שהכל יוםי טופי ומבוסס על חברות "בריאות" עם הכנסות יציבות, רק שהסתבר שהם לא, כי ההכנסות היו מבוססות על חברות לא יציבות.

רוב החברות שהיו אז בטופ של ה- S&P500 נמצאות עד היום ב- S&P500 או שנקנו ע"י חברות שהיום ב- S&P500, כך שהחברות היו ביסודן באמת בריאות, רק שהתמחור שלהן יצא מפרופורציה. יש לי תזה שכבר הזכרתי בקצרה פה בשירשור שמשבר הדוט קום היה רק הראשון בשרשרת של משברים שכולם נקראים על שמו אבל לא בהכרח קשורים אליו. תחילת המשבר היתה בירידה הדרגתית במשך שנה וקצת, נוקאאוט בעקבות פיגועי ה- 11 בספטמבר, השוק התחיל להתאושש סביבות 2007 ואז נפל בחזרה במשבר הסאבפריים. בהסתכלות הסטורית המשבר ארך 13 שנה אבל הוא נוצר ממיזוג של מספר משברים ביחד.

כלומר הבעיה של תמחור גבוה היא לא רק התיקון שבא בעקבותיו אלא גם הסיכון שהוא יצטרף למשברים יותר כלליים.

 

[אחד פשוט]

דל"פ
מצחצח הנעליים אומר היום שיש בועה.