איניגו מונטויה
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 9/7/21
- הודעות
- 2,683
- דירוג
- 7,156
בעיקרון את צודקת - משקיע פאסיבי "אמור" להשקיע לטווח ארוך, ולא לשנות מדיניות השקעה לפי טרנדים בשוק.ולשאלת האי-וודאות, שאני מסכימה עקרונית איתה, השאלה היא אם אנחנו משקיעים אקטיבים שיוצאים ונכנסים לפי איזו אקסיומה שבחרנו (מדד שילר הוא אחד מהן) או שאנחנו משקיעים פאסיבים בהנחה שסקטורים/אזורים בעולם/חברות כאלו ואחרות יחליפו ידיים בהובלה מדי פעם?
אני שייכת לגף הפאסיבי, וזוכרת שהכסף המושקע הוא כסף שאני יכולה להסתדר בלעדיו כי אם לא - כדאי להעביר לחוף מבטחים יחסי את החלק שזקוקים לו.
אבל...
ברור שקיימת רמת תמחור כלשהי שבה גם המשקיע הפאסיבי נאלץ להעריך מחדש את רמות ההשקעה שלו.
בתור משל, כשאני קונה עגבניות (או כל מוצר אחר), אני בהחלט עושה שיקולים של תמחור.
אם עגבניות עולות 2 ש"ח לקילו, כנראה אקנה יותר עגבניות מאשר אם הן עולות 20 ש"ח לקילו,
ובמחיר של 1000 ש"ח לקילו (עם המשכורת הנוכחית שלי) - לא אקנה אף עגבנייה.
בדיוק באותה המידה אני יכול להעריך את התמחור הממוצע של המדד הרחב שבו אני משקיע,
ולומר שיש רמת תמחור שהיא בעיניי סבירה ואקנה הרבה יחידות בקרן העוקבת (עד כדי 100% מהכסף שאני לא צריך לטווח קצר/בינוני),
ויש רמת תמחור שבה אני מרגיש בנוח להשקיע רק 80% (כי היא מתחילה להיות מוגזמת בעיניי),
וייתכנו רמות תמחור שבהן אצא מהמדד לגמרי, ואשקיע במכשירים אחרים (למשל מדד רחב אחר עם תמחור נוח יותר, נדל"ן, או אפילו קרן כספית אם כל נכסי ההשקעה הריאליים היו מתומחרים באופן מוגזם בעיניי).
סתם להמחשה, היה זמן שבו מכפילי הרווח בטסלה היו מעל 1000 (כלומר - היו לוקחות 1000 שנים כמו הרווחים באותו הזמן כדי לבנות את השווי שהשוק העניק לה).
אם זה היה המכפיל הממוצע של שוק ההון (מן הסתם עקב ספקולציות חמורות בשוק) - בפירוש לא הייתי משקיע בכלל בשוק ההון.
בקיצור, גם משקיע פאסיבי עשוי לבחור את אחוזי ההשקעה שלו (או אפילו את נכס ההשקעה), לפי כמה בנוח הוא מרגיש עם התמחור של השוק.
אם אני זוכר נכון, הסולידית דיברה בזמנו על שיקולים דומים, וקראה לזה "פקטור השינה העריבה".
נערך לאחרונה ב: